Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב באב תשע״ט | 13 אוגוסט 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

תמורה כה

האם ולד קדשים קדוש ממעי אמם או כשנולדים? האם עובר ירך אמו או לא? דנים בדברי המשניות לאור דעות אלו.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אמאי אין קדושה חלה עליהן קסבר רבן שמעון בן גמליאל ולדות קדשים בהוייתן הן קדושין דאי סלקא דעתך ממעי אמן הן קדושין אמאי אין קדושה חלה עליהן הא תפסתינהו קדושה דאימייהו אלא שמע מינה ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים

והאי תנא סבר ולדי קדשים ממעי אמן הן קדושים דתנו רבנן אילו לא נאמר בכור לא יקדיש הייתי אומר בכור לא יקדיש הקדישות תלמוד לומר איש אתו אותו אי אתה מקדיש אבל מקדיש אדם בכור הקדישות

ועדיין אני אומר הוא לא יקדיש אבל יקדישוהו אחרים תלמוד לומר בבהמה בבהמה עסקתי

יכול לא יקדישנו בבטן תלמוד לומר אשר יבכר לה׳ משיבוכר לה׳ אי אתה מקדיש אבל אתה מקדיש בבטן

יכול אף ולדי כל הקדשים כן תלמוד לומר אך חלק אלמא סבירא ליה ולדי קדשים ממעי אמן הן קדושין

אמר ליה רב עמרם לרב ששת אמר על הבכור עם יציאת רובו עולה עולה הוי או בכור הוי

עולה הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק הוא כליל או בכור הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק במילתיה הוא

לישנא אחרינא שכן קדושה חיילא עליה או דלמא בכור הוי שכן קדושתו מרחם

אמר ליה מאי תיבעי לך היינו דבעי אילפא אמר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר לקט הוי או הפקר הוי

לקט הוי שכן קדושתו בידי שמים או דלמא הפקר הוי שכן זוכין בו עניים ועשירים

ואמר אביי מאי תיבעי ליה דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים הכי נמי דברי מי שומעים

מתני׳ האומר ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימים היא שלמים וולדה עולה הרי זה ולד זבחי שלמים דברי רבי מאיר

אמר רבי יוסי אם לכן נתכוין תחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימין ואם משאמר הרי זו שלמים נמלך ואמר ולדה עולה הרי זו ולדה שלמים

גמ׳ אמר רבי יוחנן הפריש חטאת מעוברת וילדה רצה בה מתכפר רצה בולדה מתכפר

מאי טעמא קסבר רבי יוחנן אם שיירו משוייר

עובר לאו ירך אמו הוא דהוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות רצה מתכפר בה רצה מתכפר בחבירתה

מותיב רבי אלעזר היא שלמים וולדה עולה הרי זה ולד שלמים ואי סלקא דעתך שיירו משוייר הרי זה ולד שלמים הרי זו שלמים בעי מיתנא

אמר רב טבלא בר מינה דההיא הא אמר רב לתנא תני הרי זו שלמים

מיתיבי האומר לשפחתו הרי את שפחה וולדך בן חורין אם היתה עוברה זכתה לו

אי אמרת בשלמא אם שיירו אינו משוייר עובר ירך אמו משום הכי זכתה לו והוי ליה כמשחרר חצי עבדו ומני רבי מאיר היא כדתניא


המשחרר חצי עבדו יצא לחירות גיטו וידו באין כאחת

ואי אמרת שיירו משוייר עובר לאו ירך אמו הוא אמאי זכתה לו והא תניא נראין שהעבד זוכה לקבל גט שחרור של חברו מיד רבו שאינו שלו ולא מיד רבו שלו אלא שמע מינה אם שיירו אינו משוייר ותיובתא דרבי יוחנן תיובתא

לימא אם שיירו משוייר תנאי היא דתניא האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד ולדה כמוה דברי רבי יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימין משום שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה

קרא מאי תלמודא לרבנן אמר רבא אמר קרא לרבי יוסי הגלילי דקתני ולדה כמוה שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה בזמן שהאשה לאדוניה ולדה לאדוניה

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי יוסי סבר שיירו אינו משוייר ורבנן סברי משוייר

אמר לך רבי יוחנן דכולי עלמא שיירו משוייר והכא היינו טעמא דאמר קרא האשה וילדיה תהיה לאדניה

אלא ודאי לימא כי הני תנאי דתניא השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבעה חי תני חדא אין נאכלת אלא לזכרי כהונה ואינה נאכלת אלא ליום אחד ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים

ותניא אידך נאכלת לכל אדם ונאכלת בכל מקום ונאכלת לעולם

מאי לאו תנאי דתנא קמא סבר שיירו אינו משוייר ומר סבר שיירו משוייר

אמר לך רבי יוחנן דכולי עלמא אם שיירו משוייר והני תנאי בהא קמיפלגי דמר סבר ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים ומר סבר ולדי קדשים במעי אמן הן קדושים

ואיבעית אימא לא קשיא כאן בשהקדישה ולבסוף נתעברה

כאן בשנתעברה ולבסוף הקדישה

מתקיף לה רבא ממאי דטעמא דרבי יוחנן אם שיירו משוייר דלמא היינו טעמא דרבי יוחנן דאדם מתכפר בשבח הקדש

אמר ליה רב המנונא רבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן ויתיב לקמיה דרבי יוחנן ולא אהדר ליה האי שינויא ואת אמרת טעמא דרבי יוחנן משום דאדם מתכפר בשבח הקדש

אם משאמר הרי זו שלמים נמלך כו׳ פשיטא ולדן שלמים אלא כל אימת דבעי מימלך

אמר רב פפא לא נצרכה אלא שאמר בתוך כדי דיבור מהו דתימא תוך כדי דיבור כדיבור והאי עייוני הוא דקמעיין קא משמע לן

מתני׳ הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר

אמר רבי יוסי אם לכן נתכוין תחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימים ואם משאמר תמורת עולה נמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה


  • הלימוד החודש מוקדש ע"י הרב חיים הרינג לכבוד אישתו טרי קריבושה.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה כה

אמאי אין קדושה חלה עליהן קסבר רבן שמעון בן גמליאל ולדות קדשים בהוייתן הן קדושין דאי סלקא דעתך ממעי אמן הן קדושין אמאי אין קדושה חלה עליהן הא תפסתינהו קדושה דאימייהו אלא שמע מינה ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים

והאי תנא סבר ולדי קדשים ממעי אמן הן קדושים דתנו רבנן אילו לא נאמר בכור לא יקדיש הייתי אומר בכור לא יקדיש הקדישות תלמוד לומר איש אתו אותו אי אתה מקדיש אבל מקדיש אדם בכור הקדישות

ועדיין אני אומר הוא לא יקדיש אבל יקדישוהו אחרים תלמוד לומר בבהמה בבהמה עסקתי

יכול לא יקדישנו בבטן תלמוד לומר אשר יבכר לה׳ משיבוכר לה׳ אי אתה מקדיש אבל אתה מקדיש בבטן

יכול אף ולדי כל הקדשים כן תלמוד לומר אך חלק אלמא סבירא ליה ולדי קדשים ממעי אמן הן קדושין

אמר ליה רב עמרם לרב ששת אמר על הבכור עם יציאת רובו עולה עולה הוי או בכור הוי

עולה הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק הוא כליל או בכור הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק במילתיה הוא

לישנא אחרינא שכן קדושה חיילא עליה או דלמא בכור הוי שכן קדושתו מרחם

אמר ליה מאי תיבעי לך היינו דבעי אילפא אמר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר לקט הוי או הפקר הוי

לקט הוי שכן קדושתו בידי שמים או דלמא הפקר הוי שכן זוכין בו עניים ועשירים

ואמר אביי מאי תיבעי ליה דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים הכי נמי דברי מי שומעים

מתני׳ האומר ולדה של זו עולה והיא שלמים דבריו קיימים היא שלמים וולדה עולה הרי זה ולד זבחי שלמים דברי רבי מאיר

אמר רבי יוסי אם לכן נתכוין תחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימין ואם משאמר הרי זו שלמים נמלך ואמר ולדה עולה הרי זו ולדה שלמים

גמ׳ אמר רבי יוחנן הפריש חטאת מעוברת וילדה רצה בה מתכפר רצה בולדה מתכפר

מאי טעמא קסבר רבי יוחנן אם שיירו משוייר

עובר לאו ירך אמו הוא דהוה ליה כמפריש שתי חטאות לאחריות רצה מתכפר בה רצה מתכפר בחבירתה

מותיב רבי אלעזר היא שלמים וולדה עולה הרי זה ולד שלמים ואי סלקא דעתך שיירו משוייר הרי זה ולד שלמים הרי זו שלמים בעי מיתנא

אמר רב טבלא בר מינה דההיא הא אמר רב לתנא תני הרי זו שלמים

מיתיבי האומר לשפחתו הרי את שפחה וולדך בן חורין אם היתה עוברה זכתה לו

אי אמרת בשלמא אם שיירו אינו משוייר עובר ירך אמו משום הכי זכתה לו והוי ליה כמשחרר חצי עבדו ומני רבי מאיר היא כדתניא


המשחרר חצי עבדו יצא לחירות גיטו וידו באין כאחת

ואי אמרת שיירו משוייר עובר לאו ירך אמו הוא אמאי זכתה לו והא תניא נראין שהעבד זוכה לקבל גט שחרור של חברו מיד רבו שאינו שלו ולא מיד רבו שלו אלא שמע מינה אם שיירו אינו משוייר ותיובתא דרבי יוחנן תיובתא

לימא אם שיירו משוייר תנאי היא דתניא האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד ולדה כמוה דברי רבי יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימין משום שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה

קרא מאי תלמודא לרבנן אמר רבא אמר קרא לרבי יוסי הגלילי דקתני ולדה כמוה שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדניה בזמן שהאשה לאדוניה ולדה לאדוניה

מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי יוסי סבר שיירו אינו משוייר ורבנן סברי משוייר

אמר לך רבי יוחנן דכולי עלמא שיירו משוייר והכא היינו טעמא דאמר קרא האשה וילדיה תהיה לאדניה

אלא ודאי לימא כי הני תנאי דתניא השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבעה חי תני חדא אין נאכלת אלא לזכרי כהונה ואינה נאכלת אלא ליום אחד ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים

ותניא אידך נאכלת לכל אדם ונאכלת בכל מקום ונאכלת לעולם

מאי לאו תנאי דתנא קמא סבר שיירו אינו משוייר ומר סבר שיירו משוייר

אמר לך רבי יוחנן דכולי עלמא אם שיירו משוייר והני תנאי בהא קמיפלגי דמר סבר ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים ומר סבר ולדי קדשים במעי אמן הן קדושים

ואיבעית אימא לא קשיא כאן בשהקדישה ולבסוף נתעברה

כאן בשנתעברה ולבסוף הקדישה

מתקיף לה רבא ממאי דטעמא דרבי יוחנן אם שיירו משוייר דלמא היינו טעמא דרבי יוחנן דאדם מתכפר בשבח הקדש

אמר ליה רב המנונא רבי אלעזר תלמידיה דרבי יוחנן ויתיב לקמיה דרבי יוחנן ולא אהדר ליה האי שינויא ואת אמרת טעמא דרבי יוחנן משום דאדם מתכפר בשבח הקדש

אם משאמר הרי זו שלמים נמלך כו׳ פשיטא ולדן שלמים אלא כל אימת דבעי מימלך

אמר רב פפא לא נצרכה אלא שאמר בתוך כדי דיבור מהו דתימא תוך כדי דיבור כדיבור והאי עייוני הוא דקמעיין קא משמע לן

מתני׳ הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר

אמר רבי יוסי אם לכן נתכוין תחלה הואיל ואי אפשר לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימים ואם משאמר תמורת עולה נמלך ואמר תמורת שלמים הרי זו תמורת עולה


גלול כלפי מעלה