הדף היומי
תמורה כא
מה הדין של תמורה של בכור ומעשר ואיך זה שונה מתמורה של שאר קרבנות? האם אפשר להביא בכור מחו”ל להקריב על המזבח? האם אפשר לאכול פירות מעשר שני לאחר החרבן בירושלים או חייבים לפדותם?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
עצמו לא הכא במאי עסקינן כגון שילדה נקבה ועד סוף העולם לא אוליד חד זכר אמר ליה משנינא שינויי דחיקי בבלאי כגון שילדה נקבות עד סוף העולם
מתני׳ תמורת הבכור והמעשר ולדן ולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כבכור וכמעשר ויאכלו במומן לבעלים
מה בין בכור ומעשר לבין כל הקדשים שכל הקדשים נמכרים באיטלז ונשחטין באיטלז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר
ויש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר ובאין מחוצה לארץ חוץ מן הבכור והמעשר שאם באו תמימים יקרבו ואם בעלי מומין יאכלו במומן לבעלים
אמר רבי שמעון מה טעם שהבכור והמעשר יש להן פרנסה ממקומן ושאר כל הקדשים אף על פי שנולד בהם מום הרי אלו בקדושתן
גמ׳ אמר רבא בר רב עזא בען במערבא המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהו מי אמרינן כיון דלא קריבן לא מיחייב או דילמא כיון דקדשו מיחייב
אמר ליה אביי ותיבעי לך המטיל מום בתשיעי של מעשר
אלא מאי שנא תשיעי דלא קמיבעיא לך דרחמנא מעטיה עשירי להוציא התשיעי
הכי נמי רחמנא מעטינהו לא תפדה קדש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה
רב נחמן בר יצחק מתני לה הכי אמר רב אחא בריה דרב עזא בען במערבא המטיל מום בתשיעי של מעשר מהו אמר ליה ותיבעי לך המטיל מום בתמורת בכור ומעשר
אלא מאי שנא תמורת בכור ומעשר דלא מיבעיא לך דרחמנא מעטינהו קדש הם הן קריבין ואין תמורתן קריבה תשיעי של מעשר נמי רחמנא מעטיה העשירי להוציא את התשיעי
ואם באו תמימין כו׳ ורמינהו בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו אמר רב חסדא לא קשיא הא רבי ישמעאל הא רבי עקיבא
דתניא רבי יוסי אומר שלשה דברים משום שלשה זקנים רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה ויאכלנו בירושלים
ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אינו נאכל אלא בפני הבית לא אם אמרת בבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח תאמר במעשר דלא
אמרת ביכורים טעונין הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה ביכורים אין נאכלין אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
מה לביכורים שכן טעונין הנחה תאמר במעשר דלא
תלמוד לומר ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך הקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
וליהדר דינא וליתי במה הצד
אמר רב אשי משום דאיכא למימר מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח
ומאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא לא שנא בכור ולא שנא מעשר בני הבאה נינהו ואי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תיבעי לך
לעולם קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא והכא במאי עסקינן כגון שנזרק דמו של בכור בפני הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים
כיון דאי איתיה לדם לא בר זריקה הוא אתי בשר יליף מדם
ואתי מעשר ויליף מבכור ומי ילפינן קדש מהדדי והאמר רבי יוחנן כל התורה כולה למדין למד מן הלמד חוץ מן הקדשים שאין למדין למד מן הלמד
מעשר חולין הוא הניחא למאן דאמר בתר למד אזלינן אלא למאן דאמר בתר מלמד אזלינן מאי איכא למימר בשר ודם חדא מילתא היא
רבי עקיבא אומר יכול יעלה אדם בכור מחוצה לארץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו תלמוד לומר ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור
וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה בכור
בן עזאי אומר יכול מעלה את מעשר שני ויאכלנו בכל הרואה ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה
מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח תאמר במעשר דלא תלמוד לומר ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה
מאי קשיא ליה דקאמר יכול אמרת הואיל ותנן אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה
וכן קדשי קדשים לפנים מן הקלעים מהו דתימא בירושלים ליתי מעשר שני בכל הרואה קא משמע לן
אחרים אומרים יכול יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל
תלמוד לומר מעשר דגנך ותירושך ויצהרך מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה
ולרבנן דמפקי להו לטעמא אחרינא משנה לחבירתה מנא להו נפקא להו מלפני ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה לימד על הבכור שאינו נפסל משנה לחברתה
ולאחרים לפני ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה מאי דרשי ביה מיבעי ליה לכדתניא יום אחד משנה זו ויום אחד משנה אחרת לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד
ורבנן דנאכל לשני ימים ולילה אחד מנא להו אמר קרא יהיה לך כחזה התנופה
הדרן עלך אלו קדשים
מתני׳ ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו ושעיברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום אם משכפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
תמורה כא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
עצמו לא הכא במאי עסקינן כגון שילדה נקבה ועד סוף העולם לא אוליד חד זכר אמר ליה משנינא שינויי דחיקי בבלאי כגון שילדה נקבות עד סוף העולם
מתני׳ תמורת הבכור והמעשר ולדן ולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כבכור וכמעשר ויאכלו במומן לבעלים
מה בין בכור ומעשר לבין כל הקדשים שכל הקדשים נמכרים באיטלז ונשחטין באיטלז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר
ויש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר ובאין מחוצה לארץ חוץ מן הבכור והמעשר שאם באו תמימים יקרבו ואם בעלי מומין יאכלו במומן לבעלים
אמר רבי שמעון מה טעם שהבכור והמעשר יש להן פרנסה ממקומן ושאר כל הקדשים אף על פי שנולד בהם מום הרי אלו בקדושתן
גמ׳ אמר רבא בר רב עזא בען במערבא המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהו מי אמרינן כיון דלא קריבן לא מיחייב או דילמא כיון דקדשו מיחייב
אמר ליה אביי ותיבעי לך המטיל מום בתשיעי של מעשר
אלא מאי שנא תשיעי דלא קמיבעיא לך דרחמנא מעטיה עשירי להוציא התשיעי
הכי נמי רחמנא מעטינהו לא תפדה קדש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה
רב נחמן בר יצחק מתני לה הכי אמר רב אחא בריה דרב עזא בען במערבא המטיל מום בתשיעי של מעשר מהו אמר ליה ותיבעי לך המטיל מום בתמורת בכור ומעשר
אלא מאי שנא תמורת בכור ומעשר דלא מיבעיא לך דרחמנא מעטינהו קדש הם הן קריבין ואין תמורתן קריבה תשיעי של מעשר נמי רחמנא מעטיה העשירי להוציא את התשיעי
ואם באו תמימין כו׳ ורמינהו בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו אמר רב חסדא לא קשיא הא רבי ישמעאל הא רבי עקיבא
דתניא רבי יוסי אומר שלשה דברים משום שלשה זקנים רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה ויאכלנו בירושלים
ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אינו נאכל אלא בפני הבית לא אם אמרת בבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח תאמר במעשר דלא
אמרת ביכורים טעונין הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה ביכורים אין נאכלין אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
מה לביכורים שכן טעונין הנחה תאמר במעשר דלא
תלמוד לומר ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך הקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
וליהדר דינא וליתי במה הצד
אמר רב אשי משום דאיכא למימר מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח
ומאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא לא שנא בכור ולא שנא מעשר בני הבאה נינהו ואי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תיבעי לך
לעולם קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא והכא במאי עסקינן כגון שנזרק דמו של בכור בפני הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים
כיון דאי איתיה לדם לא בר זריקה הוא אתי בשר יליף מדם
ואתי מעשר ויליף מבכור ומי ילפינן קדש מהדדי והאמר רבי יוחנן כל התורה כולה למדין למד מן הלמד חוץ מן הקדשים שאין למדין למד מן הלמד
מעשר חולין הוא הניחא למאן דאמר בתר למד אזלינן אלא למאן דאמר בתר מלמד אזלינן מאי איכא למימר בשר ודם חדא מילתא היא
רבי עקיבא אומר יכול יעלה אדם בכור מחוצה לארץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים ויקריבנו תלמוד לומר ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור
וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה בכור
בן עזאי אומר יכול מעלה את מעשר שני ויאכלנו בכל הרואה ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה
מה לבכור שכן טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח תאמר במעשר דלא תלמוד לומר ואכלת לפני ה׳ אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא לפנים מן החומה אף מעשר אינו נאכל אלא לפנים מן החומה
מאי קשיא ליה דקאמר יכול אמרת הואיל ותנן אין בין שילה לירושלים אלא שבשילה אוכלין קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה
וכן קדשי קדשים לפנים מן הקלעים מהו דתימא בירושלים ליתי מעשר שני בכל הרואה קא משמע לן
אחרים אומרים יכול יהא בכור שעברה שנתו כפסולי המוקדשין ויפסל
תלמוד לומר מעשר דגנך ותירושך ויצהרך מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נפסל משנה לחבירתה אף בכור אינו נפסל משנה לחבירתה
ולרבנן דמפקי להו לטעמא אחרינא משנה לחבירתה מנא להו נפקא להו מלפני ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה לימד על הבכור שאינו נפסל משנה לחברתה
ולאחרים לפני ה׳ אלהיך תאכלנו שנה בשנה מאי דרשי ביה מיבעי ליה לכדתניא יום אחד משנה זו ויום אחד משנה אחרת לימד על הבכור שנאכל לשני ימים ולילה אחד
ורבנן דנאכל לשני ימים ולילה אחד מנא להו אמר קרא יהיה לך כחזה התנופה
הדרן עלך אלו קדשים
מתני׳ ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו ושעיברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום אם משכפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה
