יבמות כג

ואימא פרט לחייבי לאוין אמר רב פפא חייבי לאוין תפשי בהו קדושין

דכתיב כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וכי יש אהובה לפני המקום ויש שנואה לפני המקום אלא אהובה אהובה בנישואיה שנואה שנואה בנישואיה ואמר רחמנא כי תהיין

ואימא פרט לחייבי כריתות אמר רבא אמר קרא ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ בין שאומרים לו לאביך קיים בין שאומרים לו לאביך הוצא ואמר רחמנא אחותך היא

אימא בין שאומר לו אביך קיים בין שאומר לו אביך הוצא ואמר רחמנא אחותך היא לרבות אחותו משפחה וגויה אמר קרא בת אשת אביך מי שיש לו אישות לאביך בה פרט לאחותו משפחה וגויה

ומה ראית מסתברא חייבי כריתות הוה ליה לרבות שכן תפסי בהן קדושין לעלמא

אדרבה שפחה וגויה הוה ליה לרבות דאי מגיירה לדידיה נמי תפסי בה קדושין לכי מגיירה גופא אחרינא היא

ורבנן למעוטי שפחה וגויה מנא להו נפקא להו מהאשה וילדיה תהיה לאדוניה

ורבי יוסי ברבי יהודה חד בשפחה וחד בגויה וצריכי דאי אשמעינן שפחה משום דאין לה חייס אבל גויה דאית לה חייס אימא לא

ואי אשמעינן גויה משום דלא שייכא במצות אבל שפחה דשייכא במצות אימא לא צריכא

ורבנן אשכחן שפחה גויה מנא להו וכי תימא נילף משפחה הנהו מצרך צריכי

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אמר קרא כי יסיר את בנך מאחרי בנך מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן הגויה קרוי בנך אלא בנה

אמר רבינא שמע מינה בן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך לימא קסבר רבינא גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר נהי דממזר לא הוי כשר נמי לא הוי ישראל פסול מיקרי

האי בשבעה אומות כתיב כי יסיר לרבות כל המסירים

הניחא לרבי שמעון דדריש טעמא דקרא אלא לרבנן מנא להו מאן תנא דפליג עליה דרבי יוסי ברבי יהודה רבי שמעון היא:

מתני׳ מי שקידש אחת משתי אחיות ואין יודע אי זה מהן קידש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן

היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם

שנים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע אי זו קידש וזה אינו יודע איזו קידש זה נותן שני גיטין וזה נותן שני גיטין מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן

לזה אחד ולזה שנים היחיד חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם לזה שנים ולזה שנים אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מייבם חלוצתו של זה

קדמו שנים וחלצו לא ייבמו השנים אלא אחד חולץ ואחד מייבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידם:

גמ׳ שמע מינה קדושין שאין מסורין לביאה הוו קדושין

הכא במאי עסקינן כשהוכרו ולבסוף נתערבו דיקא נמי דקתני ואינו יודע ולא קתני ואינו ידוע שמע מינה

מאי קא משמע לן סיפא איצטריכא ליה מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם דוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקא פגע באחות זקוקתו:

שנים שקדשו שתי אחיות וכו׳: שמע מינה קדושין שאין מסורין לביאה הוו קדושין הכא נמי כשהוכרו ולבסוף נתערבו דיקא נמי דקתני ואין יודע ולא קתני ואין ידוע שמע מינה

ומאי קא משמע לן סיפא איצטריכא ליה מתו לזה אחד ולזה שנים היחיד חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מייבם

פשיטא היינו רישא מהו דתימא ליגזור תרי אטו חד קא משמע לן

ודוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקא פגע ביבמה לשוק:

לזה שנים ולזה שנים וכו׳: הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא ליגזור דלמא מייבם בלא חליצה קא משמע לן

מאי שנא מהא דתנן ארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות

הכי השתא