Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ד בסיון תשפ״ב | 23 יוני 2022
  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

יבמות קח

המצגת בפורמט pdf

מה הטקסט שהם שמו בשטר מיאון? מדוע קוצר הטקסט המקורי? מיאון של קטינה יכול להיעשות בדרכים רבות ושונות – גם אם הבת מעידה איכשהו שהיא לא מעוניינת להינשא לו, מבלי לומר זאת ישירות, היא משוחררת מנישואיה. מובאות מספר דוגמאות שונות לכך. לדעת רבי יהודה בן בתירא אם הקדימה ונישאה למישהו אחר, זה מראה שעשתה מיאון. מה לגבי אירוסין לאחר? האם הרבנים חולקים עליו? האם רבי יהודה בן בתירא מתיר מיאון ‘חלש’ מסוג זה רק אם הייתה מאורסת לבעל הראשון או אפילו הייתה נשואה לו? הגמרא מעלה את כל השאלות הללו. בסופו של דבר פוסקים כרבי יהודה בן בתירא גם במקרה שהיתה נשואה לבעל הראשון. רבי אליעזר אינו רואה בנישואין עם הבעל הראשון תוקף כלל, אולם הוא מחייב מיאון. שמואל אוהב את גישתו כיוון שהוא עקבי ואינו מחשיב אותה נשואה כלל (מלבד דרישת מיאון). במה זה שונה מרבי יהושע שחשבה לגמרי כנשואה, מלבד העובדה שהיא יכולה לצאת עם מיאון לבד – גם זו נראית עמדה עקבית בעיקרה? הגמרא מביאה שני הסברים שונים לאמירתו של רבי אליעזר בן יעקב במשנה שאם יש עיכוב בגלל האיש, היא נשואה ועיכוב לא מהאיש, היא אינה נשואה. אם היא עושה מיאון, היא מותרת לקרוביו והוא לשלה, כאילו לא נישאו מעולם. זה נבדל מגירושין, לפיהם היא אסורה על קרוביו והוא על שלה. אם הם היו נשואים, הוא נתן לה גט, ואז התחתן איתה מחדש והיא עשתה מיאון. המאיון עוקר גם את הנישואים המקוריים. לכן, אם היא מתחתנת עם מישהו אחר לאחר מכן ותתגרש או תתאלמנה, היא יכולה לחזור לבעל המקורי, כפי שהוא אם לא היו נשואים קודם לכן. אבל אם עשתה מיאון עם איש אחד, קיבלו גט מהבעל הבא, ואז מיאון עם הבא וכו’ אין היא יכולה לחזור לגבר שממנו קיבלה גט. הגמרא מניחה שהסיבה שהמיאון במקרה הראשון, עוקר את הנישואין לחלוטין היא משום שהמיאון ציין שהיא צעירה מדי וכאשר אמה או אחיה נישאו אותה, הנישואין מעולם לא היו נישואים אמיתיים. אם כן, אז למה זה רק עוקר את נישואיה עם אותו אדם ולא אם היא הייתה נשואה וגרושה ממישהו אחר? שמואל אומר ששני חלקי המשנה משקפים שתי דעות שונות. רבא מבחין בין המקרים – זה באמת צריך לעקור את הנישואים הראשונים, גם אם זה היה למישהו אחר, אבל מסיבה אחרת, הרבנים אוסרים עליה לחזור לבעל הראשון, כי הם רוצים למנוע ממנו לנסות לפתות אותה חזרה בזמן שהיא נשואה לאחר בניסיון לגרום לה למאן לגבר השני. הגמרא מעלה סתירה נוספת במשנה. רבי אלעזר אומר ששני חלקי המשנה משקפים שתי דעות שונות. עולא מבחין בין המקרים. היכן אנו מוצאים שתי דעות תנאיות שונות בסוגיה זו, כפי שהציע רבי אלעזר? מסופר כיצד הביאו את השאלה הזו לרבי עקיבא כאשר נכלא על ידי הרומאים.

 

אתי לאיחלופי בגיטא תקינו הכי ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני באנפנא

תנו רבנן אי זהו מיאון אמרה אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקידושין שקידשוני אמי ואחי יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו יושבת באפריון והולכת מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי זהו מיאון

יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו היו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהם ואמרה להם אי אפשי בפלוני בעלי הרי הוא מיאון יתר על כן אמר רבי יוסי בר יהודה אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת וכו׳ אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס תנא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת משום רבי יהודה בן בתירה אמרו נישואיה הן הן מיאוניה

איבעיא להו נתקדשה מהו תא שמע קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו קידושיה הן הן מיאוניה

איבעיא להו פליגי רבנן עליה דרבי יהודה בן בתירה או לא אם תימצי לומר פליגי בקידושין או אפילו בנישואין ואם תימצי לומר פליגי אפילו בנישואין הלכה כמותו או אין הלכה כמותו ואם תימצי לומר הלכה כמותו בנישואין או אפילו בקידושין

תא שמע אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה הלכה מכלל דפליגי

ואכתי תיבעי לך דהוה נסיבא מעיקרא או דלמא מיקדשא תא שמע דכלתיה דאבדן אימרוד שדר רבי זוגי דרבנן למיבדקינהו אמרי להו נשי חזו גברייכו דקאתו אמרי להו ניהוו גברייכו דידכו

אמר רבי אין לך מיאון גדול מזה מאי לאו דהוה נסיבא לא דהוה מיקדשא קידושי והלכה כרבי יהודה בן בתירה ואפילו בנישואין דקמא

רבי אלעזר אומר וכו׳ אמר רב יהודה אמר שמואל חוזרני על כל צדדי חכמים ולא מצאתי אדם שהשוה מדותיו בקטנה כרבי אלעזר שעשאה רבי אלעזר כמטיילת עמו בחצר ועומדת מחיקו וטובלת ואוכלת בתרומה לערב

תניא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואינו יורשה ואין מיטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון

רבי יהושע אומר בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומיטמא לה כללו של דבר הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון

אמר רבי נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע שרבי אליעזר השוה מדותיו בקטנה ורבי יהושע חלק מאי חלק אי אשתו היא תיבעי גט

לרבי אליעזר נמי אי לאו אשתו היא מיאון נמי לא תיבעי אלא בכדי תיפוק

רבי אליעזר בן יעקב אומר וכו׳ היכי דמי עכבה שהיא מן האיש ועכבה שאינה מן האיש אמר רב יהודה אמר שמואל תבעוה לינשא ואמרה מחמת פלוני בעלי זו היא עכבה שהיא מן האיש מחמת בני אדם שאינם מהוגנין לי זו היא עכבה שאינה מן האיש

אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו נתן לה גט זו היא עכבה שהיא מן האיש והוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה מיאנה בו זו היא עכבה שאינה מן האיש והוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה

הא קתני לקמן הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה פרושי קמפרש

מתני׳ הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה

נתן לה גט והחזירה מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו

זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו

הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה זה הכלל כל שיוצאה הימנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו

גמ׳ אלמא אתי מיאון ומבטל גט

ורמינהי הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה זה הכלל כל שיצתה הימנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ובטיל גיטא דידיה

אמר רב יהודה אמר שמואל תברא מי ששנה זו לא שנה זו

אמר רבא ומאי קושיא ודלמא מיאון דידיה מבטל גט דידיה מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה ומאי שנא מיאון דחבריה דלא מבטל גיטא דידיה איידי דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אזל משבש ומייתי לה מיאון דידיה נמי לא ליבטל גיטא דידיה דאיידי דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אזיל משבש ומייתי לה

הא כבר שבשא ולא אישבשא

אלא אי קשיא דחבריה אדחבריה קשיא מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו טעמא דנתארמלה או נתגרשה הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה

ורמינהי הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו זה הכלל כל שיצתה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה

אמר רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו עולא אמר כגון ששלשה בגיטין דמיחזיא כגדולה

מאן תנא אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאה מראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון

שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ושאלו את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר את רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר

אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי לזו לא הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן

ברם כך שאלו הרי היתה אשת אחי אמו שהיא שנייה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן השתא ותעקרינהו לנישואין קמאי ותתייבם (צרתה) יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה או לא

שכרו שני בני אדם בארבע מאות זוז ובאו ושאלו את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר את רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר

אמר רב יצחק בר אשיאן ומודה רב שמותרת לאחיו של זה שנאסרה עליו

פשיטא הוא ניהו דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אבל אחיו לא מהו דתימא ליגזר האי אטו האי קא משמע לן

ואיכא דאמרי אמר רב יצחק בר אשיאן כשם שאסורה לו כך אסורה לאחין והא אינה מכרת בקריצותיהם ורמיזותיהם גזירה אחיו אטו הוא

מתני׳ המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

thumbnail יבמות

פרק יג: חומרי עזר למסכת יבמות (קח, קי-קיא)

יבמות לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לפרקים נוספים הורדות לפרק יג: יבמות קח יבמות קי יבמות קיא יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול מטה אלא ללחוץ לדף הבא, או להציג במצב קריאה/פרזנטציה כדי להבין את התפתחות…

dm 122

טקס החליצה – דף משלהן 122

מה בדיוק נאמר בטקס החליצה? ובאיזה שפה זה צריך להיות? טקס החליצה, טקסט, מילים

יבמות קח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קח

אתי לאיחלופי בגיטא תקינו הכי ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני באנפנא

תנו רבנן אי זהו מיאון אמרה אי אפשי בפלוני בעלי אי אפשי בקידושין שקידשוני אמי ואחי יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו יושבת באפריון והולכת מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי זהו מיאון

יתר על כן אמר רבי יהודה אפילו היו אורחין מסובין בבית בעלה והיא עומדת ומשקה עליהם ואמרה להם אי אפשי בפלוני בעלי הרי הוא מיאון יתר על כן אמר רבי יוסי בר יהודה אפילו שיגרה בעלה אצל חנוני להביא לו חפץ משלו ואמרה אי אפשי בפלוני בעלי אין לך מיאון גדול מזה

רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר כל תינוקת וכו׳ אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס תנא קטנה שלא מיאנה ועמדה ונשאת משום רבי יהודה בן בתירה אמרו נישואיה הן הן מיאוניה

איבעיא להו נתקדשה מהו תא שמע קטנה שלא מיאנה ועמדה ונתקדשה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו קידושיה הן הן מיאוניה

איבעיא להו פליגי רבנן עליה דרבי יהודה בן בתירה או לא אם תימצי לומר פליגי בקידושין או אפילו בנישואין ואם תימצי לומר פליגי אפילו בנישואין הלכה כמותו או אין הלכה כמותו ואם תימצי לומר הלכה כמותו בנישואין או אפילו בקידושין

תא שמע אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה הלכה מכלל דפליגי

ואכתי תיבעי לך דהוה נסיבא מעיקרא או דלמא מיקדשא תא שמע דכלתיה דאבדן אימרוד שדר רבי זוגי דרבנן למיבדקינהו אמרי להו נשי חזו גברייכו דקאתו אמרי להו ניהוו גברייכו דידכו

אמר רבי אין לך מיאון גדול מזה מאי לאו דהוה נסיבא לא דהוה מיקדשא קידושי והלכה כרבי יהודה בן בתירה ואפילו בנישואין דקמא

רבי אלעזר אומר וכו׳ אמר רב יהודה אמר שמואל חוזרני על כל צדדי חכמים ולא מצאתי אדם שהשוה מדותיו בקטנה כרבי אלעזר שעשאה רבי אלעזר כמטיילת עמו בחצר ועומדת מחיקו וטובלת ואוכלת בתרומה לערב

תניא רבי אליעזר אומר אין מעשה קטנה כלום ואין בעלה זכאי לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה ואינו יורשה ואין מיטמא לה כללו של דבר אינה כאשתו לכל דבר אלא שצריכה מיאון

רבי יהושע אומר בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומיטמא לה כללו של דבר הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שיוצאה במיאון

אמר רבי נראין דברי רבי אליעזר מדברי רבי יהושע שרבי אליעזר השוה מדותיו בקטנה ורבי יהושע חלק מאי חלק אי אשתו היא תיבעי גט

לרבי אליעזר נמי אי לאו אשתו היא מיאון נמי לא תיבעי אלא בכדי תיפוק

רבי אליעזר בן יעקב אומר וכו׳ היכי דמי עכבה שהיא מן האיש ועכבה שאינה מן האיש אמר רב יהודה אמר שמואל תבעוה לינשא ואמרה מחמת פלוני בעלי זו היא עכבה שהיא מן האיש מחמת בני אדם שאינם מהוגנין לי זו היא עכבה שאינה מן האיש

אביי בר אבין ורב חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו נתן לה גט זו היא עכבה שהיא מן האיש והוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה מיאנה בו זו היא עכבה שאינה מן האיש והוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה

הא קתני לקמן הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה פרושי קמפרש

מתני׳ הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה נתן לה גט הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה

נתן לה גט והחזירה מיאנה בו ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה מותרת לחזור לו מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו

זה הכלל גט אחר מיאון אסורה לחזור לו מיאון אחר גט מותרת לחזור לו

הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה זה הכלל כל שיוצאה הימנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו

גמ׳ אלמא אתי מיאון ומבטל גט

ורמינהי הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו לאחר וגירשה זה הכלל כל שיצתה הימנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ובטיל גיטא דידיה

אמר רב יהודה אמר שמואל תברא מי ששנה זו לא שנה זו

אמר רבא ומאי קושיא ודלמא מיאון דידיה מבטל גט דידיה מיאון דחבריה לא מבטל גיטא דידיה ומאי שנא מיאון דחבריה דלא מבטל גיטא דידיה איידי דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אזל משבש ומייתי לה מיאון דידיה נמי לא ליבטל גיטא דידיה דאיידי דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אזיל משבש ומייתי לה

הא כבר שבשא ולא אישבשא

אלא אי קשיא דחבריה אדחבריה קשיא מיאנה בו והחזירה נתן לה גט ונשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה אסורה לחזור לו טעמא דנתארמלה או נתגרשה הא מיאנה מותרת לחזור לו אלמא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה

ורמינהי הממאנת באיש ונשאת לאחר וגירשה לאחר ומיאנה בו זה הכלל כל שיצתה ממנו בגט אסורה לחזור לו במיאון מותרת לחזור לו אלמא לא אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה

אמר רבי אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו עולא אמר כגון ששלשה בגיטין דמיחזיא כגדולה

מאן תנא אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו בשעת הסכנה נתבקשה הלכה זו הרי שיצאה מראשון בגט ומשני במיאון מהו שתחזור לראשון

שכרו אדם אחד בארבע מאות זוז ושאלו את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר את רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר

אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי לזו לא הוצרכנו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן

ברם כך שאלו הרי היתה אשת אחי אמו שהיא שנייה לו ונשאה אחיו מאביו ומת מהו שתמאן השתא ותעקרינהו לנישואין קמאי ותתייבם (צרתה) יש מיאון לאחר מיתה במקום מצוה או לא

שכרו שני בני אדם בארבע מאות זוז ובאו ושאלו את רבי עקיבא בבית האסורין ואסר את רבי יהודה בן בתירה בנציבין ואסר

אמר רב יצחק בר אשיאן ומודה רב שמותרת לאחיו של זה שנאסרה עליו

פשיטא הוא ניהו דמכרת ברמיזותיו וקריצותיו אבל אחיו לא מהו דתימא ליגזר האי אטו האי קא משמע לן

ואיכא דאמרי אמר רב יצחק בר אשיאן כשם שאסורה לו כך אסורה לאחין והא אינה מכרת בקריצותיהם ורמיזותיהם גזירה אחיו אטו הוא

מתני׳ המגרש את האשה והחזירה מותרת ליבם

גלול כלפי מעלה