Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ בתמוז תשפ״ב | 7 יולי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות קכב

סיום מסכת יבמות מוקדש ע"י מינה וקליף פליג לזכר נשמת הרב דוד וייס הלבני שנפטר בשבוע שעבר. "הייתה לנו הזכות ללמוד תורה ממנו דרך השיעורים של בנו, ברוך, שיזכה לחיים ארוכים."

הדף היום מוקדש ע"י אלישבע גרי לכבוד הרבנית מישל, צוות הדרן וכל מי שסיים מסכת יבמות!

הדף היום מוקדש על ידי קרולין בן-ארי לכבוד חברתה הטובה ג'ולי לנדאו.

אם אינו יהודי מזכיר בשיחה שמישהו נפטר (מסיח לפי תומו), נוכל לאפשר לאשתו להינשא, אבל רק אם אין לנו סיבה לחשוב שהוא משקר. הגמרא מביאה כמה מקרים ומסבירה האם הסתמכו על דברי האינו יהודי או לא. המשנה מפרטת כמה קולות נוספות לגבי עדויות שבדרך כלל אינן מקובלות, אך במקרה של התרת נשים להינשא, אפשר לקבלם, כגון מי שראה את הגבר מת לאור הירח או אור הנר או שמע קול שאמר שהוא מת. כמו כן מובאים כמה מקרים שקרו שבהם הסתמכו על עדויות חלשות יותר. איך נוכל להבטיח שהקול לא בא משד? או מצרתה? המשנה מצטטת את רבי עקיבא המתאר היסטורית מי התיר לראשונה עד אחד להעיד על פטירתו של אדם כדי להתיר לאשתו להינשא וכיצד התקבלה דעתו לאחר מכן על ידי הרבנים. המשנה מפרטת את הדעות שסברו אחרת לפני שהתקבלה החלטה של ​​כולם להתיר זאת. ר' עקיבא טען שעד אחד כשר אבל לא עד שפסול כמו אשה, עבד, שפחה וקרוב. הקשו על ר' עקיבא מסיפור שקרה עם פונדקאית וקבלו עדותה. ר' עקיבא ענה שהמעשה איתה היה שונה ממקרה רגיל כי היו סימנים לכך שהאיש מת כי היא הוציאה חפציו. התייחסו בזלזול לפונדקאית – למה? האם צריך דרישה וחקירה בעדות שאיש מת כדי להשיא אשתו? יש שתי גירסאות הפוכות בדברי ר' טרפון. כנראה זה מחלוקת תנאים – האם מקטגרים את זה עם דיני ממונות בגלל הכתובה או דיני נפשות בגלל איסור אשת איש?

הדרן עלך מסכת יבמות!! הורידו כאן את הטקסט לאמירת ההדרן.

קכב בפודקאסט:

חלק א:

פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים) – יבמות קכב חלק א

חלק ב:

פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים) – יבמות קכב חלק ב
(מתוך אירוע סיום מסכת יבמות)

תלתא ריגלי אמר לה רב אדא בר אהבה זיל לקמיה דרב יוסף דחריף סכינא

אזלה קמיה פשט מהא מתניתין גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזיקה הן של נטע רבעי הן לא אמר כלום לא נתכוון אלא להשביח מקחו

אבא יודן איש ציידן אמר מעשה בישראל וגוי שהלכו בדרך ובא גוי ואמר חבל על יהודי שהיה עמי בדרך שמת בדרך וקברתיו והשיאו אשתו

ושוב מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא גוי אחד ואמר חבל על קולר של בני אדם שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהם ושוב מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרכום ביתר ובא גוי ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהם:

מתני׳ מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו

ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת והלכו ולא הכירוהו והלכו והשיאו את אשתו:

גמ׳ אמר רבה בר שמואל תנא בית שמאי אומרים אין משיאין על פי בת קול ובית הלל אומרים משיאין על פי בת קול מאי קא משמע לן מתניתין היא הא קא משמע לן דאי משתכחת סתמא דאין משיאין בית שמאי היא:

והלכו ולא מצאו: ודלמא שד הוה אמר רב יהודה אמר רב שראו לו דמות אדם אינהו נמי דמו דחזו ליה בבואה

ואינהו נמי אית להו בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה ודלמא לדידהו אית להו בבואה דבבואה אמר רבי חנינא אמר לי יונתן שידא בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו

ודלמא צרה הואי תנא דבי רבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין:

מתני׳ אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד

וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא

מתוך הדבר נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל נשותיהן על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי עבד מפי אשה מפי שפחה רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים אין משיאין את האשה על פי עד אחד רבי עקיבא אומר לא על פי אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה ולא על פי קרובים:

גמ׳ וסבר רבי עקיבא על פי אשה לא והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מקל וחומר ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטיהן זו שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה

נשים שאמרו חכמים הוא דלא מהימני אשה בעלמא מהימנא לא קשיא כאן קודם שהחזיקו כאן לאחר שהחזיקו:

מתני׳ אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם והביאוהו בפונדק ובחזרתם אמרו לפונדקית איה חברנו נומית להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו ולא תהא כהנת כפונדקית

אמר להו לכשתהא כפונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו:


גמ׳ מאי גריעותא דפונדקית אמר רב כהנא פונדקית גויה היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו וכן תני אבא בריה דרב מניומי בר חייא פונדקית גויה היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו

והא איה חברנו קאמרי לה כיון דחזיתינהו בכיא אמרו לה איה חברנו אמרה להם מת וקברתיו

תנו רבנן מעשה באדם אחד שבא להעיד על האשה לפני רבי טרפון אמר לו בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו אמר אני והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור של זית ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו

אמרתי לו אריה יישר כחך אמר לי מנין אתה יודע שאריה שמי כך קורין אותי בעירי יוחנן ברבי יהונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה ומת והשיא רבי טרפון את אשתו

ורבי טרפון לא בעי דרישה וחקירה והתניא מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון להעיד עדות אשה אמר לו בני היאך אתה יודע עדות זו אמר לו אני והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו יישר כחך אריה אמר לי יפה כוונת לשמי שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה ומת

אמר לו לא כך אמרת לי יוחנן בן יונתן דמכפר שיחיא אריה אמר ליה לא אלא כך אמרתי לך יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא ודקדק עליו שנים ושלשה פעמים וכיון את דבריו והשיא רבי טרפון את אשתו

תנאי היא דתניא אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה דברי רבי עקיבא רבי טרפון אומר בודקין

וקמיפלגי בדרבי חנינא דאמר רבי חנינא דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם

ומה טעם אמרו דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לוין

ובמאי קמיפלגי מר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי ומר סבר כיון דקא שרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמי

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך:

הדרן עלך האשה בתרא וסליקא לה מסכת יבמות

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

וינברגר

ייבום בשנת 1926 – הסיפור התורשתי של שרה וינברגר, לומדת דף יומי

ייבום

מה בין שמיטה, ייבום ועקידת יצחק עם הרבנית יפית קליימר

להורדת הדף מקורות

yesum

יישום סוגיות מיבמות בבתי דין הרבניים עם הרב שאול פרבר

הרב שאול פרבר נולד ב- 1967 בבית אורתודוכסי-מודרני בניו-יורק. הוא הוסמך לרבנות מטעם ישיבה יוניברסיטי וסיים תואר ראשון בפילוסופיה בניו-יורק. בגיל 30 הוא החליט לעלות לארץ, תוך השלמת דוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה. בעבר שימש כרבה של 'קהילת מוריה' בירושלים, לימד היסטוריה יהודית ב'טורו קולג' בירושלים וייסד את מכון העיון לנשים 'מעי"ן' בבוסטון…

siyum pic

סיום יבמות

מוזמנות ומוזמנים להצטרף אלינו לסיום מסכת ימבות של הדרן! בואו ללמוד, להקשיב, ולחגוג יחד עוד אבן דרך חשובה במסע הדף היומי. הסיום התקיים ביום חמישי, אור לט' בתמוז 7.7 מה בתכנית? סיום המסכת – הרבנית מישל פרבר יישום סוגיות מיבמות בבתי דין הרבניים – הרב שאול פרבר מה בין שמיטה, ייבום ועקידת יצחק – הרבנית יפית קליימר ייבום…

גפת בדף היומי

סיום מסכת יבמות – גפ"ת 105

מסכת יבמות מסתיימת בדברי אגדה כמעט גנרים – אולם המהרש"א טוען שיש כאן מסר מיוחד דווקא למסכת שלנו. הצטרפו אלינו לגפת אחרון ומרגש על מסכת יבמות. נקנח בעוד סוגיה נפלאה רש"י רמב"ן והפתעה מיוחדת חידושי האגדות למהרש"א. הדרן עלך

יבמות קכב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות קכב

תלתא ריגלי אמר לה רב אדא בר אהבה זיל לקמיה דרב יוסף דחריף סכינא

אזלה קמיה פשט מהא מתניתין גוי שהיה מוכר פירות בשוק ואמר פירות הללו של ערלה הן של עזיקה הן של נטע רבעי הן לא אמר כלום לא נתכוון אלא להשביח מקחו

אבא יודן איש ציידן אמר מעשה בישראל וגוי שהלכו בדרך ובא גוי ואמר חבל על יהודי שהיה עמי בדרך שמת בדרך וקברתיו והשיאו אשתו

ושוב מעשה בקולר של בני אדם שהיו מהלכין לאנטוכיא ובא גוי אחד ואמר חבל על קולר של בני אדם שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהם ושוב מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכין לכרכום ביתר ובא גוי ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר שמתו וקברתים והשיאו את נשותיהם:

מתני׳ מעידין לאור הנר ולאור הלבנה ומשיאין על פי בת קול מעשה באחד שעמד על ראש ההר ואמר איש פלוני בן פלוני ממקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם והשיאו את אשתו

ושוב מעשה בצלמון באחד שאמר אני איש פלוני בן איש פלוני נשכני נחש והרי אני מת והלכו ולא הכירוהו והלכו והשיאו את אשתו:

גמ׳ אמר רבה בר שמואל תנא בית שמאי אומרים אין משיאין על פי בת קול ובית הלל אומרים משיאין על פי בת קול מאי קא משמע לן מתניתין היא הא קא משמע לן דאי משתכחת סתמא דאין משיאין בית שמאי היא:

והלכו ולא מצאו: ודלמא שד הוה אמר רב יהודה אמר רב שראו לו דמות אדם אינהו נמי דמו דחזו ליה בבואה

ואינהו נמי אית להו בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה ודלמא לדידהו אית להו בבואה דבבואה אמר רבי חנינא אמר לי יונתן שידא בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו

ודלמא צרה הואי תנא דבי רבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין:

מתני׳ אמר רבי עקיבא כשירדתי לנהרדעא לעבר השנה מצאתי נחמיה איש בית דלי אמר לי שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים אמר לי אמור להם משמי אתם יודעים שהמדינה משובשת בגייסות מקובלני מרבן גמליאל הזקן שמשיאין את האשה על פי עד אחד

וכשבאתי והרציתי הדברים לפני רבן גמליאל שמח לדברי ואמר מצאנו חבר לרבי יהודה בן בבא

מתוך הדבר נזכר רבן גמליאל שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל נשותיהן על פי עד אחד והוחזקו להיות משיאין עד מפי עד מפי עבד מפי אשה מפי שפחה רבי אליעזר ורבי יהושע אומרים אין משיאין את האשה על פי עד אחד רבי עקיבא אומר לא על פי אשה ולא על פי עבד ולא על פי שפחה ולא על פי קרובים:

גמ׳ וסבר רבי עקיבא על פי אשה לא והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי עקיבא אשה נאמנת להביא גיטה מקל וחומר ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא גיטיהן זו שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא גיטה

נשים שאמרו חכמים הוא דלא מהימני אשה בעלמא מהימנא לא קשיא כאן קודם שהחזיקו כאן לאחר שהחזיקו:

מתני׳ אמרו לו מעשה בבני לוי שהלכו לצוער עיר התמרים וחלה אחד מהם והביאוהו בפונדק ובחזרתם אמרו לפונדקית איה חברנו נומית להם מת וקברתיו והשיאו את אשתו ולא תהא כהנת כפונדקית

אמר להו לכשתהא כפונדקית נאמנת הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו:


גמ׳ מאי גריעותא דפונדקית אמר רב כהנא פונדקית גויה היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו וכן תני אבא בריה דרב מניומי בר חייא פונדקית גויה היתה ומסיחה לפי תומה היתה זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו

והא איה חברנו קאמרי לה כיון דחזיתינהו בכיא אמרו לה איה חברנו אמרה להם מת וקברתיו

תנו רבנן מעשה באדם אחד שבא להעיד על האשה לפני רבי טרפון אמר לו בני היאך אתה יודע בעדות אשה זו אמר אני והוא היינו הולכים בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור של זית ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו

אמרתי לו אריה יישר כחך אמר לי מנין אתה יודע שאריה שמי כך קורין אותי בעירי יוחנן ברבי יהונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה ומת והשיא רבי טרפון את אשתו

ורבי טרפון לא בעי דרישה וחקירה והתניא מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון להעיד עדות אשה אמר לו בני היאך אתה יודע עדות זו אמר לו אני והוא היינו הולכין בדרך ורדף אחרינו גייס ונתלה בייחור תאנה ופשחו והחזיר את הגייס לאחוריו אמרתי לו יישר כחך אריה אמר לי יפה כוונת לשמי שכך קורין אותי בעירי יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא לימים חלה ומת

אמר לו לא כך אמרת לי יוחנן בן יונתן דמכפר שיחיא אריה אמר ליה לא אלא כך אמרתי לך יוחנן בן יונתן אריה דמכפר שיחיא ודקדק עליו שנים ושלשה פעמים וכיון את דבריו והשיא רבי טרפון את אשתו

תנאי היא דתניא אין בודקין עדי נשים בדרישה וחקירה דברי רבי עקיבא רבי טרפון אומר בודקין

וקמיפלגי בדרבי חנינא דאמר רבי חנינא דבר תורה אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה וחקירה שנאמר משפט אחד יהיה לכם

ומה טעם אמרו דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה שלא תנעול דלת בפני לוין

ובמאי קמיפלגי מר סבר כיון דאיכא כתובה למשקל כדיני ממונות דמי ומר סבר כיון דקא שרינן אשת איש לעלמא כדיני נפשות דמי

אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך:

הדרן עלך האשה בתרא וסליקא לה מסכת יבמות

גלול כלפי מעלה