Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז באב תשע״ט | 18 אוגוסט 2019

תמורה ל

דינים לגבי איסור אתנן זונה ומחיר כלב שאסורים על גבי המזבח. האם הדין שייך גם לוולדותיהם? במה זה תלוי?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

רבי אלעזר היא דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה אי רבי אלעזר מאי איריא אלמנה ניתני פנויה

אלמנה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובנין אב הוא לא ניתסרו קא משמע לן

האומר לחבירו הא לך טלה זה כו׳ והא שפחה לעבד מישרא שריא אמר רב הונא אצלו קאמר והא דקתני עבד לישנא מעליא קאמר

אי הכי מאי טעמא דרבי אמר שמואל בר רב יצחק לעולם עבדי וכי קתני בעבד עברי

אי הכי מאי טעמא דרבנן שפחה לעבד עברי מישרא שריא הכא במאי עסקינן כגון דלית ליה אשה ובנים דתניא אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית

מתני׳ ואיזהו מחיר כלב האומר לחבירו הוליך טלה זה תחת כלב

וכן שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד תשעה וכלב שכנגד הכלב אסור ושעם הכלב מותר

אתנן הכלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין שנאמר שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרין הן ולא ולדותיהן

גמ׳ תנו רבנן מחיר כלב זהו חליפי כלב וכן הוא אומר תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם

אימא אתנן זונה אם כן לא קרב הוו תלתא גם שניהם ולא שלשה

מי קאמרינן אנן אתנן ומחיר אתנן ולא מחיר קאמרינן

אם כן נימא קרא לא תביא אתנן זונה וכלב מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב שמע מינה

השותפין שחלקו אחד נטל כו׳ ניפוק חדא להדי כלבא והנך כולהו לישתרו הכא במאי עסקינן כגון דטפי דמי כלב מחד מינייהו והאי טיפונא דכלב שדי בכולהו

אתנן כלב ומחיר זונה מותר כו׳ אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי


מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות לבהמות אמר ליה לא נישמוט קרא לכתוב אתנן זונה וכלב

תניא נמי הכי מנין לאתנן כלב ומחיר זונה שמותרין שנאמר שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרין שנאמר גם שניהם הם ולא ולדותיהן

אמר רבא ולד הנרבעת אסורה היא וולדה נרבעו נוגחת אסורה היא וולדה נגחו

ולד מוקצה ונעבד מותר מאי טעמא לאימיה אקציה לאימיה פלחי לה איכא דאמרי ולד מוקצה ונעבד אסור מאי טעמא דניחא ליה בניפחיה

אמר רב אחדבוי בר אמי אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת בפרש עגלי עבודה זרה אינה מקודשת מאי טעמא אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא

אי בעית אימא סברא ניחא ליה גבי עבודה זרה בניפחיה גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בניפחיה

אי בעית אימא קרא גבי עבודה זרה כתיב והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמוהו גבי שור הנסקל כתיב לא יאכל את בשרו בשרו אסור פרשו מותר

מתני׳ נתן לה מעות הרי אלו מותרין יינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין

עופות הרי אלו אסורין שהיה בדין מה אם המוקדשין שהמום פוסל בהן אין אתנן ומחיר חל עליהן עוף שאין המום פוסל בו אינו דין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליו תלמוד לומר לכל נדר להביא את העוף

כל האסורין לגבי מזבח ולדותיהן מותרין רבי אליעזר אמר ולד טרפה לא יקרב על גבי המזבח רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כשירה שינקה מן הטרפה פסולה מעל גבי המזבח כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין אותן שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים

גמ׳ תנו רבנן נתן לה חיטין ועשאתן סולת זיתים ועשאתן שמן ענבים ועשאתן יין תני חדא אסורים ותניא אידך מותרין אמר רב יוסף תני גוריון דמן אספורק בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין

בית הלל סברי הם ולא ולדותיהן הם ולא שינוייהן

בית שמאי סברי הם ולא ולדותיהן גם לרבות שינוייהן ולבית הלל הכתיב גם גם לבית הלל קשה

תנו רבנן בית ה׳ אלהיך פרט לפרה שאין באה לבית דברי רבי אלעזר וחכמים אומרים לרבות את הריקועין

מאן חכמים אמר רב חסדא רבי יוסי ברבי יהודה היא דתניא נתן לה זהב רבי יוסי בר יהודה אומר אין עושין ריקועין אפילו אחורי בית הכפרת

נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין כו׳

ויהיו מוקדשין אתנן ומחיר חל עליהן מקל וחומר ומה עופות שאין המום פוסל בהן אתנן ומחיר חל עליהן מוקדשים שהמום פוסל בהן אינו דין שאתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר להוציא את הנדור

טעמא דמעטינהו קרא הא לא מעטינהו קרא הוה אמינא כי יהיב לה מוקדשין חל עליהן אתנן ומחיר והא לאו ממונא הוא

אמר רב הושעיא בממנה על פסחו ורבי היא דתניא ואם ימעט הבית מהיות משה

החייהו משה מכדי אכילה ולא מכדי מקח

רבי אומר אף מכדי מקח שאם אין לו ממנה אחרים עמו על פסחו ועל חגיגתו ומעותיו חולין שעל מנת כן הקדישו ישראל פסחיהן

כל האסורים לגבי מזבח וכו׳ אמר רב כל האסורים לגבי מזבח ולדותיהן מותרים ותני עלה ורבי אליעזר אוסר

אמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מחלוקת שעיברו ולבסוף נרבעו דרבי אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא ורבנן סברי לאו ירך אמו הוא אבל נרבעו ולבסוף עיברו דברי הכל מותרין

רבא אמר מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו דרבי אליעזר סבר זה וזה גורם אסור ורבנן סברי זה וזה גורם מותר

אבל עיברו ולבסוף נרבעו דברי הכל אסורין ורבא לטעמיה דאמר רבא ולד נרבעת אסורה היא וולדה נרבעו ולד נוגחת אסור היא וולדה נגחו

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מחלוקת שנרבעו כשהן מוקדשין דרבי אליעזר סבר ביזוי מילתא ורבנן סברי לא אבל נרבעו כשהן חולין הואיל ואשתנו דברי הכל מותרין

רבא אמר רב נחמן מחלוקת כשנרבעו כשהן חולין דרבי אליעזר סבר ביזוי מילתא ורבנן סברי הואיל ואשתנו מותרין אבל נרבעו כשהן מוקדשין דברי הכל אסורין


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה ל

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה ל

רבי אלעזר היא דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה אי רבי אלעזר מאי איריא אלמנה ניתני פנויה

אלמנה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובנין אב הוא לא ניתסרו קא משמע לן

האומר לחבירו הא לך טלה זה כו׳ והא שפחה לעבד מישרא שריא אמר רב הונא אצלו קאמר והא דקתני עבד לישנא מעליא קאמר

אי הכי מאי טעמא דרבי אמר שמואל בר רב יצחק לעולם עבדי וכי קתני בעבד עברי

אי הכי מאי טעמא דרבנן שפחה לעבד עברי מישרא שריא הכא במאי עסקינן כגון דלית ליה אשה ובנים דתניא אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית

מתני׳ ואיזהו מחיר כלב האומר לחבירו הוליך טלה זה תחת כלב

וכן שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד תשעה וכלב שכנגד הכלב אסור ושעם הכלב מותר

אתנן הכלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין שנאמר שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרין הן ולא ולדותיהן

גמ׳ תנו רבנן מחיר כלב זהו חליפי כלב וכן הוא אומר תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם

אימא אתנן זונה אם כן לא קרב הוו תלתא גם שניהם ולא שלשה

מי קאמרינן אנן אתנן ומחיר אתנן ולא מחיר קאמרינן

אם כן נימא קרא לא תביא אתנן זונה וכלב מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב שמע מינה

השותפין שחלקו אחד נטל כו׳ ניפוק חדא להדי כלבא והנך כולהו לישתרו הכא במאי עסקינן כגון דטפי דמי כלב מחד מינייהו והאי טיפונא דכלב שדי בכולהו

אתנן כלב ומחיר זונה מותר כו׳ אמר ליה רבא מפרזקיא לרב אשי


מנא הא מילתא דאמור רבנן אין זנות לבהמות אמר ליה לא נישמוט קרא לכתוב אתנן זונה וכלב

תניא נמי הכי מנין לאתנן כלב ומחיר זונה שמותרין שנאמר שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרין שנאמר גם שניהם הם ולא ולדותיהן

אמר רבא ולד הנרבעת אסורה היא וולדה נרבעו נוגחת אסורה היא וולדה נגחו

ולד מוקצה ונעבד מותר מאי טעמא לאימיה אקציה לאימיה פלחי לה איכא דאמרי ולד מוקצה ונעבד אסור מאי טעמא דניחא ליה בניפחיה

אמר רב אחדבוי בר אמי אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת בפרש עגלי עבודה זרה אינה מקודשת מאי טעמא אי בעית אימא קרא ואי בעית אימא סברא

אי בעית אימא סברא ניחא ליה גבי עבודה זרה בניפחיה גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בניפחיה

אי בעית אימא קרא גבי עבודה זרה כתיב והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמוהו גבי שור הנסקל כתיב לא יאכל את בשרו בשרו אסור פרשו מותר

מתני׳ נתן לה מעות הרי אלו מותרין יינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין

עופות הרי אלו אסורין שהיה בדין מה אם המוקדשין שהמום פוסל בהן אין אתנן ומחיר חל עליהן עוף שאין המום פוסל בו אינו דין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליו תלמוד לומר לכל נדר להביא את העוף

כל האסורין לגבי מזבח ולדותיהן מותרין רבי אליעזר אמר ולד טרפה לא יקרב על גבי המזבח רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כשירה שינקה מן הטרפה פסולה מעל גבי המזבח כל הקדשים שנעשו טרפה אין פודין אותן שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים

גמ׳ תנו רבנן נתן לה חיטין ועשאתן סולת זיתים ועשאתן שמן ענבים ועשאתן יין תני חדא אסורים ותניא אידך מותרין אמר רב יוסף תני גוריון דמן אספורק בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין

בית הלל סברי הם ולא ולדותיהן הם ולא שינוייהן

בית שמאי סברי הם ולא ולדותיהן גם לרבות שינוייהן ולבית הלל הכתיב גם גם לבית הלל קשה

תנו רבנן בית ה׳ אלהיך פרט לפרה שאין באה לבית דברי רבי אלעזר וחכמים אומרים לרבות את הריקועין

מאן חכמים אמר רב חסדא רבי יוסי ברבי יהודה היא דתניא נתן לה זהב רבי יוסי בר יהודה אומר אין עושין ריקועין אפילו אחורי בית הכפרת

נתן לה מוקדשין הרי אלו מותרין כו׳

ויהיו מוקדשין אתנן ומחיר חל עליהן מקל וחומר ומה עופות שאין המום פוסל בהן אתנן ומחיר חל עליהן מוקדשים שהמום פוסל בהן אינו דין שאתנן ומחיר חל עליהן תלמוד לומר לכל נדר להוציא את הנדור

טעמא דמעטינהו קרא הא לא מעטינהו קרא הוה אמינא כי יהיב לה מוקדשין חל עליהן אתנן ומחיר והא לאו ממונא הוא

אמר רב הושעיא בממנה על פסחו ורבי היא דתניא ואם ימעט הבית מהיות משה

החייהו משה מכדי אכילה ולא מכדי מקח

רבי אומר אף מכדי מקח שאם אין לו ממנה אחרים עמו על פסחו ועל חגיגתו ומעותיו חולין שעל מנת כן הקדישו ישראל פסחיהן

כל האסורים לגבי מזבח וכו׳ אמר רב כל האסורים לגבי מזבח ולדותיהן מותרים ותני עלה ורבי אליעזר אוסר

אמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מחלוקת שעיברו ולבסוף נרבעו דרבי אליעזר סבר עובר ירך אמו הוא ורבנן סברי לאו ירך אמו הוא אבל נרבעו ולבסוף עיברו דברי הכל מותרין

רבא אמר מחלוקת כשנרבעו ולבסוף עיברו דרבי אליעזר סבר זה וזה גורם אסור ורבנן סברי זה וזה גורם מותר

אבל עיברו ולבסוף נרבעו דברי הכל אסורין ורבא לטעמיה דאמר רבא ולד נרבעת אסורה היא וולדה נרבעו ולד נוגחת אסור היא וולדה נגחו

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן מחלוקת שנרבעו כשהן מוקדשין דרבי אליעזר סבר ביזוי מילתא ורבנן סברי לא אבל נרבעו כשהן חולין הואיל ואשתנו דברי הכל מותרין

רבא אמר רב נחמן מחלוקת כשנרבעו כשהן חולין דרבי אליעזר סבר ביזוי מילתא ורבנן סברי הואיל ואשתנו מותרין אבל נרבעו כשהן מוקדשין דברי הכל אסורין


גלול כלפי מעלה