Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ג בניסן תשפ״ב | 24 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות מח

הברייתא קבעה שהתהליך לגיור זהה עבור עבד משוחרר כמו עבור מתגייר. הגמרא מניחה שהם התכוונו שגם עבד משוחרר צריך לקבל מצוות עם הטבילה במקווה. עם זאת, זה סותר ברייתא שגורסת שאין צורך. רב ששת מיישב זאת באומרו שיש מחלוקת תנאי בנושא זה כפי שניתן לראות במחלוקת בין רבי שמעון בן אלעזר לחכמים בעניין אשת יפת תואר. מה הסיבה לכל אחד מהדעות שלהם? רב פפא מטיל ספק בתשובתו של רב ששת אם ניתן ללמוד מאשת יפת תואר לעבד/שפחה כנעני/ת, כיון שהמקרים אינם זהים – מאחר והאשת יפת תואר באה ממקום שבו לא שמרה מצוות כלל, והעבד שמר מצוות לפני שהשתחרר. דחייה זו מוכח גם מברייתא. מתרצים את הקושי באופן אחר – המשפט שבו כתוב שגר ועבד משוחרר שוים, מתייחס לעניין טבילה במקווה ולא נאמרה בקשר לקבלת מצוות. יש עוד כמה מחלוקות תנאיים בנוגע לפרטים של התהליך שצריכה לעבור אשת יפת תואר אם גבר יהודי מעוניין להתחתן איתה. האם היא מגדלת ציפורניה או חותכת אותן? האם היא בוכה על הוריה או על האלילים שהיא משאירה מאחור? כמה ימים היא בוכה – 30 או 90? האם אפשר להחזיק עבדים כנענים אם הם לא עושים ברית מילה? בסוגיה זו יש ויכוח בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא. מאילו פסוקים בתורה נלמדות דעותיהם? רבי יהושע בן לוי אמר שמי שקונה עבד מאינו יהודי ואינו רוצה לערוך מילה יכול להחזיקו לשנה אבל אם לאחר שנה הוא עדיין לא רוצה לעשות ברית מילה, חייב הבעל למכור אותו בחזרה לאינו יהודי. האם זה מסתדר רק עם דעתו של רבי ישמעאל או שאפשר להסביר את זה גם לפי שיטת רבי עקיבא? רבין אמר בשם אחרים שאם קנה עבד בתנאי שלא ימול, אז יכול להשאירו ערל. האם זה מסתדר רק עם דעתו של רבי ישמעאל או שאפשר להסביר את זה גם לפי רבי עקיבא? מדוע המתגיירים סובלים בעולם? הגמרא מביאה ארבע תשובות.

ומותר בה מיד

אמר רבא מאי טעמא דרבי שמעון בן אלעזר דכתיב כל עבד איש מקנת כסף עבד איש ולא עבד אשה אלא עבד איש אתה מל בעל כרחו ואי אתה מל בן איש בעל כרחו

ורבנן אמר עולא כשם שאי אתה מל בן איש בעל כרחו כך אי אתה מל עבד איש בעל כרחו ואלא הכתיב כל עבד איש ההוא מיבעי ליה לכדשמואל

דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור שנאמר כל עבד איש מקנת כסף עבד איש ולא עבד אשה אלא עבד שיש לו רשות לרבו עליו קרוי עבד ושאין רשות לרבו עליו אין קרוי עבד

מתקיף לה רב פפא אימור דשמעת להו לרבנן ביפת תואר דלא שייכא במצות אבל עבד דשייך במצות הכי נמי דאפילו רבנן מודו

דתניא אחד גר ואחד לוקח עבד מן הגוי צריך לקבל הא לוקח מישראל אין צריך לקבל

מני אי רבי שמעון בן אלעזר האמר לוקח מן הגוי נמי אין צריך לקבל אלא לאו רבנן ושמע מינה דלוקח מן הגוי צריך לקבל אבל לוקח מישראל אין צריך לקבל

ואלא קשיא אחד גר ואחד עבד משוחרר כי תניא ההיא לענין טבילה תניא

תנו רבנן וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה רבי אליעזר אומר תקוץ רבי עקיבא אומר תגדיל

אמר רבי אליעזר נאמרה עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים מה להלן העברה אף כאן העברה רבי עקיבא אומר נאמר עשיה בראש ונאמר עשיה בצפרנים מה להלן ניוול אף כאן ניוול

וראיה לדברי רבי אליעזר ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו מאי עשיה העברה

תנו רבנן ובכתה את אביה ואת אמה

רבי אליעזר אומר אביה אביה ממש אמה אמה ממש רבי עקיבא אומר אביה ואמה זו עבודה זרה וכן הוא אומר אומרים לעץ אבי אתה וגו׳

ירח ימים ירח שלשים יום רבי שמעון בן אלעזר אומר תשעים יום ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן שלשים

מתקיף לה רבינא אימא ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן כי הני קשיא

תנו רבנן מקיימין עבדים שאינם מלין דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין מקיימין אמר ליה רבי ישמעאל הרי הוא אומר וינפש בן אמתך אמר ליה בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר

דכולי עלמא מיהת וינפש בן אמתך בעבד ערל כתיב מאי משמע דתניא וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר אתה אומר בעבד ערל או אינו אלא בעבד מהול כשהוא אומר למען ינוח עבדך ואמתך כמוך הרי עבד מהול אמור הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך בעבד ערל

והגר זה גר תושב אתה אומר זה גר תושב או אינו אלא גר צדק כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי גר צדק אמור הא מה אני מקיים והגר זה גר תושב

אמר רבי יהושע בן לוי הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגל עמו עד שנים עשר חדש לא מל חוזר ומוכרו לגוים

אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא רבי עקיבא הני מילי היכא דלא פסקא למילתיה אבל היכא דפסקא למילתיה פסקא

אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי אי הכי כי אמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות לישני ליה הא חדא מתרי טעמי קאמר

שלח רבין משמיה דרבי אילעאי וכל רבותי אמרו לי משמו איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא רבי עקיבא הני מילי היכא דלא אתני בהדיה אבל היכא דאתני אתני

אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ואמר לי אי הכי כי קאמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו לישני ליה הא

וליטעמיך לישני ליה הך אלא חד מתרי ותלת טעמי קאמר

יתיב רבי חנינא בר פפי ורבי אמי ורבי יצחק נפחא אקילעא דרבי יצחק נפחא ויתבי וקאמרי עיר אחת היתה בארץ ישראל ולא רצו עבדיה למול וגלגלו עמהם עד שנים עשר חדש וחזרו ומכרום לגוים כמאן

כי האי תנא דתניא הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגל עמו עד שנים עשר חדש לא מל חוזר ומוכרו לגוים רבי שמעון בן אלעזר אומר אין משהין אותו בארץ ישראל מפני הפסד טהרות ובעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו כל עיקר שמא ישמע דבר וילך ויאמר לחברו גוי

תניא רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר מפני מה גרים בזמן הזה מעונין ויסורין באין עליהן מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח רבי יוסי אומר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא מפני מה מעונין לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל אבא חנן אומר משום רבי אלעזר לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה

אחרים אומרים מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה אמר רבי אבהו ואיתימא רבי חנינא מאי קראה ישלם ה׳ פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה׳ אלהי ישראל אשר באת לחסות וגומר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

dm114

דף משלהן 114 – היחס לגר

למה הברייתא במסכת יבמות בודקת את המניעים של הגרים? מי הגר האהוב עליכם? יתרו? רות או רחב? גרים, ואהבת את הגר

dm113

דף משלהן 113 – אלמנים ואלמנות

האם יש הבדל בין גרושה ואלמנה? כמה זמן מתאבלים על בן זוג   אלמן, אלמנה, זמן

יבמות מח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות מח

ומותר בה מיד

אמר רבא מאי טעמא דרבי שמעון בן אלעזר דכתיב כל עבד איש מקנת כסף עבד איש ולא עבד אשה אלא עבד איש אתה מל בעל כרחו ואי אתה מל בן איש בעל כרחו

ורבנן אמר עולא כשם שאי אתה מל בן איש בעל כרחו כך אי אתה מל עבד איש בעל כרחו ואלא הכתיב כל עבד איש ההוא מיבעי ליה לכדשמואל

דאמר שמואל המפקיר עבדו יצא לחירות ואין צריך גט שחרור שנאמר כל עבד איש מקנת כסף עבד איש ולא עבד אשה אלא עבד שיש לו רשות לרבו עליו קרוי עבד ושאין רשות לרבו עליו אין קרוי עבד

מתקיף לה רב פפא אימור דשמעת להו לרבנן ביפת תואר דלא שייכא במצות אבל עבד דשייך במצות הכי נמי דאפילו רבנן מודו

דתניא אחד גר ואחד לוקח עבד מן הגוי צריך לקבל הא לוקח מישראל אין צריך לקבל

מני אי רבי שמעון בן אלעזר האמר לוקח מן הגוי נמי אין צריך לקבל אלא לאו רבנן ושמע מינה דלוקח מן הגוי צריך לקבל אבל לוקח מישראל אין צריך לקבל

ואלא קשיא אחד גר ואחד עבד משוחרר כי תניא ההיא לענין טבילה תניא

תנו רבנן וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה רבי אליעזר אומר תקוץ רבי עקיבא אומר תגדיל

אמר רבי אליעזר נאמרה עשיה בראש ונאמרה עשיה בצפרנים מה להלן העברה אף כאן העברה רבי עקיבא אומר נאמר עשיה בראש ונאמר עשיה בצפרנים מה להלן ניוול אף כאן ניוול

וראיה לדברי רבי אליעזר ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך לא עשה רגליו ולא עשה שפמו מאי עשיה העברה

תנו רבנן ובכתה את אביה ואת אמה

רבי אליעזר אומר אביה אביה ממש אמה אמה ממש רבי עקיבא אומר אביה ואמה זו עבודה זרה וכן הוא אומר אומרים לעץ אבי אתה וגו׳

ירח ימים ירח שלשים יום רבי שמעון בן אלעזר אומר תשעים יום ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן שלשים

מתקיף לה רבינא אימא ירח שלשים ימים שלשים ואחר כן כי הני קשיא

תנו רבנן מקיימין עבדים שאינם מלין דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין מקיימין אמר ליה רבי ישמעאל הרי הוא אומר וינפש בן אמתך אמר ליה בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו הכתוב מדבר

דכולי עלמא מיהת וינפש בן אמתך בעבד ערל כתיב מאי משמע דתניא וינפש בן אמתך בעבד ערל הכתוב מדבר אתה אומר בעבד ערל או אינו אלא בעבד מהול כשהוא אומר למען ינוח עבדך ואמתך כמוך הרי עבד מהול אמור הא מה אני מקיים וינפש בן אמתך בעבד ערל

והגר זה גר תושב אתה אומר זה גר תושב או אינו אלא גר צדק כשהוא אומר וגרך אשר בשעריך הרי גר צדק אמור הא מה אני מקיים והגר זה גר תושב

אמר רבי יהושע בן לוי הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגל עמו עד שנים עשר חדש לא מל חוזר ומוכרו לגוים

אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא רבי עקיבא הני מילי היכא דלא פסקא למילתיה אבל היכא דפסקא למילתיה פסקא

אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא אמר לי אי הכי כי אמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות לישני ליה הא חדא מתרי טעמי קאמר

שלח רבין משמיה דרבי אילעאי וכל רבותי אמרו לי משמו איזהו עבד ערל שמותר לקיימו זה שלקחו רבו על מנת שלא למולו אמרוה רבנן קמיה דרב פפא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא האמר אין מקיימין אמר להו רב פפא אפילו תימא רבי עקיבא הני מילי היכא דלא אתני בהדיה אבל היכא דאתני אתני

אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ואמר לי אי הכי כי קאמר ליה רבי עקיבא בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למולו לישני ליה הא

וליטעמיך לישני ליה הך אלא חד מתרי ותלת טעמי קאמר

יתיב רבי חנינא בר פפי ורבי אמי ורבי יצחק נפחא אקילעא דרבי יצחק נפחא ויתבי וקאמרי עיר אחת היתה בארץ ישראל ולא רצו עבדיה למול וגלגלו עמהם עד שנים עשר חדש וחזרו ומכרום לגוים כמאן

כי האי תנא דתניא הלוקח עבד מן הגוי ולא רצה למול מגלגל עמו עד שנים עשר חדש לא מל חוזר ומוכרו לגוים רבי שמעון בן אלעזר אומר אין משהין אותו בארץ ישראל מפני הפסד טהרות ובעיר הסמוכה לספר אין משהין אותו כל עיקר שמא ישמע דבר וילך ויאמר לחברו גוי

תניא רבי חנניא בנו של רבן גמליאל אומר מפני מה גרים בזמן הזה מעונין ויסורין באין עליהן מפני שלא קיימו שבע מצות בני נח רבי יוסי אומר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא מפני מה מעונין לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל אבא חנן אומר משום רבי אלעזר לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה

אחרים אומרים מפני ששהו עצמם להכנס תחת כנפי השכינה אמר רבי אבהו ואיתימא רבי חנינא מאי קראה ישלם ה׳ פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה׳ אלהי ישראל אשר באת לחסות וגומר

גלול כלפי מעלה