Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

א׳ בתמוז תשפ״ב | 30 יוני 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות קטו

הלימוד החודש מוקדש ע”י ברכה אולך לזכר נשמת אמה, רחל פאיה בת פייגע ביילא.

הלימוד החודש מוקדש ע”י ג’ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה.

הדף היום מוקדש ע”י אילנה פרידמן לזכר נשמת בת דודה דבורה בת הרב עזריאל זאב גולווה.

האם טענת “מה לי לשקר” בא בחשבון בעדות אשה בזמן מלחמה כשהיא מעידה על כך שהיתה מלחמה איפה שהם היו (כי היא היתה נאמנת אילו לא היתה אומרת “היתה מלחמה”) או האם עכשיו שידוע מעדותה שהיתה מלחמה, היא לא נאנמת משום שחוששים שאמרה בדדמי? שני מקורות מובאים כדי לענות על שאלה זו אך שני הניסיונות לא צלחו. מובא סיפור של אדם שנראה בוער בבית עם אשתו. מדוע לא מאמינים שאשתו אומרת שהוא מת, למרות שנמצאה שם גופה שרופה? האם גם עד אחד לא נאמן במקרה של מלחמה? שוב מובאים שני מקורות לענות על השאלה, אך הם נדחו. באחד המקרים הם מסבירים שהיו סימנים ברורים שהם נפטרו. האם תמיד מסתמכים על סימנים? תלוי איזה סימנים. האם אנחנו צריכים לדאוג שמא יש פריטים במקום אחד אבל אולי הזיזו אותם ואלו שהיו שם במקור כבר לא שם? אם מעידים שמישהו בשם פלוני מת, שאולי היו עוד אנשים עם השם הזה? רבא ואביי חולקים בעניין זה. כל אחד מביא הוכחה לשיטתו.

דאי בעיא אמרה שלום בעולם או דלמא כיון דאיחזקה אמרה בדדמי ולא אתי מה לי לשקר ומרע חזקתיה

תא שמע עישינו עלינו בית עישינו עלינו מערה הוא מת ואני נצלתי אינה נאמנת שאני התם דאמר לה כי היכי דלדידך איתרחיש ניסא לדידיה נמי איתרחיש ניסא

תא שמע נפלו עלינו גוים נפלו עלינו ליסטים הוא מת ונצלתי נאמנת התם כדרב אידי דאמר רב אידי אשה כלי זיינה עליה

ההוא גברא דבשילהי הלוליה איתלי נורא בי גנני אמרה להו דביתהו חזו גבראי חזו גבראי אתו חזו גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא

סבר רב חייא בר אבין למימר היינו עישינו עלינו בית עישינו עלינו מערה אמר רבא מי דמי התם לא קאמרה חזו גבראי חזו גבראי ועוד גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא

ורב חייא בר אבין גברא חרוכא דשדיא אימא איניש אחרינא אתא לאצולי ואכילתיה נורא ופסתא דידא דשדיא נורא איתליא ואתיליד ביה מומא ומחמת כיסופא אזל וערק לעלמא

איבעיא להו עד אחד במלחמה מהו טעמא דעד אחד מהימן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי הוא לא משקר הכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד אחד משום דהיא גופא דייקא ומינסבא והכא [כיון דזימנין דסניא ליה] לא דייקא ומינסבא

אמר רמי בר חמא תא שמע אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי ואמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא רבי יהודה בן בבא ונמתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים המדינה הזו משובשת בגייסות כך מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין האשה על פי עד אחד

מאי מדינה משובשת בגייסות לאו אף על גב דמדינה זו משובשת כך מקובלני שמשיאין על פי עד אחד אלמא עד אחד מהימן

אמר רבא אי הכי מאי שנא מדינה זו כל מקום שיש גייסות מיבעי ליה אלא אמר רבא הכי קאמר אתם יודעים שמדינה זו משובשת בגייסות ולא אפשר לי למשבק אינשי ביתי ומייתי קמי רבנן כך מקובלני מרבן גמליאל שמשיאין האשה על פי עד אחד

תא שמע מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי בספינה וטבעה והשיא רבי נשותיהן על פי נשים והא מים כמלחמה דמו ונשים אפילו מאה כעד אחד דמו וקתני השיא

ותסברא מים שאין להם סוף נינהו ומים שאין להם סוף אשתו אסורה אלא היכי דמי דאמרי אסקינהו קמן

וחזינהו לאלתר וקאמרי סימנין דלאו עלייהו סמכינן אלא אסימנים

ההוא גברא דאפקיד שומשמי גבי חבריה אמר ליה הב לי שומשמי אמר ליה שקילתינהו והא כן וכן הויין ובחביתא רמיין אמר ליה דידך שקלתינהו והני אחריני נינהו

סבר רב חסדא למימר היינו שני תלמידי חכמים ולא אמרינן הנך אזלו לעלמא והני אחריני נינהו

אמר ליה רבא מי דמי התם קאמרי סימנים הכא שומשמי מאי סימנא אית להו ודקאמר כן וכן הויין אימר חושבנא איתרמי

אמר ליה מר קשישא בר רב חסדא לרב אשי ומי חיישינן שמא פינן והתנן מצא כלי וכתוב עליו קוף קרבן מם מעשר דלת דמוע טית טבל תיו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תיו תחת תרומה

אמר ליה רבינא לרב אשי ולא חיישינן שמא פינן אימא סיפא רבי יוסי אומר אפילו מצא חבית וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אשתקד הוה מלא תרומה ופינה

אלא דכולי עלמא חיישינן שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מר סבר אם איתא דפינהו מיכפר הוה כפר ואידך אימר אישתלויי אישתלי אי נמי לפנחיא שבקיה

יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב שלחו מהתם יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב מי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן

אמר אביי מנא אמינא לה דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב בצד קלוניא מתא אנא אנדרולינאי נהרדעא פטרית ותרכית ית פלונית אנתתי ושלחה אבוה דשמואל לקמיה דרבי יהודה נשיאה ושלח ליה תיבדק נהרדעא כולה

ורבא אמר אם איתא יבדק כל העולם מיבעי ליה אלא משום כבודו דאבוה דשמואל הוא דשלח הכי

אמר רבא מנא אמינא לה דהנהו תרי שטרי דנפקי במחוזא וכתיב בהו חבי בר ננאי וננאי בר חבי ואגבי בהו רבא בר אבוה זוזי והא חבי בר ננאי וננאי בר חבי במחוזא שכיחי טובא ואביי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י משפחות קסלר, וולקנפלד וגרוסמן לע"נ מיה רוז בת מתן יהושע ואילנה מלכה.

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י שושנה שור לרפואת מאירה בת זלדה זהבה.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

עד אחד שאומר “נדמה לי” – גפת 104

עד כמה ניתן לסמוך על עד אחד בעדות על מוות – האם אפילו כשהעד לא מאה אחוז בטוח עדיין אפשר לקבל את עדותו? זוהי מחלוקת רש”י תוספות מרתקת… הצטרפו אלינו ללימוד . מומלץ לצפות בסרטון גפת על “עקירת דבר מן התורה” במקביל  

dm 122

טקס החליצה – דף משלהן 122

מה בדיוק נאמר בטקס החליצה? ובאיזה שפה זה צריך להיות? טקס החליצה, טקסט, מילים

יבמות קטו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קטו

דאי בעיא אמרה שלום בעולם או דלמא כיון דאיחזקה אמרה בדדמי ולא אתי מה לי לשקר ומרע חזקתיה

תא שמע עישינו עלינו בית עישינו עלינו מערה הוא מת ואני נצלתי אינה נאמנת שאני התם דאמר לה כי היכי דלדידך איתרחיש ניסא לדידיה נמי איתרחיש ניסא

תא שמע נפלו עלינו גוים נפלו עלינו ליסטים הוא מת ונצלתי נאמנת התם כדרב אידי דאמר רב אידי אשה כלי זיינה עליה

ההוא גברא דבשילהי הלוליה איתלי נורא בי גנני אמרה להו דביתהו חזו גבראי חזו גבראי אתו חזו גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא

סבר רב חייא בר אבין למימר היינו עישינו עלינו בית עישינו עלינו מערה אמר רבא מי דמי התם לא קאמרה חזו גבראי חזו גבראי ועוד גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא

ורב חייא בר אבין גברא חרוכא דשדיא אימא איניש אחרינא אתא לאצולי ואכילתיה נורא ופסתא דידא דשדיא נורא איתליא ואתיליד ביה מומא ומחמת כיסופא אזל וערק לעלמא

איבעיא להו עד אחד במלחמה מהו טעמא דעד אחד מהימן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי הוא לא משקר הכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד אחד משום דהיא גופא דייקא ומינסבא והכא [כיון דזימנין דסניא ליה] לא דייקא ומינסבא

אמר רמי בר חמא תא שמע אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי ואמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא רבי יהודה בן בבא ונמתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים המדינה הזו משובשת בגייסות כך מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין האשה על פי עד אחד

מאי מדינה משובשת בגייסות לאו אף על גב דמדינה זו משובשת כך מקובלני שמשיאין על פי עד אחד אלמא עד אחד מהימן

אמר רבא אי הכי מאי שנא מדינה זו כל מקום שיש גייסות מיבעי ליה אלא אמר רבא הכי קאמר אתם יודעים שמדינה זו משובשת בגייסות ולא אפשר לי למשבק אינשי ביתי ומייתי קמי רבנן כך מקובלני מרבן גמליאל שמשיאין האשה על פי עד אחד

תא שמע מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי בספינה וטבעה והשיא רבי נשותיהן על פי נשים והא מים כמלחמה דמו ונשים אפילו מאה כעד אחד דמו וקתני השיא

ותסברא מים שאין להם סוף נינהו ומים שאין להם סוף אשתו אסורה אלא היכי דמי דאמרי אסקינהו קמן

וחזינהו לאלתר וקאמרי סימנין דלאו עלייהו סמכינן אלא אסימנים

ההוא גברא דאפקיד שומשמי גבי חבריה אמר ליה הב לי שומשמי אמר ליה שקילתינהו והא כן וכן הויין ובחביתא רמיין אמר ליה דידך שקלתינהו והני אחריני נינהו

סבר רב חסדא למימר היינו שני תלמידי חכמים ולא אמרינן הנך אזלו לעלמא והני אחריני נינהו

אמר ליה רבא מי דמי התם קאמרי סימנים הכא שומשמי מאי סימנא אית להו ודקאמר כן וכן הויין אימר חושבנא איתרמי

אמר ליה מר קשישא בר רב חסדא לרב אשי ומי חיישינן שמא פינן והתנן מצא כלי וכתוב עליו קוף קרבן מם מעשר דלת דמוע טית טבל תיו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תיו תחת תרומה

אמר ליה רבינא לרב אשי ולא חיישינן שמא פינן אימא סיפא רבי יוסי אומר אפילו מצא חבית וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אשתקד הוה מלא תרומה ופינה

אלא דכולי עלמא חיישינן שמא פינן והכא בהא קמיפלגי מר סבר אם איתא דפינהו מיכפר הוה כפר ואידך אימר אישתלויי אישתלי אי נמי לפנחיא שבקיה

יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב שלחו מהתם יצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי הוה קאזיל מקורטבא לאספמיא ושכיב מי חיישינן לתרי יצחק או לא אביי אמר חיישינן רבא אמר לא חיישינן

אמר אביי מנא אמינא לה דההוא גיטא דאשתכח בנהרדעא וכתיב בצד קלוניא מתא אנא אנדרולינאי נהרדעא פטרית ותרכית ית פלונית אנתתי ושלחה אבוה דשמואל לקמיה דרבי יהודה נשיאה ושלח ליה תיבדק נהרדעא כולה

ורבא אמר אם איתא יבדק כל העולם מיבעי ליה אלא משום כבודו דאבוה דשמואל הוא דשלח הכי

אמר רבא מנא אמינא לה דהנהו תרי שטרי דנפקי במחוזא וכתיב בהו חבי בר ננאי וננאי בר חבי ואגבי בהו רבא בר אבוה זוזי והא חבי בר ננאי וננאי בר חבי במחוזא שכיחי טובא ואביי

גלול כלפי מעלה