Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בתמוז תשע״ט | 21 יולי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

תמורה ב

מי שממיר בהמת הקדש בבהמה אחרת, אסור לעשות וקונסים אותו ששניהם קדושים. ובנוסף עובר על לא תעשה ומקבל מלקות. האם יורש שממיר קרבן אביו תמורתו תקף? האם אשה גם כלולה בלא תעשה ולוקה? מניין דורשים הלכות אלו? רמי בר חמא שאל: האם תמורת קטן או עובד כוכבים עובד? באיזה מקרים של קטן/עובד כוכבים מדובר?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

מתני׳ הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת הכל ממירין לכתחילה והדר תני לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר דיעבד

ותיסברא הכל ממירין לכתחילה אדקשיא לך ממתניתין תיקשי לך קרא דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אתו

אלא אמר רב יהודה הכי קתני הכל מתפיסין בתמורה אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר שאם המיר מומר וסופג את הארבעים

הכל לאיתויי מאי לאיתויי יורש ודלא כרבי יהודה

דתנן יורש סומך יורש ממיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יורש אינו סומך ויורש אינו ממיר

מאי טעמא דרבי יהודה יליף תחילת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחילת הקדש יורש אינו ממיר

וסמיכה גופה מנלן תלת קרבנו כתיבי חד קרבנו ולא קרבן גוי וחד קרבנו ולא קרבן חבירו וחד קרבנו ולא קרבן אביו

ולרבי מאיר דאמר יורש סומך והכתיב קרבנו ההוא מיבעי ליה לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה

ורבי יהודה בעלי חוברין לסמיכה לית ליה מאי טעמא דהא לא מיחד קרבן דידהו ואיבעית אימא לעולם אית ליה וקרבן גוי וקרבן חבירו מחד קרא נפקא דאייתר ליה חד לבעלי חוברין לסמיכה

ורבי מאיר דאמר יורש ממיר מאי טעמא אמר לך אם המר ימיר לרבות היורש

ויליף סוף הקדש מתחילת הקדש מה תחילת הקדש יורש מימר אף סוף הקדש יורש סומך

רבי יהודה האי ואם המר ימיר מאי עביד ליה לרבות את האשה וכדתניא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא לשון זכר שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אתו אשה מנין תלמוד לומר ואם המר ימיר לרבות את האשה

ולרבי מאיר אשה מנא ליה נפקא ליה מואם ורבי יהודה ואם לא דריש

ובין רבי מאיר ובין רבי יהודה טעמא דרבי קרא לאשה הא לא רבייה קרא הוה אמינא כי עבדא תמורה לא לקיא והאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה

איצטריך מהו דתימא הני מילי עונש דשוה בין ביחיד בין בצבור אבל הכא כיון דעונש שאינה שוה בכל הוא דתנן אין הצבור והשותפין עושין תמורה אשה נמי כי עבדא לא לקיא קא משמע לן

בעי רמי בר חמא קטן מהו שימיר היכי דמי אילימא בקטן שלא הגיע לעונת נדרים לא תיבעי לך דכיון אקדושי לא אקדיש אמורי ממיר אלא כי קמבעיא ליה בקטן שהגיע לעונת נדרים

מי אמרינן כיון דאמר מר איש מה תלמוד לומר כי יפליא נדר לרבות מופלא הסמוך לאיש דקדשו קדוש מדאקדושי מקדיש אמורי נמי ממיר או דלמא כיון דלאו בר עונשין הוא בתמורה לא מיתפיס

אם תימצי לומר קטן עביד תמורה דהא אתי לכלל עונשין גוי מהו שימיר מי אמרת מדאקדושי מקדיש דתניא איש איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את הגוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל אמורי נמי ממיר או דלמא כיון דלא אתי לכלל עונשין כי עביד תמורה לא קדשה

אמר רבא תא שמע דתניא קדשי גוים לא נהנין ולא מועלין ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא אין עושין תמורה ואין מביאין עליהם נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי רבי שמעון

אמר רבי יוסי בכולן אני רואה להחמיר במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן קתני מיהא אין עושין תמורה

ורמי בר חמא בהקדיש גוי להתכפר גוי לא קמיבעיא לי כי קמיבעיא לי בהקדיש גוי ומתכפר בישראל בתר מקדיש אזלינן או בתר מתכפר אזלינן

תיפשוט ליה מדרבי אבהו דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו

  • הלימוד החודש מוקדש ע”י אמליה קלאפר לכבוד הולדתה של בתה, חיינה יוכנה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י איליין הוכברג לכבוד בעלה, אריה הוכבר אשר, ובהודיה לרבנית מישל פרבר והדרן.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה ב

מתני׳ הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים

גמ׳ הא גופא קשיא אמרת הכל ממירין לכתחילה והדר תני לא שאדם רשאי להמיר אלא שאם המיר מומר דיעבד

ותיסברא הכל ממירין לכתחילה אדקשיא לך ממתניתין תיקשי לך קרא דכתיב לא יחליפנו ולא ימיר אתו

אלא אמר רב יהודה הכי קתני הכל מתפיסין בתמורה אחד אנשים ואחד נשים לא שאדם רשאי להמיר שאם המיר מומר וסופג את הארבעים

הכל לאיתויי מאי לאיתויי יורש ודלא כרבי יהודה

דתנן יורש סומך יורש ממיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר יורש אינו סומך ויורש אינו ממיר

מאי טעמא דרבי יהודה יליף תחילת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחילת הקדש יורש אינו ממיר

וסמיכה גופה מנלן תלת קרבנו כתיבי חד קרבנו ולא קרבן גוי וחד קרבנו ולא קרבן חבירו וחד קרבנו ולא קרבן אביו

ולרבי מאיר דאמר יורש סומך והכתיב קרבנו ההוא מיבעי ליה לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה

ורבי יהודה בעלי חוברין לסמיכה לית ליה מאי טעמא דהא לא מיחד קרבן דידהו ואיבעית אימא לעולם אית ליה וקרבן גוי וקרבן חבירו מחד קרא נפקא דאייתר ליה חד לבעלי חוברין לסמיכה

ורבי מאיר דאמר יורש ממיר מאי טעמא אמר לך אם המר ימיר לרבות היורש

ויליף סוף הקדש מתחילת הקדש מה תחילת הקדש יורש מימר אף סוף הקדש יורש סומך

רבי יהודה האי ואם המר ימיר מאי עביד ליה לרבות את האשה וכדתניא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא לשון זכר שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אתו אשה מנין תלמוד לומר ואם המר ימיר לרבות את האשה

ולרבי מאיר אשה מנא ליה נפקא ליה מואם ורבי יהודה ואם לא דריש

ובין רבי מאיר ובין רבי יהודה טעמא דרבי קרא לאשה הא לא רבייה קרא הוה אמינא כי עבדא תמורה לא לקיא והאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי רבי ישמעאל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה

איצטריך מהו דתימא הני מילי עונש דשוה בין ביחיד בין בצבור אבל הכא כיון דעונש שאינה שוה בכל הוא דתנן אין הצבור והשותפין עושין תמורה אשה נמי כי עבדא לא לקיא קא משמע לן

בעי רמי בר חמא קטן מהו שימיר היכי דמי אילימא בקטן שלא הגיע לעונת נדרים לא תיבעי לך דכיון אקדושי לא אקדיש אמורי ממיר אלא כי קמבעיא ליה בקטן שהגיע לעונת נדרים

מי אמרינן כיון דאמר מר איש מה תלמוד לומר כי יפליא נדר לרבות מופלא הסמוך לאיש דקדשו קדוש מדאקדושי מקדיש אמורי נמי ממיר או דלמא כיון דלאו בר עונשין הוא בתמורה לא מיתפיס

אם תימצי לומר קטן עביד תמורה דהא אתי לכלל עונשין גוי מהו שימיר מי אמרת מדאקדושי מקדיש דתניא איש איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות את הגוים שנודרים נדרים ונדבות כישראל אמורי נמי ממיר או דלמא כיון דלא אתי לכלל עונשין כי עביד תמורה לא קדשה

אמר רבא תא שמע דתניא קדשי גוים לא נהנין ולא מועלין ואין חייבין עליהם משום פיגול נותר וטמא אין עושין תמורה ואין מביאין עליהם נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי רבי שמעון

אמר רבי יוסי בכולן אני רואה להחמיר במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן קתני מיהא אין עושין תמורה

ורמי בר חמא בהקדיש גוי להתכפר גוי לא קמיבעיא לי כי קמיבעיא לי בהקדיש גוי ומתכפר בישראל בתר מקדיש אזלינן או בתר מתכפר אזלינן

תיפשוט ליה מדרבי אבהו דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו

גלול כלפי מעלה