Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז בניסן תשפ״ב | 28 אפריל 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות נב

הדף היום מוקדש לזכרם של כל אלו שנספו בשואה.

הדף היום מוקדש ע”י ליאנור דייויס לכבוד הוריה, הרב רובי וסוזן דייויס. “בלימוד דף זה אני מסיימת את הש”ס!”

הדף היום מוקדש ע”י קרוליין בן-ארי לזכר נשמת אביה ישראל בן מאיר ושרה.

המשנה קבעה שאם עשה מאמר ואחר כך בעל את היבמה, זו המצווה. מה זה אומר “זו היא מצוותה”? האם זה מראה שהמשנה יכולה להיות תמיכה לדבריו של רב הונא שזו הדרך האידיאלית לקיים את המצווה? אם לא, כיצד ניתן להסביר את המשפט הזה? עוד אמר רב הונא שאם בועלים ואחר כך עושים מאמר, זה גם יהיה יעיל. אבל האם לא מקבלים מלקות אם מדלגים על מאמר והולכים ישר לבעילה? כן, אבל המלקות הם דרבנן אז ברמה דאורייתא זה יהיה יעיל. רב היה נותן מלקות לגברים שהתקדשו בביאה או התקדשו ברחוב או ללא שידוכים או שביטל גט או נתן גט בהצהרה שמתן הגט היה בכפייה, או למי שפעל בחוצפה כלפי שליח בית דין, או שלא הגיע לבית המשפט לאחר 30 יום לבטל נידוי, או גר בבית חותנו (מחשש שיקרה משהו בינו לבין חמותו). לנהרדעא הייתה גרסה אחרת בדברי רב ובאיזה מקרים היה נותן מלקות. מה תכלול הכתובה של נישואי ייבום? אם גט נכתב בצורה לא נכונה (כתוב שהיא גרושה ממנו ואסור לכל גבר אחר – מה שבדרך כלל אינו יעיל בגט), וניתנה ליבמה, האם יאסור אותה לקרוביו ואותו לקרובותיה וגם לאסור עליו ועל אחיו לקיים עמה ייבום? שאלה דומה נשאלת לגבי מקרה של גט שניתן לפני הנישואין בתנאי שיחול מיד לאחר הנישואין. מה אם ניתן גט במיוחד כדי להסיר את הזיקה או רק את המאמר – האם זה יעיל או לא? רב קובע שהמשנה הולכת לפי רבי עקיבא שגורס שבאיסורי לאו קידושין אינם תוספים. על כך עולה שאלה מתוך אמירה אחרת של רבי עקיבא. הקושי הזה נפתר ומובא ברייתא לתמוך ברבי. אם אחד עשה חליצה ​​ואחר כך עשה מאמר, רבי עקיבא סובר שהמאמר אינו תקף, חכמים סוברים שזה תקף, ורבי יהודה הנשיא סובר שזה תלוי אם הוא קידש אותה לצורך נישואין או ייבום, כי קידושין לצורך ייבום (מאמר) יעיל רק בגלל הזיקה, שבמקרה הזה כבר לא קיים. רב יוסף משווה את עמדתו של רבי יהודה הנשיא למקרה של מי שמעדר את נכסיו של מתגייר שמת (הפקר) אבל חשב שהוא שלו. אביי דוחה את ההשוואה ומציע השוואה למקרה אחר שהוא מעשה יעיל, ולכן מפרש מחדש את עמדתו של רבי יהודה הנשיא.

האי גט אחר גט הוא אמר רב יהודה הכי קאמר גט אחר הגט ומאמר אחר מאמר כדאמרן יבם אחד ויבמה אחת כיצד התרתן עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה הימנו חליצה

עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה לימא מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא מצות יבמה מקדש ואחר כך בועל אימא אף זה כמצותה

פשיטא סלקא דעתך אמינא כיון דאמר מר העושה מאמר ביבמתו פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת ארוסין ונשואין אימא לאו מצוה קעביד קא משמע לן

גופא אמר רב הונא מצות יבמין מקדש ואחר כך בועל ואם בעל ועשה מאמר קנה אם בעל ועשה מאמר פשיטא דהא קניה בביאה אלא אימא אם בעל בלא מאמר קנה

והתניא לוקה מכת מרדות מדרבנן

דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בלא שדוכי

ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא

ומאן דפקיר שליחא דרבנן ומאן דשהי שמתא דרבנן עליה תלתין יומין ולא אתי לבי דינא ותבע לשמתיה

ועל חתנא דדאיר בבי חמוהי דדאיר אין דחליף לא והא ההוא דחליף אבבא דבי חמוהי ונגדיה רב ששת ההוא מידם הוה דיים מחמתיה

נהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא למקדש בביאה ובלא שדוכי ואיכא דאמרי אפילו בשדוכי נמי משום פריצותא

תנו רבנן כיצד מאמר נתן לה כסף או שוה כסף ובשטר כיצד בשטר כיצד כדאמרן כתב לה על הנייר או על החרס אף על פי שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי אמר אביי הכי קאמר שטר כתובת יבמין כיצד

כתב לה אנא פלוני בר פלוני קבילית ית פלונית יבמתי עלי לזון ולפרנסה כראוי ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה

בעא מיניה אביי מרבה נתן לה גט ואמר הרי את מגורשת הימני ואי את מותרת לכל אדם מהו גט יבמה דרבנן הוא גט דמהני באשת איש מהני ביבמה גט דלא מהני באשת איש לא מהני ביבמה או דלמא אתי לאחלופי בגיטא

[אמר ליה חיישינן דלמא אתי לאחלופי בגיטא] מתקיף לה רבה בר חנן אלא מעתה יהיב לה ניירא בעלמא הכי נמי דפסלה אמר ליה התם לא פסיל בכהונה הכא קפסיל בכהונה

דתניא ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה לא יקחו והיינו ריח הגט שפוסל בכהונה

אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר אחד ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה

ולאשה בעלמא אין גט מפני שאין בידו לגרשה בעי רמי בר חמא ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמיא או דלמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו

בעי רב חנניה כתב גט לזיקתו ולא למאמרו למאמרו ולא לזיקתו מהו מאמר עילוי זיקה קא רמי והוה ליה כמגרש חצי אשה והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי

ותפשוט ליה מדרבא דאמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה לרבא פשיטא ליה לרב חנניה מיבעיא ליה מאי תיקו

חלץ ועשה מאמר אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום

ומי מצית מוקמת לה כרבי עקיבא והא קתני רישא נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה ואי רבי עקיבא כיון דיהב לה גט מי מהני בה מאמר

והתניא רבי עקיבא אומר מנין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית שנאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה אחר שילוח

אמר רב אשי גט יבמין מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

תניא נמי הכי אמר רבי אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי רבי עקיבא שהיה עושה חלוצה כערוה אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום ואני אומר אימתי בזמן שקדשה לשום אישות אבל קדשה לשום יבמות אין אחר חליצה כלום

תניא אידך החולץ ליבמתו וחזר וקדשה רבי אומר אם קדשה לשום אישות צריכה הימנו גט לשום יבמות אין צריכה הימנו גט וחכמים אומרים בין שקדשה לשום אישות בין שקדשה לשום יבמות צריכה הימנו גט

אמר רב יוסף מאי טעמא דרבי עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קני

אמר ליה אביי מי דמי התם לא קא מכוין למיקני הכא קא מכוין למיקני הא לא דמיא אלא לעודר בנכסי גר זה וכסבור של גר אחר הוא דקני

אלא אמר אביי הכא במאי עסקינן כגון דאמר לה התקדשי לי במאמר יבמין רבי סבר מאמר עילוי זיקה קא רמי ואתאי חליצה אפקעתה לזיקה ורבנן סברי האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמין מי לא מהני השתא נמי מהני

רבא אמר אי דאמר לה במאמר יבמין כולי עלמא לא פליגי דמהניא והכא במאי עסקינן כגון דאמר לה התקדשי לי בזיקת יבמין רבי סבר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מאמר ושטר ביבמה – גפ”ת 98

מה הקשר בין הדף היומי ליום הזכרון לשואה? ואיך סתם נייר או חרס יכולים להפוך להיות בעלי כוח להפוך אשה נשואה לגרושה או רווקה לנשואה? השבוע דרך הדף היומי נבדוק את השאלות הללו מוזמנים להצטרף. בעזרת ה’   בדף שלנו הגמרא מצטטת ברייתא המתארת את דרכי הקידושין של יבמה ושואלת כיצד הם מתרחשים. כמו שראינו…

יבמות נב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות נב

האי גט אחר גט הוא אמר רב יהודה הכי קאמר גט אחר הגט ומאמר אחר מאמר כדאמרן יבם אחד ויבמה אחת כיצד התרתן עשה מאמר ביבמתו ונתן לה גט צריכה הימנו חליצה

עשה מאמר ובעל הרי זו כמצותה לימא מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא מצות יבמה מקדש ואחר כך בועל אימא אף זה כמצותה

פשיטא סלקא דעתך אמינא כיון דאמר מר העושה מאמר ביבמתו פרחה הימנו זיקת יבמין וחלה עליו זיקת ארוסין ונשואין אימא לאו מצוה קעביד קא משמע לן

גופא אמר רב הונא מצות יבמין מקדש ואחר כך בועל ואם בעל ועשה מאמר קנה אם בעל ועשה מאמר פשיטא דהא קניה בביאה אלא אימא אם בעל בלא מאמר קנה

והתניא לוקה מכת מרדות מדרבנן

דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה ומאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בלא שדוכי

ומאן דמבטל גיטא ומאן דמסר מודעא אגיטא

ומאן דפקיר שליחא דרבנן ומאן דשהי שמתא דרבנן עליה תלתין יומין ולא אתי לבי דינא ותבע לשמתיה

ועל חתנא דדאיר בבי חמוהי דדאיר אין דחליף לא והא ההוא דחליף אבבא דבי חמוהי ונגדיה רב ששת ההוא מידם הוה דיים מחמתיה

נהרדעי אמרי בכולהו לא מנגיד רב אלא למקדש בביאה ובלא שדוכי ואיכא דאמרי אפילו בשדוכי נמי משום פריצותא

תנו רבנן כיצד מאמר נתן לה כסף או שוה כסף ובשטר כיצד בשטר כיצד כדאמרן כתב לה על הנייר או על החרס אף על פי שאין בו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי אמר אביי הכי קאמר שטר כתובת יבמין כיצד

כתב לה אנא פלוני בר פלוני קבילית ית פלונית יבמתי עלי לזון ולפרנסה כראוי ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה

בעא מיניה אביי מרבה נתן לה גט ואמר הרי את מגורשת הימני ואי את מותרת לכל אדם מהו גט יבמה דרבנן הוא גט דמהני באשת איש מהני ביבמה גט דלא מהני באשת איש לא מהני ביבמה או דלמא אתי לאחלופי בגיטא

[אמר ליה חיישינן דלמא אתי לאחלופי בגיטא] מתקיף לה רבה בר חנן אלא מעתה יהיב לה ניירא בעלמא הכי נמי דפסלה אמר ליה התם לא פסיל בכהונה הכא קפסיל בכהונה

דתניא ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה לא יקחו והיינו ריח הגט שפוסל בכהונה

אמר רמי בר חמא הרי אמרו אמר אחד ללבלר כתוב גט לארוסתי לכשאכנסנה אגרשנה הרי זה גט מפני שבידו לגרשה

ולאשה בעלמא אין גט מפני שאין בידו לגרשה בעי רמי בר חמא ליבמתו מהו כיון דאגידא ביה כארוסתו דמיא או דלמא כיון דלא עבד בה מאמר לא תיקו

בעי רב חנניה כתב גט לזיקתו ולא למאמרו למאמרו ולא לזיקתו מהו מאמר עילוי זיקה קא רמי והוה ליה כמגרש חצי אשה והמגרש חצי אשה לא עשה ולא כלום או דלמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי

ותפשוט ליה מדרבא דאמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה לרבא פשיטא ליה לרב חנניה מיבעיא ליה מאי תיקו

חלץ ועשה מאמר אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום

ומי מצית מוקמת לה כרבי עקיבא והא קתני רישא נתן גט ועשה מאמר צריכה גט וחליצה ואי רבי עקיבא כיון דיהב לה גט מי מהני בה מאמר

והתניא רבי עקיבא אומר מנין לנותן גט ליבמתו שנאסרה עליו עולמית שנאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה אחר שילוח

אמר רב אשי גט יבמין מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא

תניא נמי הכי אמר רבי אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי רבי עקיבא שהיה עושה חלוצה כערוה אבל חכמים אומרים יש אחר חליצה כלום ואני אומר אימתי בזמן שקדשה לשום אישות אבל קדשה לשום יבמות אין אחר חליצה כלום

תניא אידך החולץ ליבמתו וחזר וקדשה רבי אומר אם קדשה לשום אישות צריכה הימנו גט לשום יבמות אין צריכה הימנו גט וחכמים אומרים בין שקדשה לשום אישות בין שקדשה לשום יבמות צריכה הימנו גט

אמר רב יוסף מאי טעמא דרבי עשאוה כעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קני

אמר ליה אביי מי דמי התם לא קא מכוין למיקני הכא קא מכוין למיקני הא לא דמיא אלא לעודר בנכסי גר זה וכסבור של גר אחר הוא דקני

אלא אמר אביי הכא במאי עסקינן כגון דאמר לה התקדשי לי במאמר יבמין רבי סבר מאמר עילוי זיקה קא רמי ואתאי חליצה אפקעתה לזיקה ורבנן סברי האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי מעיקרא אילו אמר לה התקדשי לי במאמר יבמין מי לא מהני השתא נמי מהני

רבא אמר אי דאמר לה במאמר יבמין כולי עלמא לא פליגי דמהניא והכא במאי עסקינן כגון דאמר לה התקדשי לי בזיקת יבמין רבי סבר

גלול כלפי מעלה