Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ט באדר ב׳ תשפ״ב | 1 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות כה

הדף היום מוקדש ע”י אלישבע גריי לכבוד אביבה זורנברג.

אם אחת נחשדת בקשר מיני עם אישה נשואה, היא צריכה להתגרש מבעלה ואם היא מתחתנת עם הגבר השני, היא נאלצת להתגרש. לטענת רב מדובר במקרה בו היו עדים וברור שהיא ניאפה. על הדף הקודם, רב ששת מטיל ספק בהבנה זו על סמך ברייתא והגמרא עונה לרב. גם ברייתא נוספת מובאת להעלות ספק על רב. מובאות שתי תשובות – או שהמקרה מתייחס לתרחיש אחר או שהברייתא היא דעתו של רבי אבל רב חולק על כך. רבי מצוטט בברייתא כמי שמתייחס ברצינות לחשדות כאשר יש סיבה טובה לחשוד שאשתו הייתה עם גבר אחר. ההלכה היא כמו רבי ורב – איך זה יכול להיות? זה תלוי אם השמועה תיפסק מיד או תמשיך. מה נחשב “מיד”? המשנה בגיטין מה: מביאה שני מקרים – בעל שמתגרש מאשתו כיוון שהוא חושד בה שהיא בוגדת בו או בגלל נדרים שנדרה. אסור לו להינשא לה שוב אם ירצה בכך. שואל רבה בר הונא: מה אם בכל זאת יתחתן איתה בשנית, האם חייבים להתגרש? האם נוכל להשתמש במקרה במשנתנו (שם אנו מכריחים את הבעל השני – החשוד בבגידה איתה – להתגרש) כדי לענות על השאלה? האם המקרים ברי השוואה? אם מביא גט מחו”ל ואומר שנכתב וחתם לפניו (דרישת גט מחו”ל) או שהעיד שבעלה מת או הוא הרג את בעלה בעצמו או עם אחרים, האשה היא חופשיה להתחתן עם כל אחד מלבדו, שכן הראיות מסתמכות רק עליו ולכן יש חשש שהוא משקר מתוך אינטרס אישי. רבי יהודה אינו מקבל את עדותו כלל אם הוא אומר “הרגתי אותה”. לפי תנא קמא, איך אפשר לקבל את עדותו בכלל אם אמר “הרגתי אותה” – כדברי רב יוסף, אם מעיד שמישהו שכב איתה משכב זכור ברצון, עדותו אינה מתקבלת כיוון שהוא עושה את עצמו לרשע. ורשע אינו יכול להעיד! אז למה כאן עדותו מתקבלת? האם צריך לומר שרב יוסף סובר כרבי יהודה או שאפשר להסביר זאת בדרך אחרת? אולי נוכל להבחין בין עדות לשחרר אישה מהיותה עגונה לבין מקרים אחרים. מדוע מזכירה המשנה את שני המקרים של “הרגתי אותה” ו”הרגנו אותה”? מה ההבדל? אם חכם לא הפר נדרה של אישה שאסרה עצמה על בעלה, ולכן גרמה להם להתגרש, הוא לא יכול להינשא לה. אבל אם היה בבית דין שלפניו מיאנה בבעלה או עשתה חליצה, יכול. האם ניתן להסיק מכאן שהתרת נדרים אפשרי בפני אדם אחד – אם כן באיזה מצב? האם רק מול שלושה אנשים אנחנו לא חושדים בו באינטרס אישי? במקור אחר, נראה שבפני שניים זה מספיק! בכל המקרים האלה, אם בכל זאת הוא התחתן איתה, האם הוא חייב להתגרש ממנה? האם ניתן ללמוד זאת מהמשנה הקודמת ואם כן מאיזה מקרה?

מנעלים הפוכים תחת המטה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא מנעלים הפוכים ליחזי דמאן נינהו אלא מקום מנעלים הפוכים (תחת המטה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא)

והלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרבי קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא בקלא דפסיק הא בקלא דלא פסיק קלא דלא פסיק וליכא עדים כרבי קלא דפסיק ואיכא עדים כרב

וקלא דלא פסיק עד כמה אמר אביי אמרה לי אם דומי דמתא יומא ופלגא ולא אמרן אלא דלא פסק ביני וביני אבל פסק ביני וביני הא פסק ולא אמרן אלא דלא פסק מחמת יראה אבל פסק מחמת יראה מחמת יראה הוא ולא אמרן אלא דליכא אויבים אבל איכא אויבים אויבים הוא דאפקו ליה לקלא

תנן התם המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר שלח ליה רבה בר הונא לרבה בר רב נחמן ילמדנו רבינו כנס מהו שיוציא

אמר ליה תנינא הנטען על אשת איש והוציאה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא אמר ליה מי דמי התם הוציאוה והכא הוציאה ורבה בר רב נחמן מתניתין נמי הוציאה תנן

ואכתי מי דמי הכא בעל והתם בועל אמר ליה שפיר דמי אהדדי הכא אמור רבנן לא יכנוס ואם כנס יוציא הכי נמי אמרי רבנן לא יחזיר ואם כנס יוציא

ולא היא התם אלומי אלמיה לקלא הכא אמרינן קם ביה בקלא וליתיה

מתני׳ המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו רבי יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו

גמ׳ טעמא דממדינת הים דעליה קסמכינן אבל מארץ ישראל דלאו עליה קסמכינן ישא את אשתו

והא מת דלאו עליה קסמכינן דאמר מר אשה דייקא ומינסבא וקתני לא ישא את אשתו

התם ליכא כתבא הכא איכא כתבא דתנן מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח

מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו הוא ניהו דלא ישא את אשתו הא לאחר תנשא

והאמר רב יוסף פלוני רבעני לאונסי הוא ואחר מצטרפין להרגו לרצוני רשע הוא והתורה אמרה אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס

וכי תימא שאני עדות אשה דאקילו בה רבנן והאמר רב מנשה

גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה גזלן דדברי תורה פסול לעדות אשה נימא רב מנשה דאמר כרבי יהודה

אמר לך רב מנשה אנא דאמרי אפילו לרבנן וטעמא דרבנן הכא כדרבא דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע

לימא רב יוסף דאמר כרבי יהודה אמר לך רב יוסף אנא דאמרי אפילו לרבנן ושאני עדות אשה דאקילו בה רבנן ורב מנשה דאמר כרבי יהודה

הרגתיו כו׳ הרגנוהו תנשא כו׳ מאי שנא הרגתיו ומאי שנא הרגנוהו אמר רב יהודה באומר אני הייתי עם הורגיו

והתניא אמרו לו לרבי יהודה מעשה בלסטים אחד שיצא ליהרג במגיזת קפוטקיא ואמר להם לכו אמרו לה לאשת שמעון בן כהן אני הרגתי את בעלה בכניסתי ללוד ואמרי לה בכניסתו ללוד והשיאו את אשתו אמר להם משם ראיה באומר אני הייתי עם הורגיו

והא לסטים קתני שנתפס על ידי לסטיות והא יצא ליהרג קתני בי דינא דגוים דלא דייקי וקטלי

מתני׳ החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין

גמ׳ הא התירה ישאנה במאי עסקינן אילימא בחד חד מי מצי מתיר והאמר (רב אמר) רבי חייא בר אבין אמר רב עמרם תנא התרת נדרים בשלשה

ואלא בתלתא מי חשידי והתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין

לעולם בחד וכדאמר רב חסדא אמר רבי יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד מומחה

מיאנה או שחלצה וכו׳ טעמא דבית דין הא בתרי לא

מאי שנא מהא דתנן עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה לא חשו חכמים לדבר זה היא גופה קמשמע לן לאפוקי ממאן דאמר מיאון בפני שנים קמשמע לן מיאון בשלשה

איבעיא להו כנס מהו שיוציא רב כהנא אמר כנס מוציא רב אשי אמר כנס אינו מוציא תני להו רב זוטי דבי רב פפי כדברי האומר כנס אינו מוציא

אמרו ליה רבנן לרב אשי גמרא או סברא אמר להו מתניתין היא הנטען משפחה ונשתחררה מגויה ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציא אלמא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

דף משלהן- ממזר 110

ממזר – דף משלהן 110

?מה זה ממזר? ואיך זה קשור ליבמות   ממזר, יבם, חליצה

thumbnail יבמות

פרק ב: חומרי עזר למסכת יבמות (יז-כה)

לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת.   לחומרים לפרק א לחומרים לפרק ג  לחומרים לפרק ד הורדות לפרק ב: יבמות כד יבמות כג יבמות כב יבמות כא יבמות כ יבמות יט יבמות יח יבמות יז יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד…

יבמות כה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות כה

מנעלים הפוכים תחת המטה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא מנעלים הפוכים ליחזי דמאן נינהו אלא מקום מנעלים הפוכים (תחת המטה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא)

והלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרבי קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא בקלא דפסיק הא בקלא דלא פסיק קלא דלא פסיק וליכא עדים כרבי קלא דפסיק ואיכא עדים כרב

וקלא דלא פסיק עד כמה אמר אביי אמרה לי אם דומי דמתא יומא ופלגא ולא אמרן אלא דלא פסק ביני וביני אבל פסק ביני וביני הא פסק ולא אמרן אלא דלא פסק מחמת יראה אבל פסק מחמת יראה מחמת יראה הוא ולא אמרן אלא דליכא אויבים אבל איכא אויבים אויבים הוא דאפקו ליה לקלא

תנן התם המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר משום נדר לא יחזיר שלח ליה רבה בר הונא לרבה בר רב נחמן ילמדנו רבינו כנס מהו שיוציא

אמר ליה תנינא הנטען על אשת איש והוציאה מתחת ידו אף על פי שכנס יוציא אמר ליה מי דמי התם הוציאוה והכא הוציאה ורבה בר רב נחמן מתניתין נמי הוציאה תנן

ואכתי מי דמי הכא בעל והתם בועל אמר ליה שפיר דמי אהדדי הכא אמור רבנן לא יכנוס ואם כנס יוציא הכי נמי אמרי רבנן לא יחזיר ואם כנס יוציא

ולא היא התם אלומי אלמיה לקלא הכא אמרינן קם ביה בקלא וליתיה

מתני׳ המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו רבי יהודה אומר הרגתיו לא תנשא אשתו הרגנוהו תנשא אשתו

גמ׳ טעמא דממדינת הים דעליה קסמכינן אבל מארץ ישראל דלאו עליה קסמכינן ישא את אשתו

והא מת דלאו עליה קסמכינן דאמר מר אשה דייקא ומינסבא וקתני לא ישא את אשתו

התם ליכא כתבא הכא איכא כתבא דתנן מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח

מת הרגתיו הרגנוהו לא ישא את אשתו הוא ניהו דלא ישא את אשתו הא לאחר תנשא

והאמר רב יוסף פלוני רבעני לאונסי הוא ואחר מצטרפין להרגו לרצוני רשע הוא והתורה אמרה אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס

וכי תימא שאני עדות אשה דאקילו בה רבנן והאמר רב מנשה

גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה גזלן דדברי תורה פסול לעדות אשה נימא רב מנשה דאמר כרבי יהודה

אמר לך רב מנשה אנא דאמרי אפילו לרבנן וטעמא דרבנן הכא כדרבא דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע

לימא רב יוסף דאמר כרבי יהודה אמר לך רב יוסף אנא דאמרי אפילו לרבנן ושאני עדות אשה דאקילו בה רבנן ורב מנשה דאמר כרבי יהודה

הרגתיו כו׳ הרגנוהו תנשא כו׳ מאי שנא הרגתיו ומאי שנא הרגנוהו אמר רב יהודה באומר אני הייתי עם הורגיו

והתניא אמרו לו לרבי יהודה מעשה בלסטים אחד שיצא ליהרג במגיזת קפוטקיא ואמר להם לכו אמרו לה לאשת שמעון בן כהן אני הרגתי את בעלה בכניסתי ללוד ואמרי לה בכניסתו ללוד והשיאו את אשתו אמר להם משם ראיה באומר אני הייתי עם הורגיו

והא לסטים קתני שנתפס על ידי לסטיות והא יצא ליהרג קתני בי דינא דגוים דלא דייקי וקטלי

מתני׳ החכם שאסר את האשה בנדר על בעלה הרי זה לא ישאנה מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין

גמ׳ הא התירה ישאנה במאי עסקינן אילימא בחד חד מי מצי מתיר והאמר (רב אמר) רבי חייא בר אבין אמר רב עמרם תנא התרת נדרים בשלשה

ואלא בתלתא מי חשידי והתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בית דין

לעולם בחד וכדאמר רב חסדא אמר רבי יוחנן ביחיד מומחה הכא נמי ביחיד מומחה

מיאנה או שחלצה וכו׳ טעמא דבית דין הא בתרי לא

מאי שנא מהא דתנן עדים החתומים על שדה מקח ועל גט אשה לא חשו חכמים לדבר זה היא גופה קמשמע לן לאפוקי ממאן דאמר מיאון בפני שנים קמשמע לן מיאון בשלשה

איבעיא להו כנס מהו שיוציא רב כהנא אמר כנס מוציא רב אשי אמר כנס אינו מוציא תני להו רב זוטי דבי רב פפי כדברי האומר כנס אינו מוציא

אמרו ליה רבנן לרב אשי גמרא או סברא אמר להו מתניתין היא הנטען משפחה ונשתחררה מגויה ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציא אלמא

גלול כלפי מעלה