Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ד בכסלו תשפ״ב | 18 נובמבר 2021
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תענית ו

הדף היום מוקדש על ידי שרה ודניאל ברלוביץ לכבוד הולדת נכדם בן לאילהו והדר. ולכבוד הולדת הבן לתמר תמרי וג’ייקוב ג’ונס שיכניסו היום לבריתו של אברהם אבינו. 

מהו המקור למילים “יורה” “מלקוש”? האם בטוח שהם מילים חיוביים? מתי היורה ומלקוש? מתי אמור היורה להגיע? יש שלושה תאריכים אפשריים ושלוש שיטות לגבי תאריכים אלו. התאריך הראשון חשוב לקביעת התאריך לשאול לגשמים. השלישי חשוב לקביעת התעניות. מה חשיבותו של התארך השלישי? הגמרא מביאה ארבע אפשרויות – לנדרים ((אם נדר עד הגשמים), לזיתים (לאחר שנשארו לעניים ולא לקחו, לאחר הרביעה השנייה, כל אדם יכול לקחת), לשבילי הרשות (מותר לעבור בהם עד הרביעה השנייה), ולתאריך ביעור תבן וקש בשנת שמיטה. איך יודעים כשגשמים ירדו שזה נחשב שהקב”ה לא “עצר את השמיים”? איזה ברכה מברכים כשירדו גשמים לאחר בצורת? ומתי נחשב מספיק גשם שמחייב לברך את הברכה הזאת?

יהיו כמותך אף אתה במה אברכך אם בתורה הרי תורה אם בעושר הרי עושר אם בבנים הרי בנים אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך

תנו רבנן יורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן דבר אחר שמרוה את הארץ ומשקה עד תהום שנאמר תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך דבר אחר יורה שיורד בנחת ואינו יורד בזעף

או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות ומשטיף את הזרעים ומשטיף את האילנות תלמוד לומר מלקוש מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה או אינו מלקוש אלא שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין תלמוד לומר יורה מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה

ויורה גופיה מנלן דכתיב ובני ציון גילו ושמחו בה׳ אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון

תנו רבנן יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר תלמוד לומר בעתו

מלקוש אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל דבר שמל קשיותיהן של ישראל דבי רבי ישמעאל תנא דבר שממלא תבואה בקשיה במתניתא תנא דבר שיורד על המלילות ועל הקשין

תנו רבנן יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון או אינו אלא בחדש כסליו תלמוד לומר בעתו יורה ומלקוש מה מלקוש בעתו אף יורה בעתו כיון שיצא ניסן וירדו גשמים אינו סימן ברכה

תניא אידך יורה במרחשון ומלקוש בניסן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יורה בכסליו

מאן חכמים אמר רב חסדא רבי יוסי היא דתניא איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בשלשה במרחשון בינונית בשבעה בו אפילה בשבעה עשר בו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה

רבי יוסי אומר בשבעה עשר ובעשרים ושלשה ובראש חדש כסליו וכן היה רבי יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חדש כסליו

אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי אמימר מתני להא דרב חסדא בהא לישנא בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו אמר רב חסדא הלכה כרבן גמליאל

כמאן אזלא הא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה ושלישית כמאן כרבי יוסי אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי

בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למאי אמר רבי זירא לנדרים דתנן

הנודר עד הגשמים משירדו גשמים עד שתרד רביעה שניה

רב זביד אמר לזיתים דתנן מאימתי כל אדם מותרין בלקט בשכחה ובפאה משילכו הנמושות בפרט ובעוללות משילכו עניים בכרם ויבואו בזיתים משתרד רביעה שניה

מאי נמושות אמר רבי יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי

רב פפא אמר כדי להלך בשבילי הרשות דאמר מר מהלכין כל אדם בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה

רב נחמן בר יצחק אמר לבער פירות שביעית דתנן עד מתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית עד שתרד רביעה שניה

מאי טעמא דכתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך בבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית

אמר רבי אבהו מאי לשון רביעה דבר שרובע את הקרקע כדרב יהודה דאמר רב יהודה מיטרא בעלה דארעא הוא שנאמר כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה

ואמר רבי אבהו רביעה ראשונה כדי שתרד בקרקע טפח שניה כדי לגוף בה פי חבית אמר רב חסדא גשמים שירדו כדי לגוף בהן פי חבית אין בהן משום ועצר

ואמר רב חסדא גשמים שירדו קודם ועצר אין בהן משום ועצר

אמר אביי לא אמרן אלא קודם ועצר דאורתא אבל קודם ועצר דצפרא יש בהן משום ועצר דאמר רב יהודה בר יצחק הני ענני דצפרא לית בהו מששא דכתיב מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וגו׳

אמר ליה רב פפא לאביי והא אמרי אינשי במפתח בבי מיטרא בר חמרא מוך שקך וגני לא קשיא הא דקטיר בעיבא הא דקטיר בענני

אמר רב יהודה טבא לשתא דטבת ארמלתא איכא דאמרי דלא ביירי תרביצי ואיכא דאמרי דלא שקיל שודפנא איני והאמר רב חסדא טבא לשתא דטבת מנוולתא לא קשיא הא דאתא מיטרא מעיקרא הא דלא אתא מיטרא מעיקרא

ואמר רב חסדא גשמים שירדו על מקצת מדינה ועל מקצת מדינה לא ירדו אין בהן משום ועצר איני והכתיב וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וגו׳ ואמר רב יהודה אמר רב שתיהן לקללה

לא קשיא הא דאתא טובא הא דאתא כדמבעי ליה אמר רב אשי דיקא נמי דכתיב תמטר תהא מקום מטר שמע מינה

אמר רבי אבהו מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה

מאי מברך אמר רב יהודה אמר רב מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ורבי יוחנן מסיים בה הכי אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו כו׳ עד אל יעזבונו רחמיך ה׳ אלהינו ולא עזבונו ברוך רוב ההודאות

רוב ההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא אימא אל ההודאות אמר רב פפא הלכך

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

הקדמה לתענית

הקדמה למסכת תענית

 

תענית ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תענית ו

יהיו כמותך אף אתה במה אברכך אם בתורה הרי תורה אם בעושר הרי עושר אם בבנים הרי בנים אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך

תנו רבנן יורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן דבר אחר שמרוה את הארץ ומשקה עד תהום שנאמר תלמיה רוה נחת גדודה ברביבים תמגגנה צמחה תברך דבר אחר יורה שיורד בנחת ואינו יורד בזעף

או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות ומשטיף את הזרעים ומשטיף את האילנות תלמוד לומר מלקוש מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה או אינו מלקוש אלא שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין תלמוד לומר יורה מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה

ויורה גופיה מנלן דכתיב ובני ציון גילו ושמחו בה׳ אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון

תנו רבנן יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר תלמוד לומר בעתו

מלקוש אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל דבר שמל קשיותיהן של ישראל דבי רבי ישמעאל תנא דבר שממלא תבואה בקשיה במתניתא תנא דבר שיורד על המלילות ועל הקשין

תנו רבנן יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון או אינו אלא בחדש כסליו תלמוד לומר בעתו יורה ומלקוש מה מלקוש בעתו אף יורה בעתו כיון שיצא ניסן וירדו גשמים אינו סימן ברכה

תניא אידך יורה במרחשון ומלקוש בניסן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יורה בכסליו

מאן חכמים אמר רב חסדא רבי יוסי היא דתניא איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בשלשה במרחשון בינונית בשבעה בו אפילה בשבעה עשר בו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשבעה ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה

רבי יוסי אומר בשבעה עשר ובעשרים ושלשה ובראש חדש כסליו וכן היה רבי יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חדש כסליו

אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי אמימר מתני להא דרב חסדא בהא לישנא בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו אמר רב חסדא הלכה כרבן גמליאל

כמאן אזלא הא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה ושלישית כמאן כרבי יוסי אמר רב חסדא הלכה כרבי יוסי

בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למאי אמר רבי זירא לנדרים דתנן

הנודר עד הגשמים משירדו גשמים עד שתרד רביעה שניה

רב זביד אמר לזיתים דתנן מאימתי כל אדם מותרין בלקט בשכחה ובפאה משילכו הנמושות בפרט ובעוללות משילכו עניים בכרם ויבואו בזיתים משתרד רביעה שניה

מאי נמושות אמר רבי יוחנן סבי דאזלי אתיגרא ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי

רב פפא אמר כדי להלך בשבילי הרשות דאמר מר מהלכין כל אדם בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה

רב נחמן בר יצחק אמר לבער פירות שביעית דתנן עד מתי נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית עד שתרד רביעה שניה

מאי טעמא דכתיב ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך בבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית

אמר רבי אבהו מאי לשון רביעה דבר שרובע את הקרקע כדרב יהודה דאמר רב יהודה מיטרא בעלה דארעא הוא שנאמר כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה

ואמר רבי אבהו רביעה ראשונה כדי שתרד בקרקע טפח שניה כדי לגוף בה פי חבית אמר רב חסדא גשמים שירדו כדי לגוף בהן פי חבית אין בהן משום ועצר

ואמר רב חסדא גשמים שירדו קודם ועצר אין בהן משום ועצר

אמר אביי לא אמרן אלא קודם ועצר דאורתא אבל קודם ועצר דצפרא יש בהן משום ועצר דאמר רב יהודה בר יצחק הני ענני דצפרא לית בהו מששא דכתיב מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וגו׳

אמר ליה רב פפא לאביי והא אמרי אינשי במפתח בבי מיטרא בר חמרא מוך שקך וגני לא קשיא הא דקטיר בעיבא הא דקטיר בענני

אמר רב יהודה טבא לשתא דטבת ארמלתא איכא דאמרי דלא ביירי תרביצי ואיכא דאמרי דלא שקיל שודפנא איני והאמר רב חסדא טבא לשתא דטבת מנוולתא לא קשיא הא דאתא מיטרא מעיקרא הא דלא אתא מיטרא מעיקרא

ואמר רב חסדא גשמים שירדו על מקצת מדינה ועל מקצת מדינה לא ירדו אין בהן משום ועצר איני והכתיב וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וגו׳ ואמר רב יהודה אמר רב שתיהן לקללה

לא קשיא הא דאתא טובא הא דאתא כדמבעי ליה אמר רב אשי דיקא נמי דכתיב תמטר תהא מקום מטר שמע מינה

אמר רבי אבהו מאימתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה

מאי מברך אמר רב יהודה אמר רב מודים אנחנו לך ה׳ אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ורבי יוחנן מסיים בה הכי אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו כו׳ עד אל יעזבונו רחמיך ה׳ אלהינו ולא עזבונו ברוך רוב ההודאות

רוב ההודאות ולא כל ההודאות אמר רבא אימא אל ההודאות אמר רב פפא הלכך

גלול כלפי מעלה