Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ו׳ בניסן תשפ״ב | 7 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות לא

המצגת בפורמט pdf

הדף היום מוקדש ע”י דניאל ושרה ברלוביץ לכבוד בת המצווה של נכדתם, חמוטל מטלון.

מדוע לא הזכירה המשנה מקרה של ספק בגירושין כאשר זרק לה את הגט ולא ברור אם זה היה יותר קרוב אליו או קרוב אליה? רבא עונה, אבל אביי מנסה לברר מדוע לא נגיד אותם דברים גם בקידושין. המקרים שונים שכן במקרה של ספק לגבי גירושין, החזקה היא שהאישה נשואה ובכך הייתה פוטרת את הצרה, ואילו במקרה של ספק בקידושין, החזקה היא שהיא לא נשואה ולא יפטור את הצרה. לכן בקידושין אנו מחמירים והצרה עושה חליצה ​​ואין אנו חוששים שאולי בטעות אפשר לעשות יבום אם נתיר חליצה, כיון על סמך החזקה, היא חייבת בייבום. אביי מטיל ספק בהסבר שחזקה בגירושין תוביל אותנו להניח שהאישה נשואה והצרה פטורה, אז למה במקרה שנפל בית על בעל ואישה והרג את שניהם ואנחנו לא בטוחים מי מת ראשון , הצרה עושה חליצה ​​(למקרה שהבעל מת ראשון)? יש מקום להבחין בין שני המקרים – מובאות שתי הצעות שונות. שאלה נוספת עולה מהסבר על משנה בגיטין עח הקובע שבמקרה של ספק גירושין – כאשר לא ברור אם הגט היה קרוב יותר אליו – הצרה חולצת. הגמרא מנסה לחלק בין משנה זו למשנה שלנו – ששם היו שני כיתי עדים וכאן כת אחת. במקרה של שני כיתי עדים – אחד אמר שזה יותר קרוב אליו ואחד אמר שזה יותר קרוב אליה – כבר לא סומכים על חזקה. איך יודעים שמשנתינו היא רק בקבוצה אחת של עדים? והאם באמת בשתי קבוצות עדים אין אנו סומכים על החזקה? בהתבסס על מקור שאומר אחרת (שגם בשני כיתי עדים סומכים על חזקה), אנו דוחים הסבר זה ומציעים שהמשנה כללה למעשה את המקרה של ספק גירושין כאשר לא ברור אם הגט היה קרוב יותר אליו ומחייב חליצה. מה שנותר להסביר הוא מדוע משתמשת המשנה בלשון “זהו ספק גירושין…” שכנראה מוציאה מקרים אחרים. התשובה שניתנה היא שהיא שוללת מקרי קידושין הדומים למקרי הגירושין – כמו שטר שאין בו תאריך כי תאריך אינו חשוב בקידושין. למה? ניתנות שתי תשובות.

 

כיון דקא מצרכת חליצה מידע ידעי דחומרא בעלמא הוא אי הכי גירושין נמי ליתני וליצרכה חליצה ומידע ידעי דחומרא בעלמא הוא

אם אתה אומר חולצת מתייבמת הכא נמי אם אתה אומר חולצת מתייבמת ותתייבם ואין בכך כלום אחזקה קא קיימא

איתיביה אביי נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע איזה מהם מת ראשון צרתה חולצת ולא מתייבמת

אמאי הכא נמי נימא אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק

וכי תימא הכא נמי לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא שאם אתה אומר חולצת מתייבמת גירושין דשכיחי גזרו בהו רבנן מפולת דלא שכיחי לא גזרו בהו רבנן

אי נמי גירושין דקיימא ערוה דקא מוכח וצרתה קמצרכת לה חליצה אמרי קמו ביה רבנן בגיטא דגיטא מעליא הוא ואתו לייבומי לצרה מפולת מי קמו בהו רבנן במפולת

וגבי גירושין מי לא תנן והתנן היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת

ואמרינן למאי הלכתא דאי כהן הוא אסורה ליה ואי ערוה היא צרתה בעיא חליצה ולא אמרינן שאם אתה אומר חולצת מתייבמת

הא איתמר עלה רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא בשתי כיתי עדים עסקינן אחת אומרת קרוב לה ואחת אומרת קרוב לו דהוה ליה ספיקא דאורייתא ומתניתין דהכא בכת אחת דהוה ליה ספיקא דרבנן

וממאי דמתניתין דהכא בכת אחת דומיא דקדושין מה קדושין בכת אחת אף גרושין בכת אחת וקדושין גופייהו ממאי דבכת אחת דלמא בשתי כיתי עדים אי בשתי כיתי עדים תתייבם ואין בכך כלום

קיימי עדים וקאמרי קרוב לה ואת אמרת תתייבם ואין בכך כלום ותו בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא דאמרינן אוקי תרי לבהדי תרי ואשה אוקמה אחזקה

מידי דהוה אנכסי דבר שטיא דבר שטיא זבין נכסי אתו בי תרי ואמרי כשהוא חלים זבין ואתו בי תרי ואמרו כשהוא שוטה זבין ואמר רב אשי אוקי תרי להדי תרי

וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא

אלא אמר אביי יגיד עליו ריעו תנא בקידושין והוא הדין לגירושין תנא בגירושין והוא הדין לקידושין

אמר ליה רבא אי יגיד עליו ריעו מאי זהו דקתני

אלא אמר רבא כל שיש בקידושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקידושין וזהו דגירושין לאו דוקא אלא משום דתנא זהו בקידושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין

ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין הניחא למאן דאמר משום פירי ארוסה לית לה פירי

אלא למאן דאמר משום בת אחותו ליתקין זמן

משום דאיכא דמקדש בכספא ואיכא דמקדש בשטרא לא תקון רבנן זמן

אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי והא עבדא דאיכא דקני בכספא ואיכא בשטרא ותקון רבנן זמן התם רובא בשטרא הכא רובא בכספא

איבעית אימא משום דלא אפשר היכי ליעביד לינחה גבי דידה מחקה ליה לינחה גבי דידיה זמנין דבת אחותו היא ומחפה עלה

לינחה גבי עדים אי דזכירי ליתו ליסהוד ואי לא זמנין דחזו מכתבא ואתו מסהדי ורחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם

אי הכי בגירושין נמי נימא הכי התם להצלה דידה קאתי הכא לחובה דידה קאתי

מתני׳ שלשה אחין נשואין שלש נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות

שנאמר ומת אחד מהן יבמה יבא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין רבי שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה

גמ׳ ואי זיקת שני יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי אלא מדרבנן וגזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות

ונייבם לחדא וניחלוץ לחדא גזירה שמא יאמרו בית אחד מקצתו בנוי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

האם אפשר לשלוח עדות כתובה לבית דין? – גפ”ת 97

בסוגיה שלנו מופיעה דיון מפורסם בראשונים סביב הדין מפיהם ולא מפי כתבם. האם עדות יכולה להעשות רק בעל פה? האם אי אפשר לשלוח עדות כתובה לבית דין? לכאורה מפורש בסוגיה שעדות בכתב אינה קבילה, באל לר”ת יש הפתעה בקריאת הסוגיה. הצטרפו אלינו ללימוד מחלוקת קלאסית ומפורסמת בין רש”י לר”ת. ב”ה מחלוקת רש”י ור”ת – האם…

dm 111

דף משלהן 111 – קידושי ספק

 “הרי את מקודשת לי” – מה זה קידושי ספק ואיך נמנעים מהם קידושי ספק

יבמות לא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות לא

כיון דקא מצרכת חליצה מידע ידעי דחומרא בעלמא הוא אי הכי גירושין נמי ליתני וליצרכה חליצה ומידע ידעי דחומרא בעלמא הוא

אם אתה אומר חולצת מתייבמת הכא נמי אם אתה אומר חולצת מתייבמת ותתייבם ואין בכך כלום אחזקה קא קיימא

איתיביה אביי נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע איזה מהם מת ראשון צרתה חולצת ולא מתייבמת

אמאי הכא נמי נימא אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק

וכי תימא הכא נמי לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא שאם אתה אומר חולצת מתייבמת גירושין דשכיחי גזרו בהו רבנן מפולת דלא שכיחי לא גזרו בהו רבנן

אי נמי גירושין דקיימא ערוה דקא מוכח וצרתה קמצרכת לה חליצה אמרי קמו ביה רבנן בגיטא דגיטא מעליא הוא ואתו לייבומי לצרה מפולת מי קמו בהו רבנן במפולת

וגבי גירושין מי לא תנן והתנן היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת

ואמרינן למאי הלכתא דאי כהן הוא אסורה ליה ואי ערוה היא צרתה בעיא חליצה ולא אמרינן שאם אתה אומר חולצת מתייבמת

הא איתמר עלה רבה ורב יוסף דאמרי תרווייהו הכא בשתי כיתי עדים עסקינן אחת אומרת קרוב לה ואחת אומרת קרוב לו דהוה ליה ספיקא דאורייתא ומתניתין דהכא בכת אחת דהוה ליה ספיקא דרבנן

וממאי דמתניתין דהכא בכת אחת דומיא דקדושין מה קדושין בכת אחת אף גרושין בכת אחת וקדושין גופייהו ממאי דבכת אחת דלמא בשתי כיתי עדים אי בשתי כיתי עדים תתייבם ואין בכך כלום

קיימי עדים וקאמרי קרוב לה ואת אמרת תתייבם ואין בכך כלום ותו בשתי כיתי עדים נמי ספיקא דרבנן היא דאמרינן אוקי תרי לבהדי תרי ואשה אוקמה אחזקה

מידי דהוה אנכסי דבר שטיא דבר שטיא זבין נכסי אתו בי תרי ואמרי כשהוא חלים זבין ואתו בי תרי ואמרו כשהוא שוטה זבין ואמר רב אשי אוקי תרי להדי תרי

וארעא אוקמא בחזקת בר שטיא

אלא אמר אביי יגיד עליו ריעו תנא בקידושין והוא הדין לגירושין תנא בגירושין והוא הדין לקידושין

אמר ליה רבא אי יגיד עליו ריעו מאי זהו דקתני

אלא אמר רבא כל שיש בקידושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקידושין וזהו דגירושין לאו דוקא אלא משום דתנא זהו בקידושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקידושין

ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין הניחא למאן דאמר משום פירי ארוסה לית לה פירי

אלא למאן דאמר משום בת אחותו ליתקין זמן

משום דאיכא דמקדש בכספא ואיכא דמקדש בשטרא לא תקון רבנן זמן

אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי והא עבדא דאיכא דקני בכספא ואיכא בשטרא ותקון רבנן זמן התם רובא בשטרא הכא רובא בכספא

איבעית אימא משום דלא אפשר היכי ליעביד לינחה גבי דידה מחקה ליה לינחה גבי דידיה זמנין דבת אחותו היא ומחפה עלה

לינחה גבי עדים אי דזכירי ליתו ליסהוד ואי לא זמנין דחזו מכתבא ואתו מסהדי ורחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם

אי הכי בגירושין נמי נימא הכי התם להצלה דידה קאתי הכא לחובה דידה קאתי

מתני׳ שלשה אחין נשואין שלש נכריות ומת אחד מהן ועשה בה השני מאמר ומת הרי אלו חולצות ולא מתייבמות

שנאמר ומת אחד מהן יבמה יבא עליה שעליה זיקת יבם אחד ולא שעליה זיקת שני יבמין רבי שמעון אומר מייבם לאיזו שירצה וחולץ לשניה

גמ׳ ואי זיקת שני יבמין דאורייתא חליצה נמי לא תיבעי אלא מדרבנן וגזירה שמא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחד מתייבמות

ונייבם לחדא וניחלוץ לחדא גזירה שמא יאמרו בית אחד מקצתו בנוי

גלול כלפי מעלה