הדף היומי
תמורה יג
באיזו קיגוריות אין דיני תמורה תקפים? מאיפה דורשים הלכות אלו? ר' שמעון דורש דרשות אחרות מחכמים. ר' שמעון מוסיף קטיגוריה נוספת ורבא מנסה להבין לאיזה מקרה בדיוק הוא התכוון. למה מופיע הדין של תמורה גם בנושא של מעשר בהמה?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
שלש שדות ושתי מענות וכמה מלא מענה מאה אמה כדתניא החורש את הקבר עושה בית הפרס מלא מענה מאה אמה
ואין תרומה אחר תרומה כו׳ מתניתין מני רבי עקיבא היא דתנן השותפין שתרמו זה אחר זה רבי אליעזר אומר תרומת שניהם תרומה
רבי עקיבא אומר אין תרומת שניהם תרומה וחכמים אומרים אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם כשיעור תרומת השני תרומה
ואין תמורה עושה תמורה כו׳ מאי טעמא אמר קרא ותמורתו ולא תמורת תמורתו
ואין הולד עושה תמורה דאמר קרא הוא הוא ולא ולד
רבי יהודה אומר הולד עושה תמורה דאמר קרא יהיה לרבות את הולד ורבנן לרבות שוגג כמזיד
מתני׳ העופות והמנחות אין עושין תמורה שלא נאמר אלא בהמה הציבור והשותפין אין עושין תמורה שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר יחיד עושה תמורה ואין הצבור והשותפין עושין תמורה קדשי בדק הבית אין עושין תמורה
אמר רבי שמעון והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא
לומר לך מה מעשר קרבן יחיד יצאו קרבנות צבור ומה מעשר קרבן מזבח יצאו קרבנות בדק הבית
גמ׳ תנו רבנן יכול יהו קדשי בדק הבית עושין תמורה תלמוד לומר קרבן מי שנקראו קרבן יצאו קדשי בדק הבית שלא נקראו קרבן
ולא והתניא אי קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר ונקרב את קרבן ה׳ וגו׳
תלמוד לומר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל הבא אל פתח אהל מועד חייבין עליו משום שחוטי חוץ וכל שאינו בא לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שחוטי חוץ אלמא איקרו קרבן
אמר רבי חנינא לא קשיא הא רבי שמעון הא רבנן לרבי שמעון איקרי קרבן לרבנן לא איקרי קרבן
ולא והכתיב ונקרב את קרבן ה׳ קרבן ה׳ איקרי קרבן לה׳ לא איקרי
תנו רבנן לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו למה נאמר והלא כבר נאמר לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע וגו׳
לפי שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אתו משמע קרבן יחיד קרבן צבור וקרבן מזבח וקרבן בדק הבית תלמוד לומר לא יבקר
אמר רבי שמעון והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה
ודבר שאינו בא בשותפות
רבי אומר למה יצאת מעשר מעתה לידון בתמורת שמו ובתמורת גופו
לומר לך תמורת שמו קריבה תמורת גופו אינה קריבה תמורת שמו נגאלת תמורת גופו אינה נגאלת
תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי ותמורת שמו אינה חלה אלא על דבר הראוי בלבד
אמרי משום דרבי רחמנא דאית ביה תמורת שמו איגרועי איגרע אין דאמרינן מאי דרבי רבי ומאי דלא רבי לא רבי
והא מהיכא תיתי אמר רב הונא בריה דרב יהושע משום דהוה דבר הבא לידון בדבר החדש ואין בו אלא חידושו בלבד
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא לרבי שמעון דאמר דבר הבא בחובה עולת חובה היא דעבדה תמורה הא עולת נדבה לא אמר ליה עולת נדבה נמי כיון דקבלה עליה עבדה תמורה
ולא נצרכה אלא לעולה הבאה מן המותרות
מאי קסבר אי קסבר לה כמאן דאמר מותרות לנדבת צבור אזלי פשיטא דלא עבדה תמורה הא אין תמורה בצבור
אלא רבי שמעון סבירא ליה כמאן דאמר מותרות לנדבת יחיד אזלי מאן שמעת ליה האי סברא רבי אליעזר הא שמעינן ליה בהדיא דעבדה תמורה דתניא עולה הבאה מן המותרות עושה תמורה דברי רבי אליעזר
רבי שמעון סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא דרבי אליעזר סבר עולה הבאה מן המותרות עושה תמורה ואיהו סבר אין עושה תמורה
אי הכי דבעיא רבי אבין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו ונתכפר באשם אחר וניתק זה לעולה מהו שיחזור וימיר בו
אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי שמעון הא אמרת רבי שמעון סבירא ליה עולה הבאה מן המותרות אין עושה תמורה
רבי אבין הכי קמיבעיא ליה אי משכחת תנא דקאי כרבי שמעון דאמר אין ממירין וחוזרין וממירין וסבירא ליה כרבי אליעזר דאמר עולה הבאה מן המותרות עושה תמורה מהו שיחזור וימיר בו
בשני גופין וקדושה אחת מאי
ואם תימצא לומר קדושה אחת (או לא) אלא שתי קדושות וגוף אחד מאי תיבעי
הדרן עלך הכל ממירין
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
תמורה יג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שלש שדות ושתי מענות וכמה מלא מענה מאה אמה כדתניא החורש את הקבר עושה בית הפרס מלא מענה מאה אמה
ואין תרומה אחר תרומה כו׳ מתניתין מני רבי עקיבא היא דתנן השותפין שתרמו זה אחר זה רבי אליעזר אומר תרומת שניהם תרומה
רבי עקיבא אומר אין תרומת שניהם תרומה וחכמים אומרים אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם כשיעור תרומת השני תרומה
ואין תמורה עושה תמורה כו׳ מאי טעמא אמר קרא ותמורתו ולא תמורת תמורתו
ואין הולד עושה תמורה דאמר קרא הוא הוא ולא ולד
רבי יהודה אומר הולד עושה תמורה דאמר קרא יהיה לרבות את הולד ורבנן לרבות שוגג כמזיד
מתני׳ העופות והמנחות אין עושין תמורה שלא נאמר אלא בהמה הציבור והשותפין אין עושין תמורה שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר יחיד עושה תמורה ואין הצבור והשותפין עושין תמורה קדשי בדק הבית אין עושין תמורה
אמר רבי שמעון והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא
לומר לך מה מעשר קרבן יחיד יצאו קרבנות צבור ומה מעשר קרבן מזבח יצאו קרבנות בדק הבית
גמ׳ תנו רבנן יכול יהו קדשי בדק הבית עושין תמורה תלמוד לומר קרבן מי שנקראו קרבן יצאו קדשי בדק הבית שלא נקראו קרבן
ולא והתניא אי קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר ונקרב את קרבן ה׳ וגו׳
תלמוד לומר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל הבא אל פתח אהל מועד חייבין עליו משום שחוטי חוץ וכל שאינו בא לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שחוטי חוץ אלמא איקרו קרבן
אמר רבי חנינא לא קשיא הא רבי שמעון הא רבנן לרבי שמעון איקרי קרבן לרבנן לא איקרי קרבן
ולא והכתיב ונקרב את קרבן ה׳ קרבן ה׳ איקרי קרבן לה׳ לא איקרי
תנו רבנן לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו למה נאמר והלא כבר נאמר לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע וגו׳
לפי שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אתו משמע קרבן יחיד קרבן צבור וקרבן מזבח וקרבן בדק הבית תלמוד לומר לא יבקר
אמר רבי שמעון והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה
ודבר שאינו בא בשותפות
רבי אומר למה יצאת מעשר מעתה לידון בתמורת שמו ובתמורת גופו
לומר לך תמורת שמו קריבה תמורת גופו אינה קריבה תמורת שמו נגאלת תמורת גופו אינה נגאלת
תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי ותמורת שמו אינה חלה אלא על דבר הראוי בלבד
אמרי משום דרבי רחמנא דאית ביה תמורת שמו איגרועי איגרע אין דאמרינן מאי דרבי רבי ומאי דלא רבי לא רבי
והא מהיכא תיתי אמר רב הונא בריה דרב יהושע משום דהוה דבר הבא לידון בדבר החדש ואין בו אלא חידושו בלבד
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא לרבי שמעון דאמר דבר הבא בחובה עולת חובה היא דעבדה תמורה הא עולת נדבה לא אמר ליה עולת נדבה נמי כיון דקבלה עליה עבדה תמורה
ולא נצרכה אלא לעולה הבאה מן המותרות
מאי קסבר אי קסבר לה כמאן דאמר מותרות לנדבת צבור אזלי פשיטא דלא עבדה תמורה הא אין תמורה בצבור
אלא רבי שמעון סבירא ליה כמאן דאמר מותרות לנדבת יחיד אזלי מאן שמעת ליה האי סברא רבי אליעזר הא שמעינן ליה בהדיא דעבדה תמורה דתניא עולה הבאה מן המותרות עושה תמורה דברי רבי אליעזר
רבי שמעון סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא דרבי אליעזר סבר עולה הבאה מן המותרות עושה תמורה ואיהו סבר אין עושה תמורה
אי הכי דבעיא רבי אבין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו ונתכפר באשם אחר וניתק זה לעולה מהו שיחזור וימיר בו
אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי שמעון הא אמרת רבי שמעון סבירא ליה עולה הבאה מן המותרות אין עושה תמורה
רבי אבין הכי קמיבעיא ליה אי משכחת תנא דקאי כרבי שמעון דאמר אין ממירין וחוזרין וממירין וסבירא ליה כרבי אליעזר דאמר עולה הבאה מן המותרות עושה תמורה מהו שיחזור וימיר בו
בשני גופין וקדושה אחת מאי
ואם תימצא לומר קדושה אחת (או לא) אלא שתי קדושות וגוף אחד מאי תיבעי
הדרן עלך הכל ממירין
