הדף היומי
תמורה כו
אם מישהו אמר "בהמה זו תמורה עולה תמורת שלמים", מה התכוון בדבריו – האם הולכים אחר תחילת דבריו או גם לפי מה שאמר בסוף? מחלוקת ר' מאיר ור' יוסי במקרה הזה ובכמה מקרים דומים אחרים. הגמרא דנה במקרים שונים שדומים למקרה זה ומה עושים עם הבהמה בכל אחד מהמקרים. איזה לשונות הם לשונות של תמורה ואיזה לשונות הם לשונות של פדיון?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
גמ׳ אמר רבי יצחק ברבי יוסי אמר רבי יוחנן הכל מודים באומר תחול זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון
לא תחול זו אלא אם כן חלתה זו תרווייהו קדשי
לא נחלקו אלא כגון משנתינו דאמר תמורת עולה תמורת שלמים דרבי מאיר סבר מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הויא ליה כאומר תחול זו ואחר כך תחול זו
ורבי יוסי סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה ואינה קריבה קא משמע לן
תנו רבנן האומר בהמה זו חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים כולה תקרב עולה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמי חציה תמורת עולה ובדמי חציה תמורת שלמים
אמר רבי יוסי אם לכך נתכוון מתחלה הואיל ואי אפשר להוציא שני שמות כאחת דבריו קיימין רבי יוסי היינו רבנן כולה רבי יוסי קתני לה
תניא אידך בהמה חציה עולה וחציה חטאת כולה תיקרב עולה דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר תמות ושוין באומר חציה חטאת וחציה עולה שתמות
שוין מני רבי מאיר פשיטא
מהו דתימא אי לאו דאשמעינן הוה אמינא טעמא דרבי מאיר לאו משום תפוס לשון ראשון אלא היינו טעמא חטאת מעורבת קריבה
ואפילו כי אמר חציה חטאת והדר אמר חציה עולה קריבה קא משמע לן דלא
תניא אידך אמר בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים קדושה ואינה קריבה עושה תמורה ותמורתו כיוצא בו
מני רבי יוסי היא פשיטא דקדושה ואינה קריבה
תמורתה איצטריך ליה דמהו דתימא נהי דהיא לא קרבה תמורתה תקרב קא משמע לן מאי שנא היא דלא קרבה דהויא לה קדושה דחויה תמורתה נמי מכח קדושה דחויה קאתיא
אמר רבי יוחנן בהמה של שני שותפים הקדיש חציה שלו וחזר ולקח חציה אחרת והקדישה קדושה ואינה קריבה ועושה תמורה ותמורתה
כיוצא בה שמע מינה תלת שמע מינה קדושת דמים נדחה
ושמע מינה בעלי (מומין) [חיים] נדחין ושמע מינה דיחוי מעיקרו הוי דיחוי
אמר אביי הכל מודים היכא דאמר חציה עולה וחציה מעשר דברי הכל עולה קריבה
היכא דאמר חציה תמורה וחציה מעשר מאי
תמורה קריבה שכן נוהגת בכל הקדשים או דלמא מעשר קרובה שכן מקדיש לפניו ולאחריו תיקו
מתני׳ הרי זו תחת זו תמורת זו חליפת זו הרי זו תמורה זו מחוללת על זו אין זו תמורה
ואם היה הקדש בעל מום יוצא לחולין וצריך לעשות דמים
גמ׳ למימרא דתחת לישנא דאתפוסי הוא ורמינהו קדשי בדק הבית אמר חליפת זו תמורת זו לא אמר כלום
תחת זו מחוללת על זו דבריו קיימין
ואי סלקא דעתך לישנא דאיתפוסי היא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא
אמר אביי תחת משכחת לה לישנא דאיתפוסי ולישנא דאחולי לישנא דאתפוסי דכתיב
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
תמורה כו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
גמ׳ אמר רבי יצחק ברבי יוסי אמר רבי יוחנן הכל מודים באומר תחול זו ואחר כך תחול זו דברי הכל תפוס לשון ראשון
לא תחול זו אלא אם כן חלתה זו תרווייהו קדשי
לא נחלקו אלא כגון משנתינו דאמר תמורת עולה תמורת שלמים דרבי מאיר סבר מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים הויא ליה כאומר תחול זו ואחר כך תחול זו
ורבי יוסי סבר אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא קדושה ואינה קריבה קא משמע לן
תנו רבנן האומר בהמה זו חציה תמורת עולה וחציה תמורת שלמים כולה תקרב עולה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמי חציה תמורת עולה ובדמי חציה תמורת שלמים
אמר רבי יוסי אם לכך נתכוון מתחלה הואיל ואי אפשר להוציא שני שמות כאחת דבריו קיימין רבי יוסי היינו רבנן כולה רבי יוסי קתני לה
תניא אידך בהמה חציה עולה וחציה חטאת כולה תיקרב עולה דברי רבי מאיר
רבי יוסי אומר תמות ושוין באומר חציה חטאת וחציה עולה שתמות
שוין מני רבי מאיר פשיטא
מהו דתימא אי לאו דאשמעינן הוה אמינא טעמא דרבי מאיר לאו משום תפוס לשון ראשון אלא היינו טעמא חטאת מעורבת קריבה
ואפילו כי אמר חציה חטאת והדר אמר חציה עולה קריבה קא משמע לן דלא
תניא אידך אמר בהמה זו חציה עולה וחציה שלמים קדושה ואינה קריבה עושה תמורה ותמורתו כיוצא בו
מני רבי יוסי היא פשיטא דקדושה ואינה קריבה
תמורתה איצטריך ליה דמהו דתימא נהי דהיא לא קרבה תמורתה תקרב קא משמע לן מאי שנא היא דלא קרבה דהויא לה קדושה דחויה תמורתה נמי מכח קדושה דחויה קאתיא
אמר רבי יוחנן בהמה של שני שותפים הקדיש חציה שלו וחזר ולקח חציה אחרת והקדישה קדושה ואינה קריבה ועושה תמורה ותמורתה
כיוצא בה שמע מינה תלת שמע מינה קדושת דמים נדחה
ושמע מינה בעלי (מומין) [חיים] נדחין ושמע מינה דיחוי מעיקרו הוי דיחוי
אמר אביי הכל מודים היכא דאמר חציה עולה וחציה מעשר דברי הכל עולה קריבה
היכא דאמר חציה תמורה וחציה מעשר מאי
תמורה קריבה שכן נוהגת בכל הקדשים או דלמא מעשר קרובה שכן מקדיש לפניו ולאחריו תיקו
מתני׳ הרי זו תחת זו תמורת זו חליפת זו הרי זו תמורה זו מחוללת על זו אין זו תמורה
ואם היה הקדש בעל מום יוצא לחולין וצריך לעשות דמים
גמ׳ למימרא דתחת לישנא דאתפוסי הוא ורמינהו קדשי בדק הבית אמר חליפת זו תמורת זו לא אמר כלום
תחת זו מחוללת על זו דבריו קיימין
ואי סלקא דעתך לישנא דאיתפוסי היא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא
אמר אביי תחת משכחת לה לישנא דאיתפוסי ולישנא דאחולי לישנא דאתפוסי דכתיב
