Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ באב תשע״ט | 7 אוגוסט 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תמורה יט

ר’ אלעזר סובר שנקבה שהופרשה לעולה – אם ילדה זכר, הוא קרב כעולה. דבריו נראים כסותרים דבריו במשנה אחרת לגבי ולד תמורת אשם – ששם רק קדוש לדמיו. שלוש תשובות מובאים בגמרא לפתור את הסתירה. הגמרא דנה בתשובות האלו – מביאה קושיות ממקורות אחרים ומתרצת אותם. המפריש נקבה לאשם, מה הדין לגבה? מחלוקת בין חכמים לר’ שמעון – האם צריך שתיפול בה מום או לא? האם אומרים מיגו דנחתא לה קדושת דמים, נחתא לה קדושת הגוף או האם זה אמור רק במקרה שהבהמה היתה ראויה לקרבן?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אבל גבי תמורת ולד אשם דליכא שם עולה על אמו מודי רבי אלעזר דבדמיו אין הוא עצמו לא קרב

איתיביה אביי וכי בעי רבי אלעזר שם עולה על אמו והא תניא המפריש נקבה לפסחו ירעה עד שיסתאב ותמכר ויביא בדמיה פסח ילדה ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח

נשתיירה אחר הפסח תרעה עד שיסתאב ויביא בדמיה שלמים ילדה ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים רבי אלעזר אומר הוא עצמו יקרב בשלמים

והא הכא דליכא שם שלמים על אמו ואמר רבי אלעזר יקרב שלמים אמר ליה רבי אלעזר אחר הפסח קא אמרת שאני אחר הפסח דמותר פסח גופיה קרב שלמים

אי הכי ניפלוג נמי ברישא אמר ליה אין הכי נמי ופליגי

אביי אמר לא פליג מידי דגמירי למקום שהמותר הולך הולד הולך לאחר הפסח דמותר קרב שלמים ולד נמי קרב שלמים

אבל לפני הפסח אימיה למאי אקדשה לדמי פסח ולד נמי לדמי פסח

מתיב רב עוקבא בר חמא ומי אמרינן מדאימיה לדמי ולד נמי לדמי והתניא המפריש נקבה לפסח היא וולדותיה ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמיהם פסח רבי אלעזר אומר הוא עצמו יקרב פסח

והא הכא דאימיה לדמי ואמר רבי אלעזר הוא עצמו קרב פסח ולא מוקמינן ליה באימיה

אמר רבינא במפריש בהמה מעוברת עסקינן רבי אלעזר סבר כרבי יוחנן דאמר אם שיירו משוייר דעובר לאו ירך אמו הוא ואמו היא דלא קדשה קדושת הגוף אבל היא קדשה

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא הכי נמי מסתברא דבבהמה מעוברת עסקינן מדקתני היא וולדותיה שמע מיניה

אמר רבי יוסי ברבי חנינא ומודה רבי אלעזר במפריש נקבה לאשם דאין בנה קרב אשם פשיטא עד כאן לא קאמר רבי אלעזר אלא במפריש נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו אבל גבי מפריש נקבה לאשם דליכא שם אשם על אמו אפילו רבי אלעזר מודה דלא קרב אשם

אי לאו דאשמעינן הוה אמינא טעמא דרבי אלעזר לאו משום דשם עולה על אמו אלא משום דחזי ולד להקרבה והאי נמי הא חזי להקרבה קא משמע לן

אי הכי אדמשמע לן דאין בנה קרב אשם נישמעינן דאין בנה קרב עולה והוא הדין לאשם

אי אשמעינן עולה הוה אמינא עולה הוא דלא קרבה דלא אקדשה לאמה קדושה עוברה אבל אשם אימא ולד קרב אשם קא משמע לן

מתני׳ המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמיה אשם ואם קרב אשמו יפלו דמיו לנדבה

רבי שמעון אומר תימכר שלא במום

גמ׳ ולמה לי תסתאב תימכר כיון דלא חזיא למילתא היינו מומא

אמר רב יהודה אמר רב היינו טעם דאמרינן מיגו דנחתא לה קדושת דמים נחתא נמי קדושת הגוף אמר רבא זאת אומרת הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף

איתמר הקדיש זכר לדמיו רב כהנא אמר קדוש קדושת הגוף רבא אמר אינו קדוש קדושת הגוף והדר ביה רבא לדרב כהנא מדרב יהודה אמר רב

רבי שמעון אומר תימכר שלא במום אמר ליה רב חייא בר אבין לרבי יוחנן מיגו דנחתא ליה קדושת דמים תיחות ליה נמי קדושת הגוף

אמר ליה רבי שמעון לטעמיה דאמר כל מידי דלא חזי ליה לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף דתניא אשם בן שנה והביאו בן שתים בן שתים והביאו בן שנה כשירה ולא עלו לבעלים לשם חובה

רבי שמעון אומר כל עצמן אינן קדושין

והרי מחוסר זמן דלא חזי ואמר רבי שמעון דקדוש שאני מחוסר זמן דחזי למחר

אי הכי אשם בן שתים והביאו בן שנה הא חזי לשנה אלא היינו טעמא דרבי שמעון במחוסר זמן דיליף ליה מבכור

כדתניא רבי שמעון בן יהודה אמר משום רבי שמעון מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר והרי הוא כבכור מה בכור קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו אף מחוסר זמן קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו

תנו רבנן המקדיש נקבה לעולתו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה יט

אבל גבי תמורת ולד אשם דליכא שם עולה על אמו מודי רבי אלעזר דבדמיו אין הוא עצמו לא קרב

איתיביה אביי וכי בעי רבי אלעזר שם עולה על אמו והא תניא המפריש נקבה לפסחו ירעה עד שיסתאב ותמכר ויביא בדמיה פסח ילדה ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו פסח

נשתיירה אחר הפסח תרעה עד שיסתאב ויביא בדמיה שלמים ילדה ירעה עד שיסתאב וימכר ויביא בדמיו שלמים רבי אלעזר אומר הוא עצמו יקרב בשלמים

והא הכא דליכא שם שלמים על אמו ואמר רבי אלעזר יקרב שלמים אמר ליה רבי אלעזר אחר הפסח קא אמרת שאני אחר הפסח דמותר פסח גופיה קרב שלמים

אי הכי ניפלוג נמי ברישא אמר ליה אין הכי נמי ופליגי

אביי אמר לא פליג מידי דגמירי למקום שהמותר הולך הולד הולך לאחר הפסח דמותר קרב שלמים ולד נמי קרב שלמים

אבל לפני הפסח אימיה למאי אקדשה לדמי פסח ולד נמי לדמי פסח

מתיב רב עוקבא בר חמא ומי אמרינן מדאימיה לדמי ולד נמי לדמי והתניא המפריש נקבה לפסח היא וולדותיה ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמיהם פסח רבי אלעזר אומר הוא עצמו יקרב פסח

והא הכא דאימיה לדמי ואמר רבי אלעזר הוא עצמו קרב פסח ולא מוקמינן ליה באימיה

אמר רבינא במפריש בהמה מעוברת עסקינן רבי אלעזר סבר כרבי יוחנן דאמר אם שיירו משוייר דעובר לאו ירך אמו הוא ואמו היא דלא קדשה קדושת הגוף אבל היא קדשה

אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא הכי נמי מסתברא דבבהמה מעוברת עסקינן מדקתני היא וולדותיה שמע מיניה

אמר רבי יוסי ברבי חנינא ומודה רבי אלעזר במפריש נקבה לאשם דאין בנה קרב אשם פשיטא עד כאן לא קאמר רבי אלעזר אלא במפריש נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו אבל גבי מפריש נקבה לאשם דליכא שם אשם על אמו אפילו רבי אלעזר מודה דלא קרב אשם

אי לאו דאשמעינן הוה אמינא טעמא דרבי אלעזר לאו משום דשם עולה על אמו אלא משום דחזי ולד להקרבה והאי נמי הא חזי להקרבה קא משמע לן

אי הכי אדמשמע לן דאין בנה קרב אשם נישמעינן דאין בנה קרב עולה והוא הדין לאשם

אי אשמעינן עולה הוה אמינא עולה הוא דלא קרבה דלא אקדשה לאמה קדושה עוברה אבל אשם אימא ולד קרב אשם קא משמע לן

מתני׳ המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמיה אשם ואם קרב אשמו יפלו דמיו לנדבה

רבי שמעון אומר תימכר שלא במום

גמ׳ ולמה לי תסתאב תימכר כיון דלא חזיא למילתא היינו מומא

אמר רב יהודה אמר רב היינו טעם דאמרינן מיגו דנחתא לה קדושת דמים נחתא נמי קדושת הגוף אמר רבא זאת אומרת הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף

איתמר הקדיש זכר לדמיו רב כהנא אמר קדוש קדושת הגוף רבא אמר אינו קדוש קדושת הגוף והדר ביה רבא לדרב כהנא מדרב יהודה אמר רב

רבי שמעון אומר תימכר שלא במום אמר ליה רב חייא בר אבין לרבי יוחנן מיגו דנחתא ליה קדושת דמים תיחות ליה נמי קדושת הגוף

אמר ליה רבי שמעון לטעמיה דאמר כל מידי דלא חזי ליה לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף דתניא אשם בן שנה והביאו בן שתים בן שתים והביאו בן שנה כשירה ולא עלו לבעלים לשם חובה

רבי שמעון אומר כל עצמן אינן קדושין

והרי מחוסר זמן דלא חזי ואמר רבי שמעון דקדוש שאני מחוסר זמן דחזי למחר

אי הכי אשם בן שתים והביאו בן שנה הא חזי לשנה אלא היינו טעמא דרבי שמעון במחוסר זמן דיליף ליה מבכור

כדתניא רבי שמעון בן יהודה אמר משום רבי שמעון מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר והרי הוא כבכור מה בכור קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו אף מחוסר זמן קדוש לפני זמנו וקרב לאחר זמנו

תנו רבנן המקדיש נקבה לעולתו

גלול כלפי מעלה