Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ז בסיון תשפ״ב | 16 יוני 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות קא

אם נולד ילד/ה לאישה שהייתה נשואה לשני גברים שונים בתוך שלושה חודשים ולא ברור מי האב, אם הבן/בת קילל/ה או היכה את שני האבות, האם הוא/היא חייב/ת? יש ויכוח אם זה משנה אם הוא/היא קילל/ה את שניהם בו זמנית או אחד אחרי השני. אם שני האבות כהנים, עליו לעבוד בבית המקדש בשבוע שבו כל אב אמור לעבוד כדי שלא יחשדו אנשים שיש בעיה עם הכהונה באותה משפחה. מותר לו לקבל חלק באוכל (מהקרבנות וכו’) של אותו שבוע רק אם שני האבות היו באותו משמר ובאותו בית אב, שתפקידם יהיה לעבוד בבית המקדש באותו היום בדיוק. כמה דיינים צריך לחליצה? עם איזה סוג נעל? האם אתה יכול להשתמש בנעל של מישהו אחר? מה אם לאחד יש רגל פרוסתטית? האם הנעל צריכה להתאים כמו שצריך? אם אין לך דיינים אלא שלושה אנשים רגילים, אפשר להשתמש בהם, אבל הם צריכים לדעת לקרוא. הגמרא מראה כיצד רבי יהודה ורבי יהודה מפרישים את הפסוקים בצורה שונה כדי להראות אם צריך שלושה או חמישה דיינים. מה כל אחד עושה עם הפסוקים שבהם משתמש השני כדי להוכיח את דבריו? בסופו של דבר הם מסיקים שאפילו רבי יהודה, שדורש חמישה דיינים, שינה את דעתו ודרש רק שלושה. לגבי מיאון נראה שאנו פוסקים שרק צריך שני דיינים, אף על פי שסתם משנה אומרת שלושה ממש כמו בחליצה. מדוע אנו מבחינים בין חליצה ​​למיאון? הדיינים צריכים גם לייעד מקום לחליצה. לאחר שהחליטה הגמרא שצריך שלושה דיינים לחליצה, מביאה הגמרא מעשים שבהם דרשו רבנים חמישה דיינים. זה נעשה כדי להבטיח שהדבר יתפרסם. מהמקרים שהובאו עולה הסוגיה לגבי גר והאם הוא יכול לשמש כדיין.

 

היו שניהם כהנים וכו׳ תנו רבנן הכה זה וחזר והכה זה קלל זה וחזר וקלל זה קלל שניהם בבת אחת הכה שניהם בבת אחת חייב רבי יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור

והתניא רבי יהודה אומר פטור בבת אחת תרי תנאי אליבא דרבי יהודה

מאי טעמא דמאן דפטר אמר רבי חנינא נאמר ברכה למטה ונאמר ברכה למעלה מה למעלה שאין בה שותפות אף למטה שאין בה שותפות ואיתקש הכאה לקללה

ועולה במשמרו וכו׳ וכי מאחר דאינו חולק למה עולה למה עולה האמר בעינא דניעביד מצוה אלא עלה לא קתני אלא עולה בעל כרחו

אמר רב אחא בר חנינא אמר אביי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום פגם משפחה

ואם היו שניהם במשמר כו׳ מאי שנא שני משמרות דלא דאזיל להא משמרה ומדחו ליה ואזיל להא משמרה ומדחו ליה משמר אחד נמי אזיל להאי בית אב ומדחו ליה

אמר רב פפא הכי קאמר אם היו שניהם משמר אחד ובית אב אחד נוטל חלק אחד

הדרן עלך נושאין על האנוסה

מתני׳ מצות חליצה בשלשה דיינין ואפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באנפיליא חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול

מן הארכובה ולמטה חליצה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצה פסולה חלצה בסנדל שאין שלו או בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו חליצתה כשרה

גמ׳ ומאחר דאפילו שלשה הדיוטות דיינין למה לי הא קא משמע לן דבעינן בשלשה שיודעים להקרות כעין דיינים תנינא להא דתנו רבנן מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות כעין דיינים רבי יהודה אומר בחמשה

מאי טעמא דתנא קמא דתניא זקנים שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה ורבי יהודה זקני שנים זקנים שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן חמשה

ותנא קמא האי זקני מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבויי אפילו שלשה הדיוטות

ורבי יהודה הדיוטות מנא ליה נפקא ליה מלעיני דאמר מר לעיני פרט לסומים

ומדאיצטריך לעיני למעוטי סומים שמע מינה דאפילו הדיוטות דאי סלקא דעתך סנהדרין בעינן למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא דתני רב יוסף כשם שבית דין מנוקים בצדק כך בית דין מנוקים מכל מום

שנאמר כלך יפה רעיתי ומום אין בך ואידך ההוא לעיני מאי עביד ליה ההוא לכדרבא הוא דאתא דאמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא דקא נפיק מפומא דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה

ואידך נמי מיבעי ליה לכדרבא אין הכי נמי ואלא הדיוטות מנא ליה נפקא מבישראל ישראל כל דהו

ואידך האי ישראל מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני רב שמואל בר יהודה בישראל בבית דין של ישראל ולא בבית דין של גרים

ואידך בישראל אחרינא כתיב ואידך מיבעי ליה לכדתניא אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון ובאה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל

ואידך מונקרא נפקא

אלא מעתה וקראו שנים ודברו שנים הכי נמי לרבי יהודה הרי כאן תשעה לרבנן הרי כאן שבעה

ההוא מיבעי ליה לכדתניא וקראו לו ולא שלוחם ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך

אמר רבא אמר רב נחמן הלכה חליצה בשלשה הואיל וסתם לן תנא כוותיה אמר ליה רבא לרב נחמן אי הכי מיאון נמי דתנן המיאון והחליצה בשלשה

וכי תימא הכי נמי והתניא מיאון בית שמאי אומרים בית דין מומחין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין אלו ואלו מודים שצריך שלשה רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי יוסי מכשירין בשנים ואמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג

התם חד סתמא והכא תרי סתמי התם נמי תרי סתמי נינהו דתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בבית דין

אלא התם תרי סתמי הכא תלתא סתמי

מכדי הא סתמא והא סתמא מה לי חד סתם מה לי תרי סתם מה לי תלתא אלא אמר רב נחמן בר יצחק הואיל וסתם במקום מחלוקת

דתנן סמיכת זקנים ועגלה ערופה בשלשה דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר בחמשה החליצה והמיאונין בשלשה ולא קפליג רבי יהודה שמע מינה הדר ביה רבי יהודה שמע מינה

אמר רבא צריכי דייני למיקבע דוכתא דכתיב ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי עובדא בחמשה כמאן כרבי יהודה והא הדר ביה לפרסומי מילתא

רב אשי איקלע לבי רב כהנא אמר ליה סליק מר לגבן למלויי בי חמשה אמר רב כהנא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה ואמר לי תא סק לזירזא דקני לאיצטרופי בי חמשה אמרו לו למה לי חמשה אמר להו כי היכי דליפרסם מילתא

רב שמואל בר יהודה הוה קאי קמיה דרב יהודה אמר ליה סק תא לזירזא דקני לאצטרופי בי חמשה לפרסומי מילתא אמר ליה תנינא בישראל בבית דין ישראל ולא בבית דין של גרים ואנא גר אנא

אמר רב יהודה כגון רב שמואל בר יהודה מפיקנא ממונא אפומיה מפיקנא סלקא דעתך והא על פי שנים עדים אמר רחמנא אלא מרענא שטרא אפומיה

אמר רבא

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

בית דין של חליצה – גפ”ת 102

מדוע בחליצה צריך בכלל בית דין? הרי בגירושין אין צורך בבית דין? ואם צריך בית דין למה הוא חייב להיות בית דין שאינו שקול? האם הדרישה לבית דין היא רק לכתחילה או גם לעיכובא. הפעם בגפת יהיו יותר שאלות מתשובות, התוספות ישאיר אותנו עם חומר למחשבה…..

dm 121

נעל החליצה – דף משלהן 121

מסכת יבמות בדיון על סוג, גודל והקף הנעל הדרושה לחליצה איזה נעל צריך בשביל טקס החליצה נעל

יבמות קא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קא

היו שניהם כהנים וכו׳ תנו רבנן הכה זה וחזר והכה זה קלל זה וחזר וקלל זה קלל שניהם בבת אחת הכה שניהם בבת אחת חייב רבי יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור

והתניא רבי יהודה אומר פטור בבת אחת תרי תנאי אליבא דרבי יהודה

מאי טעמא דמאן דפטר אמר רבי חנינא נאמר ברכה למטה ונאמר ברכה למעלה מה למעלה שאין בה שותפות אף למטה שאין בה שותפות ואיתקש הכאה לקללה

ועולה במשמרו וכו׳ וכי מאחר דאינו חולק למה עולה למה עולה האמר בעינא דניעביד מצוה אלא עלה לא קתני אלא עולה בעל כרחו

אמר רב אחא בר חנינא אמר אביי אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום פגם משפחה

ואם היו שניהם במשמר כו׳ מאי שנא שני משמרות דלא דאזיל להא משמרה ומדחו ליה ואזיל להא משמרה ומדחו ליה משמר אחד נמי אזיל להאי בית אב ומדחו ליה

אמר רב פפא הכי קאמר אם היו שניהם משמר אחד ובית אב אחד נוטל חלק אחד

הדרן עלך נושאין על האנוסה

מתני׳ מצות חליצה בשלשה דיינין ואפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באנפיליא חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול

מן הארכובה ולמטה חליצה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצה פסולה חלצה בסנדל שאין שלו או בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו חליצתה כשרה

גמ׳ ומאחר דאפילו שלשה הדיוטות דיינין למה לי הא קא משמע לן דבעינן בשלשה שיודעים להקרות כעין דיינים תנינא להא דתנו רבנן מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות כעין דיינים רבי יהודה אומר בחמשה

מאי טעמא דתנא קמא דתניא זקנים שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה ורבי יהודה זקני שנים זקנים שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן חמשה

ותנא קמא האי זקני מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבויי אפילו שלשה הדיוטות

ורבי יהודה הדיוטות מנא ליה נפקא ליה מלעיני דאמר מר לעיני פרט לסומים

ומדאיצטריך לעיני למעוטי סומים שמע מינה דאפילו הדיוטות דאי סלקא דעתך סנהדרין בעינן למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא דתני רב יוסף כשם שבית דין מנוקים בצדק כך בית דין מנוקים מכל מום

שנאמר כלך יפה רעיתי ומום אין בך ואידך ההוא לעיני מאי עביד ליה ההוא לכדרבא הוא דאתא דאמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא דקא נפיק מפומא דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה

ואידך נמי מיבעי ליה לכדרבא אין הכי נמי ואלא הדיוטות מנא ליה נפקא מבישראל ישראל כל דהו

ואידך האי ישראל מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני רב שמואל בר יהודה בישראל בבית דין של ישראל ולא בבית דין של גרים

ואידך בישראל אחרינא כתיב ואידך מיבעי ליה לכדתניא אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון ובאה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל

ואידך מונקרא נפקא

אלא מעתה וקראו שנים ודברו שנים הכי נמי לרבי יהודה הרי כאן תשעה לרבנן הרי כאן שבעה

ההוא מיבעי ליה לכדתניא וקראו לו ולא שלוחם ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך

אמר רבא אמר רב נחמן הלכה חליצה בשלשה הואיל וסתם לן תנא כוותיה אמר ליה רבא לרב נחמן אי הכי מיאון נמי דתנן המיאון והחליצה בשלשה

וכי תימא הכי נמי והתניא מיאון בית שמאי אומרים בית דין מומחין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין אלו ואלו מודים שצריך שלשה רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי יוסי מכשירין בשנים ואמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג

התם חד סתמא והכא תרי סתמי התם נמי תרי סתמי נינהו דתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בבית דין

אלא התם תרי סתמי הכא תלתא סתמי

מכדי הא סתמא והא סתמא מה לי חד סתם מה לי תרי סתם מה לי תלתא אלא אמר רב נחמן בר יצחק הואיל וסתם במקום מחלוקת

דתנן סמיכת זקנים ועגלה ערופה בשלשה דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר בחמשה החליצה והמיאונין בשלשה ולא קפליג רבי יהודה שמע מינה הדר ביה רבי יהודה שמע מינה

אמר רבא צריכי דייני למיקבע דוכתא דכתיב ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי עובדא בחמשה כמאן כרבי יהודה והא הדר ביה לפרסומי מילתא

רב אשי איקלע לבי רב כהנא אמר ליה סליק מר לגבן למלויי בי חמשה אמר רב כהנא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה ואמר לי תא סק לזירזא דקני לאיצטרופי בי חמשה אמרו לו למה לי חמשה אמר להו כי היכי דליפרסם מילתא

רב שמואל בר יהודה הוה קאי קמיה דרב יהודה אמר ליה סק תא לזירזא דקני לאצטרופי בי חמשה לפרסומי מילתא אמר ליה תנינא בישראל בבית דין ישראל ולא בבית דין של גרים ואנא גר אנא

אמר רב יהודה כגון רב שמואל בר יהודה מפיקנא ממונא אפומיה מפיקנא סלקא דעתך והא על פי שנים עדים אמר רחמנא אלא מרענא שטרא אפומיה

אמר רבא

גלול כלפי מעלה