יבמות יח

הוה אמינא מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קא משמע לן דזיקה בכדי לא פקעה לימא מסייע ליה יבמתו שמתה מותר באחותה באחותה אין באמה לא

הוא הדין דאפילו באמה ואיידי דתנא רישא אשתו שמתה מותר באחותה דוקא באחותה אבל באמה לא דהויא לה איסורא דאורייתא תנא נמי סיפא מותר באחותה

מתיב רב הונא בר חייא עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר שניה נמי יבומי מייבמה ואי אמרת יש זיקה הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה

אמר רבה הוא הדין דאף על גב דלא עבד בה מאמר שניה מחלץ חלצה יבומי לא מייבמה

והא דקתני מאמר לאפוקי מבית שמאי דאמרי מאמר קונה קנין גמור קא משמע לן

איתיביה אביי שני אחין בעולם אחד ומת אחד מהן בלא ולד ועמד השני הזה לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות בה מאמר עד שנולד לו אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת ואי אמרת יש זיקה הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה

הא מני רבי מאיר היא דאמר אין זיקה ומי סבירא ליה לרבי מאיר אין זיקה והתנן ארבעה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואין האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות

ואי סלקא דעתך סבר רבי מאיר אין זיקה הני מתרי בתי קאתיין האי לייבם חדא והאי לייבם חדא

לעולם אין זיקה משום דקסבר אסור לבטל מצות יבמין דדלמא אדמייבם חד מיית אידך וקא בטלת מצות יבמין

ואי אין זיקה תיבטל דהא רבן גמליאל אמר אין זיקה ומותר לבטל מצות יבמין

דתנן רבן גמליאל אומר אם מאנה מאנה ואם לא מאנה תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה

אמר ליה דרבן גמליאל אדרבי מאיר קרמית לא הכי קאמרינן רבי מאיר חייש אפילו לספיקא רבן גמליאל אפילו לודאי לא חייש דלמא מאן דלא חייש אפילו לודאי לא חייש ומאן דחייש אפילו לספיקא חייש

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא דתנן

שומרת יבם שקדש אחיו את אחותה משום רבי יהודה בן בתירה אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך מעשה ואמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה

אמר ליה דאי דרב מאי (אמר ליה) קשיא דרב אדרב דלמא אמוראי נינהו ואליבא דרב כיון דאיתמר משמיה דשמואל בהדיא ומשמיה דרב כאמוראי לא שבקינן משמיה דשמואל בהדיא ומוקמינן כאמוראי ואליבא דרב

אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר אתון הכי מתניתו לה אנן בהדיא מתנינן אמר רב יהודה אמר שמואל שומרת יבם שמתה אסור באמה אלמא קסבר יש זיקה ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתירה

וצריכי דאי אשמעינן יש זיקה הוה אמינא הני מילי בחד אבל בתרי לא קא משמע לן ואי אשמעינן הלכה כרבי יהודה בן בתירה הוה אמינא הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קא משמע לן דזיקה בכדי לא פקעה

מתני׳ שני אחים ומת אחד מהן ויבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו והשניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת השניה חולצת ולא מתייבמת

רבי שמעון אומר מייבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה

גמ׳ אמר רב אושעיא חלוק היה רבי שמעון אף בראשונה ממאי מדקתני משנה יתירה

בבא דרישא למאן קתני לה אילימא לרבנן השתא יבם ולבסוף נולד דכי אשכחה בהתירא אשכחה אסרי רבנן נולד ואחר כך יבם מיבעיא אלא לאו לרבי שמעון איצטריך

ותנא רישא להודיעך כחו דרבי שמעון ותנא סיפא להודיעך כחן דרבנן ובדין הוא דנפלוג רבי שמעון ברישא אלא נטר להו לרבנן עד דמסיימי למילתייהו והדר פליג עלייהו

אלא אשת אחיו שלא היה בעולמו לרבי שמעון היכי משכחת לה בחד אחא ומית ונולד לו אח אי נמי בתרי ולא יבם ולא מית

בשלמא יבם ואחר כך נולד כי אשכחה בהתירא אשכחה אלא נולד ואחר כך יבם מאי טעמא קסבר יש זיקה וזיקה ככנוסה דמיא

מתקיף לה רב יוסף השתא זיקה ומאמר מספקא ליה לרבי שמעון אי ככנוסה דמיא אי לאו ככנוסה דמיא זיקה לחודה מיבעיא

מאי היא דתנן שלשה אחין נשואין שלש נשים נכריות ומת אחד מהם ועשה בה שני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות

שנאמר ומת אחד מהם יבמה יבא עליה מי שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין

רבי שמעון אומר מייבם לאיזהו מהן שירצה וחולץ לשניה יבומי תרוייהו לא דדלמא יש זיקה והוו שני יבמות הבאות