יבמות מב

לאחר שלשה אין צריכה להמתין שלשה חדשים

הוי השלשה חדשים שאמרו משעת מיתת הבעל ולא משעת חליצת היבם

מאי שנא מגט דרב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה

אמר רבא קל וחומר איסור כרת התרת איסור לאו לא כל שכן:

וכן שאר כל הנשים: בשלמא יבמה כדאמרן אלא שאר כל הנשים אמאי

אמר רב נחמן אמר שמואל משום דאמר קרא להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני

מתיב רבא לפיכך גר וגיורת צריכין להמתין שלשה חדשים הכא מאי להבחין איכא

הכא נמי איכא להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שלא נזרע בקדושה

רבא אמר גזירה שמא ישא את אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מאמו

ויוציא את אמו לשוק ויפטור את יבמתו לשוק

מתיב רב חנניה בכולן אני קורא בהן משום תקנת ערוה וכאן משום תקנת ולד ואם איתא כולהו משום תקנת ערוה

האי משום תקנת ולד דלא לפגע בהו ערוה

בשלמא תמתין שני חדשים ותנשא לא דהיינו ספיקא אי בר תשעה לקמא אי בר שבעה לבתרא

אלא תמתין חדש אחד ותנשא ואי לשבעה ילדה האי בר שבעה לבתרא הוא ואי לתמניא ילדה האי בר תשעה לקמא הוא

אי נמי לתמניא ילדה איכא למימר דבתרא הוא דלמא אישתהויי אישתהא חדש אחד ואיעבר

ותמתין שני חדשים ומחצה ותנשא דאי לשבעה ילדה האי בר שבעה לבתרא הוא ואי לשיתא ופלגא ילדה האי בר תשעה לקמא הוא דאי בר בתרא הוא בר שיתא ופלגא לא חיי

אי נמי לשיתא ופלגא ילדה איכא למימר דבתרא הוא דאמר מר זוטרא אפילו למאן דאמר יולדת לתשעה אינה יולדת למקוטעין ילדה לשבעה יולדת למקוטעין

שנאמר ויהי לתקפות הימים מעוט תקופות שתים מעוט ימים שנים

ותמתין משהו ותנשא וכי מלו שלשה חדשים לבדקה

אמר רב ספרא אין בודקין את הנשואות שלא יתגנו על בעליהן ונבדקה בהלוכה

אמר רמי בר חמא אשה מחפה עצמה כדי שיירש בנה בנכסי בעלה

היכא דקים לן דמעוברת היא תנשא אלמה תניא לא ישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו ואם נשא יוציא ולא יחזיר עולמית

גזרה שמא תעשה עוברה סנדל אי הכי דידיה נמי

אי למאן דאמר במוך במוך ואי למאן דאמר מן השמים ירחמו מן השמים ירחמו

הכא נמי אי למאן דאמר במוך במוך אי למאן דאמר מן השמים ירחמו מן השמים ירחמו

אלא משום דחסה אי הכי דידיה נמי דידיה חייס עילויה הכא נמי חייס עילויה

אלא סתם מעוברת למניקה קיימא

דלמא איעברה ומעכר חלבה וקטלה ליה אי הכי דידיה נמי דידיה ממסמסא ליה בביצים וחלב דידה נמי ממסמסא ליה בבצים וחלב לא יהב לה בעל וליתבעיניה ליורשים אמר אביי אשה בושה לבא לבית דין והורגת את בנה:

אחת בתולות ואחת בעולות: הי ניהו בתולות והי ניהו ארוסות הי ניהו בעולות והי ניהו נשואות

אמר רבי יהודה הכי קאמר אחת בתולות ואחת בעולות שנתארמלו או שנתגרשו בין מן הארוסין בין מן הנשואין

רבי אלעזר לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי אסי אמר ליה מאי אמור רבנן בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי

מכלל דיחידאה פליג עליה אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס בבית בעלה או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין או שהיה בעלה זקן או חולה או שהיתה היא חולה

או שהפילה אחר מיתת בעלה או שהיתה עקרה או זקנה או קטנה או אילונית או שאינה ראויה לילד צריכה להמתין שלשה חדשים דברי רבי מאיר רבי יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד

אמר רבי חייא בר אבא חזר בו רבי יוחנן אמר רב יוסף אי הדר ביה ממתניתין דכרמא הדר ביה דתניא אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין שלשה חדשים

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא כי עיילת לקמיה דרבי אבהו רמי ליה מי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להם שלשה חדשים אחת בתולות ואחת בעולות

אמר ליה דרמא לך הא לא חש לקמחיה סתם ואחר כך מחלוקת היא ואין הלכה כסתם דאמר רב פפא ואיתימא רבי יוחנן מחלוקת ואחר כך סתם הלכה כסתם סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם

מסתמיך ואזיל רבי אבהו אכתפיה דרבי נחום שמעיה מנקיט ואזיל הלכתא מיניה בעא מיניה מחלוקת ואחר כך סתם מאי אמר ליה הלכה כסתם סתם ואחר כך מחלוקת מאי אמר ליה אין הלכה כסתם

סתמא דמתניתין ומחלוקת בברייתא מאי אמר ליה הלכה כסתם מחלוקת במתניתין וסתמא בברייתא מאי אמר ליה