Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בסיון תשפ״ב | 22 יוני 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות קז

הדף היום מוקדש ע"י סורי סטרן לכבוד נישואי בנה, יוסף ישעיה לרבקה כהן.

בית שמאי ובית הלל חלוקים לגבי מיאון בחמישה נושאים שונים: האם ילדה יכולה לעשות מיאון רק מאירוסין או גם מנישואין? האם היא יכולה "לסרב" ליבם גם אם בעלה ימות? האם זה צריך להיעשות בנוכחות בעלה? האם יש צורך לעשות את זה בבית דין? האם היא יכולה לעשות את זה לכמה בעלים שונים או רק לאחד? מובאים ארבעה הסברים שונים כדי להסביר מדוע בית שמאי סבורים שאין לעשות מיאון לאחר נישואין. האם זה נובע מחשש שאנשים יחשבו שיש תנאי בנישואין? או בגלל שלא רוצים לקיים יחסי מין כשבסוף יתברר שזה זנות, כיון שהם לא יהיו נשואין למפרע אם היא תסרב לו. או בגלל שאם הוא יודע שהיא עלולה לסרב לו, הוא עלול להשתמש אפילו בחלק מהקרן של נכסיה שהיא מביאה לנישואין. או בגלל שהוא לא ירצה להתחתן איתה מחשש שכל ההוצאות על סעודת החתונה יאבדו אם תמאן אחר כך. לפי בית הלל, היא יכולה לעשות גם מיאון ביבם. רבי אושעיא ועולא חלוקים בשאלה אם מיאון ליבם יכול לבטל את הזיקה או רק לבטל מאמר. ההיגיון מאחורי כל גישה מוסבר ומועלה קושי כנגד כל אחד מהן אך נפתר. יש מחלוקת בין שלושה לגבי ההשלכות של מיאון ביבמה – האם היא אסורה כעת להתחתן איתו, אסורה גם לכל האחים או מותרת אפילו לו? מה הסיבה מאחורי כל גישה? בית הלל מביאים מקרה של פישון נהג הגמל, שאשתו מיאנה שלא בפניו, על מנת להקשות על דעתו של בית שמאי. אבל הם מסבירים שהוא נהג בה שלא כראוי ולכן הותר לרבנים לנהוג עמו שלא כראוי ולהתיר מיאון גם שלא בפניו. לגבי הוויכוח האם נדרש בית דין או לא, מהן בדיוק הדעות השונות? יש ויכוח כיצד להבין את השורה האחרונה במשנה לגבי דעת בית שמאי על פעם אחת שהיא מסרבת, מתי היא יכולה להתחתן בשנית ומה עליה לעשות לפני שהיא מתחתנת בשנית. המשנה מביאה דעות שונות לגבי נישאין עם קטנה – האם אפשריים, מאיזה גיל?

 

בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות

בית שמאי אומרים בבעל ולא ביבם ובית הלל אומרים בבעל וביבם

בית שמאי אומרים בפניו ובית הלל אומרים בפניו ושלא בפניו בית שמאי אומרים בבית דין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין

אמרו להם בית הלל לבית שמאי ממאנת והיא קטנה אפילו ארבע וחמש פעמים אמרו להם בית שמאי אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל מאי טעמא דבית שמאי לפי שאין תנאי בנשואין ואי נשואה תמאן אתי למימר יש תנאי בנשואין

נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי איכא למימר לפי שאין תנאי בחופה

מסר האב לשלוחי הבעל מאי איכא למימר לא פלוג רבנן

ובית הלל מידע ידעי דנישואי קטנה דרבנן נינהו רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו טעמא דבית שמאי לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות

נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי איכא למימר לא ניחא ליה דתיהוי חופה דאיסורא מסר האב לשלוחי הבעל מאי איכא למימר לא פלוג רבנן ובית הלל כיון דאיכא קדושין וכתובה לא אתו למימר דבעילתו בעילת זנות

רב פפא אמר טעמא דבית שמאי משום פירי טעמא דבית הלל משום פירי טעמא דבית שמאי משום פירי דאי אמרת נשואה תמאן שמיט ואכיל להו מינה דסוף סוף למיפק קיימא ובית הלל אדרבה כיון דאמרת תמאן אשבוחי משבח להו סבר דאי לא עייצי לה קרוביה ומפקי לה מיניה

רבא אמר היינו טעמא דבית שמאי שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה ובית הלל תרוייהו ניחא להו כדי דליפוק עלייהו קלא דאישות:

בית שמאי אומרים בבעל וכו׳: אמר רבי אושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו אמר רב חסדא מאי טעמא דרבי אושעיא מאמר דמדעתה מציא עקרא זיקה דבעל כרחה לא מציא עקרא

והרי ביאה דבעל כרחה


ומציא עקרא אלא ביאה ומאמר דהוא קעביד מציא עקרא זיקה דרחמנא רמא עלה לא מציא עקרא עולא אמר ממאנת אף לזיקתו מאי טעמא נישואי קמאי קא עקרא

איתיביה רבא לעולא כל שיכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת ואמאי תמאן השתא ותעקרינהו לנישואי קמאי ותתייבם צרתה צרת ערוה שאני דתני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו ביבם אסורה לאביו

אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו הכא נמי בשעת נפילה נראית כצרת בתו

אמר רב מיאנה בזה אסורה לזה מידי דהוה אבעלת הגט בעלת הגט לאו כיון דאיתסרא לה לחד איתסרא להו לכולהו הכא נמי לא שנא

ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת לזה ולא דמיא לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא עביד בה הכא היא קעבדא ביה דאמרה לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא בחברך רעינא

רב אסי אמר מיאנה בזה מותרת אפילו לו לימא כרבי אושעיא סבירא ליה דאמר אינה ממאנת לזיקתו בחד יבם הכי נמי דמציא עקרא הכא בשני יבמין עסקינן דאין מיאון לחצי זיקה

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן מיאנה בזה מותרת לאחין ולא הודו לו מאן לא הודו לו אמר אביי רב רבא אמר רבי אושעיא ואמרי לה רב אסי:

בית שמאי אומרים בפניו וכו׳: תניא אמרו להן בית הלל לבית שמאי והלא פישון הגמל מיאנה אשתו שלא בפניו אמרו להן בית שמאי לבית הלל פישון הגמל במדה כפושה מדד לפיכך מדדו לו במדה כפושה

מדקא אכיל פירי פשיטא נשואה היא והאמרי בית שמאי נשואה לא ממאנה תרי קיטרי עבדו ביה:

בית שמאי אומרים בפני בית דין וכו׳: תנן התם החליצה והמיאונין בשלשה מאן תנא אמר רבה בית שמאי היא אביי אמר אפילו תימא בית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל אלא דלא בעינן מומחין אבל שלשה בעינן

כדתניא בית שמאי אומרים בפני בית דין ובית הלל אומרים בפני בית דין ושלא בפני בית דין ואלו ואלו מודים שצריך שלשה רבי יוסי בר יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון מכשירין בשנים אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג:

בית שמאי אומרים תמאן וכו׳: והא מיאנה חדא זימנא אמר שמואל עד שתגדיל ותאמר רוצה אני במיאונים הראשונים

עולא אמר תרתי קתני או שתמאן ותגדיל ותיארס או שתמאן ותנשא לאלתר

בשלמא עולא היינו דקתני עד שתגדיל ותנשא אלא לשמואל עד שתגדיל ותאמר מיבעי ליה קשיא:

מתני׳ אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן

רבי אלעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה

רבי אליעזר בן יעקב אומר כל עכבה שהיא מן האיש כאילו היא אשתו כל עכבה שאינה מן האיש כאילו אינה אשתו:

גמ׳ אמר רב יהודה ואמרי לה במתניתא תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה כיון דחזו דנפיש דיבורא אמרי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

dm 122

טקס החליצה – דף משלהן 122

מה בדיוק נאמר בטקס החליצה? ובאיזה שפה זה צריך להיות? טקס החליצה, טקסט, מילים

יבמות קז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קז

בית שמאי אומרים אין ממאנין אלא ארוסות ובית הלל אומרים ארוסות ונשואות

בית שמאי אומרים בבעל ולא ביבם ובית הלל אומרים בבעל וביבם

בית שמאי אומרים בפניו ובית הלל אומרים בפניו ושלא בפניו בית שמאי אומרים בבית דין ובית הלל אומרים בבית דין ושלא בבית דין

אמרו להם בית הלל לבית שמאי ממאנת והיא קטנה אפילו ארבע וחמש פעמים אמרו להם בית שמאי אין בנות ישראל הפקר אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא:

גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל מאי טעמא דבית שמאי לפי שאין תנאי בנשואין ואי נשואה תמאן אתי למימר יש תנאי בנשואין

נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי איכא למימר לפי שאין תנאי בחופה

מסר האב לשלוחי הבעל מאי איכא למימר לא פלוג רבנן

ובית הלל מידע ידעי דנישואי קטנה דרבנן נינהו רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו טעמא דבית שמאי לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות

נכנסה לחופה ולא נבעלה מאי איכא למימר לא ניחא ליה דתיהוי חופה דאיסורא מסר האב לשלוחי הבעל מאי איכא למימר לא פלוג רבנן ובית הלל כיון דאיכא קדושין וכתובה לא אתו למימר דבעילתו בעילת זנות

רב פפא אמר טעמא דבית שמאי משום פירי טעמא דבית הלל משום פירי טעמא דבית שמאי משום פירי דאי אמרת נשואה תמאן שמיט ואכיל להו מינה דסוף סוף למיפק קיימא ובית הלל אדרבה כיון דאמרת תמאן אשבוחי משבח להו סבר דאי לא עייצי לה קרוביה ומפקי לה מיניה

רבא אמר היינו טעמא דבית שמאי שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה ובית הלל תרוייהו ניחא להו כדי דליפוק עלייהו קלא דאישות:

בית שמאי אומרים בבעל וכו׳: אמר רבי אושעיא ממאנת למאמרו ואינה ממאנת לזיקתו אמר רב חסדא מאי טעמא דרבי אושעיא מאמר דמדעתה מציא עקרא זיקה דבעל כרחה לא מציא עקרא

והרי ביאה דבעל כרחה


ומציא עקרא אלא ביאה ומאמר דהוא קעביד מציא עקרא זיקה דרחמנא רמא עלה לא מציא עקרא עולא אמר ממאנת אף לזיקתו מאי טעמא נישואי קמאי קא עקרא

איתיביה רבא לעולא כל שיכולה למאן ולא מיאנה צרתה חולצת ולא מתייבמת ואמאי תמאן השתא ותעקרינהו לנישואי קמאי ותתייבם צרתה צרת ערוה שאני דתני רמי בר יחזקאל מיאנה בבעל מותרת לאביו ביבם אסורה לאביו

אלמא בשעת נפילה נראית ככלתו הכא נמי בשעת נפילה נראית כצרת בתו

אמר רב מיאנה בזה אסורה לזה מידי דהוה אבעלת הגט בעלת הגט לאו כיון דאיתסרא לה לחד איתסרא להו לכולהו הכא נמי לא שנא

ושמואל אמר מיאנה בזה מותרת לזה ולא דמיא לבעלת הגט בעלת הגט הוא דקא עביד בה הכא היא קעבדא ביה דאמרה לא רעינא בך ולא צבינא בך בך הוא דלא רעינא הא בחברך רעינא

רב אסי אמר מיאנה בזה מותרת אפילו לו לימא כרבי אושעיא סבירא ליה דאמר אינה ממאנת לזיקתו בחד יבם הכי נמי דמציא עקרא הכא בשני יבמין עסקינן דאין מיאון לחצי זיקה

כי אתא רבין אמר רבי יוחנן מיאנה בזה מותרת לאחין ולא הודו לו מאן לא הודו לו אמר אביי רב רבא אמר רבי אושעיא ואמרי לה רב אסי:

בית שמאי אומרים בפניו וכו׳: תניא אמרו להן בית הלל לבית שמאי והלא פישון הגמל מיאנה אשתו שלא בפניו אמרו להן בית שמאי לבית הלל פישון הגמל במדה כפושה מדד לפיכך מדדו לו במדה כפושה

מדקא אכיל פירי פשיטא נשואה היא והאמרי בית שמאי נשואה לא ממאנה תרי קיטרי עבדו ביה:

בית שמאי אומרים בפני בית דין וכו׳: תנן התם החליצה והמיאונין בשלשה מאן תנא אמר רבה בית שמאי היא אביי אמר אפילו תימא בית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל אלא דלא בעינן מומחין אבל שלשה בעינן

כדתניא בית שמאי אומרים בפני בית דין ובית הלל אומרים בפני בית דין ושלא בפני בית דין ואלו ואלו מודים שצריך שלשה רבי יוסי בר יהודה ורבי אלעזר ברבי שמעון מכשירין בשנים אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג:

בית שמאי אומרים תמאן וכו׳: והא מיאנה חדא זימנא אמר שמואל עד שתגדיל ותאמר רוצה אני במיאונים הראשונים

עולא אמר תרתי קתני או שתמאן ותגדיל ותיארס או שתמאן ותנשא לאלתר

בשלמא עולא היינו דקתני עד שתגדיל ותנשא אלא לשמואל עד שתגדיל ותאמר מיבעי ליה קשיא:

מתני׳ אי זו היא קטנה שצריכה למאן כל שהשיאוה אמה ואחיה לדעתה השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת שאינה יכולה לשמור קידושיה אינה צריכה למאן

רבי אלעזר אומר אין מעשה קטנה כלום אלא כמפותה בת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה בת כהן לישראל תאכל בתרומה

רבי אליעזר בן יעקב אומר כל עכבה שהיא מן האיש כאילו היא אשתו כל עכבה שאינה מן האיש כאילו אינה אשתו:

גמ׳ אמר רב יהודה ואמרי לה במתניתא תנא בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה כיון דחזו דנפיש דיבורא אמרי

גלול כלפי מעלה