הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות ל
הדף היום מוקדש ע"י ברני וסוזנה גולדסטיין בהודאה לה' עם החלמתם מקורונה – "לולי תורתך שעשועיי, אז אבדתי בעוניי."
מספר וריאציות שונות מובאות במשניות עם שלושה אחים, כל אחד נשוי לשתי אחיות ואישה שלישית, שלא קשורה אליהן. בכל מצב אח אחד מת, אחד עושה ייבום ואז מת גם הוא. סדר האירועים שונה מי נפטר ראשון, האם מישהו התגרש בשלב מסוים וכו'. הגמרא מנסה לעמוד על ההבדלים בין המקרים שחייבו את המשנה להביא כל אחד ואיזה הלכות ניתן ללמוד מכל משנה. כאשר רב אומר דבר שנראה ברור מהמשנה, הגמרא מסיקה שהוא חייב ללמד אותנו עוד משהו נוסף – שברגע שאישה לא מסוגלת לעשות ייבום עם האח ברגע שהיא נופלת לו, היא לעולם לא יכולה לעשות ייבום עם האח. מהמשנה הראשונה כאן מסיק רב נחמן שאין זיקה, אבל ממשנה אחרת מסיק רב אשי שיש זיקה. כיצד כל אחד יכול להסביר את המשנה האחרת כך שתתאים לגישתו? משנתינו סותרת את המשנה ביבמות ב, שכן כאן נראה שאם האחות (שהיא ערוה) נתגרשה לפני שהאשה השנייה נישאה לבעלה, היא אינה נחשבת כצרתה, אבל ביבמות ב ברור שכל עוד היא נתגרשה לפני מות הבעל, אין היא נחשבת לצרתה לפטור משום צרת ערוה. מוצעות שני הסברים. אם יש ספק אם האשה שהיא ערווה אולי מקודשת או אולי לא לבעל או אולי גרושה, אולי לא, אשתו האחרת (שהיא בוודאי נשוי לה) צריכה לעשות חליצה. למה?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מתני׳ שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
גמ׳ טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר נכרית יבומי נמי מייבמה אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה ואפילו בחד אחא:
מתני׳ שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאת משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
גמ׳ הא תו למה לי היינו הך השתא ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית אמרת נכרית אסורה הכא דנכרית הויא צרה לאחות אשה לא כל שכן
תנא הך תנא ברישא והך חזיא להתירא ושריא והדר חזיא לאיסורא
ואיידי דחביבה ליה אקדמה ומשנה לא זזה ממקומה:
מתני׳ שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואחר כך מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה מאי קא משמע לן תנינא הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת
מהו דתימא הני מילי היכא דלא איחזיא לה בנפילה ראשונה אבל היכא דאיחזיא לה בנפילה ראשונה אימא תישתרי קא משמע לן
הא נמי תנינא שני אחין נשואין שתי אחיות מת אחד מהם ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת
מהו דתימא התם הוא דאידחי לה מהאי ביתא לגמרי אבל הכא דלא אידחי לה מהאי ביתא לגמרי אימא מיגו דחזיא להאי נשוי נכרית חזיא נמי להאי קא משמע לן:
מתני׳ שלשה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות:
גמ׳ טעמא דגירש ואחר כך מת אבל מת ואחר כך גירש אסורה אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקה אפילו בתרי אחי
ולרב אשי קשיא דרב נחמן אמר לך רב אשי הוא הדין דאף על גב דלא עבד בה מאמר נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה והא דקתני מאמר לאפוקי בית שמאי דאמרי מאמר קונה
קנין גמור קא משמע לן דלא כבית שמאי
ולרב נחמן קשיא דרב אשי וכי תימא הוא הדין דאפילו מת ואחר כך גירש צרתה מותרת אלא זו היא למעוטי מאי למעוטי כנס ואחר כך גירש
הניחא אי סבר לה כרבי ירמיה דאמר תברא מי ששנה זו לא שנה זו
והאי תנא סבר מיתה מפלת והאי תנא סבר נישואין הראשונים מפילים
זו היא למעוטי כנס ולבסוף גירש אלא אי סבר לה כרבא דאמר לעולם חד תנא הוא וזו ואין צריך לומר זו קתני זו היא למעוטי מאי על כרחך כרבי ירמיה סבירא ליה
ולרבא הניחא אי סבר לה כרב אשי זו היא למעוטי מת בלא גירש אלא אי סבר לה כרב נחמן זו היא למעוטי מאי על כרחך כרב אשי סבירא ליה:
מתני׳ וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות כיצד ספק קדושין זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק קדושין
ספק גרושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גרושין:
גמ׳ ואילו בגרושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני
מאי טעמא אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק
אמר ליה אביי אי הכי בקדושין נמי נימא אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק
התם לחומרא
האי חומרא דאתי לידי קולא הוא זימנין דאזיל הוא ומקדש לה לאחותה קדושי ודאי
ואי נמי זימנין דאתא אחר ומקדש לה לדידה קדושי ודאי וכיון דאסר לה מר לצרה לייבומי אמרי דקמא קדושין ודבתרא לאו קדושין
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
יבמות ל
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
גמ׳ טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר נכרית יבומי נמי מייבמה אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה ואפילו בחד אחא:
מתני׳ שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאת משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:
גמ׳ הא תו למה לי היינו הך השתא ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית אמרת נכרית אסורה הכא דנכרית הויא צרה לאחות אשה לא כל שכן
תנא הך תנא ברישא והך חזיא להתירא ושריא והדר חזיא לאיסורא
ואיידי דחביבה ליה אקדמה ומשנה לא זזה ממקומה:
מתני׳ שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואחר כך מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה מאי קא משמע לן תנינא הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת
מהו דתימא הני מילי היכא דלא איחזיא לה בנפילה ראשונה אבל היכא דאיחזיא לה בנפילה ראשונה אימא תישתרי קא משמע לן
הא נמי תנינא שני אחין נשואין שתי אחיות מת אחד מהם ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת
מהו דתימא התם הוא דאידחי לה מהאי ביתא לגמרי אבל הכא דלא אידחי לה מהאי ביתא לגמרי אימא מיגו דחזיא להאי נשוי נכרית חזיא נמי להאי קא משמע לן:
מתני׳ שלשה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות:
גמ׳ טעמא דגירש ואחר כך מת אבל מת ואחר כך גירש אסורה אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקה אפילו בתרי אחי
ולרב אשי קשיא דרב נחמן אמר לך רב אשי הוא הדין דאף על גב דלא עבד בה מאמר נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה והא דקתני מאמר לאפוקי בית שמאי דאמרי מאמר קונה
קנין גמור קא משמע לן דלא כבית שמאי
ולרב נחמן קשיא דרב אשי וכי תימא הוא הדין דאפילו מת ואחר כך גירש צרתה מותרת אלא זו היא למעוטי מאי למעוטי כנס ואחר כך גירש
הניחא אי סבר לה כרבי ירמיה דאמר תברא מי ששנה זו לא שנה זו
והאי תנא סבר מיתה מפלת והאי תנא סבר נישואין הראשונים מפילים
זו היא למעוטי כנס ולבסוף גירש אלא אי סבר לה כרבא דאמר לעולם חד תנא הוא וזו ואין צריך לומר זו קתני זו היא למעוטי מאי על כרחך כרבי ירמיה סבירא ליה
ולרבא הניחא אי סבר לה כרב אשי זו היא למעוטי מת בלא גירש אלא אי סבר לה כרב נחמן זו היא למעוטי מאי על כרחך כרב אשי סבירא ליה:
מתני׳ וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות כיצד ספק קדושין זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק קדושין
ספק גרושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גרושין:
גמ׳ ואילו בגרושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני
מאי טעמא אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק
אמר ליה אביי אי הכי בקדושין נמי נימא אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק
התם לחומרא
האי חומרא דאתי לידי קולא הוא זימנין דאזיל הוא ומקדש לה לאחותה קדושי ודאי
ואי נמי זימנין דאתא אחר ומקדש לה לדידה קדושי ודאי וכיון דאסר לה מר לצרה לייבומי אמרי דקמא קדושין ודבתרא לאו קדושין