Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באדר ב׳ תשפ״ב | 22 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות טו

האם בית שמאי פעלו לפי שיטתם או לא? הגמרא מביאה חמישה מקורות שונים כדי לנסות למצוא תשובה, אך אף אחד מהם לא היה מכריע. מובאים שלושה מקורות נוספים המעלים קושי בגישה לפיה בית שמאי לא פעל על פי שיטתם, אך הקשיים נפתרים. לאחר מכן מובאים שני מקורות המוכיחים סופית שבית שמאי פעלו על פי שיטתם. הגמרא מנסה להבין יותר טוב את המקור האחרון שהובא.

שיהו חולצות ולא מתייבמות לא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה השעה

אמר ליה רבן שמעון בן גמליאל מה נעשה להם לצרות הראשונות מעתה

אי אמרת בשלמא עשו היינו דקאמר מה נעשה אלא אי אמרת לא עשו מאי מה נעשה

אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לצרה עצמה ומה נעשה הכי קאמר הנך צרות דבית הלל לבית שמאי היכי נעביד להו

ליחלצו מימאסי אגברייהו וכי תימא לימאסן דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

תא שמע דאמר רבי טרפון תאבני מתי תבא צרת הבת לידי ואשאנה אימא ואשיאנה

והא תאבני קאמר לאפוקי מדרבי יוחנן בן נורי

תא שמע מעשה בבתו של רבן גמליאל שהיתה נשואה לאבא אחיו ומת בלא בנים וייבם רבן גמליאל את צרתה ותסברא רבן גמליאל מתלמידי בית שמאי הוא

אלא שאני בתו של רבן גמליאל דאילונית הואי הא מדקתני סיפא אחרים אומרים בתו של רבן גמליאל אילונית היתה מכלל דתנא קמא סבר לאו אילונית היתה

הכיר בה ולא הכיר בה איכא בינייהו

ואיבעית אימא כנס ולבסוף גירש איכא בינייהו

איבעית אימא יש תנאי בביאה איכא בינייהו

מתיב רב משרשיא מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עשורין

אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל שמע מינה עשו

רבי עקיבא גמריה אסתפק ליה ולא ידע אי בית הלל באחד בשבט אמור או בחמשה עשר בשבט אמור

מתיב מר זוטרא מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי מטה בשביל קטן שמע מינה עשו התם הרואה אומר לאפושי אויר קעביד

מתיב מר זוטרא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה למקוה וכל טהרות שהיו בירושלים נעשים על גבה ושלחו בית שמאי והרחיבוה שבית שמאי אומרים עד שתיפחת ברובה

ותנן עירוב מקואות כשפופרת הנוד בעובייה ובחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן שמע מינה עשו התם

הרואה אומר לאפושי מיא הוא דקא עביד

תא שמע דאמר רבי אלעזר בר צדוק כשהייתי לומד תורה אצל רבי יוחנן החורני ראיתי שהיה אוכל פת חריבה במלח בשני בצורת באתי והודעתי את אבא אמר לי הולך לו זיתים והולכתי לו ראה אותן שהן לחין אמר לי אין אני אוכל זיתים

באתי והודעתי את אבא אמר לי לך ואמור לו חבית נקובה היתה אלא שסתמוה שמרים ותנן חבית של זיתים מגולגלים בית שמאי אומרים אין צריכה לנקב

ובית הלל אומרים צריכה לנקב ומודים שאם ניקבה וסתמוה שמרים שהיא טהורה

ואף על פי שתלמיד שמאי היה כל מעשיו לא עשה אלא כדברי בית הלל אי אמרת בשלמא עשו היינו רבותיה אלא אי אמרת לא עשו מאי רבותיה

תא שמע שאלו את רבי יהושע צרת הבת מהו אמר להם מחלוקת בית שמאי ובית הלל והלכה כדברי מי אמר להם מפני מה אתם מכניסין ראשי בין שני הרים גדולים בין שתי מחלוקות גדולות בין בית שמאי ובין בית הלל מתיירא אני שמא ירוצו גלגלתי

אבל אני מעיד לכם על שתי משפחות גדולות שהיו בירושלים משפחת בית צבועים מבן עכמאי ומשפחת בית קופאי מבן מקושש שהם בני צרות ומהם כהנים גדולים ושמשו על גבי המזבח

אי אמרת בשלמא עשו היינו דקאמר מתיירא אני אלא אי אמרת לא עשו אמאי קאמר מתיירא אני ונהי נמי דעשו מאי מתיירא אני

הא אמר רבי יהושע אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין נהי נמי דממזר לא הוי פגום מיהו הוי

מקל וחומר מאלמנה מה אלמנה שאין איסורה נוהג בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל כו׳

קבעו מיניה צרות וקפשיט ליה בני צרות תרתי קא בעי מיניה צרות מאי ואם תמצי לומר צרות כבית הלל בני צרות דבית הלל לבית שמאי מהו

למאי נפקא מינה למיפשט ולד מחזיר גרושתו לבית הלל

מי קאמרינן קל וחומר ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום

או דלמא איכא למיפרך מה לאלמנה שהיא עצמה מתחללת ואמר להו צרות מתיירא אני

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות טו

שיהו חולצות ולא מתייבמות לא הספיקו לגמור את הדבר עד שנטרפה השעה

אמר ליה רבן שמעון בן גמליאל מה נעשה להם לצרות הראשונות מעתה

אי אמרת בשלמא עשו היינו דקאמר מה נעשה אלא אי אמרת לא עשו מאי מה נעשה

אמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לצרה עצמה ומה נעשה הכי קאמר הנך צרות דבית הלל לבית שמאי היכי נעביד להו

ליחלצו מימאסי אגברייהו וכי תימא לימאסן דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

תא שמע דאמר רבי טרפון תאבני מתי תבא צרת הבת לידי ואשאנה אימא ואשיאנה

והא תאבני קאמר לאפוקי מדרבי יוחנן בן נורי

תא שמע מעשה בבתו של רבן גמליאל שהיתה נשואה לאבא אחיו ומת בלא בנים וייבם רבן גמליאל את צרתה ותסברא רבן גמליאל מתלמידי בית שמאי הוא

אלא שאני בתו של רבן גמליאל דאילונית הואי הא מדקתני סיפא אחרים אומרים בתו של רבן גמליאל אילונית היתה מכלל דתנא קמא סבר לאו אילונית היתה

הכיר בה ולא הכיר בה איכא בינייהו

ואיבעית אימא כנס ולבסוף גירש איכא בינייהו

איבעית אימא יש תנאי בביאה איכא בינייהו

מתיב רב משרשיא מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עשורין

אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל שמע מינה עשו

רבי עקיבא גמריה אסתפק ליה ולא ידע אי בית הלל באחד בשבט אמור או בחמשה עשר בשבט אמור

מתיב מר זוטרא מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי מטה בשביל קטן שמע מינה עשו התם הרואה אומר לאפושי אויר קעביד

מתיב מר זוטרא מעשה בשוקת יהוא שהיתה בירושלים והיתה נקובה למקוה וכל טהרות שהיו בירושלים נעשים על גבה ושלחו בית שמאי והרחיבוה שבית שמאי אומרים עד שתיפחת ברובה

ותנן עירוב מקואות כשפופרת הנוד בעובייה ובחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן שמע מינה עשו התם

הרואה אומר לאפושי מיא הוא דקא עביד

תא שמע דאמר רבי אלעזר בר צדוק כשהייתי לומד תורה אצל רבי יוחנן החורני ראיתי שהיה אוכל פת חריבה במלח בשני בצורת באתי והודעתי את אבא אמר לי הולך לו זיתים והולכתי לו ראה אותן שהן לחין אמר לי אין אני אוכל זיתים

באתי והודעתי את אבא אמר לי לך ואמור לו חבית נקובה היתה אלא שסתמוה שמרים ותנן חבית של זיתים מגולגלים בית שמאי אומרים אין צריכה לנקב

ובית הלל אומרים צריכה לנקב ומודים שאם ניקבה וסתמוה שמרים שהיא טהורה

ואף על פי שתלמיד שמאי היה כל מעשיו לא עשה אלא כדברי בית הלל אי אמרת בשלמא עשו היינו רבותיה אלא אי אמרת לא עשו מאי רבותיה

תא שמע שאלו את רבי יהושע צרת הבת מהו אמר להם מחלוקת בית שמאי ובית הלל והלכה כדברי מי אמר להם מפני מה אתם מכניסין ראשי בין שני הרים גדולים בין שתי מחלוקות גדולות בין בית שמאי ובין בית הלל מתיירא אני שמא ירוצו גלגלתי

אבל אני מעיד לכם על שתי משפחות גדולות שהיו בירושלים משפחת בית צבועים מבן עכמאי ומשפחת בית קופאי מבן מקושש שהם בני צרות ומהם כהנים גדולים ושמשו על גבי המזבח

אי אמרת בשלמא עשו היינו דקאמר מתיירא אני אלא אי אמרת לא עשו אמאי קאמר מתיירא אני ונהי נמי דעשו מאי מתיירא אני

הא אמר רבי יהושע אין ממזר אלא מחייבי מיתות בית דין נהי נמי דממזר לא הוי פגום מיהו הוי

מקל וחומר מאלמנה מה אלמנה שאין איסורה נוהג בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל כו׳

קבעו מיניה צרות וקפשיט ליה בני צרות תרתי קא בעי מיניה צרות מאי ואם תמצי לומר צרות כבית הלל בני צרות דבית הלל לבית שמאי מהו

למאי נפקא מינה למיפשט ולד מחזיר גרושתו לבית הלל

מי קאמרינן קל וחומר ומה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל בנה פגום זו שאיסורה שוה בכל אינו דין שבנה פגום

או דלמא איכא למיפרך מה לאלמנה שהיא עצמה מתחללת ואמר להו צרות מתיירא אני

גלול כלפי מעלה