Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ באב תשע״ט | 2 אוגוסט 2019

תמורה טז

איזה תורה נשתכחה בימי אבלו של משה? והאם החזירו? מי היה עתניאל בן קנז ובמה היה מיוחד? האם חמש חטאות מתות רלוונטי גם בקרבנות ציבור?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אמר רב יוסף דופי של סמיכה קתני

והא יוסף בן יועזר גופיה מיפליג פליג בסמיכה כי איפליג בה בסוף שניה דבצר ליבא

גופא אמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה אמרו לו ליהושע שאל אמר להם לא בשמים היא

אמרו לו לשמואל שאל אמר להם אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה אמר רבי יצחק נפחא אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה

אמרו לפנחס שאל אמר ליה לא בשמים היא אמרו לו לאלעזר שאל אמר להם אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך אמר לו רבי כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות ועמדו כל ישראל להרגו

אמר לו הקדוש ברוך הוא לומר לך אי אפשר לך וטורדן במלחמה שנאמר ויהי אחרי מות משה עבד ה׳ ויאמר ה׳ וגו׳

במתניתין תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה

אמר רבי אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו שנאמר וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה ולמה נקרא שמה עכסה שכל הרואה אותה כועס על אשתו

ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור מאי ותצנח אמר רבא אמר רבי יצחק אמרה לו מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק כך אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת

ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני בית שמנוגב מכל טובה ונתתה לי גלת מים אדם שאין בו אלא תורה בלבד ויתן לה כלב את גלת עליות ואת גלת תחתיות אמר לה מי שדר עליונים ותחתונים יבקש ממנו מזונות

וכלב בן קנז הוא והלא כלב בן יפונה הוא מאי יפונה שפנה מעצת מרגלים

ואכתי בן קנז הוא בן חצרון הוא דכתיב וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אמר רבא חורגיה דקנז הוא

תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענאו אל יעבץ שיעץ וריבץ תורה בישראל

ומנלן שענאו אל דכתיב ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמדי ועשה מרעתי לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל

אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים והיתה ידך עמדי שלא ישתכח תלמודי מלבי ועשה מרעתי שיזדמנו לי ריעים כמותי לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך לנסיסי לשאול מיד ויבא אלהים את אשר שאל

כיוצא בדבר אתה אומר רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה׳ בשעה שהתלמיד הולך אצל רבו ואומר לו למדני תורה אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה׳ ואם לאו עשיר ורש נפגשו עשה כלם ה׳ מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טיפש טיפש לזה עושה אותו חכם זו משנת רבי נתן

רבי יהודה הנשיא אומר אם ברך תברכני בפריה ורביה והרבית את גבולי בבנים ובבנות והיתה ידך עמדי במשא ובמתן ועשית מרעתי שלא יהא בי מיחוש ראש ומיחוש אזנים ומיחוש עינים לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול ויבא לו אלהים את אשר שאל

כיוצא בדבר אתה אומר רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה׳ בשעה שעני הולך אצל בעל הבית ואמר פרנסני אם מפרנסו מוטב ואם לאו עשיר ורש נפגשו עשה כלם ה׳ מי שעשאו עשיר לזה עושה אותו עני עני לזה עושה אותו עשיר

אמר רבי שמעון מה מצינו כו׳

תנו רבנן רבי שמעון אומר חמש חטאות מתות ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה וחטאת שכפרו בעליה וחטאת שעיברה שנתה

אי אתה יכול לומר ולד חטאת בציבור לפי שאין חטאת נקבה בציבור ואי אתה יכול לומר תמורת חטאת בציבור לפי שאין ציבור עושין תמורה ואי אתה יכול לומר חטאת שמתו בעליה בציבור לפי שאין הציבור מתים

שכיפרו בעליה ושעיברה שנתה לא מצינו יכול יהו נוהגות בין ביחיד בין בציבור

אמרת ילמד אדם סתום ממפורש מה מפורש ביחיד ולא בצבור אף בשכיפרו בעליה ושעיברה שנתה ביחיד דברים אמורים ולא בציבור


וכי דנין אפשר משאי אפשר רבי שמעון בחד מקום גמיר להו

אמר ריש לקיש ארבעה נתנו להן והעמידום על חמש ואי סלקא דעתך בצבור הנך מי איתנהו בצבור אלא על כרחיך ילמד סתום ממפורש

רבי נתן אומר אחת נתנה להן והעמידוה על חמש

וליחזי בהי סידרא גמירי להו אי ביחיד אי בצבור

שתי שכחיות שכחו וקשיא להו

ואי סלקא דעתך בצבור הנך מי איתנהו בצבור אלא שמע מינה ילמד סתום ממפורש מה מפורש ביחיד ולא בצבור אף סתום ביחיד ולא בצבור

מתני׳ חומר בקדשים מבתמורה וחומר בתמורה מבקדשים חומר בקדשים מבתמורה שהקדשים עושין תמורה ואין תמורה עושה תמורה הצבור והשותפין מקדישין אבל לא ממירין ומקדישין עוברין ואברים אבל לא ממירין

חומר בתמורה מבקדשים שהקדושה חלה על בעלת מום קבוע ואין יוצא לחולין


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה טז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה טז

אמר רב יוסף דופי של סמיכה קתני

והא יוסף בן יועזר גופיה מיפליג פליג בסמיכה כי איפליג בה בסוף שניה דבצר ליבא

גופא אמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה אמרו לו ליהושע שאל אמר להם לא בשמים היא

אמרו לו לשמואל שאל אמר להם אלה המצות שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה אמר רבי יצחק נפחא אף חטאת שמתו בעליה נשתכחה בימי אבלו של משה

אמרו לפנחס שאל אמר ליה לא בשמים היא אמרו לו לאלעזר שאל אמר להם אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן אמר לו ליהושע שאל ממני כל ספיקות שיש לך אמר לו רבי כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר לא כך כתבת בי ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל מיד תשש כחו של יהושע ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות ונולדו לו שבע מאות ספיקות ועמדו כל ישראל להרגו

אמר לו הקדוש ברוך הוא לומר לך אי אפשר לך וטורדן במלחמה שנאמר ויהי אחרי מות משה עבד ה׳ ויאמר ה׳ וגו׳

במתניתין תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה

אמר רבי אבהו אף על פי כן החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו שנאמר וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה ולמה נקרא שמה עכסה שכל הרואה אותה כועס על אשתו

ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור מאי ותצנח אמר רבא אמר רבי יצחק אמרה לו מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק כך אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת

ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני בית שמנוגב מכל טובה ונתתה לי גלת מים אדם שאין בו אלא תורה בלבד ויתן לה כלב את גלת עליות ואת גלת תחתיות אמר לה מי שדר עליונים ותחתונים יבקש ממנו מזונות

וכלב בן קנז הוא והלא כלב בן יפונה הוא מאי יפונה שפנה מעצת מרגלים

ואכתי בן קנז הוא בן חצרון הוא דכתיב וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אמר רבא חורגיה דקנז הוא

תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענאו אל יעבץ שיעץ וריבץ תורה בישראל

ומנלן שענאו אל דכתיב ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמדי ועשה מרעתי לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל

אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים והיתה ידך עמדי שלא ישתכח תלמודי מלבי ועשה מרעתי שיזדמנו לי ריעים כמותי לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך לנסיסי לשאול מיד ויבא אלהים את אשר שאל

כיוצא בדבר אתה אומר רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה׳ בשעה שהתלמיד הולך אצל רבו ואומר לו למדני תורה אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה׳ ואם לאו עשיר ורש נפגשו עשה כלם ה׳ מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טיפש טיפש לזה עושה אותו חכם זו משנת רבי נתן

רבי יהודה הנשיא אומר אם ברך תברכני בפריה ורביה והרבית את גבולי בבנים ובבנות והיתה ידך עמדי במשא ובמתן ועשית מרעתי שלא יהא בי מיחוש ראש ומיחוש אזנים ומיחוש עינים לבלתי עצבי שלא ישגבני יצר הרע מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך בנסיסי לשאול ויבא לו אלהים את אשר שאל

כיוצא בדבר אתה אומר רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה׳ בשעה שעני הולך אצל בעל הבית ואמר פרנסני אם מפרנסו מוטב ואם לאו עשיר ורש נפגשו עשה כלם ה׳ מי שעשאו עשיר לזה עושה אותו עני עני לזה עושה אותו עשיר

אמר רבי שמעון מה מצינו כו׳

תנו רבנן רבי שמעון אומר חמש חטאות מתות ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה וחטאת שכפרו בעליה וחטאת שעיברה שנתה

אי אתה יכול לומר ולד חטאת בציבור לפי שאין חטאת נקבה בציבור ואי אתה יכול לומר תמורת חטאת בציבור לפי שאין ציבור עושין תמורה ואי אתה יכול לומר חטאת שמתו בעליה בציבור לפי שאין הציבור מתים

שכיפרו בעליה ושעיברה שנתה לא מצינו יכול יהו נוהגות בין ביחיד בין בציבור

אמרת ילמד אדם סתום ממפורש מה מפורש ביחיד ולא בצבור אף בשכיפרו בעליה ושעיברה שנתה ביחיד דברים אמורים ולא בציבור


וכי דנין אפשר משאי אפשר רבי שמעון בחד מקום גמיר להו

אמר ריש לקיש ארבעה נתנו להן והעמידום על חמש ואי סלקא דעתך בצבור הנך מי איתנהו בצבור אלא על כרחיך ילמד סתום ממפורש

רבי נתן אומר אחת נתנה להן והעמידוה על חמש

וליחזי בהי סידרא גמירי להו אי ביחיד אי בצבור

שתי שכחיות שכחו וקשיא להו

ואי סלקא דעתך בצבור הנך מי איתנהו בצבור אלא שמע מינה ילמד סתום ממפורש מה מפורש ביחיד ולא בצבור אף סתום ביחיד ולא בצבור

מתני׳ חומר בקדשים מבתמורה וחומר בתמורה מבקדשים חומר בקדשים מבתמורה שהקדשים עושין תמורה ואין תמורה עושה תמורה הצבור והשותפין מקדישין אבל לא ממירין ומקדישין עוברין ואברים אבל לא ממירין

חומר בתמורה מבקדשים שהקדושה חלה על בעלת מום קבוע ואין יוצא לחולין


גלול כלפי מעלה