הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
תמורה לב
במה דומים קדשי מזבח וקדשי בדק הבית? מה קורה אם מישהו מקדיש בהמה למזבח ואז שוב מקדיש לבדק הבית או לחרם – האם זה תקף? מה עליו/ה לשלם? האם יש הבדל אם זה חרם לה' או לכהן? האם הדין של העמדה והערכה (שרק אפשר לפדות אם הבהמה עומדת ולא אם הבהמה מתה) שייך לקדשי מזבח בלבד, לקדשי בדק הבית בלבד או לשניהם?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
מתני׳ אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה לקדושה ומקדישין אותן הקדש עילוי ומחרימין אותן ואם מתו יקברו רבי שמעון אומר קדשי בדק הבית אם מתו יפדו
גמ׳ אמר רב הונא קדשי מזבח שהתפיסן לחרמי כהנים לא עשה כלום מאי טעמא אמר קרא כל חרם קדש קדשים הוא לה׳ כל חרם דקדש קדשים הוי ההוא לה׳ ליהוי
מיתיבי קדשי בדק הבית שהתפיסן בין לקדשי מזבח בין לחרמי כהנים לא עשה כלום
חרמי כהנים שהתפיסן בין לקדשי מזבח בין לקדשי בדק הבית לא עשה כלום
הא קדשי מזבח שהתפיס לחרמי כהנים מה שעשה עשוי תיובתא דרב הונא
אמר לך רב הונא כי שיירה אהדא שיירה דקדשי מזבח שהתפיסן לבדק הבית מה שעשה עשוי אבל לחרמי כהנים לא עשה כלום
וליתנייה גבי הנך תנא דאית ביה תרתי קתני דלית ביה תרתי לא קתני
תנן מקדיש אותן הקדש עילוי מאי לאו הקדש עילוי לבדק הבית ומחרימין לחרמי כהן
לא אידי ואידי קדשי בדק הבית ולא שנא מפיק להו בלשון הקדש לבדק הבית ולא שנא מפיק להו בלשון חרמי לבדק הבית
והא לא תני הכי דתניא בברייתא הקדש עילוי קדשי בדק הבית מחרימין אותם חרמי כהנים ועוד הא תניא קדשי מזבח שהקדישו לחרמי כהנים מה שעשה עשוי תיובתא דרב הונא תיובתא
והא רב הונא קרא קאמר אמר עולא אמר קרא חרם כל חרם
ומי אמר עולא הכי והא אמר עולא המתפיס עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב
גזברין בלבד
לעולם רבנן וקרא למעילה דאתא
למעילה למה ליה קרא קדשי קדשים כתיב ביה
וליטעמיך הא דאמר רבי ינאי אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד שנאמר נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה׳ המיוחדין לה׳ אבל חטאת ואשם לא נפקא אלא מדרבי
דתניא רבי אומר כל חלב לה׳ לרבות אימורי קדשים קלים למעילה
למה לי קרא קדשי קדשים כתיב בהו אלא אף על גב דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרביינהו למעילה חרמים נמי אף על גב דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרבויינהו למעילה
גופא המקדיש עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב גיזברין בלבד מיתיבי המקדיש עולה לבדק הבית אסור לשוחטה עד שתפדה
מדרבנן הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא אם עבר ושחטה מה שעשה עשוי
אלא מאי מדרבנן אי הכי אימא סיפא ומועלין שתי מעילות ואי מדרבנן אמאי שתי מעילות הכי קאמר וראויה למעול בה שתי מעילות
ואם מתו יקברו כו׳
אמר רבי יוחנן לרבנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה
וריש לקיש אמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה
וזה וזה מודה לרבי שמעון דקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה וקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה ודברי הכל בעל מום מעיקרו לא היה בכלל העמדה והערכה
תנן רבי שמעון אומר קדשי בדק הבית שמתו יפדו בשלמא לרבי יוחנן דאמר לרבנן אחד זה ואחד זה היו בכלל העמדה והערכה היינו דאיצטריך רבי שמעון לפרושי קדשי בדק הבית שמתו יפדו
אלא לריש לקיש למה ליה לפרושי לימא אם מתו יפדו
אמר לך ריש לקיש רבי שמעון לא הוה ידע מאי דאמר תנא קמא והכי קאמר ליה אי בקדשי מזבח מודינא לך בקדשי בדק הבית אם מתו יפדו
תניא כותיה דרבי יוחנן אם בהמה אשר יקריבו ממנה בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר
אתה אומר בבעלי מומין או אינו אלא בבהמה טמאה כשהוא אומר אם בבהמה טמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמור
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
תמורה לב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה לקדושה ומקדישין אותן הקדש עילוי ומחרימין אותן ואם מתו יקברו רבי שמעון אומר קדשי בדק הבית אם מתו יפדו
גמ׳ אמר רב הונא קדשי מזבח שהתפיסן לחרמי כהנים לא עשה כלום מאי טעמא אמר קרא כל חרם קדש קדשים הוא לה׳ כל חרם דקדש קדשים הוי ההוא לה׳ ליהוי
מיתיבי קדשי בדק הבית שהתפיסן בין לקדשי מזבח בין לחרמי כהנים לא עשה כלום
חרמי כהנים שהתפיסן בין לקדשי מזבח בין לקדשי בדק הבית לא עשה כלום
הא קדשי מזבח שהתפיס לחרמי כהנים מה שעשה עשוי תיובתא דרב הונא
אמר לך רב הונא כי שיירה אהדא שיירה דקדשי מזבח שהתפיסן לבדק הבית מה שעשה עשוי אבל לחרמי כהנים לא עשה כלום
וליתנייה גבי הנך תנא דאית ביה תרתי קתני דלית ביה תרתי לא קתני
תנן מקדיש אותן הקדש עילוי מאי לאו הקדש עילוי לבדק הבית ומחרימין לחרמי כהן
לא אידי ואידי קדשי בדק הבית ולא שנא מפיק להו בלשון הקדש לבדק הבית ולא שנא מפיק להו בלשון חרמי לבדק הבית
והא לא תני הכי דתניא בברייתא הקדש עילוי קדשי בדק הבית מחרימין אותם חרמי כהנים ועוד הא תניא קדשי מזבח שהקדישו לחרמי כהנים מה שעשה עשוי תיובתא דרב הונא תיובתא
והא רב הונא קרא קאמר אמר עולא אמר קרא חרם כל חרם
ומי אמר עולא הכי והא אמר עולא המתפיס עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב
גזברין בלבד
לעולם רבנן וקרא למעילה דאתא
למעילה למה ליה קרא קדשי קדשים כתיב ביה
וליטעמיך הא דאמר רבי ינאי אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד שנאמר נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה׳ המיוחדין לה׳ אבל חטאת ואשם לא נפקא אלא מדרבי
דתניא רבי אומר כל חלב לה׳ לרבות אימורי קדשים קלים למעילה
למה לי קרא קדשי קדשים כתיב בהו אלא אף על גב דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרביינהו למעילה חרמים נמי אף על גב דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרבויינהו למעילה
גופא המקדיש עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב גיזברין בלבד מיתיבי המקדיש עולה לבדק הבית אסור לשוחטה עד שתפדה
מדרבנן הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא אם עבר ושחטה מה שעשה עשוי
אלא מאי מדרבנן אי הכי אימא סיפא ומועלין שתי מעילות ואי מדרבנן אמאי שתי מעילות הכי קאמר וראויה למעול בה שתי מעילות
ואם מתו יקברו כו׳
אמר רבי יוחנן לרבנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה
וריש לקיש אמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה
וזה וזה מודה לרבי שמעון דקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה וקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה ודברי הכל בעל מום מעיקרו לא היה בכלל העמדה והערכה
תנן רבי שמעון אומר קדשי בדק הבית שמתו יפדו בשלמא לרבי יוחנן דאמר לרבנן אחד זה ואחד זה היו בכלל העמדה והערכה היינו דאיצטריך רבי שמעון לפרושי קדשי בדק הבית שמתו יפדו
אלא לריש לקיש למה ליה לפרושי לימא אם מתו יפדו
אמר לך ריש לקיש רבי שמעון לא הוה ידע מאי דאמר תנא קמא והכי קאמר ליה אי בקדשי מזבח מודינא לך בקדשי בדק הבית אם מתו יפדו
תניא כותיה דרבי יוחנן אם בהמה אשר יקריבו ממנה בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר
אתה אומר בבעלי מומין או אינו אלא בבהמה טמאה כשהוא אומר אם בבהמה טמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמור
