Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ באדר ב׳ תשפ״ב | 12 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות ה – שבת ט’ באדר ב

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע”י רחל לופטין לכבוד בתה, כארה לופטין.

מהיכן אנו למדים שמצות עשה דוחה מצות לא תעשה לדעת חכמים החולקים על רבי ישמעאל וסוברים שהמילים “צמר ופשתים” בפסוק בשעטנז שסמוך לפסוק על ציצית נחוצות לעצמה ואינן פנויות. הגמרא מציעה שלוש תשובות נוספות – ראשית, מצורע שמצווה לגלח את כל שערו ובנוסף כתוב ‘ראשו’, למרות שהתורה קובעת שאדם לא יכול לגלח את פאות ראשו – מכאן שמצות עשה של גילוח כל שערו דוחה את הלא תעשה. תשובה זו נדחית כיוון שהמצות לא תעשה היא חלשה יותר כי מוגבלת רק לגברים ולכן אינם יכולים ללמוד ממנה למצות עשה רגילים (חזקים יותר – ששויים לכל). הניסיון השני הוא מכהן שהוא מצורע שגם מגלח את כל ראשו, כולל פאות זקנו, למרות שיש מצוות לכהנים שלא לגלח את פאות זקנם. למרות שגם זה מצומצם, הגמרא סבורה שזה התווסף על הקודם כדי ללמדנו גם על כל המקרים רגילים (דרך לימוד של ‘אם אינו עניין’). אבל גם זה נדחה מכיוון שהוא עדיין מוגבל רק לגברים (וכוהנים) ואי אפשר ללמוד מהמקרה הקודם שכן לכהנים יש הרבה איסורים נוספים אז אולי יחשבו שיש להחמיר כאן ולכן יש צורך להגיד שלא. הניסיון הבא הוא מנזיר שהוא מצורע, וגם עליו יש איסור להתספר בכלל ומתירים לו לגלח לטהרו ממצורע. אולם גם זה נדחה שכן לנזיר יכול לבטל את נזירותו אם ירצה. זה מחליש את הלא תעשה ולכן לא נוכל ללמוד משם למקרים אחרים. הגמרא חוזרת לפסוקים על ציצית ושעטנז ומנסה למצוא מילים מסוימות שם ש’פנויים’, עד שלבסוף מגיעים למסקנה שהיא נדרשת מהמילים שעטנז, כיוון שמילה זו אינה נחוצה ולכן ניתן ללמד בה שעשה דוחה לא תעשה בכלל. לאחר מכן, מבקשת הגמרא להוכיח שעיקרון זה חל גם על מצוות לא תעשה שעונשן כרת. הם מנסים ללמוד את זה מברית מילה, קרבן פסח, קרבן תמיד, שילובים שונים של כמצוות אלו ומכיבוד אב ואם, אבל כל הניסיונות נדחים.

תינח לתנא דבי רבי ישמעאל לרבנן מנא להו

נפקא להו מראשו דתניא ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תקיפו (את) פאת ראשכם שומע אני אף מצורע כן

תלמוד לומר ראשו וקא סבר האי תנא הקפת כל הראש שמה הקפה

איכא למיפרך מה ללאו דהקפה שכן לאו שאין שוה בכל

אלא אתיא מזקנו דתניא זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו שומע אני אף כהן מצורע כן תלמוד לומר זקנו

ואם אינו ענין ללאו שאין שוה בכל תנהו ענין ללאו השוה בכל

ואכתי איצטריך סלקא דעתך אמינא שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות אפילו לאו שאין שוה בכל לא דחי קא משמע לן דדחי

אלא אתיא מראשו דהך תנא דתניא ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר תער לא יעבור על ראשו שומע אני אף מצורע ונזיר כן תלמוד לומר ראשו

איכא למיפרך מה לנזיר מצורע שכן ישנו בשאלה דאי לא תימא הכי הא דקיימא לן דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה

ליגמר מנזיר אלא מנזיר מאי טעמא לא גמרינן דאיכא למיפרך שכן ישנו בשאלה הכי נמי איכא למיפרך שכן ישנו בשאלה

אלא לעולם

מקרא קמא אם כן לימא קרא ציצית תעשה לך גדילים למה לי שמע מינה לאפנויי

האי לשיעורא הוא דאתא גדיל שנים גדילים ארבעה עשה גדיל ופותלהו מתוכו

אם כן לימא קרא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו למה לי שמע מינה לאפנויי

ואכתי מיבעי ליה לתוכף שתי תכיפות חיבור ותכיפה אחת אינו חיבור אם כן לכתוב רחמנא לא תלבש צמר ופשתים יחדו שעטנז למה לי שמע מינה לאפנויי

ואכתי מיבעי ליה עד שיהא שוע טווי ונוז אלא כולה משעטנז נפקא

אשכחן דאתי עשה ודחי לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת היכא אשכחן דדחי דאיצטריך עליה למיסרה

וכי תימא נילף ממילה מה למילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות

מפסח מה לפסח שכן כרת

מתמיד מה לתמיד שכן תדיר

מחדא לא אתיא תיתי מתרתי מהי תיתי ממילה ופסח שכן כרת מפסח ותמיד שכן צורך גבוה

ממילה ותמיד שכן ישנו לפני הדבור ואליבא דמאן דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הוה ומכולהו נמי שכן ישנן לפני הדבור

אלא איצטריך סלקא דעתך אמינא תיתי מכבוד אב ואם

דתניא יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבין בכבודי

מאי לאו דאמר ליה שחוט לי בשל לי וטעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי לא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

ייבום וחליצה - דף משלהן פרק 108

ייבום וחליצה – דף משלהן פרק 108

חמוטל ושירה פותחת את סדר נשים ומסכת ייבמות     ייבום, חליצה, סדר נשים, מסכת יבמות

גפת בדף היומי

האם עשה דוחה לא תעשה של כרת? – גפ”ת 94

יבום היא מצוות עשה שדוחה לא תעשה של אשת אח שיש בו כרת! האם תמיד מצוות עשה דוחות לא תעשה שיש בו כרת? איך יכול להיות שמצוות העשה חזקות יותר ממצוות לא תעשה הרי הכל נאמר מפיו של הקב”ה. מה אנחנו לומדים מסוגיות אלו על כל עולם המצוות? הצטרפו אלינו לגפת ראשונה על הסוגיה הארוכה…

WhatsApp Image 2022-03-07 at 12.22.48

הקדמה למסכת יבמות

השיעור מוקדש ע”י ולרי אדלר לכבוד האחיינית, ד”ר איילת הופמן ליבזון.  “בדומה לכל מי שכבר למדו את ההקדמות הקודמות של איילת, אני מצפה לשמוע את סקירתה על מסכת יבמות. זה תענוג נוסף עבורי, במסע שלי עם הדרן והדף היומי.”

יבמות ה – שבת ט’ באדר ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות ה – שבת ט’ באדר ב

תינח לתנא דבי רבי ישמעאל לרבנן מנא להו

נפקא להו מראשו דתניא ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר לא תקיפו (את) פאת ראשכם שומע אני אף מצורע כן

תלמוד לומר ראשו וקא סבר האי תנא הקפת כל הראש שמה הקפה

איכא למיפרך מה ללאו דהקפה שכן לאו שאין שוה בכל

אלא אתיא מזקנו דתניא זקנו מה תלמוד לומר לפי שנאמר ופאת זקנם לא יגלחו שומע אני אף כהן מצורע כן תלמוד לומר זקנו

ואם אינו ענין ללאו שאין שוה בכל תנהו ענין ללאו השוה בכל

ואכתי איצטריך סלקא דעתך אמינא שאני כהנים הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות אפילו לאו שאין שוה בכל לא דחי קא משמע לן דדחי

אלא אתיא מראשו דהך תנא דתניא ראשו מה תלמוד לומר לפי שנאמר תער לא יעבור על ראשו שומע אני אף מצורע ונזיר כן תלמוד לומר ראשו

איכא למיפרך מה לנזיר מצורע שכן ישנו בשאלה דאי לא תימא הכי הא דקיימא לן דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה

ליגמר מנזיר אלא מנזיר מאי טעמא לא גמרינן דאיכא למיפרך שכן ישנו בשאלה הכי נמי איכא למיפרך שכן ישנו בשאלה

אלא לעולם

מקרא קמא אם כן לימא קרא ציצית תעשה לך גדילים למה לי שמע מינה לאפנויי

האי לשיעורא הוא דאתא גדיל שנים גדילים ארבעה עשה גדיל ופותלהו מתוכו

אם כן לימא קרא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו למה לי שמע מינה לאפנויי

ואכתי מיבעי ליה לתוכף שתי תכיפות חיבור ותכיפה אחת אינו חיבור אם כן לכתוב רחמנא לא תלבש צמר ופשתים יחדו שעטנז למה לי שמע מינה לאפנויי

ואכתי מיבעי ליה עד שיהא שוע טווי ונוז אלא כולה משעטנז נפקא

אשכחן דאתי עשה ודחי לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת היכא אשכחן דדחי דאיצטריך עליה למיסרה

וכי תימא נילף ממילה מה למילה שכן נכרתו עליה שלש עשרה בריתות

מפסח מה לפסח שכן כרת

מתמיד מה לתמיד שכן תדיר

מחדא לא אתיא תיתי מתרתי מהי תיתי ממילה ופסח שכן כרת מפסח ותמיד שכן צורך גבוה

ממילה ותמיד שכן ישנו לפני הדבור ואליבא דמאן דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הוה ומכולהו נמי שכן ישנן לפני הדבור

אלא איצטריך סלקא דעתך אמינא תיתי מכבוד אב ואם

דתניא יכול יהא כבוד אב ואם דוחה שבת תלמוד לומר איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו כולכם חייבין בכבודי

מאי לאו דאמר ליה שחוט לי בשל לי וטעמא דכתב רחמנא את שבתותי תשמורו הא לאו הכי דחי לא

גלול כלפי מעלה