הדף היומי
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות קיח
הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'ודי טיידור שוורץ לכבוד יום הולדת שלה! "באהבה ובהוקרת תודה לבנותי, בקי ורינה שלומדות דף יומי עם הדרן ולזכר נשמת אמי, שירלי טיידור ז"ל.
באילו מקרים אנו מקבלים עדות של אשה כדי לסתור את עדותה של צרתה שבעלה נפטר? באילו מקרים רבי מאיר ורבני יהודה ושמעון חלוקים בסוגיה זו? אם אשה העידה על עצמה ועל חמותה ששני בעליהן מתו או על עצמה וצרתה, מאמינים לה רק על עצמה. האם חמותה/צרתה יכולות להמשיך לאכול תרומה, אם הייתה נשואה לכהן? רבי טרפון ורבי עקיבא חולקים. אם אחד מקדש אשה ולא ברור איזו אשה (ידוע שזה אחת מקבוצה של נשים), האם הוא צריך להתחתן או להתגרש מכולן? האם הוא צריך לתת כתובה לכולן? או אם אחד גנב ממישהו וזה אחד מקבוצת אנשים? רבי טרפון ורבי עקיבא חולקים. לפי דעת מי נאמרה המשנה (כיון שיש מחלוקת על איזה מקרים בדיוק הם חלוקים). המשנה מפרטת מקרים שונים שזוג עזב את העיר או שלא היה להם ילד או שלבעל לא היה אח והאישה באה ואמרה שיש בן (או אח) וגם הבעל וגם הבן/אח מת, האם אנחנו מאמינים לה ומתירים לה לעשות ייבום או להתחתן עם מישהו אחר על סמך עדותה? מה אם הבן/האח נולד לפני שהם עזבו והוא הלך איתם? אם נותן גט למישהו אחר לקבל אותו בשם אשתו, האם היא יכולה להיות פטורה מייבום? האם הגט "טוב לאשה" וזכין לאדם שלא בפניו ולכן תקף או "רע לאשה" ואין חבין לאדם שלא בפניו, ולכן אינו תקף? מה אם זה היה מקרה שבו היה ידוע שהם רבו? הגמרא לומדת מדברי ריש לקיש שנשים יעדיפו תמיד להינשא, גם אם הנישואין אינם בהכרח טובים (טוב למיטב תן דו למיטב ארמלו). למה?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תנשא:
גמ׳ טעמא דאמרה לא מת הא אישתיקא תנשא הא אין צרה מעידה לחברתה
לא מת איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הא מיית והא דקאמרה לא מת לקלקולה לצרה היא דקמיכוונא ותמות נפשה עם פלשתים קאמרה קמשמע לן:
אחת אומרת מת כו׳: וליפלוג רבי מאיר ברישא אמר רבי אלעזר במחלוקת שנויה ורבי יהודה ורבי שמעון היא ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי מאיר בהא אפילו רבי מאיר מודה דכל לא מת בעדות אשה לאו הכחשה היא
תנן עד אומר מת ועד אומר לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תנשא בשלמא לרבי אלעזר סתמא כרבי מאיר אלא לרבי יוחנן קשיא קשיא:
מתני׳ האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי תנשא ותטול כתובתה וצרתה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון
רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שתהא אסורה לינשא ואסורה מלאכול בתרומה
אמרה מת (לי) בעלי ואחר כך מת חמי תנשא ותטול כתובתה וחמותה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאה מידי עבירה עד שתהא אסורה לינשא ואסורה מלאכול בתרומה:
גמ׳ וצריכא דאי איתמר הך קמייתא בהא קאמר רבי טרפון משום דצערא דגופה אבל חמותה דצערא מילי דעלמא אימא מודי ליה לרבי עקיבא
ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי עקיבא אבל בהך אימא מודה ליה לרבי טרפון צריכא
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון אמר אביי אף אנן נמי תנינא ניתן לי בן במדינת הים מת בני ואחר כך בעלי נאמנת בעלי ואחר כך בני אינה נאמנת
וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת לדבריה הוא דחוששין הא לדברי צרה אין חוששין שמע מינה:
מתני׳ קידש אחת מחמש נשים ואין יודע אי זו קידש כל אחת אומרת אותי קידש נותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון
רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציא מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל כל אחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציא מידי עבירה עד שישלם לכל אחד ואחד:
גמ׳ קידש קתני בעל לא קתני גזל קתני לקח לא קתני מני מתניתין לא תנא קמא ולא רבי שמעון בן אלעזר
דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קידש שמניח כתובה ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שבעל רבי טרפון אומר מניח כתובה ביניהן ומסתלק רבי עקיבא אומר עד שישלם לכל אחת ואחת
לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח מקח מחמשה בני אדם ואין יודע מאיזה מהן לקח שמניח דמי מקח ביניהן ומסתלק לא נחלקו אלא שגזל מחמשה שאמר רבי טרפון מניח גזילה ביניהם ומסתלק ורבי עקיבא אומר עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד
מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בקידש ולקח לא פליגי מכלל דתנא קמא סבר פליגי מני
אי תנא קמא ליתני קידש ולקח אי רבי שמעון בן אלעזר ליתני בעל וגזל
לעולם רבי שמעון בן אלעזר ומאי קידש קידש בביאה תנא קידש להודיעך כחו דרבי עקיבא
דאף על גב דאיסורא דרבנן עבד קניס תנא גזל להודיעך כחו דרבי טרפון דאף על גב דאיסורא דאורייתא עבד לא קניס:
מתני׳ האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם ובאת ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת מת בני ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת
ניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי נאמנת מת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת
ניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי נאמנת
הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך יבמי יבמי ואחר כך בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותה שתכנס לביתו ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו ולא מתה אשתו שישא אחותה:
גמ׳ בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כיון דסניא ליה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו או דלמא כיון דזימנין דרחמא ליה חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו
אמר ליה תנינא וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת
אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דלמא ניחא דגופא עדיף לה תא שמע דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
אביי אמר דשומשמנא גברא כורסיה בי חרתא רמו לה רב פפא אמר דנפצא גברא תיקרי בסיפי בבא ותיתיב
רב אשי אומר דקולסא גברא לא בעיא טלפחי לקידרא תנא וכולן מזנות ותולות בבעליהן:
הדרן עלך האשה שלום
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
יבמות קיח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תנשא:
גמ׳ טעמא דאמרה לא מת הא אישתיקא תנשא הא אין צרה מעידה לחברתה
לא מת איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא הא מיית והא דקאמרה לא מת לקלקולה לצרה היא דקמיכוונא ותמות נפשה עם פלשתים קאמרה קמשמע לן:
אחת אומרת מת כו׳: וליפלוג רבי מאיר ברישא אמר רבי אלעזר במחלוקת שנויה ורבי יהודה ורבי שמעון היא ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי מאיר בהא אפילו רבי מאיר מודה דכל לא מת בעדות אשה לאו הכחשה היא
תנן עד אומר מת ועד אומר לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תנשא בשלמא לרבי אלעזר סתמא כרבי מאיר אלא לרבי יוחנן קשיא קשיא:
מתני׳ האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי תנשא ותטול כתובתה וצרתה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון
רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שתהא אסורה לינשא ואסורה מלאכול בתרומה
אמרה מת (לי) בעלי ואחר כך מת חמי תנשא ותטול כתובתה וחמותה אסורה היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציאה מידי עבירה עד שתהא אסורה לינשא ואסורה מלאכול בתרומה:
גמ׳ וצריכא דאי איתמר הך קמייתא בהא קאמר רבי טרפון משום דצערא דגופה אבל חמותה דצערא מילי דעלמא אימא מודי ליה לרבי עקיבא
ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי עקיבא אבל בהך אימא מודה ליה לרבי טרפון צריכא
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי טרפון אמר אביי אף אנן נמי תנינא ניתן לי בן במדינת הים מת בני ואחר כך בעלי נאמנת בעלי ואחר כך בני אינה נאמנת
וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת לדבריה הוא דחוששין הא לדברי צרה אין חוששין שמע מינה:
מתני׳ קידש אחת מחמש נשים ואין יודע אי זו קידש כל אחת אומרת אותי קידש נותן גט לכל אחת ואחת ומניח כתובה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון
רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציא מידי עבירה עד שיתן גט וכתובה לכל אחת ואחת גזל אחד מחמשה ואין יודע מאיזה גזל כל אחד אומר אותי גזל מניח גזילה ביניהן ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר אין זו דרך מוציא מידי עבירה עד שישלם לכל אחד ואחד:
גמ׳ קידש קתני בעל לא קתני גזל קתני לקח לא קתני מני מתניתין לא תנא קמא ולא רבי שמעון בן אלעזר
דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שקידש אחת מחמש נשים ואינו יודע איזו קידש שמניח כתובה ביניהן ומסתלק על מה נחלקו על שבעל רבי טרפון אומר מניח כתובה ביניהן ומסתלק רבי עקיבא אומר עד שישלם לכל אחת ואחת
לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא על שלקח מקח מחמשה בני אדם ואין יודע מאיזה מהן לקח שמניח דמי מקח ביניהן ומסתלק לא נחלקו אלא שגזל מחמשה שאמר רבי טרפון מניח גזילה ביניהם ומסתלק ורבי עקיבא אומר עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד
מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בקידש ולקח לא פליגי מכלל דתנא קמא סבר פליגי מני
אי תנא קמא ליתני קידש ולקח אי רבי שמעון בן אלעזר ליתני בעל וגזל
לעולם רבי שמעון בן אלעזר ומאי קידש קידש בביאה תנא קידש להודיעך כחו דרבי עקיבא
דאף על גב דאיסורא דרבנן עבד קניס תנא גזל להודיעך כחו דרבי טרפון דאף על גב דאיסורא דאורייתא עבד לא קניס:
מתני׳ האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובנה עמהם ובאת ואמרה מת בעלי ואחר כך מת בני נאמנת מת בני ואחר כך מת בעלי אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת
ניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואחר כך מת בעלי נאמנת מת בעלי ואחר כך מת בני אינה נאמנת וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת
ניתן לי יבם במדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך מת יבמי יבמי ואחר כך בעלי נאמנת
הלכה היא ובעלה ויבמה למדינת הים אמרה מת בעלי ואחר כך יבמי יבמי ואחר כך בעלי אינה נאמנת שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא ולא מתה אחותה שתכנס לביתו ואין האיש נאמן לומר מת אחי שייבם אשתו ולא מתה אשתו שישא אחותה:
גמ׳ בעא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו כיון דסניא ליה זכות הוא לה וזכין לאדם שלא בפניו או דלמא כיון דזימנין דרחמא ליה חוב הוא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו
אמר ליה תנינא וחוששין לדבריה וחולצת ולא מתייבמת
אמר ליה רבינא לרבא המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כיון דאית לה קטטה בהדיה זכות הוא לה או דלמא ניחא דגופא עדיף לה תא שמע דאמר ריש לקיש טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
אביי אמר דשומשמנא גברא כורסיה בי חרתא רמו לה רב פפא אמר דנפצא גברא תיקרי בסיפי בבא ותיתיב
רב אשי אומר דקולסא גברא לא בעיא טלפחי לקידרא תנא וכולן מזנות ותולות בבעליהן:
הדרן עלך האשה שלום