Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ח׳ באדר ב׳ תשפ״ב | 11 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות ד

הדף היום מוקדש ע”י רונית עיני לכבוד בנה יאיר עזרא. “היום נכנס בנעם עול המצוות וזוכה לסיים עם אחיו את מסכת מגילה. שתזכה לגדול בתורה ולסיים עוד הרבה מסכתות וספרים בעז’ה.”

הדף היום מוקדש לרפואת דבורה בת אתה אלקה מיכלה.

מהיכן נלמד שמצוות עשה דוחה מצוות לא תעשה? התשובה הראשונה היא ללמוד אותה מסמיכות פרשיות של ציצית ושעטנז בספר דברים שבאה ללמד שהמצוות עשה של ציצית דוחה מצוות לא תעשה של של שעטנז. מהיכן אנו למדים שאנו יכולים ללמוד דינים מסמיכות פרשיות? רבי יהודה דורש סמוכים רק בספר דברים. מאיפה זה נלמד? יש המסבירים שכאשר רבי יהודה דורש סמוכים בספר דבירם, זה משום שברור מההקשר שהפסוק נמצא כאן לשם כך. אחרים אומרים שזה בגלל שהפסוק מיותר שם. שתי אפשרויות אלו מוסברות הן לגבי האיסור על גבר לקיים יחסי מין עם אנוסת אביו והן לגבי פרשת ציצית ושעטנז. הגמרא מעלה קושי בטענה שבשעטנז בפסוק מיותר שכן נראה שהיה צורך לבירור ההלכות. בסופו של דבר הם מציעים שהמילים ‘צמר ופשתים’ היו מיותרות כפי שהסבירו מבית מדרשו של רבי ישמעאל ש’בגד’ בתורה פירושו תמיד צמר ופשתים. אבל עולה עוד קושי – אם לא נאמר צמר ופשתים, ממילא היינו מבינים שציצית הם צמר ופשתים (שעטנז) כמו שנאמר בבמדבר להכניס תכלת, צמר, בתוך בגד (שכולל גם פשתים לשיטתו). זה לא קושי שכן ניתן היה להסביר את הפסוק הזה אחרת, כפי שמסביר אותו רבא.

 

דכתיב לא תלבש שעטנז גדלים תעשה לך

ואמר רבי אלעזר סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר

ואמר רב ששת אמר רבי אלעזר משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה שנאמר לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדיו

ואמר רב יוסף אפילו למאן דלא דריש סמוכים בעלמא במשנה תורה דריש דהא רבי יהודה בעלמא לא דריש ובמשנה תורה דריש

ובעלמא מנלן דלא דריש דתניא בן עזאי אומר נאמר מכשפה לא תחיה ונאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת סמכו ענין לו מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשפה בסקילה

אמר לו רבי יהודה וכי מפני שסמכו ענין לו נוציא זה לסקילה

אלא אוב וידעוני בכלל מכשפים היו ולמה יצאו להקיש להם ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה

ובמשנה תורה מנלן דדריש דתנן נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו

ואמר רב גידל אמר רב מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו לא יגלה

וממאי דבאנוסה כתיב מעילויה דקרא דכתיב ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וסמיך ליה לא יקח איש וגו׳

ורבנן אי הוה סמיך ליה כדקאמרת השתא דלא סמיך ליה (דכתיב לא יקח איש את אשת אביו בנתים)

בשומרת יבם הכתוב מדבר ולעבור עליו בשני לאוין

ובמשנה תורה מאי טעמא דדריש איבעית אימא משום דמוכח ואיבעית אימא משום דמופני

איבעית אימא משום דמוכח דאם כן לכתביה רחמנא גבי עריות ואיבעית אימא משום דמופני דאם כן לכתוב רחמנא לא יקח איש את אשת אביו לא יגלה כנף אביו למה לי

שמע מינה לאפנויי וגבי ציצית נמי איבעית אימא משום דמוכח ואיבעית אימא משום דמופנה

איבעית אימא משום דמוכח דאם כן לכתביה רחמנא גבי פרשת ציצית למאי הלכתא כתביה הכא ואיבעית אימא משום דמופנה מכדי כתב ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך לא תלבש שעטנז למה לי שמע מינה לאפנויי

הני מצרך צריכי דאי כתב רחמנא לא יעלה עליך הוה אמינא כל דרך העלאה אסר רחמנא ואפילו מוכרי כסות כתב רחמנא לא תלבש שעטנז דומיא דלבישה דאית ביה הנאה

ואי כתב רחמנא לא תלבש הוה אמינא דוקא לבישה דנפיש הנייתה אבל העלאה לא כתב רחמנא לא יעלה עליך

אם כן לכתוב רחמנא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים למה לי

מכדי כתב ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ותנא דבי רבי ישמעאל הואיל ונאמרו בתורה סתם בגדים ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים צמר ופשתים דכתב רחמנא למה לי שמע מינה לאפנויי

ואכתי איצטריך סלקא דעתך אמינא העלאה היא דלא נפיש הנאתה אבל לבישה דנפיש הנייתה כל תרי מיני אסר רחמנא כתב רחמנא צמר ופשתים

אם כן לשתוק קרא מיניה ותיתי שעטנז שעטנז מהעלאה

ותנא דבי רבי ישמעאל טעמא דכתב רחמנא צמר ופשתים הא לאו הכי כלאים בציצית הוה אמינא דאסר רחמנא והכתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם

ותנא דבי רבי ישמעאל כל בגדים צמר ופשתים הם ואמר רחמנא עביד ליה תכלת ותכלת עמרא הוא וממאי דתכלת עמרא הוא מדשש כיתנא תכלת עמרא הוא

איצטריך סלקא דעתך אמינא כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים

הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין

והא תנא דבי רבי ישמעאל לית ליה דרבא

איצטריך סלקא דעתך אמינא כי דיוקא דרבא הכנף מין כנף והכי קאמר רחמנא עביד ליה צמר לצמר ופשתים לפשתים וכי עבידת צמר לצמר צבעיה אבל צמר לפשתים ופשתים לצמר לא כתב רחמנא צמר ופשתים דאפילו צמר לפשתים ופשתים לצמר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

ייבום וחליצה - דף משלהן פרק 108

ייבום וחליצה – דף משלהן פרק 108

חמוטל ושירה פותחת את סדר נשים ומסכת ייבמות     ייבום, חליצה, סדר נשים, מסכת יבמות

גפת בדף היומי

האם עשה דוחה לא תעשה של כרת? – גפ”ת 94

יבום היא מצוות עשה שדוחה לא תעשה של אשת אח שיש בו כרת! האם תמיד מצוות עשה דוחות לא תעשה שיש בו כרת? איך יכול להיות שמצוות העשה חזקות יותר ממצוות לא תעשה הרי הכל נאמר מפיו של הקב”ה. מה אנחנו לומדים מסוגיות אלו על כל עולם המצוות? הצטרפו אלינו לגפת ראשונה על הסוגיה הארוכה…

WhatsApp Image 2022-03-07 at 12.22.48

הקדמה למסכת יבמות

השיעור מוקדש ע”י ולרי אדלר לכבוד האחיינית, ד”ר איילת הופמן ליבזון.  “בדומה לכל מי שכבר למדו את ההקדמות הקודמות של איילת, אני מצפה לשמוע את סקירתה על מסכת יבמות. זה תענוג נוסף עבורי, במסע שלי עם הדרן והדף היומי.”

יבמות ד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות ד

דכתיב לא תלבש שעטנז גדלים תעשה לך

ואמר רבי אלעזר סמוכים מן התורה מנין שנאמר סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר

ואמר רב ששת אמר רבי אלעזר משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה שנאמר לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה כי ישבו אחים יחדיו

ואמר רב יוסף אפילו למאן דלא דריש סמוכים בעלמא במשנה תורה דריש דהא רבי יהודה בעלמא לא דריש ובמשנה תורה דריש

ובעלמא מנלן דלא דריש דתניא בן עזאי אומר נאמר מכשפה לא תחיה ונאמר כל שוכב עם בהמה מות יומת סמכו ענין לו מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשפה בסקילה

אמר לו רבי יהודה וכי מפני שסמכו ענין לו נוציא זה לסקילה

אלא אוב וידעוני בכלל מכשפים היו ולמה יצאו להקיש להם ולומר לך מה אוב וידעוני בסקילה אף מכשפה בסקילה

ובמשנה תורה מנלן דדריש דתנן נושא אדם אנוסת אביו ומפותת אביו אנוסת בנו ומפותת בנו רבי יהודה אוסר באנוסת אביו ומפותת אביו

ואמר רב גידל אמר רב מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו כנף שראה אביו לא יגלה

וממאי דבאנוסה כתיב מעילויה דקרא דכתיב ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף וסמיך ליה לא יקח איש וגו׳

ורבנן אי הוה סמיך ליה כדקאמרת השתא דלא סמיך ליה (דכתיב לא יקח איש את אשת אביו בנתים)

בשומרת יבם הכתוב מדבר ולעבור עליו בשני לאוין

ובמשנה תורה מאי טעמא דדריש איבעית אימא משום דמוכח ואיבעית אימא משום דמופני

איבעית אימא משום דמוכח דאם כן לכתביה רחמנא גבי עריות ואיבעית אימא משום דמופני דאם כן לכתוב רחמנא לא יקח איש את אשת אביו לא יגלה כנף אביו למה לי

שמע מינה לאפנויי וגבי ציצית נמי איבעית אימא משום דמוכח ואיבעית אימא משום דמופנה

איבעית אימא משום דמוכח דאם כן לכתביה רחמנא גבי פרשת ציצית למאי הלכתא כתביה הכא ואיבעית אימא משום דמופנה מכדי כתב ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך לא תלבש שעטנז למה לי שמע מינה לאפנויי

הני מצרך צריכי דאי כתב רחמנא לא יעלה עליך הוה אמינא כל דרך העלאה אסר רחמנא ואפילו מוכרי כסות כתב רחמנא לא תלבש שעטנז דומיא דלבישה דאית ביה הנאה

ואי כתב רחמנא לא תלבש הוה אמינא דוקא לבישה דנפיש הנייתה אבל העלאה לא כתב רחמנא לא יעלה עליך

אם כן לכתוב רחמנא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים למה לי

מכדי כתב ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך ותנא דבי רבי ישמעאל הואיל ונאמרו בתורה סתם בגדים ופרט לך הכתוב באחד מהן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים צמר ופשתים דכתב רחמנא למה לי שמע מינה לאפנויי

ואכתי איצטריך סלקא דעתך אמינא העלאה היא דלא נפיש הנאתה אבל לבישה דנפיש הנייתה כל תרי מיני אסר רחמנא כתב רחמנא צמר ופשתים

אם כן לשתוק קרא מיניה ותיתי שעטנז שעטנז מהעלאה

ותנא דבי רבי ישמעאל טעמא דכתב רחמנא צמר ופשתים הא לאו הכי כלאים בציצית הוה אמינא דאסר רחמנא והכתיב ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם

ותנא דבי רבי ישמעאל כל בגדים צמר ופשתים הם ואמר רחמנא עביד ליה תכלת ותכלת עמרא הוא וממאי דתכלת עמרא הוא מדשש כיתנא תכלת עמרא הוא

איצטריך סלקא דעתך אמינא כדרבא דרבא רמי כתיב הכנף מין כנף וכתיב צמר ופשתים

הא כיצד צמר ופשתים פוטרין בין במינן בין שלא במינן שאר מינין במינן פוטרין שלא במינן אין פוטרין

והא תנא דבי רבי ישמעאל לית ליה דרבא

איצטריך סלקא דעתך אמינא כי דיוקא דרבא הכנף מין כנף והכי קאמר רחמנא עביד ליה צמר לצמר ופשתים לפשתים וכי עבידת צמר לצמר צבעיה אבל צמר לפשתים ופשתים לצמר לא כתב רחמנא צמר ופשתים דאפילו צמר לפשתים ופשתים לצמר

גלול כלפי מעלה