Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט״ו באדר ב׳ תשפ״ב | 18 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות יא

הלימוד השבוע מוקדש על ידי איירה ונתניה סלומוביץ לרפואת דבורה דיינר, דבורה רחל בת אהובה והרב שלמה. 

הדף היום מוקדש על ידי קבוצת נשות הדרן בלונג איילנד לכבוד הדרן והרבנית מישל להנהגתה בקידום לימוד גמרא לנשים. היא מקור השראה לקבוצה שלנו. אנחנו לא רק חברותות אלא חברות!

רבי יוחנן וריש לקיש נחלקו לגבי מעמד האישה לעומת שאר האחים במקרה שאחרי שעשתה חליצה ​​עם אחד האחים, האם היא אסורה על האחרים כאשת אחיהם, דינה בכרת או שזה רק לא תעשה מ”לא יבנה”. הברייתא שהובאה על ידי רבי יוחנן להעלות קושי הגד ריש לקיש, אך הייתה בה גם שורה שהייתה קשה לרבי יוחנן, מבוארת בשני אופנים שונים כדי ליישרה עם כל דעה. לשם כך צריך להסביר שהברייתא היה מקרה של אח שעדיין לא היה בחיים כשהבעל הראשון מת וכל אחד יכול להתבאר לפי דעה אחרת בוויכוח בין רבי שמעון לחכמים לגבי אותו מקרה. מה העונש אם אח אחד עשה ייבום עם אישה אחת ואחר התחתן עם האשה השנייה? רב אחא ורבינא חולקים ודעותיהם מתיישבות עם רבי יוחנן וריש לקיש. אשה שניה של אישה שניאפה פטורה מייבום. זה נדרש מהמילה “טומאה” המשמשת את התורה לסוטה, המכניסה אותה לקטגוריה של עריות, יחסים אסורים. שתי שאלות מועלות נגד רב ונפתרות. רב יהודה שאל את רב ששת לגבי אשתו השנייה של אישה שהתגרשה, התחתן עם מישהו אחר בין לבין ואז נישא בשנית לבעל הראשון והוא מת ללא ילדים. האם האישה השנייה תהיה פטורה מייבום בשל העובדה שאסור לאישה הראשונה להינשא לבעלה, כמו הנואפת במקרה הקודם? ראשית מבואר לפי איזו דעה נשאלת השאלה. אחר כך הם מנסים לענות על השאלה משני מקורות שונים, אך לא מצליחים. רבי יוחנן שואל אותה שאלה גם כן ומובאות שתי גרסאות שונות לשאלתו.

קשיא רב אשי סבר לה כריש לקיש ומתרץ לה כרבי שמעון רבינא סבר לה כרבי יוחנן ומתרץ כרבנן

רב אשי סבר לה כריש לקיש ומתרץ לה כרבי שמעון החולץ ליבמתו וחזר וקדשה צריכה חליצה מן האחין מאן אחין

אחין הילודים כמאן כרבי שמעון

עמד אחד מן הנולדים וקדשה אין לה עליו כלום כמאן כריש לקיש

רבינא סבר לה כרבי יוחנן ומתרץ לה אליבא דרבנן החולץ ליבמתו וחזר וקדשה צריכה חליצה מן האחין מאן אחין אחין הנולדים כמאן כרבי יוחנן

עמד אחד מן הילודים וקדשה אין לה עליו כלום כמאן כרבנן

איתמר הבא על יבמה ובא אחד מן האחין על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בכרת וחד אמר בעשה

מאן דאמר בכרת כריש לקיש ומאן דאמר בעשה כרבי יוחנן

אמר רב יהודה אמר רב צרת סוטה אסורה

טומאה כתיב בה כעריות

מתיב רב חסדא רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה

[אמר לך רב] אמינא לך אנא סוטה דאורייתא ואת אמרת לי סוטה דרבנן

ודקארי לה מאי קארי לה קסבר כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון

מתיב רב אשי נכנסה עמו לסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ואם מת חולצת

ולא מתייבמת [אמר לך רב] אמינא לך אנא סוטה ודאי ואמרת לי את סוטה ספק ומאי שנא סוטה ודאי (מאי טעמא) משום דכתיב בה טומאה

סוטה ספק נמי טומאה כתיבא בה דתניא רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר המחזיר גרושתו מן הנישואין אסורה מן האירוסין מותרת משום שנאמר אחרי אשר הטמאה

וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו אסורה אלא מה אני מקיים אחרי הטמאה לרבות סוטה שנסתרה

ומאי נסתרה נבעלה ואמאי קרי ליה נסתרה לישנא מעליא נקט נבעלה טומאה בהדיא כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה

למיקם עלה בלאו ורבי יוסי בן כיפר לאו בסוטה לית ליה ואפילו זנאי נמי

מאי טעמא הויה ואישות כתיב בה

בעא מיניה רב יהודה מרב ששת המחזיר גרושתו משניסת ומת צרתה מהו אליבא דרבי יוסי בן כיפר לא תיבעי לך כיון דאמר רבי יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא צרתה כמותה

ואי משום דכתיב בה תועבה היא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה

כי תיבעי לך אליבא דרבנן אף על גב דאמור רבנן טומאה בסוטה הוא דכתיב אין מקרא יוצא מידי פשוטו

או דלמא כיון דאיעקר איעקר איכא דאמרי אליבא דרבנן לא תיבעי לך כיון דאיתעקר איעקר

כי תיבעי לך אליבא דרבי יוסי בן כיפר מאי אף על גב דאמר רבי יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא מיעט רחמנא היא תועבה ואין צרתה תועבה או דלמא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה

אמר ליה תניתוה היתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשרה

מאי כשרה ומאי פסולה אילימא כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה

אלא לאו כשרה כשרה ליה פסולה פסולה ליה ומאי ניהו מחזיר גרושתו וקתני ואם היה מייבם מייבם לכשרה

לא לעולם כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא ודקאמרת כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה משום דרב יוסף

דאמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם

תא שמע המחזיר גרושתו משנשאת היא וצרתה חולצת היא וצרתה סלקא דעתך [אלא] אימא או היא או צרתה

ולאו תרוצי קמתרצת לה תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת

אמר רבי חייא בר אבא רבי יוחנן בעי המחזיר גרושתו משניסת צרתה מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך היא גופה היא גופה לא קמיבעיא לי

דאמרינן קל וחומר במותר לה אסורה באסור לה לא כל שכן כי קא מיבעיא לי צרתה מאי מי אלים קל וחומר למידחי צרה או לא

רב נחמן בר יצחק מתני הכי אמר רבי חייא בר אבא בעי רבי יוחנן המחזיר גרושתו משניסת מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך צרתה צרתה לא קמיבעיא לי דלא אלים קל וחומר למידחי צרה אלא כי קמיבעיא לי היא גופה מאי מי אלים קל וחומר במקום מצוה או לא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות יא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות יא

קשיא רב אשי סבר לה כריש לקיש ומתרץ לה כרבי שמעון רבינא סבר לה כרבי יוחנן ומתרץ כרבנן

רב אשי סבר לה כריש לקיש ומתרץ לה כרבי שמעון החולץ ליבמתו וחזר וקדשה צריכה חליצה מן האחין מאן אחין

אחין הילודים כמאן כרבי שמעון

עמד אחד מן הנולדים וקדשה אין לה עליו כלום כמאן כריש לקיש

רבינא סבר לה כרבי יוחנן ומתרץ לה אליבא דרבנן החולץ ליבמתו וחזר וקדשה צריכה חליצה מן האחין מאן אחין אחין הנולדים כמאן כרבי יוחנן

עמד אחד מן הילודים וקדשה אין לה עליו כלום כמאן כרבנן

איתמר הבא על יבמה ובא אחד מן האחין על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בכרת וחד אמר בעשה

מאן דאמר בכרת כריש לקיש ומאן דאמר בעשה כרבי יוחנן

אמר רב יהודה אמר רב צרת סוטה אסורה

טומאה כתיב בה כעריות

מתיב רב חסדא רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה

[אמר לך רב] אמינא לך אנא סוטה דאורייתא ואת אמרת לי סוטה דרבנן

ודקארי לה מאי קארי לה קסבר כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון

מתיב רב אשי נכנסה עמו לסתר ושהתה עמו כדי טומאה אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה ואם מת חולצת

ולא מתייבמת [אמר לך רב] אמינא לך אנא סוטה ודאי ואמרת לי את סוטה ספק ומאי שנא סוטה ודאי (מאי טעמא) משום דכתיב בה טומאה

סוטה ספק נמי טומאה כתיבא בה דתניא רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אלעזר המחזיר גרושתו מן הנישואין אסורה מן האירוסין מותרת משום שנאמר אחרי אשר הטמאה

וחכמים אומרים אחת זו ואחת זו אסורה אלא מה אני מקיים אחרי הטמאה לרבות סוטה שנסתרה

ומאי נסתרה נבעלה ואמאי קרי ליה נסתרה לישנא מעליא נקט נבעלה טומאה בהדיא כתיב בה ונסתרה והיא נטמאה

למיקם עלה בלאו ורבי יוסי בן כיפר לאו בסוטה לית ליה ואפילו זנאי נמי

מאי טעמא הויה ואישות כתיב בה

בעא מיניה רב יהודה מרב ששת המחזיר גרושתו משניסת ומת צרתה מהו אליבא דרבי יוסי בן כיפר לא תיבעי לך כיון דאמר רבי יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא צרתה כמותה

ואי משום דכתיב בה תועבה היא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה

כי תיבעי לך אליבא דרבנן אף על גב דאמור רבנן טומאה בסוטה הוא דכתיב אין מקרא יוצא מידי פשוטו

או דלמא כיון דאיעקר איעקר איכא דאמרי אליבא דרבנן לא תיבעי לך כיון דאיתעקר איעקר

כי תיבעי לך אליבא דרבי יוסי בן כיפר מאי אף על גב דאמר רבי יוסי בן כיפר טומאה במחזיר גרושתו הוא דכתיבא מיעט רחמנא היא תועבה ואין צרתה תועבה או דלמא היא תועבה ואין בניה תועבין הא צרתה תועבה

אמר ליה תניתוה היתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מייבם מייבם לכשרה

מאי כשרה ומאי פסולה אילימא כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה

אלא לאו כשרה כשרה ליה פסולה פסולה ליה ומאי ניהו מחזיר גרושתו וקתני ואם היה מייבם מייבם לכשרה

לא לעולם כשרה כשרה לעלמא פסולה פסולה לעלמא ודקאמרת כיון דלדידיה חזיא מאי נפקא ליה מינה משום דרב יוסף

דאמר רב יוסף כאן שנה רבי לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם

תא שמע המחזיר גרושתו משנשאת היא וצרתה חולצת היא וצרתה סלקא דעתך [אלא] אימא או היא או צרתה

ולאו תרוצי קמתרצת לה תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת

אמר רבי חייא בר אבא רבי יוחנן בעי המחזיר גרושתו משניסת צרתה מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך היא גופה היא גופה לא קמיבעיא לי

דאמרינן קל וחומר במותר לה אסורה באסור לה לא כל שכן כי קא מיבעיא לי צרתה מאי מי אלים קל וחומר למידחי צרה או לא

רב נחמן בר יצחק מתני הכי אמר רבי חייא בר אבא בעי רבי יוחנן המחזיר גרושתו משניסת מהו אמר ליה רבי אמי ותיבעי לך צרתה צרתה לא קמיבעיא לי דלא אלים קל וחומר למידחי צרה אלא כי קמיבעיא לי היא גופה מאי מי אלים קל וחומר במקום מצוה או לא

גלול כלפי מעלה