יבמות יט

מבית אחד יבומי חדא ואיפטור אידך לא דדלמא אין זיקה ככנוסה והוו להו שתי יבמות הבאות משני בתים אלמא מספקא ליה

וכי תימא מדאורייתא הכי נמי דמייבמא חדא ומפטרא חדא ומדרבנן הוא דאסור גזירה משום שמא יאמרו שתי יבמות הבאות משני בתים חדא מייבמא ואידך מיפטרא בולא כלום

והא טעמא דרבי שמעון משום מאמר ולאו מאמר הוא דתניא אמר להם רבי שמעון לחכמים אם מאמרו של שני מאמר אשת שני הוא בועל

ואם מאמרו של שני אינו מאמר אשת ראשון הוא בועל

אמר ליה אביי ולא שני לך בין זיקת יבם אחד לזיקת שני יבמים דלמא כי אמר רבי שמעון זיקה ככנוסה דמיא ביבם אחד אבל בשני יבמין לא

ומי שני ליה לרבי שמעון והתניא כלל אמר רבי שמעון כל שהלידה קודמת לנשואין לא חולצת ולא מתייבמת נשואין קודם ללידה או חולצת או מתייבמת

מאי לאו ביבם אחד וקתני לא חולצת ולא מתייבמת לא בשני יבמים

אבל ביבם אחד מאי הכי נמי או חולצת או מתייבמת אי הכי אדתני נשואין קודמין ללידה או חולצת או מתייבמת ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בשני יבמים אבל ביבם אחד או חולצת או מתייבמת

כולה בשני יבמין קמיירי ואלא מאי כללא

ועוד מתיב רב אושעיא שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ורבי שמעון פוטר

ואי סלקא דעתך קסבר רבי שמעון זיקה ככנוסה דמיא לייבם לקמייתא ותיפטר אידך

אמר רב עמרם מאי פוטר נמי פוטר בשניה והתניא רבי שמעון פוטר בשתיהן

אמר רבא שניה שבזוג זה והשניה שבזוג זה

קא טעי רבא בארבעה זוגי חדא דאו או קתני ועוד רבי שמעון פוטר בארבעתן מיבעי ליה

ועוד תניא רבי שמעון פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן

אלא אמר רב אשי אי דנפול בזה אחר זה הכי נמי הכא במאי עסקינן דנפול בבת אחת ורבי שמעון סבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם

רב פפא אמר בייבם ואחר כך נולד פליג רבי שמעון בנולד ואחר כך ייבם לא פליג

ותרווייהו לרבנן איצטריך ולא זו אף זו קתני

תניא כוותיה דרב פפא ותיובתא דרבי אושעיא שני אחים בעולם אחד ומת אחד מהם בלא ולד ועמד השני הזה לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות בה מאמר עד שנולד לו אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת

עשה בה מאמר ואחר כך נולד אח או שנולד לו אח ואחר כך עשה בה מאמר ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה חולצת ולא מתייבמת

רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה כנסה ומת ואחר כך נולד לו אח או שנולד לו אח ואחר כך כנסה ומת שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום

כנסה ונולד לו אח ואחר כך מת שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום דברי רבי מאיר ורבי שמעון אומר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור מייבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה

הא בבא דסיפא למאן קתני לה אילימא לרבי מאיר קתני לה מכדי לא שני ליה לרבי מאיר בין ייבם ואחר כך נולד בין נולד ואחר כך ייבם לערבינהו ולתנינהו

אלא לאו רבי שמעון ובייבם ואחר כך נולד פליג בנולד ואחר כך ייבם לא פליג שמע מינה

אמר מר עמד השני לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שנולד לו אח ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת מאי עמד ומאי לא הספיק אי עבד עבד ואי לא עבד לא עבד

אלא עמד מדעתה ולא הספיק מדעתה אלא בעל כרחה ודלא כרבי דתניא העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה רבי אומר קנה וחכמים אומרים לא קנה

מאי טעמא דרבי גמר מביאה דיבמה מה ביאה דיבמה בעל כרחה אף קדושין דיבמה בעל כרחה ורבנן גמרי מקדושין דעלמא מה קדושין דעלמא מדעתה אף קדושין דיבמה מדעתה

במאי קמיפלגי מר סבר מילי דיבמה ממילי דיבמה הוה ליה למילף ומר סבר מילי דקדושין ממילי דקדושין הוה ליה למילף

עשה בה מאמר ואחר כך נולד לו אח או שנולד לו אח ואחר כך עשה בה מאמר ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה חולצת ולא מתייבמת רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה

רבי שמעון אהייא קאי אילימא אנולד לו אח ואחר כך עשה בה מאמר הא אמרת בנולד ולבסוף ייבם לא פליג רבי שמעון אלא אעשה בה מאמר ואחר כך נולד לו אח

חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה מאי טעמא משום דהואי צרה ודאי ובעלת מאמר ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי

יתיב רב מנשה בר זביד קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר מאי טעמא דרבי שמעון מאי טעמא דרבי שמעון כדאמר טעמא הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור

אלא מאי טעמא דרבנן אמר קרא ולקחה לו לאשה ויבמה עדיין יבומים הראשונים עליה אלא הא דתנן כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ואמר רבי יוסי בר חנינא מלמד