Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בניסן תשפ״ב | 14 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות לח

הדף היום מוקדש ע”י אליסה הרטסטיין לכבוד בתה שסיימה את הצבא היום. ובהכרת תודה לכל החיילים וחיילות שמגינים על ארצינו. 

הדף היום מוקדש ע”י מונה ודויד שוורץ לעילוי נשמת מרים אטל בת אהרון הלוי ומירל מלצר.

הדף היום מוקדש ע”י מדינה קורן לעילוי נשמת סבתה וסבה ביילה טויבה בת אברהם אריה וצירל דבורה ויעקב בן מאיר זב ומלכה רשא.

במקרה שבו הילד נולד ספק בן תשעה לבעל הראשון וספק בן שבעה ליבם, באילו מקרים הילד יכול לרשת מהבעל הראשון או היבם, בני היבם או הסבא? ברוב המקרים טענותיו אינן מבוססות (ספק), אולם במקרים בהם יש לו טענת ודאי, הוא יכול לגבות. כאשר אישה ממתינה לייבום (שומרת יבם), מה מצב רכושה שנופלת לה בירושה או מתנה? בית שמאי ובית הלל מסכימים שהיא יכולה למכור את רכושה לפי רצונה מאחר שליבם הפוטנציאלי אין זכויות בנכסיה. אבל אם היא מתה, חלוקים בדעתם מי יורש את רכושה – האם זה חוזר למשפחתה או זה הולך ליבם? מובאים ארבעה הסברים שונים להסביר דברי המשנה וההבדל בין שני חלקי המשנה – מדוע שניהם מסכימים לגבי המקרה הראשון שיש לאישה זכויות ברורות ברכוש, אך חלוקים לגבי השני? לדברי עולא, כל אחד מהם מתייחס למצב אחר – בחלק הראשון האישה הייתה רק מאורסת לבעלה הראשון שנפטר והחלק השני מתייחס לנשואה. יחסיה עם היבם בחלק הראשון נחשבים לספק מאורסת ובחלק השני, ספק נשואה. לדברי רבה, בשני המקרים היא הייתה נשואה; ההבדל הוא שבחלק הראשון היא עדיין הייתה בחיים, ובמקרה זה תביעתה לנכס חזקה יותר מאשר בחלק השני כאשר היא כבר לא בחיים ולאנשים שטוענים זכויות עליו אין לאף אחד טענה ברורה ברכוש, למרות שהיבם מוחזק ברכוש. לפיכך, בחלק השני, פוסקים בית שמאי שחולקים את הרכוש. אביי מקשה על רבה – האם באמת בית שמאי סבור שבמקרה שבו יש לאחד תביעת ודאי (היבם שמוחזק ברכוש) ותביעת האחר ספק, ספק מוציא מידי ודאי ומשפחת האישה יכולה לקבל חצי מהרכוש? שאלה זו מתחזקת במשנה בבבא בתרא קנז בעניין בית שנפל והורג אדם ואביו, ולא ברור מי נפטר ראשון ומתחוללת מחלוקת בין יורשי הבן לבין בעל חוב של האדם. בית שמאי פוסק שמחלקים את הנכסים. מדוע לא אומרים שהיורשים מוחזקים ברכוש ולכן יש להם טענת ודאי ואילו לבעל חוב אין? בית שמאי נותן לבעל חוב זכויות לגבות מסיבה אחרת, המוכחת מהלכות סוטה – אם בעלה נפטר לפני שתיית מי הסוטה, בית שמאי קובעים כי היא יכולה לגבות כתובתה למרות שאין לה תביעת ודאי. נראה שניתן להסיק כי שטר העומד לגבות כגבוי דמי. מדוע אביי לא הקשה על רבה ממקרה הסוטה? אולי הכתובה שונה שכן היא הוקמה כדי להגן על הנשים על מנת לעודד אותן להתחתן ולכן ניתן לגבות אותה גם ללא תביעת ודאי. מדוע לא הקשה אביי על רבה מהכתובה במשנתנו שבה אין למשפחת האישה תביעת ודאי על רכושה בעוד שליבם יש תביעת ודאי (שהרכוש מוחזק ברשותו) ובכל זאת הם מחלקים את הרכוש לפי בית שמאי? כדי לענות על השאלה, הם מבינים את המשנה בצורה אחרת וטוענים שדין בית שמאי של יחלוקו לא מתייחס למקרה של הרכוש שהיה מוחזק בידי היבם. אביי מביא הסבר שלישי לשני חלקי המשנה בהבחנה בין מתי הגיע הרכוש לאישה. החלק הראשון מתייחס לרכוש שניתן לה כשהמתינה לייבום, ולכן אין ליבם טענה ברכוש. השני היה רכוש שניתן לה כשהייתה נשואה לבעל הראשון, שאז יעבור ליבם עם מות הבעל.

דרכי חד גבך הוא אבל הכא מי איכא למימר הכי

ורבי ירמיה אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דאמר ליה אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו אבל הכא מי איכא למימר הכי

ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא ספק אמר האי גברא בר מיתנא הוא ופלגא דידי הוא יבם אמר את בראי דידי את ולית לך ולא מידי

הוי יבם ודאי וספק ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי

ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא ספק אמר ההוא גברא בר מיתנא הוא ופלגא דידי הוא ובני יבם אמרי אחונא את ומנתא אית לך בהדן

פלגא דקמודי להו שקלי תילתא דקא מודו ליה שקל פש להו דנקא הוי ממון המוטל בספק וחולקין

סבא ויבם בנכסי ספק או סבא וספק בנכסי יבם

הוי ממון המוטל בספק וחולקין

מתני׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים

מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים ויוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים ויוצאין עמה בחזקת יורשי האב

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובה על נכסי בעלה הראשון

גמ׳ מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי

אמר עולא רישא דנפלה כשהיא ארוסה וסיפא דנפלה כשהיא נשואה

וקסבר עולא זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה

זיקת נשואה עושה ספק נשואה

זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה דאי סלקא דעתך ודאי ארוסה מודים בית הלל שמוכרת ונותנת וקיים

והתנן נפלו לה נכסים משנתארסה בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים אלא שמע מינה זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה

זיקת נשואה עושה ספק נשואה דאי סלקא דעתך ודאי נשואה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב

והתנן נפלו לה נכסים משנישאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות אלא שמע מינה זיקת נשואה עושה ספק נשואה

אמר ליה רבה אדמפלגי בגופה ולאחר מיתה לפלגו בחייה ולפירות

אלא אמר רבה אידי ואידי דנפלה כשהיא נשואה וזיקת נשואה עושה ספק נשואה רישא דאיהי קיימא הוה לה איהי ודאי ואינהו ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי

סיפא דמתה הללו באין לירש והללו באין לירש ויחלוקו

איתיביה אביי ולבית שמאי אין ספק מוציא מידי ודאי והתנן נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל מורישיו והיו עליו כתובת אשה ובעל חוב

יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואחר כך מת האב ובעל חוב אומר האב מת ראשון ואחר כך מת הבן

בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן

והא הכא יורשי האב ודאי ובעל חוב ספק וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי

קסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי

ומנא תימרא דתנן מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובתן ואינן שותות ובית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובתן

או שותות והביא האיש את אשתו אמר רחמנא וליכא אלא מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובתן

והא הכא דספק הוא ספק זנאי ספק לא זנאי וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי אלא שמע מינה שטר העומד לגבות כגבוי דמי

ואביי לותביה מהא דלמא כתובת אשה שאני משום חינא

ולותביה כתובה דמתניתין

לא פליגי ולא והא קתני מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים ויוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן

הכי קאמר מתה מה יעשה בכתובתה ושבקה נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ולא קתני יורשי האב עם יורשי הבעל שמע מינה

אביי אמר רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם סיפא דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות לח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות לח

דרכי חד גבך הוא אבל הכא מי איכא למימר הכי

ורבי ירמיה אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דאמר ליה אי שתקת שתקת ואי לא מהדרנא שטרא למרייהו ולא מצית לאשתעויי דינא בהדייהו אבל הכא מי איכא למימר הכי

ספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא ספק אמר האי גברא בר מיתנא הוא ופלגא דידי הוא יבם אמר את בראי דידי את ולית לך ולא מידי

הוי יבם ודאי וספק ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי

ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי סבא ספק אמר ההוא גברא בר מיתנא הוא ופלגא דידי הוא ובני יבם אמרי אחונא את ומנתא אית לך בהדן

פלגא דקמודי להו שקלי תילתא דקא מודו ליה שקל פש להו דנקא הוי ממון המוטל בספק וחולקין

סבא ויבם בנכסי ספק או סבא וספק בנכסי יבם

הוי ממון המוטל בספק וחולקין

מתני׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים

מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים ויוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן כתובה בחזקת יורשי הבעל נכסים הנכנסים ויוצאין עמה בחזקת יורשי האב

כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ובלבד שתהא כתובה על נכסי בעלה הראשון

גמ׳ מאי שנא רישא דלא פליגי ומאי שנא סיפא דפליגי

אמר עולא רישא דנפלה כשהיא ארוסה וסיפא דנפלה כשהיא נשואה

וקסבר עולא זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה

זיקת נשואה עושה ספק נשואה

זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה דאי סלקא דעתך ודאי ארוסה מודים בית הלל שמוכרת ונותנת וקיים

והתנן נפלו לה נכסים משנתארסה בית שמאי אומרים תמכור ובית הלל אומרים לא תמכור אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה קיים אלא שמע מינה זיקת ארוסה עושה ספק ארוסה

זיקת נשואה עושה ספק נשואה דאי סלקא דעתך ודאי נשואה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב

והתנן נפלו לה נכסים משנישאת אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה שהבעל מוציא מיד הלקוחות אלא שמע מינה זיקת נשואה עושה ספק נשואה

אמר ליה רבה אדמפלגי בגופה ולאחר מיתה לפלגו בחייה ולפירות

אלא אמר רבה אידי ואידי דנפלה כשהיא נשואה וזיקת נשואה עושה ספק נשואה רישא דאיהי קיימא הוה לה איהי ודאי ואינהו ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי

סיפא דמתה הללו באין לירש והללו באין לירש ויחלוקו

איתיביה אביי ולבית שמאי אין ספק מוציא מידי ודאי והתנן נפל הבית עליו ועל אביו עליו ועל מורישיו והיו עליו כתובת אשה ובעל חוב

יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואחר כך מת האב ובעל חוב אומר האב מת ראשון ואחר כך מת הבן

בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן

והא הכא יורשי האב ודאי ובעל חוב ספק וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי

קסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי

ומנא תימרא דתנן מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובתן ואינן שותות ובית הלל אומרים או שותות או לא נוטלות כתובתן

או שותות והביא האיש את אשתו אמר רחמנא וליכא אלא מתוך שלא שותות לא נוטלות כתובתן

והא הכא דספק הוא ספק זנאי ספק לא זנאי וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי אלא שמע מינה שטר העומד לגבות כגבוי דמי

ואביי לותביה מהא דלמא כתובת אשה שאני משום חינא

ולותביה כתובה דמתניתין

לא פליגי ולא והא קתני מתה מה יעשה בכתובתה ובנכסים הנכנסים ויוצאין עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן

הכי קאמר מתה מה יעשה בכתובתה ושבקה נכסים הנכנסים והיוצאים עמה בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ולא קתני יורשי האב עם יורשי הבעל שמע מינה

אביי אמר רישא דנפלו לה כשהיא שומרת יבם סיפא דנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל

גלול כלפי מעלה