Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ באב תשע״ט | 8 אוגוסט 2019

תמורה כ

המשך דיונים בשיטות השונות לגבי המקדיש נקבה לקרבן שהיא לא ראויה – האם נתקדש קדושת הגוף או לא? האם יש להבחין בין עולה לשאר קרבנות – למה?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

ולפסחו ולאשמו עושה תמורה

רבי שמעון אומר לעולתו עושה תמורה לפסחו ולאשמו אין עושה תמורה

שאין לך דבר עושה תמורה אלא הרועה להסתאב

אמר רבי אין אני רואה דבריו של רבי שמעון בפסח הואיל ומותר הפסח קרב שלמים

ולימא אין אני רואה דבריו של רבי שמעון באשם הואיל ומותר אשם קרב עולה רבי סבר לה כרבנן דאמרי מותרות לנדבת ציבור אזלי ואין תמורה בצבור

קא סלקא דעתך היינו טעמא דרבי שמעון גבי מפריש נקבה לעולתו משום הכי עושה תמורה דהאיכא שם עולה עליה גבי עולת העוף

אלא מעתה בכהן גדול שהפריש פרה לפרו תיקדוש דהאיכא פרת חטאת קדשי בדק הבית הוא וקדשי בדק הבית לא עבדי תמורה

יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהאיכא שעיר נשיא אי נמי נשיא שהפריש שעירה לשעירו תיקדוש דהא יחיד מפריש שעירה

הני תרי גופי נינהו

חטאו עד שלא נתמנו כי מפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהא אילו חטא השתא בר איתויי שעיר הוא הא לא חטא לא איחייב בשעיר

אי הכי הכא נמי הא לאו עולת העוף קמייתי

רבי שמעון סבר לה כרבי אלעזר בן עזריה דתנן הרי עלי עולה יביא כבש רבי אלעזר בן עזריה אומר או תור או בני יונה

תנן התם המקדיש נכסיו והיה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח זכרים ונקבות

רבי אליעזר אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית

רבי יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית

אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן לרבי יהושע דאמר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבות היכי מקרבן שלמים הא מכח קדושה דחוייה קאתיין

לישנא אחרינא אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן מדקאמר רבי יהושע זכרים עצמן יקרבו עולות למימרא דקדושת הגוף אקדשינהו אי הכי נקבות אמאי ימכרו לצרכי שלמים בעיא רעייה

אמר ליה רבי יהושע סבר לה כרבי שמעון דאמר כל מידי דלא חזי ליה לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף דתנן רבי שמעון אומר תמכר שלא במום ואמרינן דטעמא דרבי שמעון כיון דלא חזיא נקבה לאשם לא נחתא ליה קדושת הגוף

אימור דאמר רבי שמעון גבי נקבה לאשם


דליכא שם אשם על אמו אבל גבי נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו אפילו רבי שמעון מודה

ועוד הא שמעינן ליה לרבי שמעון לעולתו עושה תמורה

אמר ליה רבי יהושע סבר ליה כאידך תנא אליבא דרבי שמעון דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אף לעולתו אין עושה תמורה

מתני׳ תמורת אשם ולד תמורה ולדן ולד ולדן עד סוף כל העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר ימותו ורבי אלעזר אומר יביא בדמיה עולות

אשם שמתו בעליו ושכיפרו בעליו ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר ימותו רבי אלעזר אומר יביא בדמיה עולה

והלא אף נדבה עולה היא ומה בין דברי רבי אלעזר לדברי חכמים אלא בזמן שהיא באה עולה סומך עליה ומביא נסכים ונסכיה משלו אם היה כהן עבודתה ועורה שלו

ובזמן שהיא נדבה אינו סומך עליה ואינו מביא עליה נסכים ונסכיה משל ציבור אף על פי שהוא כהן עבודתה ועורה משל אנשי משמר

גמ׳ וצריכא

דאי אשמעינן אשם בהא קאמר רבי אליעזר ימותו משום דגזר לאחר כפרה אטו לפני כפרה

אבל גבי תמורת אשם ולד תמורתה אימא מודי להו לרבנן

ואי אשמעינן התם בהא קאמרי רבנן אבל גבי אשם מודו ליה לרבי אליעזר צריכא

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת לאחר כפרה אבל לפני כפרה דברי הכל הוא עצמו יקרב אשם

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה ועוד התני רב חנניא לסיועי לרבי יהושע בן לוי דאמר ולד ראשון קרב ולד שני אינו קרב

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת קודם כפרה אבל לאחר כפרה הוא עצמו קרב עולה

והתני רב חנניא לסיועי לרבי יהושע בן לוי קשיא

בעא מיניה רבי אבין בר חייא מרבי אבין בר כהנא הפריש נקבה לאשם בנה מהו שיקרב לעולה ותיפשוט ליה מדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר מודה רבי אלעזר לא שמיע ליה

מאי אמר ליה בנה קרב עולה האי מאי עד כאן לא קאמר רבי אלעזר אלא מפריש נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו אבל גבי אשם דליכא שם עולה על אמו אפילו רבי אליעזר מודה

אמר ליה טעמא דרבי אלעזר לאו משום דשם עולה על אמו אלא משום דחזי להקרבה והא נמי חזי להקרבה

איתיביה ולדן ולד ולדן עד סוף כל העולם יביא בדמיהן עולה בדמיהן אין


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה כ

ולפסחו ולאשמו עושה תמורה

רבי שמעון אומר לעולתו עושה תמורה לפסחו ולאשמו אין עושה תמורה

שאין לך דבר עושה תמורה אלא הרועה להסתאב

אמר רבי אין אני רואה דבריו של רבי שמעון בפסח הואיל ומותר הפסח קרב שלמים

ולימא אין אני רואה דבריו של רבי שמעון באשם הואיל ומותר אשם קרב עולה רבי סבר לה כרבנן דאמרי מותרות לנדבת ציבור אזלי ואין תמורה בצבור

קא סלקא דעתך היינו טעמא דרבי שמעון גבי מפריש נקבה לעולתו משום הכי עושה תמורה דהאיכא שם עולה עליה גבי עולת העוף

אלא מעתה בכהן גדול שהפריש פרה לפרו תיקדוש דהאיכא פרת חטאת קדשי בדק הבית הוא וקדשי בדק הבית לא עבדי תמורה

יחיד שהפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהאיכא שעיר נשיא אי נמי נשיא שהפריש שעירה לשעירו תיקדוש דהא יחיד מפריש שעירה

הני תרי גופי נינהו

חטאו עד שלא נתמנו כי מפריש שעיר לשעירתו תיקדוש דהא אילו חטא השתא בר איתויי שעיר הוא הא לא חטא לא איחייב בשעיר

אי הכי הכא נמי הא לאו עולת העוף קמייתי

רבי שמעון סבר לה כרבי אלעזר בן עזריה דתנן הרי עלי עולה יביא כבש רבי אלעזר בן עזריה אומר או תור או בני יונה

תנן התם המקדיש נכסיו והיה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח זכרים ונקבות

רבי אליעזר אומר זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית

רבי יהושע אומר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי שלמים ויביא בדמיהן עולות ושאר נכסים יפלו לבדק הבית

אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן לרבי יהושע דאמר זכרים עצמן יקרבו עולות ונקבות היכי מקרבן שלמים הא מכח קדושה דחוייה קאתיין

לישנא אחרינא אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן מדקאמר רבי יהושע זכרים עצמן יקרבו עולות למימרא דקדושת הגוף אקדשינהו אי הכי נקבות אמאי ימכרו לצרכי שלמים בעיא רעייה

אמר ליה רבי יהושע סבר לה כרבי שמעון דאמר כל מידי דלא חזי ליה לגופיה לא נחתא ליה קדושת הגוף דתנן רבי שמעון אומר תמכר שלא במום ואמרינן דטעמא דרבי שמעון כיון דלא חזיא נקבה לאשם לא נחתא ליה קדושת הגוף

אימור דאמר רבי שמעון גבי נקבה לאשם


דליכא שם אשם על אמו אבל גבי נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו אפילו רבי שמעון מודה

ועוד הא שמעינן ליה לרבי שמעון לעולתו עושה תמורה

אמר ליה רבי יהושע סבר ליה כאידך תנא אליבא דרבי שמעון דתניא רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון אף לעולתו אין עושה תמורה

מתני׳ תמורת אשם ולד תמורה ולדן ולד ולדן עד סוף כל העולם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר ימותו ורבי אלעזר אומר יביא בדמיה עולות

אשם שמתו בעליו ושכיפרו בעליו ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויפלו דמיו לנדבה רבי אליעזר אומר ימותו רבי אלעזר אומר יביא בדמיה עולה

והלא אף נדבה עולה היא ומה בין דברי רבי אלעזר לדברי חכמים אלא בזמן שהיא באה עולה סומך עליה ומביא נסכים ונסכיה משלו אם היה כהן עבודתה ועורה שלו

ובזמן שהיא נדבה אינו סומך עליה ואינו מביא עליה נסכים ונסכיה משל ציבור אף על פי שהוא כהן עבודתה ועורה משל אנשי משמר

גמ׳ וצריכא

דאי אשמעינן אשם בהא קאמר רבי אליעזר ימותו משום דגזר לאחר כפרה אטו לפני כפרה

אבל גבי תמורת אשם ולד תמורתה אימא מודי להו לרבנן

ואי אשמעינן התם בהא קאמרי רבנן אבל גבי אשם מודו ליה לרבי אליעזר צריכא

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת לאחר כפרה אבל לפני כפרה דברי הכל הוא עצמו יקרב אשם

אמר רבא שתי תשובות בדבר חדא דאין אדם מתכפר בדבר הבא בעבירה ועוד התני רב חנניא לסיועי לרבי יהושע בן לוי דאמר ולד ראשון קרב ולד שני אינו קרב

אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מחלוקת קודם כפרה אבל לאחר כפרה הוא עצמו קרב עולה

והתני רב חנניא לסיועי לרבי יהושע בן לוי קשיא

בעא מיניה רבי אבין בר חייא מרבי אבין בר כהנא הפריש נקבה לאשם בנה מהו שיקרב לעולה ותיפשוט ליה מדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר מודה רבי אלעזר לא שמיע ליה

מאי אמר ליה בנה קרב עולה האי מאי עד כאן לא קאמר רבי אלעזר אלא מפריש נקבה לעולה דאיכא שם עולה על אמו אבל גבי אשם דליכא שם עולה על אמו אפילו רבי אליעזר מודה

אמר ליה טעמא דרבי אלעזר לאו משום דשם עולה על אמו אלא משום דחזי להקרבה והא נמי חזי להקרבה

איתיביה ולדן ולד ולדן עד סוף כל העולם יביא בדמיהן עולה בדמיהן אין


גלול כלפי מעלה