Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ז בתשרי תש״פ | 15 אוקטובר 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

תמיד כז

איפה שמרו בויים במקדש – כמה שומרים היו? האם באמת ישנו הכהנים על הבגדים שלהם – האם מותר להינות מבגדי כהונה? והאם יש בעייה של איסור כלאים? האם אסור ללבוש בגדי כהונה מחוץ למקדש? אם כן, איך לבש אותם שמעון הצדיק באירוע עם אלקסנדר מוקדון והשומרונים כשרצו להחריב את בית המקדש (יום הר גריזים)? בעניין המנעול בשירותים, מובא סיפור על רב ספרא ור’ אבא כשהיה רב ספרא בשירותים והזמין ר’ אבא להיכנס. למה? מובא הלכה בקשר לניקיון הכוס לפני ואחרי שתייה כדי שאחרים יוכלי לשתות מהכוס שלי לסכן את עצמם עם חיידקים שלך. ובגלל סיפור שקרה ומת תלמיד מצמא שלא רצה לנקות כוסו של רבו (משום כבודו), לומדים כמה הלכות חשובות בקשר לרב ותלמיד.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

פרחי כהונה אמרי אין התם דלא מטו למעבד עבודה קרי להו רובים הכא דמטו להו למעבד עבודה קרי להו פרחי

תנן התם בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד

והלוים בעשרים ואחד מקומות חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ארבע פנותיו מבפנים חמשה על חמשה שערי עזרה וארבעה על ארבע פנותיו מבחוץ אחד בלשכת הקרבן ואחד בלשכת הפרוכת ואחד אחורי בית הכפורת

מנהני מילי אמר רב יהודה מסורא ואמרי לה במתניתא תנא דכתיב למזרח הלוים ששה לצפונה לוים ארבעה לנגבה לוים ארבעה ולאספים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר

אמרי הני עשרים וארבעה הוו אמר אביי הכי קאמר לאספים שנים (שנים)

אכתי עשרין ותרי הוו היאך דפרבר חד הוה ואחרינא בצוותא הוא דאזיל ויתיב גביה משום דקאי אבראי

מאי לפרבר אמר רבה בר רב שילא כמאן דאמר כלפי בר

ואיבעית אימא לעולם עשרים וארבעה כדכתיב תלתא מינייהו דכהנים ועשרין וחד דלוים

והא הכא לוים הוא דכתיב כרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהן והכהנים הלוים בני צדוק

חמשה על חמשה שערי הר הבית וארבעה על ארבעה פנותיו מתוכו חמשה על חמשה שערי עזרה וארבעה על ארבעה פנותיו מבחוץ מאי שנא הר הבית דעבדינן מתוכו ומאי שנא עזרה דעבדינן מבחוץ

אמרי הר הבית דאי תמה ובעי מיתב יתיב אמרינן מתוכו עזרה דאי תמה ובעי למיתב לא מצי יתיב דאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד אמרינן מבחוץ

אמר מר חמשה על חמשה שערי עזרה וחמשה שערים הוא דהוי בעזרה ורמינהי שבעה שערים היו בעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח

אמר אביי תרי מינייהו לא צריכי שימור רבא אמר תנאי היא דתניא אין פוחתין משלשה עשר גזברין ומשבעה אמרכלין רבי נתן אומר אין פוחתין משלשה עשר גזברין כנגד שלשה עשר שערים דל חמשה דהר הבית פשו להו תמניא דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא הוו ואיכא תנא דאמר שבעה ואיכא תנא דאמר חמשה הוו

לא היו ישנים בבגדי קדש כו׳ שינה הוא דלא אבל הילוך מהלכים שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן

אמרי הוא הדין דאפילו הילוך נמי לא והא דקתני לא היו ישנים משום דבעי למיתנא סיפא אלא פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן קתני רישא נמי לא היו ישנים

והא גופה קא קשיא ומניחין אותן תחת ראשיהן שמע מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם אימא נגד ראשיהם

אמר רב פפא שמע מינה תפילין מן הצד שריין ולא חיישינן דלמא מיגנדר ונפיל עלייהו

הכי נמי מסתברא דכנגד ראשיהן דאי אמרת תחת ראשיהן נהי דניתנו ליהנות בהן תיפוק ליה משום איסורא דכלאים

הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט אלא למאן דאמר אבנטו של כהן הדיוט זהו אבנטו של כהן גדול מאי איכא למימר

וכי תימא כלאים בעליה ולבישה הוא דאסור אבל מימך תותיה שפיר דמי והתניא לא יעלה עליך אבל אתה מציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תיכרך נימא אחת על בשרו

וכי תימא דמפסיק מידי והאמר רבי שמעון אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי יוסי בן שאול משום קהלא קדישא שבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן אלא שמע מינה נגד ראשיהן

ואי בעית אימא באותן שאין בהן כלאים רב אשי אמר בגדי כהונה קשין הן דאמר רב הונא בריה דרב יהושע הא נמטא גמדא דנרש שריא

תא שמע בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה ובין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן שמע מינה

ובמדינה לא והתניא בעשרים ואחד בו יום הר גריזים דלא למיספד כדאיתא ביומא פרק בא לו כהן גדול קרוב וכו׳

עד איבעית אימא ראויין הן לבגדי כהונה

ואי בעית אימא עת לעשות לה׳ הפרו תורתך

אירע קרי באחד מהן [וכו׳]

מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר מחילות לא נתקדשו בעל קרי משתלח חוץ לשני מחנות

והנרות דולקין מכאן ומכאן כו׳ רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא אתא רבי אבא נחר ליה אמר ליה ליעול מר

בתר דנפיק אמר ליה רבי אבא עד כאן לא סליקת לשעיר גמרת מילי דשעיר לאו הכי תנן מצאו נעול בידוע שיש שם אדם למימרא דלא מיבעי ליה למיעל

ורב ספרא סבר דלמא מסוכן הוא כדתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון

אמר ליה רב לחייא בריה וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה חשיך תקין נפשך וקדים תקין נפשך כי היכי דלא תרחק תוב וגלי כסי וקום

שטוף ושתי [שטוף] ואחית וכשאתה שותה מים שפוך מהן ואחר כך תן לתלמידך

כדתניא לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן ומעשה באחד ששתה מים ולא שפך מהן ונתן לתלמידו ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת בצמא באותה שעה אמרו לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן רב אשי אמר הילכך האי תלמידא דשפיך קמי רביה לית ביה משום אפקירותא

כל מילי לא תיפלוט באפי רבך בר מקרא ודייסא דכפתילה של אבר דמו

תנן התם איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקות לפניו וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמיד כז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמיד כז

פרחי כהונה אמרי אין התם דלא מטו למעבד עבודה קרי להו רובים הכא דמטו להו למעבד עבודה קרי להו פרחי

תנן התם בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד

והלוים בעשרים ואחד מקומות חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ארבע פנותיו מבפנים חמשה על חמשה שערי עזרה וארבעה על ארבע פנותיו מבחוץ אחד בלשכת הקרבן ואחד בלשכת הפרוכת ואחד אחורי בית הכפורת

מנהני מילי אמר רב יהודה מסורא ואמרי לה במתניתא תנא דכתיב למזרח הלוים ששה לצפונה לוים ארבעה לנגבה לוים ארבעה ולאספים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר

אמרי הני עשרים וארבעה הוו אמר אביי הכי קאמר לאספים שנים (שנים)

אכתי עשרין ותרי הוו היאך דפרבר חד הוה ואחרינא בצוותא הוא דאזיל ויתיב גביה משום דקאי אבראי

מאי לפרבר אמר רבה בר רב שילא כמאן דאמר כלפי בר

ואיבעית אימא לעולם עשרים וארבעה כדכתיב תלתא מינייהו דכהנים ועשרין וחד דלוים

והא הכא לוים הוא דכתיב כרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהן והכהנים הלוים בני צדוק

חמשה על חמשה שערי הר הבית וארבעה על ארבעה פנותיו מתוכו חמשה על חמשה שערי עזרה וארבעה על ארבעה פנותיו מבחוץ מאי שנא הר הבית דעבדינן מתוכו ומאי שנא עזרה דעבדינן מבחוץ

אמרי הר הבית דאי תמה ובעי מיתב יתיב אמרינן מתוכו עזרה דאי תמה ובעי למיתב לא מצי יתיב דאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד אמרינן מבחוץ

אמר מר חמשה על חמשה שערי עזרה וחמשה שערים הוא דהוי בעזרה ורמינהי שבעה שערים היו בעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח

אמר אביי תרי מינייהו לא צריכי שימור רבא אמר תנאי היא דתניא אין פוחתין משלשה עשר גזברין ומשבעה אמרכלין רבי נתן אומר אין פוחתין משלשה עשר גזברין כנגד שלשה עשר שערים דל חמשה דהר הבית פשו להו תמניא דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא הוו ואיכא תנא דאמר שבעה ואיכא תנא דאמר חמשה הוו

לא היו ישנים בבגדי קדש כו׳ שינה הוא דלא אבל הילוך מהלכים שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן

אמרי הוא הדין דאפילו הילוך נמי לא והא דקתני לא היו ישנים משום דבעי למיתנא סיפא אלא פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן קתני רישא נמי לא היו ישנים

והא גופה קא קשיא ומניחין אותן תחת ראשיהן שמע מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם אימא נגד ראשיהם

אמר רב פפא שמע מינה תפילין מן הצד שריין ולא חיישינן דלמא מיגנדר ונפיל עלייהו

הכי נמי מסתברא דכנגד ראשיהן דאי אמרת תחת ראשיהן נהי דניתנו ליהנות בהן תיפוק ליה משום איסורא דכלאים

הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט אלא למאן דאמר אבנטו של כהן הדיוט זהו אבנטו של כהן גדול מאי איכא למימר

וכי תימא כלאים בעליה ולבישה הוא דאסור אבל מימך תותיה שפיר דמי והתניא לא יעלה עליך אבל אתה מציעו תחתיך אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תיכרך נימא אחת על בשרו

וכי תימא דמפסיק מידי והאמר רבי שמעון אמר רבי יהושע בן לוי אמר רבי יוסי בן שאול משום קהלא קדישא שבירושלים אפילו עשר מצעות זו על גב זו וכלאים תחתיהן אסור לישן עליהן אלא שמע מינה נגד ראשיהן

ואי בעית אימא באותן שאין בהן כלאים רב אשי אמר בגדי כהונה קשין הן דאמר רב הונא בריה דרב יהושע הא נמטא גמדא דנרש שריא

תא שמע בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה ובין שלא בשעת עבודה מותר מפני שבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן שמע מינה

ובמדינה לא והתניא בעשרים ואחד בו יום הר גריזים דלא למיספד כדאיתא ביומא פרק בא לו כהן גדול קרוב וכו׳

עד איבעית אימא ראויין הן לבגדי כהונה

ואי בעית אימא עת לעשות לה׳ הפרו תורתך

אירע קרי באחד מהן [וכו׳]

מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר מחילות לא נתקדשו בעל קרי משתלח חוץ לשני מחנות

והנרות דולקין מכאן ומכאן כו׳ רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא אתא רבי אבא נחר ליה אמר ליה ליעול מר

בתר דנפיק אמר ליה רבי אבא עד כאן לא סליקת לשעיר גמרת מילי דשעיר לאו הכי תנן מצאו נעול בידוע שיש שם אדם למימרא דלא מיבעי ליה למיעל

ורב ספרא סבר דלמא מסוכן הוא כדתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון

אמר ליה רב לחייא בריה וכן אמר ליה רב הונא לרבה בריה חשיך תקין נפשך וקדים תקין נפשך כי היכי דלא תרחק תוב וגלי כסי וקום

שטוף ושתי [שטוף] ואחית וכשאתה שותה מים שפוך מהן ואחר כך תן לתלמידך

כדתניא לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן ומעשה באחד ששתה מים ולא שפך מהן ונתן לתלמידו ואותו תלמיד איסטניס היה ולא רצה לשתות ומת בצמא באותה שעה אמרו לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן רב אשי אמר הילכך האי תלמידא דשפיך קמי רביה לית ביה משום אפקירותא

כל מילי לא תיפלוט באפי רבך בר מקרא ודייסא דכפתילה של אבר דמו

תנן התם איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר ואבוקות דולקות לפניו וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית

גלול כלפי מעלה