Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ באדר ב׳ תשפ״ב | 10 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות ג

הדף היום מוקדש ע”י טינה לם לכבוד הולדת נכדה.

הדף היום מוקדש ע”י סלביה סימונס לזכר נשמת אביה אברהם נחום בן ישראל.

הדף היום מוקדש ע”י סוזן שבסלס לכבוד הרב מרק שנייר.

הדף היום מוקדש לזכר נשמת משה בן עמרם, משה רבינו.

כל המקרים במשנה נלמדים ממקרה של “אחות אשתו” – אם כן, מדוע מתחילה המשנה ב”בתו” ולא במקרה זה? האם בגלל ש”בתו” נלמדת מדרשה? לא! זה בגלל ש”בתו” היא הכי קרובה אליו ולכן התחילה המשנה באותו מקרה. מבואר הסדר וסיווג המקרים במשנה. מדוע משמשת במשנה במילה “פטורות” במשנה ולא “אסורות”? מדוע מציינת המשנה את המספר חמש עשרה בתחילת המשנה ואז שוב מציינת אותם בסוף “הרי אלו”? היא באה להגביל את המקרים בהם הצרה פטורה מייבום לאותם חמש עשרה בלבד ולא לשני מקרים נוספים שהוזכרו על ידי רב ורב אסי (שקבעו שהם פוטרים גם את הצרה). כיצד היו מסבירים רב ורב אסי את משנתנו – מה בא למעט המספר חמש עשרה ומדוע לא מזכירה המשנה את שני המקרים האחרים שלטענתם יש להם דינים כמו המקרים במשנה? הלכות המשנה נלמדים כולם מהמקרה של אחות אשתו בתורה. אֵיך? ניתן להבין מהדרשה שאם לא הייתה לנו דרשה, אפשר היה לחשוב שאח יורשה לערוך ייבום עם אחות אשתו – מדוע? האם זה בגלל מצוות עשה דוחה מצוות לא תעשה? האם עיקרון זה חל על מצווה לא תעשה שעונשם כרת?

כולהו נמי מדרשא אתו נהי דלענין ייבום אתיין מדרשא עיקר איסורייהו בהדיא כתיב בהו בתו עיקר איסורא מדרשא

דאמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה

אתיא זמה זמה

השתא דאמרת כל מלתא דאתיא מדרשא חביבא ליה ליתני לאחות אשה לבסוף איידי דאיירי באיסור אחוותא תנא אחות אשתו

וליתנייא להאי בבא לבסוף אלא תנא קורבי קורבי נקט תנא בתו ובת בתו ובת בנו דקרובי עצמו

ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידיה תנא נמי שלשה דורות למטה דידה ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידה תנא שלשה דורות למעלה דידה

ותנא אחותו ואחות אמו דקרובי עצמו ואיידי דאיירי באיסור אחוה תנא אחות אשתו ובדין הוא דליקדמה לכלתו מקמי אשת אחיו שלא היה בעולמו דלא משום קורבא הוא דאסירא אלא איידי דאיירי באיסור אחוה תנא אשת אחיו שלא היה בעולמו והדר תנא כלתו

ומאי איריא דתנא פוטרות ליתני אוסרות אי תנא אוסרות הוה אמינא אסור לייבם אבל מיחלץ חלצה קא משמע לן

וליתני אסורה לחלוץ מאי קעביד אלמה לא אם אתה אומר חולצת מתייבמת

כיון דבמקום מצוה הוא דאסירה צרה ושלא במקום מצוה שריא משום הכי תני פוטרות

ומאי איריא דתני מן החליצה ומן הייבום ליתני מן הייבום לחודיה אי תנא מן הייבום הוה אמינא מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה קא משמע לן כל העולה לייבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה

וליתני מן הייבום ומן החליצה אי נמי מן החליצה לחודה אבא שאול היא דאמר מצות חליצה קודמת למצות ייבום

מנינא דרישא למעוטי מאי ומנינא דסיפא למעוטי מאי

למעוטי דרב ודרב אסי לרב ולרב אסי למעוטי מאי

אי סבירא להו דהדדי חדא למעוטי צרת ממאנת וחדא למעוטי צרת מחזיר גרושתו

ואי לא סבירא להו דהדדי חדא למעוטי דחבריה וחדא למעוטי או צרת ממאנת או צרת מחזיר גרושתו

לרב ולרב אסי ליתנינהו

לפי שאינה בצרת צרה

מנא הני מילי דתנו רבנן אשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה עליה מה תלמוד לומר

לפי שנאמר יבמה יבא עליה שומע אני אפילו באחת מכל עריות האמורות בתורה הכתוב מדבר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה

מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה ואמר רחמנא לא תקח

ואין לי אלא היא צרתה מנין תלמוד לומר לצרור ואין לי אלא צרתה צרת צרתה מניין תלמוד לומר לצרור ולא לצור

ואין לי אלא אחות אשה שאר עריות מניין אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אסורה ליבם

ואין לי אלא הן צרותיהן מניין אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם וצרתה אסורה אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם צרתה אסורה מכאן אמרו חכמים חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם

יכול שאני מרבה אף שש עריות חמורות מאלו שיהו צרותיהם אסורות

אמרת מה אחות אשתו מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם וצרתה אסורה אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם צרתה אסורה

יצאו שש עריות חמורות מאלו הואיל דאי אפשר לינשא לאחים צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מאח

אזהרה שמענו עונש מניין אמר קרא כי כל (איש) אשר יעשה מכל התועבות וגו׳

טעמא דכתב רחמנא עליה הא לאו הכי הוה אמינא אחות אשה מייבמת מאי טעמא דאמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה

אימר דאמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת מי דחי ותו לא תעשה גרידא מנלן דדחי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

ייבום וחליצה - דף משלהן פרק 108

ייבום וחליצה – דף משלהן פרק 108

חמוטל ושירה פותחת את סדר נשים ומסכת ייבמות     ייבום, חליצה, סדר נשים, מסכת יבמות

גפת בדף היומי

האם עשה דוחה לא תעשה של כרת? – גפ”ת 94

יבום היא מצוות עשה שדוחה לא תעשה של אשת אח שיש בו כרת! האם תמיד מצוות עשה דוחות לא תעשה שיש בו כרת? איך יכול להיות שמצוות העשה חזקות יותר ממצוות לא תעשה הרי הכל נאמר מפיו של הקב”ה. מה אנחנו לומדים מסוגיות אלו על כל עולם המצוות? הצטרפו אלינו לגפת ראשונה על הסוגיה הארוכה…

WhatsApp Image 2022-03-07 at 12.22.48

הקדמה למסכת יבמות

השיעור מוקדש ע”י ולרי אדלר לכבוד האחיינית, ד”ר איילת הופמן ליבזון.  “בדומה לכל מי שכבר למדו את ההקדמות הקודמות של איילת, אני מצפה לשמוע את סקירתה על מסכת יבמות. זה תענוג נוסף עבורי, במסע שלי עם הדרן והדף היומי.”

יבמות ג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות ג

כולהו נמי מדרשא אתו נהי דלענין ייבום אתיין מדרשא עיקר איסורייהו בהדיא כתיב בהו בתו עיקר איסורא מדרשא

דאמר רבא אמר לי רב יצחק בר אבדימי אתיא הנה הנה

אתיא זמה זמה

השתא דאמרת כל מלתא דאתיא מדרשא חביבא ליה ליתני לאחות אשה לבסוף איידי דאיירי באיסור אחוותא תנא אחות אשתו

וליתנייא להאי בבא לבסוף אלא תנא קורבי קורבי נקט תנא בתו ובת בתו ובת בנו דקרובי עצמו

ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידיה תנא נמי שלשה דורות למטה דידה ואיידי דתנא שלשה דורות למטה דידה תנא שלשה דורות למעלה דידה

ותנא אחותו ואחות אמו דקרובי עצמו ואיידי דאיירי באיסור אחוה תנא אחות אשתו ובדין הוא דליקדמה לכלתו מקמי אשת אחיו שלא היה בעולמו דלא משום קורבא הוא דאסירא אלא איידי דאיירי באיסור אחוה תנא אשת אחיו שלא היה בעולמו והדר תנא כלתו

ומאי איריא דתנא פוטרות ליתני אוסרות אי תנא אוסרות הוה אמינא אסור לייבם אבל מיחלץ חלצה קא משמע לן

וליתני אסורה לחלוץ מאי קעביד אלמה לא אם אתה אומר חולצת מתייבמת

כיון דבמקום מצוה הוא דאסירה צרה ושלא במקום מצוה שריא משום הכי תני פוטרות

ומאי איריא דתני מן החליצה ומן הייבום ליתני מן הייבום לחודיה אי תנא מן הייבום הוה אמינא מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה קא משמע לן כל העולה לייבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה

וליתני מן הייבום ומן החליצה אי נמי מן החליצה לחודה אבא שאול היא דאמר מצות חליצה קודמת למצות ייבום

מנינא דרישא למעוטי מאי ומנינא דסיפא למעוטי מאי

למעוטי דרב ודרב אסי לרב ולרב אסי למעוטי מאי

אי סבירא להו דהדדי חדא למעוטי צרת ממאנת וחדא למעוטי צרת מחזיר גרושתו

ואי לא סבירא להו דהדדי חדא למעוטי דחבריה וחדא למעוטי או צרת ממאנת או צרת מחזיר גרושתו

לרב ולרב אסי ליתנינהו

לפי שאינה בצרת צרה

מנא הני מילי דתנו רבנן אשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה עליה מה תלמוד לומר

לפי שנאמר יבמה יבא עליה שומע אני אפילו באחת מכל עריות האמורות בתורה הכתוב מדבר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה

מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה ואמר רחמנא לא תקח

ואין לי אלא היא צרתה מנין תלמוד לומר לצרור ואין לי אלא צרתה צרת צרתה מניין תלמוד לומר לצרור ולא לצור

ואין לי אלא אחות אשה שאר עריות מניין אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת אסורה ליבם

ואין לי אלא הן צרותיהן מניין אמרת מה אחות אשה מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם וצרתה אסורה אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואסורה ליבם צרתה אסורה מכאן אמרו חכמים חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם

יכול שאני מרבה אף שש עריות חמורות מאלו שיהו צרותיהם אסורות

אמרת מה אחות אשתו מיוחדת שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם וצרתה אסורה אף כל שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת ואפשר לינשא לאחים ואסורה ליבם צרתה אסורה

יצאו שש עריות חמורות מאלו הואיל דאי אפשר לינשא לאחים צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מאח

אזהרה שמענו עונש מניין אמר קרא כי כל (איש) אשר יעשה מכל התועבות וגו׳

טעמא דכתב רחמנא עליה הא לאו הכי הוה אמינא אחות אשה מייבמת מאי טעמא דאמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה

אימר דאמרינן אתי עשה ודחי לא תעשה לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת מי דחי ותו לא תעשה גרידא מנלן דדחי

גלול כלפי מעלה