Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ב בניסן תשפ״ב | 23 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות מז – שבת כ”ב בניסן

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

המאמר של ד”ר מיכל טיקוצ’ינסקי

הדף היום מוקדש ע”י יחיאל ברקוביץ לזכר נשמת אמו שרה ברקוביץ “היא שרדה את השוואה, עמדה על עקרונותיה, והאמינה בחינוך יהודי”.

הדף היום מוקדש ע”י דבורה רדומסקי לכבוד בת המצווה של בתה, אלישבע יהודית.

אם מישהו אומר שהוא גר, האם אנחנו מאמינים לו? איזה סוג של הוכחה נדרש ובמה זה תלוי? האם יש הבדל בין גרים בארץ ובחו”ל? צריך להתגייר בבית דין – אי אפשר להתגייר בעצמו. מסופר על מקרה שבו הניחו שמישהו יהודי ואז אמרו שהוא התגייר לבד. רבי יהודה פסק שיש לקבל את עדותו על עצמו שהוא כבר לא נחשב יהודי (כי התגייר בלי בית דין), אבל לא קבלו את עדותו לקלקל את ילדיו. הגמרא מפקפקת בפסיקתו של רבי יהודה על סמך פסיקה אחרת שלו לגבי עדות אב שמתקבלת כדי לפסול את ילדיו. רב נחמן ורבא מביאים כל אחד תשובות שונות כדי לפתור את הסתירה הזו בדברי ר’ יהודה. מה הנוהל כשמישהו בא ואומר שהוא רוצה להתגייר? ראשית אנחנו מנסים להרתיע אותם – למה? אבל אם הם רוצים אנחנו מקבלים אותם ולא מנסים יותר מדי להרתיע אותם – זה נדרש מרות ממגילת רות. כמה אנשים צריכים להיות נוכחים בזמן הטבילה במקווה? עבד כנעני שמשתחרר צריך לטבול במקווה – אבל האם הוא צריך לעשות גם קבלת מצוות בזמן הטבילה?

.

אין לי אלא בארץ בחוץ לארץ מנין תלמוד לומר אתך בכל מקום שאתך אם כן מה תלמוד לומר בארץ בארץ צריך להביא ראיה בחוץ לארץ אין צריך להביא ראיה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה

בא הוא ועדיו עמו קרא למה לי אמר רב ששת דאמרי שמענו שנתגייר בבית דין של פלוני סלקא דעתך אמינא לא ליהמנייהו קא משמע לן

בארץ אין לי אלא בארץ בחוצה לארץ מנין תלמוד לומר אתך בכל מקום שאתך והא אפיקתיה חדא מאתך וחדא מעמך

וחכמים אומרים בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה ואלא הא כתיב בארץ

ההוא מיבעי ליה דאפילו בארץ מקבלים גרים דסלקא דעתך אמינא משום טיבותא דארץ ישראל קמגיירי והשתא נמי דליכא טיבותא איכא לקט שכחה ופאה ומעשר עני קא משמע לן

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה בין בארץ בין בחוץ לארץ צריך להביא ראיה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמא דרבי יהודה דקמסייעי ליה קראי קא משמע לן

תנו רבנן ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו מכאן אמר רבי יהודה גר שנתגייר בבית דין הרי זה גר בינו לבין עצמו אינו גר

מעשה באחד שבא לפני רבי יהודה ואמר לו נתגיירתי ביני לבין עצמי אמר לו רבי יהודה יש לך עדים אמר ליה לאו יש לך בנים אמר ליה הן אמר לו נאמן אתה לפסול את עצמך ואי אתה נאמן לפסול את בניך

[ומי] אמר רבי יהודה אבנים לא מהימן והתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר בני זה בן גרושה הוא או בן חלוצה הוא וחכמים אומרים אינו נאמן

אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר ליה לדבריך גוי אתה ואין עדות לגוי רבינא אמר הכי קאמר ליה יש לך בנים הן יש לך בני בנים הן אמר ליה נאמן אתה לפסול בניך ואי אתה נאמן לפסול בני בניך

תניא נמי הכי רבי יהודה אומר נאמן אדם לומר על בנו קטן ואין נאמן על בנו גדול ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא קטן קטן ממש ולא גדול גדול ממש אלא קטן ויש לו בנים זהו גדול גדול ואין לו בנים זהו קטן

והלכתא כוותיה דרב נחמן בר יצחק והתניא כוותיה דרבינא ההוא לענין יכיר איתמר

תנו רבנן גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם אם אומר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד

ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני ומודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה ענוש סקילה ועכשיו אכלת חלב ענוש כרת חללת שבת ענוש סקילה

וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות כך מודיעין אותו מתן שכרן אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל

לא רוב טובה ולא רוב פורענות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו

קיבל מלין אותו מיד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה חוזרים ומלין אותו שניה נתרפא מטבילין אותו מיד ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו

אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני תלמידי חכמים עומדים לה מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות

אחד גר ואחד עבד משוחרר ובמקום שנדה טובלת שם גר ועבד משוחרר טובלין וכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה

אמר מר גר שבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות מאי טעמא דאי פריש נפרוש דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב

ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני מאי טעמא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון

(ומודיעים אותו עון שכחה ופאה) ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו אמר רבי אלעזר מאי קראה דכתיב ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה

אמרה לה אסיר לן תחום שבת באשר תלכי אלך אסיר לן יחוד באשר תליני אלין

מפקדינן שש מאות ושלש עשרה מצות עמך עמי אסיר לן עבודה זרה ואלהיך אלהי ארבע מיתות נמסרו לבית דין באשר תמותי אמות שני קברים נמסרו לבית דין ושם אקבר

מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו׳

קיבל מלין אותו מיד מאי טעמא שהויי מצוה לא משהינן

נשתיירו בו ציצין המעכבין המילה וכו׳ כדתנן אלו הן ציצין המעכבין המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה ואמר רב ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה רוב גובהה של עטרה

נתרפא מטבילין אותו מיד נתרפא אין לא נתרפא לא מאי טעמא משום דמיא מרזו מכה

ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו והא אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן גר צריך שלשה הא אמר רבי יוחנן לתנא תני שלשה

טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו למאי הלכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין

אחד גר ואחד עבד משוחרר קסלקא דעתך לקבל עליו עול מצות ורמינהו במה דברים אמורים בגר אבל בעבד משוחרר אין צריך לקבל

אמר רב ששת לא קשיא הא רבי שמעון בן אלעזר הא רבנן

דתניא ובכתה את אביה ואת אמה וגו׳ במה דברים אמורים שלא קבלה עליה אבל קבלה עליה מטבילה ומותר בה מיד

רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על פי שלא קבלה עליה כופה ומטבילה לשם שפחות וחוזר ומטבילה לשם שחרור ומשחררה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

“והאשה מַטבֶּלת את האשה” טבילת אישה לגֵרות בפני בית־דין ע”י ד”ר מיכל טיקוצ’ינסקי

לינק למאמר בקובץ PDF  

יבמות מז – שבת כ”ב בניסן

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות מז – שבת כ”ב בניסן

אין לי אלא בארץ בחוץ לארץ מנין תלמוד לומר אתך בכל מקום שאתך אם כן מה תלמוד לומר בארץ בארץ צריך להביא ראיה בחוץ לארץ אין צריך להביא ראיה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה

בא הוא ועדיו עמו קרא למה לי אמר רב ששת דאמרי שמענו שנתגייר בבית דין של פלוני סלקא דעתך אמינא לא ליהמנייהו קא משמע לן

בארץ אין לי אלא בארץ בחוצה לארץ מנין תלמוד לומר אתך בכל מקום שאתך והא אפיקתיה חדא מאתך וחדא מעמך

וחכמים אומרים בין בארץ בין בחוצה לארץ צריך להביא ראיה ואלא הא כתיב בארץ

ההוא מיבעי ליה דאפילו בארץ מקבלים גרים דסלקא דעתך אמינא משום טיבותא דארץ ישראל קמגיירי והשתא נמי דליכא טיבותא איכא לקט שכחה ופאה ומעשר עני קא משמע לן

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הלכה בין בארץ בין בחוץ לארץ צריך להביא ראיה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמא דרבי יהודה דקמסייעי ליה קראי קא משמע לן

תנו רבנן ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו מכאן אמר רבי יהודה גר שנתגייר בבית דין הרי זה גר בינו לבין עצמו אינו גר

מעשה באחד שבא לפני רבי יהודה ואמר לו נתגיירתי ביני לבין עצמי אמר לו רבי יהודה יש לך עדים אמר ליה לאו יש לך בנים אמר ליה הן אמר לו נאמן אתה לפסול את עצמך ואי אתה נאמן לפסול את בניך

[ומי] אמר רבי יהודה אבנים לא מהימן והתניא יכיר יכירנו לאחרים מכאן אמר רבי יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן לומר זה בני בכור כך נאמן לומר בני זה בן גרושה הוא או בן חלוצה הוא וחכמים אומרים אינו נאמן

אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר ליה לדבריך גוי אתה ואין עדות לגוי רבינא אמר הכי קאמר ליה יש לך בנים הן יש לך בני בנים הן אמר ליה נאמן אתה לפסול בניך ואי אתה נאמן לפסול בני בניך

תניא נמי הכי רבי יהודה אומר נאמן אדם לומר על בנו קטן ואין נאמן על בנו גדול ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן לא קטן קטן ממש ולא גדול גדול ממש אלא קטן ויש לו בנים זהו גדול גדול ואין לו בנים זהו קטן

והלכתא כוותיה דרב נחמן בר יצחק והתניא כוותיה דרבינא ההוא לענין יכיר איתמר

תנו רבנן גר שבא להתגייר בזמן הזה אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם אם אומר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד

ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני ומודיעין אותו ענשן של מצות אומרים לו הוי יודע שעד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה ענוש סקילה ועכשיו אכלת חלב ענוש כרת חללת שבת ענוש סקילה

וכשם שמודיעין אותו ענשן של מצות כך מודיעין אותו מתן שכרן אומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו עשוי אלא לצדיקים וישראל בזמן הזה אינם יכולים לקבל

לא רוב טובה ולא רוב פורענות ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו

קיבל מלין אותו מיד נשתיירו בו ציצין המעכבין את המילה חוזרים ומלין אותו שניה נתרפא מטבילין אותו מיד ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו

אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני תלמידי חכמים עומדים לה מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות

אחד גר ואחד עבד משוחרר ובמקום שנדה טובלת שם גר ועבד משוחרר טובלין וכל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר ובעבד משוחרר ובנדה

אמר מר גר שבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות מאי טעמא דאי פריש נפרוש דאמר רבי חלבו קשים גרים לישראל כספחת דכתיב ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב

ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני מאי טעמא אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון

(ומודיעים אותו עון שכחה ופאה) ואין מרבים עליו ואין מדקדקים עליו אמר רבי אלעזר מאי קראה דכתיב ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה

אמרה לה אסיר לן תחום שבת באשר תלכי אלך אסיר לן יחוד באשר תליני אלין

מפקדינן שש מאות ושלש עשרה מצות עמך עמי אסיר לן עבודה זרה ואלהיך אלהי ארבע מיתות נמסרו לבית דין באשר תמותי אמות שני קברים נמסרו לבית דין ושם אקבר

מיד ותרא כי מתאמצת היא וגו׳

קיבל מלין אותו מיד מאי טעמא שהויי מצוה לא משהינן

נשתיירו בו ציצין המעכבין המילה וכו׳ כדתנן אלו הן ציצין המעכבין המילה בשר החופה את רוב העטרה ואינו אוכל בתרומה ואמר רב ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה רוב גובהה של עטרה

נתרפא מטבילין אותו מיד נתרפא אין לא נתרפא לא מאי טעמא משום דמיא מרזו מכה

ושני תלמידי חכמים עומדים על גביו והא אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן גר צריך שלשה הא אמר רבי יוחנן לתנא תני שלשה

טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבריו למאי הלכתא דאי הדר ביה ומקדש בת ישראל ישראל מומר קרינא ביה וקידושיו קידושין

אחד גר ואחד עבד משוחרר קסלקא דעתך לקבל עליו עול מצות ורמינהו במה דברים אמורים בגר אבל בעבד משוחרר אין צריך לקבל

אמר רב ששת לא קשיא הא רבי שמעון בן אלעזר הא רבנן

דתניא ובכתה את אביה ואת אמה וגו׳ במה דברים אמורים שלא קבלה עליה אבל קבלה עליה מטבילה ומותר בה מיד

רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על פי שלא קבלה עליה כופה ומטבילה לשם שפחות וחוזר ומטבילה לשם שחרור ומשחררה

גלול כלפי מעלה