Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ח בניסן תשפ״ב | 19 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות מג

רבי אבהו אמר שבכל פעם שיש סתם משנה ומחלוקת בברייתא, אנו פוסקים כפי המשנה. מעלים קושי נגדו מתוך סתם משנה בכלים יג:ח שמופיע בבריתתא כמחלוקת ולא פוסקים כפי המשנה. ענה רבי אבהו שמשנה זו יוצאת מן הכלל כי רבי יוחנן וריש לקיש אמרו שהמשנה עצמה אינה מדויקת. מה במשנה לא הייתה מדויקת? הגמרא מציעה מספר אפשרויות עד שמצאה תשובה שלא נדחתה – שהמשנה בעצם נגמרה במילים “זו דברי רבי שמעון” ולכן לא הייתה סתם משנה. ישנן דעות שונות לגבי כמה זמן בדיוק צריכה אישה להמתין בכדי להתארס לאחר מות בעלה או גירושין? האם צריך שלושה חודשים שלמים או שזה יכול להיות חודשיים וחצי? אם יש צורך בשלושה חודשים מלאים, האם יום הפטירה/יום האירוסין נכלל בספירה? רבי יוסי אמר במשנה שאלמנה אינה יכולה להתארס מיד משום שהיא צריכה להתאבל. קושי מועלה מהלכות תשעה באב והימים שקדמו לו שיש בהם דיני אבילות ובכל אופן מותר להתארס. מוצעים מספר פתרונות, חלקם משנים את נוסח המשנה. כל התשובות שהובאו נדחות ומביאים סוג אחר של תירוץ – שזה מחלוקת תנאים וכל מקור הולך לפי דעה אחרת. רב אשי מעלה שאלה גם על תשובה זו וכדי לפתור את הקושי, מבחין בין אבלות בתשעה באב לבין אבלות על קרוב משפחה שמת, שכן הם אינם אותו סוג של אבלות.

וכי רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו

אמר ליה והא תנן מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתיירו בו שתים טמאות ואחת טהורה וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות

של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור נשתיירו בו שלש במקום אחד טמא היתה החיצונה אחת מהן טהור ניטלו שנים ועשאן למלקט טמאות אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה

וקיימא לן דאין הלכה כאותה משנה אמר ליה בר מינה דההיא דרבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו זו אינה משנה

מאי טעמא אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אידי בריה דרב איקא משום דקשיא רישא לסיפא דקתני של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור הא נשתיירו בו שתים במקום אחד טמא והדר תני נשתיירו בו שלש טמא שלש אין שתים לא

ומאי קושיא דלמא הא בגווייתא הא בברייתא

אלא מהכא דקתני וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות ואף על גב דלא התקינה אימא סיפא אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה התקינה אין לא התקינה לא

אמר אביי ומאי קושיא דלמא הא בקתייהו הא בלא קתייהו

אמר רב פפא ומאי קושיא ודלמא הא בקטינתא הא באלימתא

אלא משום דמסיימי בה דווקני זו רבי שמעון

שלח רבי חייא בר אבין מארסין תוך שלשה וכן עושים מעשה

וכן היה רבי אלעזר מלמדנו משום רבי חנינא הגדול רובו של ראשון ורובו של שלישי ואמצעי שלם

אמימר שרא ליארס ביום תשעים אמר ליה רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו ההוא לענין מינקת איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין עשרים וארבעה חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו

והא ההוא דעבד סעודת אירוסין ביום תשעים ואפסדיה רבא לסעודתיה ההיא סעודת נשואין הואי

והלכתא צריכה להמתין עשרים וארבעה חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו וצריכה להמתין שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו

חוץ מן האלמנה וכו׳ אמר רב חסדא קל וחומר ומה במקום שאסור לכבס מותר ליארס מקום שמותר לכבס אינו דין שמותר ליארס

מאי היא דתנן שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותר מפני כבוד השבת ותניא קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין

כי תניא ההיא קודם דקודם (תניא)

אמר רבא וקודם דקודם נמי קל וחומר ומה במקום שאסור לישא וליתן מותר ליארס מקום שמותר לישא וליתן אינו דין שמותר ליארס

לא תימא דרבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו אלא אימא כל הנשים ינשאו

ולית ליה לרבי יוסי להבחין

לית ליה ואיבעית אימא לעולם אית ליה ואימא רבי יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו

אי הכי היינו רבי יהודה איכא בינייהו נשואה ליארס רבי יהודה סבר נשואה מותרת ליארס ורבי יוסי סבר נשואה אסורה ליארס

וסבר רבי יוסי נשואה אסורה ליארס והתניא רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלה שלשים יום וכולן לא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים

האי מאי קושיא אילימא דקתני רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו מי אלימא ממתניתין דאוקימנא בארוסות גרושות ינשאו הכא נמי כל ארוסות גרושות ינשאו

אלא מסיפא דקתני וכולן לא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים אינסובי הוא דלא הא איתרוסי שפיר דמי

אמר רבא תריץ ואימא הכי רבי יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלה שלשים יום ונשואות לא יתארסו עד שיהא להן שלשה חדשים

ואלמנה מן האירוסין מי אית לה איבול והתני רבי חייא בר אמי אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו מתה אינו יורשה מת הוא גובה כתובתה

אלא תנאי היא דתניא מראש חדש ועד התענית העם ממעטין מעסקיהן מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומליארס ומלישא שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס (ואסור ליארס) ויש אומרים כל החדש אסור

מתקיף לה רב אשי ממאי דליארס ליארס ממש דלמא למיעבד סעודת אירוסין הוא דאסור הא ליארס שפיר דמי

אי הכי מלישא לינשא נמי למיעבד סעודת נשואין הוא דאסור הא לישא שפיר דמי הכי השתא בשלמא נשואין בלא סעודה איכא שמחה אלא אירוסין בלא סעודה מי איכא שמחה

אלא אמר רב אשי שאני אבילות חדשה מאבילות ישנה ושאני אבילות דרבים מאבילות דיחיד

מתני׳ ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם לייבם את כולן הרשות בידו

מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות מג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות מג

וכי רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו

אמר ליה והא תנן מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתיירו בו שתים טמאות ואחת טהורה וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות

של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור נשתיירו בו שלש במקום אחד טמא היתה החיצונה אחת מהן טהור ניטלו שנים ועשאן למלקט טמאות אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה

וקיימא לן דאין הלכה כאותה משנה אמר ליה בר מינה דההיא דרבי יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו זו אינה משנה

מאי טעמא אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אידי בריה דרב איקא משום דקשיא רישא לסיפא דקתני של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור הא נשתיירו בו שתים במקום אחד טמא והדר תני נשתיירו בו שלש טמא שלש אין שתים לא

ומאי קושיא דלמא הא בגווייתא הא בברייתא

אלא מהכא דקתני וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות ואף על גב דלא התקינה אימא סיפא אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה התקינה אין לא התקינה לא

אמר אביי ומאי קושיא דלמא הא בקתייהו הא בלא קתייהו

אמר רב פפא ומאי קושיא ודלמא הא בקטינתא הא באלימתא

אלא משום דמסיימי בה דווקני זו רבי שמעון

שלח רבי חייא בר אבין מארסין תוך שלשה וכן עושים מעשה

וכן היה רבי אלעזר מלמדנו משום רבי חנינא הגדול רובו של ראשון ורובו של שלישי ואמצעי שלם

אמימר שרא ליארס ביום תשעים אמר ליה רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו ההוא לענין מינקת איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין עשרים וארבעה חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו

והא ההוא דעבד סעודת אירוסין ביום תשעים ואפסדיה רבא לסעודתיה ההיא סעודת נשואין הואי

והלכתא צריכה להמתין עשרים וארבעה חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו וצריכה להמתין שלשה חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו

חוץ מן האלמנה וכו׳ אמר רב חסדא קל וחומר ומה במקום שאסור לכבס מותר ליארס מקום שמותר לכבס אינו דין שמותר ליארס

מאי היא דתנן שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותר מפני כבוד השבת ותניא קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין

כי תניא ההיא קודם דקודם (תניא)

אמר רבא וקודם דקודם נמי קל וחומר ומה במקום שאסור לישא וליתן מותר ליארס מקום שמותר לישא וליתן אינו דין שמותר ליארס

לא תימא דרבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו אלא אימא כל הנשים ינשאו

ולית ליה לרבי יוסי להבחין

לית ליה ואיבעית אימא לעולם אית ליה ואימא רבי יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו

אי הכי היינו רבי יהודה איכא בינייהו נשואה ליארס רבי יהודה סבר נשואה מותרת ליארס ורבי יוסי סבר נשואה אסורה ליארס

וסבר רבי יוסי נשואה אסורה ליארס והתניא רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלה שלשים יום וכולן לא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים

האי מאי קושיא אילימא דקתני רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו מי אלימא ממתניתין דאוקימנא בארוסות גרושות ינשאו הכא נמי כל ארוסות גרושות ינשאו

אלא מסיפא דקתני וכולן לא ינשאו עד שיהו להן שלשה חדשים אינסובי הוא דלא הא איתרוסי שפיר דמי

אמר רבא תריץ ואימא הכי רבי יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלה שלשים יום ונשואות לא יתארסו עד שיהא להן שלשה חדשים

ואלמנה מן האירוסין מי אית לה איבול והתני רבי חייא בר אמי אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו מתה אינו יורשה מת הוא גובה כתובתה

אלא תנאי היא דתניא מראש חדש ועד התענית העם ממעטין מעסקיהן מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומליארס ומלישא שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס (ואסור ליארס) ויש אומרים כל החדש אסור

מתקיף לה רב אשי ממאי דליארס ליארס ממש דלמא למיעבד סעודת אירוסין הוא דאסור הא ליארס שפיר דמי

אי הכי מלישא לינשא נמי למיעבד סעודת נשואין הוא דאסור הא לישא שפיר דמי הכי השתא בשלמא נשואין בלא סעודה איכא שמחה אלא אירוסין בלא סעודה מי איכא שמחה

אלא אמר רב אשי שאני אבילות חדשה מאבילות ישנה ושאני אבילות דרבים מאבילות דיחיד

מתני׳ ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם לייבם את כולן הרשות בידו

מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה

גלול כלפי מעלה