הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות כו
אם האנשים הנזכרים במשניות הקודמות היו נשואים לנשים אחרות בזמן שהם העידו/פסקו וכו' ואז מתה אשתו, הם רשאים לשאת את הנשים הנזכרות. האם זה המצב רק אם הם מתו ולא התגרשו? במה זה תלוי? האם זה אומר שאם היו לאישה שני בעלים שמתים (כפי שקודם העיד שבעלה נפטר, ואז בעלה השני מת) היא עדיין יכולה להינשא בפעם השלישית, כיון שאין אנו סוברים כרבי הסובר שחזקה נוצרה בפעמיים, לא שלוש. אם הנשים היו נשואות לאחרים באמצע (לאחר הפסיקה), אז גם מותר לו להתחתן איתה אחר כך. במקרים שאסור להם לשאת אותם, היא מותרת לבניו או אחיו. מדוע כך הדבר, כאשר נאמר במקרה אחר שכאשר האישה אסורה, אסורות גם בתה, אמה ואחותה? הפרק השלישי מתחיל במקרה של ארבעה אחים מהם שניים נשואים לשתי אחיות, ואז מתים ללא ילדים. הנשים חייבות לעשות חליצה ולא ייבום. הגמרא מסבירה זאת בשתי דרכים אפשריות. הראשונה, בגלל שאנו סוברים שיש זיקה (כשהיא נופלת לו ייבום, זה כאילו הם נשואים, ויש לו זיקה של שתי אחיות – וזה אסור. השנייה, אולי אחרי האח השלישי עושה ייבום עם אחת, ימות האח הרביעי ואז לא תהיה הזדמנות לקיים מצוות יבום (או חליצה) כיון שהיא אסורה לו מטעם אשתו, אחותה, ואסור לגרום לביטול מצוות ייבום. מה אם בכל זאת עשו ייבום? האם הם צריכים להתגרש או לא? לרבי אליעזר, זה ויכוח בין בית שמאי לבית הלל. המשנה פירטה גם מספר מקרים ייחודיים של ארבעה אחים ושתי אחיות שכל אחד יכול להתחתן עם אחד מהאחים או שאחד יכול והשני לא. יש מחלוקת בין רב ושמואל לגבי מקרה של שלוש אחיות שנפלו בייבום לשלושה אחים. ראשית הם מבינים שרב מדבר על מקרה שבו האחים מתו בשעה אחת. הם מתקנים את זה למקרה שכל אחד אח מת בזה אחר זה כשהחליצה של כל אישה נעשית לפני שהאח הבא מת. דעת שמואל תתבאר בשני אופנים בהמשך סוגיה זו.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ברננה לא מפקינן הכא נמי ברננה לא מפקינן:
מתני׳ וכולם שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם
וכולן שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו מותרות לינשא להם וכולן מותרות לבניהם או לאחיהם:
גמ׳ מתו אין נתגרשו לא
אמר ליה רב הלל לרב אשי והתניא אפילו נתגרשו לא קשיא הא דהואי קטטה הא דלא הואי קטטה
ואיבעית אימא הא והא דלא הואי קטטה ולא קשיא הא דארגיל הוא הא דארגילה היא:
וכולן שנישאו וכו׳: קא סלקא דעתין מיתה אמיתה וגירושין אגירושין
נימא מתניתין דלא כרבי דאי כרבי האמר בתרי זימני הויא חזקה
לא מיתה אגירושין וגירושין אמיתה:
וכולן מותרות לבניהם או לאחיהם: מאי שנא מהא דתנן הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה
נשי לגבי נשי שכיחן דאזלן גברי לגבי גברי לא שכיחן
אי נמי נשי דלא אסרן שכיבתן אהדדי לא קפדי אהדדי גברי דאסרן שכיבתן אהדדי קפדי אהדדי
אי הכי אביו נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא אביו דבזיז בניה מיניה אבל בנו דלא בזיז אביו מיניה אימא לא קא משמע לן:
הדרן עלך כיצד אשת אחיו
ארבעה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ומתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים יקיים ובית הלל אומרים יוציאו
היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן
איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת
היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה והשניה אסורה על זה איסור ערוה האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה
וזו היא שאמרו אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת:
גמ׳ שמע מינה יש זיקה דאי אין זיקה מכדי הני מתרי בתי קאתיין האי לייבם חדא והאי לייבם חדא
לעולם אימא לך אין זיקה ומשום דקסבר אסור לבטל מצות יבמין דלמא אדמייבם חד מיית אידך וקמבטל מצות יבמין
אי הכי תלתא נמי
לא מיבעיא קאמרינן לא מיבעיא תלתא דודאי בטלה מצות יבמין אבל ארבעה למיתה לא חיישינן קא משמע לן
אי הכי
חמשה נמי למיתה דתרי לא חיישינן
אמר רבא בר רב הונא אמר רב שלש אחיות יבמות שנפלו לפני שני אחין יבמין זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת ואמצעית צריכה חליצה משניהם
אמר ליה רבה מדקאמרת אמצעית צריכה חליצה משניהם קסברת יש זיקה והויא לה חליצה פסולה וחליצה פסולה צריך לחזור על כל האחין
אי הכי קמייתא נמי
אי דנפול בבת אחת הכי נמי לא צריכא דנפול בזו אחר זו
נפלה חדא חלץ לה ראובן נפלה אידך חלץ לה שמעון
נפלה אידך חלץ לה האי מפקע זיקתו חלץ לה האי מפקע זיקתו
והאמר רב אין זיקה לדברי האומר יש זיקה קאמר
ושמואל אמר אחד חולץ לכולן מכדי שמעינן ליה לשמואל דאמר חליצה מעליא בעינן דאמר שמואל
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
יבמות כו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ברננה לא מפקינן הכא נמי ברננה לא מפקינן:
מתני׳ וכולם שהיו להם נשים ומתו מותרות לינשא להם
וכולן שנישאו לאחרים ונתגרשו או שנתאלמנו מותרות לינשא להם וכולן מותרות לבניהם או לאחיהם:
גמ׳ מתו אין נתגרשו לא
אמר ליה רב הלל לרב אשי והתניא אפילו נתגרשו לא קשיא הא דהואי קטטה הא דלא הואי קטטה
ואיבעית אימא הא והא דלא הואי קטטה ולא קשיא הא דארגיל הוא הא דארגילה היא:
וכולן שנישאו וכו׳: קא סלקא דעתין מיתה אמיתה וגירושין אגירושין
נימא מתניתין דלא כרבי דאי כרבי האמר בתרי זימני הויא חזקה
לא מיתה אגירושין וגירושין אמיתה:
וכולן מותרות לבניהם או לאחיהם: מאי שנא מהא דתנן הנטען מן האשה אסור באמה ובבתה ובאחותה
נשי לגבי נשי שכיחן דאזלן גברי לגבי גברי לא שכיחן
אי נמי נשי דלא אסרן שכיבתן אהדדי לא קפדי אהדדי גברי דאסרן שכיבתן אהדדי קפדי אהדדי
אי הכי אביו נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא אביו דבזיז בניה מיניה אבל בנו דלא בזיז אביו מיניה אימא לא קא משמע לן:
הדרן עלך כיצד אשת אחיו
ארבעה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ומתו הנשואים את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים יקיים ובית הלל אומרים יוציאו
היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן
איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת
היתה אחת מהן אסורה על זה איסור ערוה והשניה אסורה על זה איסור ערוה האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה
וזו היא שאמרו אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת:
גמ׳ שמע מינה יש זיקה דאי אין זיקה מכדי הני מתרי בתי קאתיין האי לייבם חדא והאי לייבם חדא
לעולם אימא לך אין זיקה ומשום דקסבר אסור לבטל מצות יבמין דלמא אדמייבם חד מיית אידך וקמבטל מצות יבמין
אי הכי תלתא נמי
לא מיבעיא קאמרינן לא מיבעיא תלתא דודאי בטלה מצות יבמין אבל ארבעה למיתה לא חיישינן קא משמע לן
אי הכי
חמשה נמי למיתה דתרי לא חיישינן
אמר רבא בר רב הונא אמר רב שלש אחיות יבמות שנפלו לפני שני אחין יבמין זה חולץ לאחת וזה חולץ לאחת ואמצעית צריכה חליצה משניהם
אמר ליה רבה מדקאמרת אמצעית צריכה חליצה משניהם קסברת יש זיקה והויא לה חליצה פסולה וחליצה פסולה צריך לחזור על כל האחין
אי הכי קמייתא נמי
אי דנפול בבת אחת הכי נמי לא צריכא דנפול בזו אחר זו
נפלה חדא חלץ לה ראובן נפלה אידך חלץ לה שמעון
נפלה אידך חלץ לה האי מפקע זיקתו חלץ לה האי מפקע זיקתו
והאמר רב אין זיקה לדברי האומר יש זיקה קאמר
ושמואל אמר אחד חולץ לכולן מכדי שמעינן ליה לשמואל דאמר חליצה מעליא בעינן דאמר שמואל