Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בניסן תשפ״ב | 4 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות כח

הדף היום מוקדש ע”י טינה סנדרס לם לרפואת של פרומה דבורה בת חנה.

המצגת בפורמט pdf

רבי יוחנן השיב על הקושי שהעלה רבי יוסי ברבי חנינא בהתבסס על המשנה בכך שדחה את המשנה ואמר שלא יודע מי לימד משנה זו. הגמרא מציעה עוד כל מיני אפשרויות שיכול היה רבי יוחנן להשתמש מבלי שהיה צריך לדחות את המשנה ולאחר מכן מסבירה את החולשה של כל הצעה. שאלה נוספת מועלית נגד רבי יוחנן מהמשך משנתנו. כדי לפתור זאת, עונה הגמרא שהמקרה במשנה אירע בסדר מסוים. ישנן גרסאות שונות שהובאו לוויכוח בין בית שמאי לבית הלל המוזכר במשנה לגבי מקרה בו שני האחים הלכו (בניגוד לחוק) ונישאו לשתי האחיות, האם צריך להתגרש מהן? נערכת השוואה בין המקרים במשנתנו למקרים שהובאו במשנה ביבמות כ. מאחר שהם מבוססים על אותו עיקרון, מדוע יש צורך במקרים במשנתנו? מדוע הוצרך משנתנו להביא דין כששתי אחיות אסורות איסור מצוה/קדושה לשני האחים שהן נופלות להם ייבום, אם כבר הביאה המשנה ביבמות כ דין אחת האסורה באיסור קדושה לאח אחד? האם לא יכולנו להפיק אחד מהשני? מדוע הובא חלקה השני של המשנה (עם שתי נשים האסורות לשני אחים) כאשר הדבר היה יכול להפיק מהמקרה הקודם במשנה של אחות אחת אסורה לאחד האחים? “זו היא שאמרו…” מה זה בא למעט ולמה צריך? מובא ברייתא של רבי חייא שחיבר את המשנה למשנה הראשונה ביבמות ואמר שבכל אותם מקרים של איסורי ערוה (15) יכול להיות מקרה של שתי אחיות שאסורות כל אחת לאחד מהאחים ולכן יכולה כל אחת מהן לעשות ייבום עם האחר. מובאים שלושה פירושים האם זה באמת יכול לחול על כל מקרי המשנה או לא.

 

 

לכתחלה קתני ולימא ליה גזירה דלמא קדים וחליץ לראשונה ברישא ולא מתייבמות קתני דליכא דין יבום הכא כלל

ולימא ליה גזירה שמא ימות ואסור לבטל מצות יבמין רבי יוחנן למיתה לא חייש

ולימא ליה רבי אלעזר היא דאמר כיון שעמדה עליו שעה אחת באיסור נאסרה עליו עולמית מדסיפא רבי אלעזר רישא לאו רבי אלעזר

ונימא להו דנפול בבת אחת ורבי יוסי הגלילי היא דאמר אפשר לצמצם לא סתם לן תנא כרבי יוסי הגלילי

ולימא ליה דלא ידעינן הי נפול ברישא

אי הכי היינו דקתני קדמו וכנסו יוציאו בשלמא ראשונה אמרינן ליה מאן שריא לך אלא שניה אמר חבראי שניה ייבם אנא ראשונה מייבם

היינו דקאמר ליה אחיות איני יודע מי שנאן

תנן היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן סלקא דעתך דנפלה חמותו תחלה

ואמאי ליקו חתן לייבם הך דאינה חמותו ברישא ותהוי חמותו לגבי אידך כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון

אמר רב פפא כגון דנפלה הך דאינה חמותו ברישא

רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים וכו׳ תניא רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו רבי שמעון אומר יקיימו אבא שאול אומר קל היה להם לבית הלל בדבר זה שבית שמאי אומרים יוציאו ובית הלל אומרים יקיימו

רבי שמעון כמאן אי כבית שמאי היינו רבי אליעזר אי כבית הלל היינו אבא שאול הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

היתה אחת מהם כו׳ הא תנינא חדא זימנא אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת

צריכא דאי אשמועינן התם משום דליכא למיגזר משום שני אבל הכא דאיכא למיגזר משום שני אימא לא

ואי אשמועינן הכא משום דאיכא שני דקא מוכח אבל התם דליכא שני אימא לא צריכא

איסור מצוה כו׳ הא נמי תנינא

איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת התם איסור מצוה לחודה הכא איסור מצוה ואחותה

סלקא דעתך אמינא ליקום איסור מצוה במקום איסור ערוה ותתייבם קא משמע לן

ותתייבם כיון דמדאורייתא רמיא קמיה קא פגע באחות זקוקתו סלקא דעתך אמינא משום מצוה עבוד רבנן קא משמע לן

היתה אחת מהן כו׳ הא תו למה לי היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי

צריכא דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח אבל הכא דליכא שני דקא מוכח אימא לא

ואי אשמועינן הכא אדרבה תרווייהו מוכחי אהדדי אבל אידך לא צריכא

זו היא שאמרו וכו׳ זו היא למעוטי מאי למעוטי איסור מצוה לזה ואיסור מצוה לזה

הא תו למה לי היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי

מהו דתימא כי לא אמרינן אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה היכא דאיכא למיגזר משום שני אבל היכא דליכא למיגזר משום שני אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה ולהאי [אוקימנא] איסור מצוה במקום איסור ערוה ולייבמו קא משמע לן

אמר רב יהודה אמר רב וכן תני רבי חייא בכולן אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה ואחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת

ורב יהודה מתרגם מחמותו ואילך אבל שיתא בבי דרישא לא

מאי טעמא כיון דבתו באונסין הוא דמשכחת לה בנשואין לא משכחת לה

בנשואין קמיירי באונסין לא קא מיירי

ואביי מתרגם אף בתו (באה) מאנוסתו כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא באונסין תיהוי אי בעיא בנשואין תהוי אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא כיון דאליבא דרבי שמעון הוא דמשכחת לה אליבא דרבנן לא משכחת לה בפלוגתא לא קמיירי

ורב ספרא מתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחי ואליבא דרבי שמעון וסימניך מת נולד וייבם מת נולד וייבם

ראובן ושמעון נשואין שתי אחיות לוי ויהודה נשואין שתי נכריות מת ראובן נולד יששכר וייבם לוי מת שמעון נולד זבולן וייבם יהודה מתו לוי ויהודה בלא בנים ונפלו להו קמי יששכר וזבולן

האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה

למה לי ייבם יהודה בלא ייבם יהודה נמי משכחת לה

משום צרה הא תינח צרה צרה דצרה מאי איכא למימר

כגון דהדר ויבמינהו נמי גד ואשר

מתני׳ שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ורבי שמעון פוטר

היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה איסור מצוה או איסור קדושה חולצות ולא מתייבמות

גמ׳ תניא רבי שמעון פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן

היתה אחת מהן כו׳ הא תו למה לי היינו הך

לרבי שמעון איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי שמעון שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות לגזור משום שתי אחיות דעלמא קמשמע לן

איסור מצוה כו׳

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

dm 111

דף משלהן 111 – קידושי ספק

 “הרי את מקודשת לי” – מה זה קידושי ספק ואיך נמנעים מהם קידושי ספק

thumbnail יבמות

פרק ג: חומרי עזר למסכת יבמות (כו-לה)

לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לפרק א לפרק ב לפרק ד הורדות לפרק ג: יבמות לב יבמות לא יבמות ל יבמות כט יבמות כח יבמות כז יבמות כו יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול מטה אלא…

יבמות כח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות כח

לכתחלה קתני ולימא ליה גזירה דלמא קדים וחליץ לראשונה ברישא ולא מתייבמות קתני דליכא דין יבום הכא כלל

ולימא ליה גזירה שמא ימות ואסור לבטל מצות יבמין רבי יוחנן למיתה לא חייש

ולימא ליה רבי אלעזר היא דאמר כיון שעמדה עליו שעה אחת באיסור נאסרה עליו עולמית מדסיפא רבי אלעזר רישא לאו רבי אלעזר

ונימא להו דנפול בבת אחת ורבי יוסי הגלילי היא דאמר אפשר לצמצם לא סתם לן תנא כרבי יוסי הגלילי

ולימא ליה דלא ידעינן הי נפול ברישא

אי הכי היינו דקתני קדמו וכנסו יוציאו בשלמא ראשונה אמרינן ליה מאן שריא לך אלא שניה אמר חבראי שניה ייבם אנא ראשונה מייבם

היינו דקאמר ליה אחיות איני יודע מי שנאן

תנן היתה אחת מהן אסורה על האחד איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן סלקא דעתך דנפלה חמותו תחלה

ואמאי ליקו חתן לייבם הך דאינה חמותו ברישא ותהוי חמותו לגבי אידך כיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להיתרה הראשון

אמר רב פפא כגון דנפלה הך דאינה חמותו ברישא

רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים וכו׳ תניא רבי אליעזר אומר בית שמאי אומרים יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו רבי שמעון אומר יקיימו אבא שאול אומר קל היה להם לבית הלל בדבר זה שבית שמאי אומרים יוציאו ובית הלל אומרים יקיימו

רבי שמעון כמאן אי כבית שמאי היינו רבי אליעזר אי כבית הלל היינו אבא שאול הכי קאמר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל בדבר זה

היתה אחת מהם כו׳ הא תנינא חדא זימנא אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת

צריכא דאי אשמועינן התם משום דליכא למיגזר משום שני אבל הכא דאיכא למיגזר משום שני אימא לא

ואי אשמועינן הכא משום דאיכא שני דקא מוכח אבל התם דליכא שני אימא לא צריכא

איסור מצוה כו׳ הא נמי תנינא

איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת התם איסור מצוה לחודה הכא איסור מצוה ואחותה

סלקא דעתך אמינא ליקום איסור מצוה במקום איסור ערוה ותתייבם קא משמע לן

ותתייבם כיון דמדאורייתא רמיא קמיה קא פגע באחות זקוקתו סלקא דעתך אמינא משום מצוה עבוד רבנן קא משמע לן

היתה אחת מהן כו׳ הא תו למה לי היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי

צריכא דאי אשמועינן התם משום דאיכא שני דמוכח אבל הכא דליכא שני דקא מוכח אימא לא

ואי אשמועינן הכא אדרבה תרווייהו מוכחי אהדדי אבל אידך לא צריכא

זו היא שאמרו וכו׳ זו היא למעוטי מאי למעוטי איסור מצוה לזה ואיסור מצוה לזה

הא תו למה לי היינו הך מה לי לחד מה לי לתרי

מהו דתימא כי לא אמרינן אוקי איסור מצוה במקום איסור ערוה היכא דאיכא למיגזר משום שני אבל היכא דליכא למיגזר משום שני אימא להאי אוקימנא איסור מצוה במקום איסור ערוה ולהאי [אוקימנא] איסור מצוה במקום איסור ערוה ולייבמו קא משמע לן

אמר רב יהודה אמר רב וכן תני רבי חייא בכולן אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה ואחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתייבמת

ורב יהודה מתרגם מחמותו ואילך אבל שיתא בבי דרישא לא

מאי טעמא כיון דבתו באונסין הוא דמשכחת לה בנשואין לא משכחת לה

בנשואין קמיירי באונסין לא קא מיירי

ואביי מתרגם אף בתו (באה) מאנוסתו כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא באונסין תיהוי אי בעיא בנשואין תהוי אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא כיון דאליבא דרבי שמעון הוא דמשכחת לה אליבא דרבנן לא משכחת לה בפלוגתא לא קמיירי

ורב ספרא מתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחי ואליבא דרבי שמעון וסימניך מת נולד וייבם מת נולד וייבם

ראובן ושמעון נשואין שתי אחיות לוי ויהודה נשואין שתי נכריות מת ראובן נולד יששכר וייבם לוי מת שמעון נולד זבולן וייבם יהודה מתו לוי ויהודה בלא בנים ונפלו להו קמי יששכר וזבולן

האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה

למה לי ייבם יהודה בלא ייבם יהודה נמי משכחת לה

משום צרה הא תינח צרה צרה דצרה מאי איכא למימר

כגון דהדר ויבמינהו נמי גד ואשר

מתני׳ שלשה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות או אשה ובתה או אשה ובת בתה או אשה ובת בנה הרי אלו חולצות ולא מתייבמות ורבי שמעון פוטר

היתה אחת מהן אסורה עליו איסור ערוה אסור בה ומותר באחותה איסור מצוה או איסור קדושה חולצות ולא מתייבמות

גמ׳ תניא רבי שמעון פוטר בשתיהן מן החליצה ומן הייבום שנאמר ואשה אל אחותה לא תקח לצרור בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לך ליקוחין אפילו באחת מהן

היתה אחת מהן כו׳ הא תו למה לי היינו הך

לרבי שמעון איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי שמעון שתי אחיות לא חולצות ולא מתייבמות לגזור משום שתי אחיות דעלמא קמשמע לן

איסור מצוה כו׳

גלול כלפי מעלה