Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בתמוז תשע״ט | 25 יולי 2019
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

תמורה ו

עוד מקורות מובאים להקשות על רבא ואביי. הגמרא בסוף מנסה להבין במה באמת הם חולקים, כי בסופו של דבר הם הסכימו לגבי כל המקרים שהובאו. בעקבות נושא אחד שהזכירו בקושיות נגד אביי ורבא, הגמרא מעמיקה במקרה של מקריב בעל מום על המזבח –  כמה לאוים הוא עובר ומאיפה לומדים את זה.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

נדבה תעשה אתו זה קדשי בדק הבית ותנן המקדיש תמימין לבדק הבית אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי תיובתא דרבא

אמר לך [רבא] ממקום שנתרבו בעלי מומין לגבי מזבח נתרבו תמימין לבדק הבית

והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזל ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה תיובתא דרבא

אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא אשר גזל כמה שגזל

ולאביי האי אשר גזל מיבעי ליה על גזילו שלו מוסיף חומש על גזילו של אביו אינו מוסיף חומש

והרי משכון דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבט עבטו ותנן מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום תיובתא דרבא

אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא השב תשיב

ולאביי אי לאו דאמר רחמנא השב תשיב הוה אמינא איסורא עבד אי בעי ניהדר ואי בעי לא נהדר קא משמע לן (חסר לישנא אחרינא)

והרי פאה דרחמנא אמר לא תכלה פאת שדך בקצרך ותנן מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה יפריש מן העמרים לא הפריש מן העמרים יפריש מן הכרי עד שלא מירחו

מירחו מעשרו ונותן לו משום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה תיובתא דאביי

אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא תעזב תעזב יתירא

ורבא אמר לך יש לך עזיבה אחרת שכזו ואיזו זה המפקיר כרמו

דתניא המפקיר כרמו והשכים לשחר ובצרו חייב בפרט ועוללות בשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והשתא דשנינן כל הני שינויי דאביי ורבא במאי פליגי

ברבית קצוצה קמיפלגי וכדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין

אבק רבית אינה יוצאה בדיינין ורבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין

אמר ליה התם בסברא פליגי התם בקראי פליגי דאמר רבי יצחק מאי טעמא דרבי יוחנן אמר קרא בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה לחיים ניתן ולא להישבון

רב אחא בר אדא אמר מהכא ויראת מאלהיך אני ה׳ למורא נתתיו ולא להישבון

רבא אמר מהכא התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו יהיה והוליד בן פריץ שפך דם הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להישבון אף מלוי רבית לא ניתנו להישבון

ואמר רב נחמן בר יצחק מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי עמך

ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

לישנא אחרינא בהני שינויי דשנינן ברבית קצוצה לאביי לא מהדר רבית לרבא מהדר רבית

והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין דאמר אביי הדין דמסיק בחבריה ארבע זוזי בריביתא ויהביה ליה למלוה בחנותיה גלימא דשוי חמשא בארבעה כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה ורבא אמר חמשא מפקינן מיניה מאי טעמא כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה

אלא כי קא מיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

תנו רבנן כל אשר בו מום לא תקריבו מה תלמוד לומר אם בלא תשחטו הרי כבר אמור למטה אלא מה תלמוד לומר בל תקריבו בל תקדישו מכאן אמרו המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות

משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו משום רבי יוסי ברבי יהודה אמרו אף קבלת הדם

אמר מר אם ׳בל תשחטו׳ הרי אמור למטה היכן אמור דתניא עורת או שבור או חרוץ או יבלת לא תקריבו מה תלמוד לומר אם בל תקדישו הרי כבר אמור למעלה אלא מה תלמוד לומר בל תקריבו בל תשחטו

ואשה לא תתנו מהם אלו אשים אין לי אלא כולן מקצתן מנין תלמוד לומר מהם

זריקת דמים מנין תלמוד לומר על המזבח לה׳ לרבות שעיר המשתלח

ולה׳ לרבות הוא והתניא אי קרבן שומע אני אף קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר ונקרב את קרבן ה׳

תלמוד לומר ואל פתח אהל מועד וגו׳ הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו משום שוחטי חוץ שאין ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שוחטי חוץ

אוציא אני את אלו ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהן ראויין לפתח אהל מועד תלמוד לומר לה׳ מי שמיוחדין לה׳ יצאו אלו שאין מיוחדין לה׳

אמר רבא התם מעניינא דקרא ואל פתח לרבות לה׳ להוציא הכא דאשה להוציא לה׳ לרבות

טעמא דכתב קרא לה׳ הוא דלא מייתי שעיר המשתלח הא לא רבי קרא לה׳ הוה אמינא שעיר המשתלח בעל מום שפיר דמי מכדי אין הגורל קבוע אלא בדבר הראוי

אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דאמר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג ליה

נהי דשמעת ליה לחנן המצרי דלא הוי דיחוי דלא צריך הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל

אלא אמר רב יוסף הא מני רבי שמעון היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו בלא הגרלה דברי רבי שמעון

רבא אמר לא נצרכא כגון שהומם בו ביום וחיללו על חבירו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

תמורה ו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

תמורה ו

נדבה תעשה אתו זה קדשי בדק הבית ותנן המקדיש תמימין לבדק הבית אף על פי שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי תיובתא דרבא

אמר לך [רבא] ממקום שנתרבו בעלי מומין לגבי מזבח נתרבו תמימין לבדק הבית

והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזל ותנן הגוזל עצים ועשאן כלים צמר ועשאן בגדים משלם כשעת הגזילה תיובתא דרבא

אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא אשר גזל כמה שגזל

ולאביי האי אשר גזל מיבעי ליה על גזילו שלו מוסיף חומש על גזילו של אביו אינו מוסיף חומש

והרי משכון דרחמנא אמר לא תבא אל ביתו לעבט עבטו ותנן מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום תיובתא דרבא

אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא השב תשיב

ולאביי אי לאו דאמר רחמנא השב תשיב הוה אמינא איסורא עבד אי בעי ניהדר ואי בעי לא נהדר קא משמע לן (חסר לישנא אחרינא)

והרי פאה דרחמנא אמר לא תכלה פאת שדך בקצרך ותנן מצות פאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה יפריש מן העמרים לא הפריש מן העמרים יפריש מן הכרי עד שלא מירחו

מירחו מעשרו ונותן לו משום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה תיובתא דאביי

אמר לך אביי שאני התם דאמר קרא תעזב תעזב יתירא

ורבא אמר לך יש לך עזיבה אחרת שכזו ואיזו זה המפקיר כרמו

דתניא המפקיר כרמו והשכים לשחר ובצרו חייב בפרט ועוללות בשכחה ובפאה ופטור מן המעשר

אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והשתא דשנינן כל הני שינויי דאביי ורבא במאי פליגי

ברבית קצוצה קמיפלגי וכדרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר רבית קצוצה יוצאה בדיינין

אבק רבית אינה יוצאה בדיינין ורבי יוחנן אמר אפילו רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין

אמר ליה התם בסברא פליגי התם בקראי פליגי דאמר רבי יצחק מאי טעמא דרבי יוחנן אמר קרא בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה לחיים ניתן ולא להישבון

רב אחא בר אדא אמר מהכא ויראת מאלהיך אני ה׳ למורא נתתיו ולא להישבון

רבא אמר מהכא התועבות האל עשה מות יומת דמיו בו יהיה והוליד בן פריץ שפך דם הוקשו מלוי רבית לשופכי דמים מה שופכי דמים לא ניתנו להישבון אף מלוי רבית לא ניתנו להישבון

ואמר רב נחמן בר יצחק מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא וחי אחיך עמך אהדר ליה כי היכי דניחי עמך

ואלא במאי קמיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

לישנא אחרינא בהני שינויי דשנינן ברבית קצוצה לאביי לא מהדר רבית לרבא מהדר רבית

והא אביי נמי סבר מפקינן ריבית קצוצה בדיינין דאמר אביי הדין דמסיק בחבריה ארבע זוזי בריביתא ויהביה ליה למלוה בחנותיה גלימא דשוי חמשא בארבעה כי מפקינן מיניה ארבעה מפקינן מיניה והאי זוזא במתנה הוא דיהב ליה ורבא אמר חמשא מפקינן מיניה מאי טעמא כולה בתורת ריביתא קאתי לידיה

אלא כי קא מיפלגי אביי ורבא בשינוי קונה

תנו רבנן כל אשר בו מום לא תקריבו מה תלמוד לומר אם בלא תשחטו הרי כבר אמור למטה אלא מה תלמוד לומר בל תקריבו בל תקדישו מכאן אמרו המקדיש בעלי מומין לגבי מזבח עובר משום חמשה שמות

משום בל תקריבו בל תקדישו בל תשחטו ומשום בל תזרקו ומשום בל תקטירו כולו ומשום בל תקטירו מקצתו משום רבי יוסי ברבי יהודה אמרו אף קבלת הדם

אמר מר אם ׳בל תשחטו׳ הרי אמור למטה היכן אמור דתניא עורת או שבור או חרוץ או יבלת לא תקריבו מה תלמוד לומר אם בל תקדישו הרי כבר אמור למעלה אלא מה תלמוד לומר בל תקריבו בל תשחטו

ואשה לא תתנו מהם אלו אשים אין לי אלא כולן מקצתן מנין תלמוד לומר מהם

זריקת דמים מנין תלמוד לומר על המזבח לה׳ לרבות שעיר המשתלח

ולה׳ לרבות הוא והתניא אי קרבן שומע אני אף קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר ונקרב את קרבן ה׳

תלמוד לומר ואל פתח אהל מועד וגו׳ הראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו משום שוחטי חוץ שאין ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שוחטי חוץ

אוציא אני את אלו ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהן ראויין לפתח אהל מועד תלמוד לומר לה׳ מי שמיוחדין לה׳ יצאו אלו שאין מיוחדין לה׳

אמר רבא התם מעניינא דקרא ואל פתח לרבות לה׳ להוציא הכא דאשה להוציא לה׳ לרבות

טעמא דכתב קרא לה׳ הוא דלא מייתי שעיר המשתלח הא לא רבי קרא לה׳ הוה אמינא שעיר המשתלח בעל מום שפיר דמי מכדי אין הגורל קבוע אלא בדבר הראוי

אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דאמר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג ליה

נהי דשמעת ליה לחנן המצרי דלא הוי דיחוי דלא צריך הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל

אלא אמר רב יוסף הא מני רבי שמעון היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו בלא הגרלה דברי רבי שמעון

רבא אמר לא נצרכא כגון שהומם בו ביום וחיללו על חבירו

גלול כלפי מעלה