Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ח בתמוז תשע״ט | 31 יולי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

תמורה יב

המשנה מונה מקרים עם תערובות שבו תרומה נופלת ואוסרת תערובת וחלק מהתערובת מתערבת עם עוד אוכל/עיסה – מהם דיני ביטול לתערובת הזה? עוד דינים לגבי מים שאובים בתוך מקווה ומי חטאת עם האפר של פרה אדומה, ושדה בית הפרס. ומשם המשנה מגיעה לתמורה – האם תמורה עושה תמורה? האם ולד קדשים עושה תמורה. הגמרא דנה בכל מקרה לגופו ומסבירה שכל דין במשנה הולכת לפי שיטה אחת ששנויה במחלוקת.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אמר ליה מי קרינא ביה כי ירחק ממך המקום וזבחת

בעי מיניה אביי מרב יוסף היא חולין וולדה שלמים ושחטה בחוץ מהו מי מחייב עליה משום שחוטי חוץ או לא

אמר ליה מי קרינא ביה והביאם לה׳

לישנא אחרינא אמר ליה ראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ

מתני׳ אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון

ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון

ואין מי חטאת עושין מי חטאת אלא עם מתן אפר ואין בית הפרס עושין בית הפרס ואין תרומה אחר תרומה

ואין תמורה עושה תמורה ולא הולד עושה תמורה רבי יהודה אומר הולד עושה תמורה אמרו לו הקדש עושה תמורה ואין הולד עושה תמורה

גמ׳ מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דלא כרבי אליעזר

דתנן סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רבי אליעזר אומר מדמע כתרומה ודאי (שאני אומר סאה שנפלה היא שעלתה)

וחכמים אומרים אינה מדמעת אלא לפי חשבון שבה

ואין המחומץ מחמץ כו׳ אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן מתניתין דלא כרבי אליעזר

דתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה ולא בזה כדי להחמיץ ולא בזה כדי להחמיץ ונצטרפו וחימצו רבי אליעזר אומר אחר אחרון אני בא וחכמים אומרים בין שנפל איסור לכתחילה ובין שנפלה איסור בסוף לעולם אין אסור עד שיהא בו כדי להחמיץ

ואין המים שאובין פוסלין את המקוה מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן רבי אליעזר בן יעקב היא דתנן רבי אליעזר בן יעקב אומר מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאה ופותקן למקוה

והן טהורין שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה

מכלל דרבנן סברי דברבייה ובהמשכה לא אלא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן שאובה שהמשיכוה כולה טהורה מני לא רבנן ולא רבי אליעזר

אלא אמר רבה לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא

דתניא שלשת לוגין מים שאובין שנפלו למים בשנים ושלשה כלים ואפילו בארבעה וחמשה כלים פוסלים את המקוה יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסל את המקוה בארבעה וחמשה אין פוסלין את המקוה

ואין מי חטאת נעשה מי חטאת כו׳ מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דלא כרבי שמעון

דתניא הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר

מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים ותניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא

שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר

והכא מנלן תרי קראי כתיבי ונתן עליו אלמא אפר ברישא והדר כתיב מים חיים אל כלי הא כיצד רצה עפר למטה רצה עפר למעלה

ותנא דידן מאי טעמא אמר לך סיפיה דקרא דוקא ונתן עליו לערבן

מאי חזית דאמרת סיפיה דקרא דוקא דלמא רישא דוקא לא מצית אמרת מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה אף כאן מכשיר למעלה

ואין בית הפרס עושה בית הפרס כו׳ מתניתין דלא כרבי אליעזר דתנן רבי אליעזר אומר בית הפרס עושה בית הפרס

ורבנן עד כמה כי אתא רב דימי אמר ריש לקיש אמר רבי שמעון בר אבא

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה יב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה יב

אמר ליה מי קרינא ביה כי ירחק ממך המקום וזבחת

בעי מיניה אביי מרב יוסף היא חולין וולדה שלמים ושחטה בחוץ מהו מי מחייב עליה משום שחוטי חוץ או לא

אמר ליה מי קרינא ביה והביאם לה׳

לישנא אחרינא אמר ליה ראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ

מתני׳ אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון

ואין המחומץ מחמץ אלא לפי חשבון ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון

ואין מי חטאת עושין מי חטאת אלא עם מתן אפר ואין בית הפרס עושין בית הפרס ואין תרומה אחר תרומה

ואין תמורה עושה תמורה ולא הולד עושה תמורה רבי יהודה אומר הולד עושה תמורה אמרו לו הקדש עושה תמורה ואין הולד עושה תמורה

גמ׳ מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דלא כרבי אליעזר

דתנן סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רבי אליעזר אומר מדמע כתרומה ודאי (שאני אומר סאה שנפלה היא שעלתה)

וחכמים אומרים אינה מדמעת אלא לפי חשבון שבה

ואין המחומץ מחמץ כו׳ אמר רבי אבא אמר רבי יוחנן מתניתין דלא כרבי אליעזר

דתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה ולא בזה כדי להחמיץ ולא בזה כדי להחמיץ ונצטרפו וחימצו רבי אליעזר אומר אחר אחרון אני בא וחכמים אומרים בין שנפל איסור לכתחילה ובין שנפלה איסור בסוף לעולם אין אסור עד שיהא בו כדי להחמיץ

ואין המים שאובין פוסלין את המקוה מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן רבי אליעזר בן יעקב היא דתנן רבי אליעזר בן יעקב אומר מקוה שיש בו עשרים ואחת סאה מי גשמים ממלא בכתף תשע עשרה סאה ופותקן למקוה

והן טהורין שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה

מכלל דרבנן סברי דברבייה ובהמשכה לא אלא דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן שאובה שהמשיכוה כולה טהורה מני לא רבנן ולא רבי אליעזר

אלא אמר רבה לפי חשבון כלים ויוסף בן חוני היא

דתניא שלשת לוגין מים שאובין שנפלו למים בשנים ושלשה כלים ואפילו בארבעה וחמשה כלים פוסלים את המקוה יוסף בן חוני אומר בשנים ושלשה כלים פוסל את המקוה בארבעה וחמשה אין פוסלין את המקוה

ואין מי חטאת נעשה מי חטאת כו׳ מאן תנא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן דלא כרבי שמעון

דתניא הקדים עפר למים פסול ורבי שמעון מכשיר

מאי טעמא דרבי שמעון דכתיב ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים ותניא רבי שמעון אומר וכי עפר הוא והלא אפר הוא

שינה הכתוב ממשמעו לדון הימנו גזירה שוה נאמר כאן עפר ונאמר להלן עפר מה להלן עפר על גבי המים אף כאן עפר על גבי המים ומה כאן הקדים עפר למים כשר אף כאן הקדים עפר למים כשר

והכא מנלן תרי קראי כתיבי ונתן עליו אלמא אפר ברישא והדר כתיב מים חיים אל כלי הא כיצד רצה עפר למטה רצה עפר למעלה

ותנא דידן מאי טעמא אמר לך סיפיה דקרא דוקא ונתן עליו לערבן

מאי חזית דאמרת סיפיה דקרא דוקא דלמא רישא דוקא לא מצית אמרת מה מצינו בכל מקום מכשיר למעלה אף כאן מכשיר למעלה

ואין בית הפרס עושה בית הפרס כו׳ מתניתין דלא כרבי אליעזר דתנן רבי אליעזר אומר בית הפרס עושה בית הפרס

ורבנן עד כמה כי אתא רב דימי אמר ריש לקיש אמר רבי שמעון בר אבא

גלול כלפי מעלה