Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ז׳ באייר תשפ״ב | 8 מאי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות סב

הלימוד השבוע מוקדש ע”י משפחת מונדרו לזכר נשמת באשה לאה בת מאיר יהודה וצביה חיה.

הדף היום מוקדש לכבוד גבריאלה אלטמן מילדיה. “את מהווה דוגמה אישית לנו – בלימוד תורה, תרומה לקהילה, והכל בענווה. 

הדף היום מוקדש על ידי משפחת זום של הדרן לזכרו של ד”ר דניס קוצ’ר, בעלה של די קוצ’ר. “אנחנו איתך, די קוצ’ר היקרה, באבלך על מותו של בעלך. די, את חברה פעילה בקהילתנו של הדרן זום, כוח שהעמיד את הפרויקט הראשון שלנו יחד, ספר הבישול של פסח, ופנים חמות שאנו רואים בכל שיעור. אהבתך של תורה והתשוקה שלך להשפיע ולעשות מעשים טובים היו ללא ספק חלק מרכזי בבית ובחיים שאת ודניס בניתם יחד. המקום ינחם אותך ואת כל משפחתך בשאר אבלי ציון וירושלים. באהבה ועם תנחומים.”

על סמך מה קובע בית שמאי שצריך שיהיו לו שני בנים כדי לקיים את מצוות פרייה ורבייה? על סמך מה טוען בית הלל בן ובת? בית שמאי ביסס את דעתו על משה רבנו שהיו לו שני בנים ולאחר מכן נפרד מאשתו. בית הלל חולקים על כך כי הוא אומר שזהו אחד משלושה הדברים שמשה עשה בכוחות עצמו ולאחר מכן ה’ תמך בהחלטתו. הסיבה לא הייתה קשורה לקיום המצווה אבל הוא נפרד מציפורה מסיבה אחרת. מה הם שני הדברים האחרים? לרבי נתן הייתה מסורת אחרת על הוויכוח בין בית שמאי לבית הלל. מובאות שתי גרסאות למסורת שלו. האם מתגייר יכול לקיים את המצווה עם ילדים שנולדו לפני שהתגייר? רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים על כך. דעותיהם מתיישבות עם ויכוח שיש להם בשאלה האם לבנו הבכור של מתגייר שנולד לאחר הגיור (במקרה שהיו לו בנים קודם לכן) יש דין בכור. רבי יוחנן מביא מקור להעלות קושי נגד ריש לקיש, אבל זה נפתר. אם אחד מילדיו מת, האם המצווה מתקיימת בכל זאת? רב הונא ורבי יוחנן חלוקים בסוגיה זו. שתי שאלות מועלות נגד עמדתו של רב הונא ממקורות תנאיים הדנים בכך שניתן למלא את חובתו באמצעות נכדים. אחד נפתר, השני לא. האם נכדים נחשבים בכל המקרים? במה זה תלוי? מה המקור לכך? לרבי יהושע יש עמדה שלישית לגבי מצוות פרייה ורבייה. לדבריו, גם לאחר הבאת שני ילדים צריך להמשיך ולהביא ילדים נוספים, כנלמד מפסוק בקהלת יא:ו. הפסוק משמש את רבי עקיבא כדי להדגיש את חשיבות לימוד תורה והקמת תלמידים. לרבי עקיבא היו 12,000 תלמידים וכולם מתו בתקופה אחת בין פסח לשבועות כי לא כיבדו זה את זה. בסופו של דבר העביר רבי עקיבא את תורתו לחמישה תלמידים – רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע. רבי תנחום אומר בשם רבי חנילא שמי שאין לו אישה חסרים לו דברים רבים, כולל שלום, תורה, ברכה וכו’. מהיכן נדרש כל אחד מאלה? רבי יהושע בן לוי מסביר שיש מצבים מסוימים שבהם הבעל מחויב לקיים יחסי אישות עם אשתו, אם היא רוצה בכך. מאיפה אלו נלמדות? אחד מהם יכול להידרש מפסוק אחר. מה מוסיף הפסוק של רבי יהושע בן לוי? מובאת ברייתא המדגישה את החשיבות של יחס טוב לאישה, כמו גם התנהגויות אחרות ראויות לשבח.

משאי אפשר ובית הלל נמי לילפו ממשה אמרי לך משה מדעתיה הוא דעבד דתניא שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום פירש מן האשה ושיבר הלוחות והוסיף יום אחד

פירש מן האשה מאי דרש אמר ומה ישראל שלא דברה עמהם שכינה אלא לפי שעה וקבע להם זמן אמרה תורה אל תגשו אל אשה אני שמיוחד לדבור בכל שעה ושעה ולא קבע לי זמן על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי

שיבר את הלוחות מאי דרש אמר ומה פסח שהוא אחד משש מאות ושלש עשרה מצות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל משומדים על אחת כמה וכמה

והסכימה דעתו לדעת המקום דכתיב אשר שברת ואמר ריש לקיש אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה יישר כחך ששברת

הוסיף יום אחד מדעתו מאי דרש דכתיב וקדשתם היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפק ליה שמע מינה תרי יומי לבר מהאידנא והסכימה דעתו לדעת המקום דלא שריא שכינה עד שבתא

תניא רבי נתן אומר בית שמאי אומרים שני זכרים ושתי נקבות ובית הלל אומרים זכר ונקבה

אמר רב הונא מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית שמאי דכתיב ותוסף ללדת את אחיו את הבל הבל ואחותו קין ואחותו וכתיב כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ורבנן אודויי הוא דקא מודית

תניא אידך רבי נתן אומר בית שמאי אומרים זכר ונקבה ובית הלל אומרים או זכר או נקבה אמר רבא מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית הלל שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה והא עבד לה שבת

איתמר היו לו בנים בגויותו ונתגייר רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה דהא הוו ליה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בגויותו ונתגייר רבי יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ראשית אונו וריש לקיש אמר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

וצריכא דאי אשמעינן בההיא קמייתא בההיא קאמר רבי יוחנן משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו אימא מודי ליה לריש לקיש

ואי איתמר בהא בהא קאמר ריש לקיש אבל בההיא אימא מודה ליה לרבי יוחנן צריכא

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל וגו׳ אמר ליה בגויותן אית להו חייס נתגיירו לית להו חייס

אמר רב הכל מודין בעבד שאין לו חייס דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור מיתיבי ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים אמר רב אחא בר יעקב כפר בן בקר

אי הכי הכא נמי שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבוהון והכא לא מפרש ואיבעית אימא יחסינהו בדוכתא אחריתי באבוהון ובאבא דאבוהון דכתיב וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר

איתמר היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר לא קיים

רב הונא אמר קיים משום דרב אסי דאמר רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף וגו׳ ורבי יוחנן אמר לא קיים פריה ורביה לשבת יצרה בעינן והא ליכא

מיתיבי

בני בנים הרי הן כבנים כי תניא ההיא להשלים

מיתיבי בני בנים הרי הם כבנים מת אחד מהם או שנמצא סריס לא קיים פריה ורביה תיובתא דרב הונא תיובתא

בני בנים הרי הם כבנים סבר אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכל שכן ברא לברתא אבל ברתא לברא לא אמר ליה רבא לשבת יצרה בעיא והא איכא

דכולי עלמא מיהת תרי מחד לא ולא והא אמרי ליה רבנן לרב ששת נסיב איתתא ואוליד בני ואמר להו בני ברתי בני נינהו

התם דחויי קמדחי להו דרב ששת איעקר מפירקיה דרב הונא

אמר ליה רבה לרבא בר מארי מנא הא מילתא דאמור רבנן בני בנים הרי הן כבנים אילימא מדכתיב הבנות בנותי והבנים בני אלא מעתה והצאן צאני הכי נמי אלא דקנית מינאי הכא נמי דקנית מינאי

אלא מהכא ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעדותלד לו את שגוב וכתיב מני מכיר ירדו מחוקקים וכתיב יהודה מחוקקי

מתניתין דלאו כרבי יהושע דתניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים

רבי עקיבא אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך וגו׳ אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה

והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה

תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא רבי חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא אמר רב נחמן אסכרה

אמר רב מתנא הלכה כרבי יהושע

אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה דכתיב ושמחת אתה וביתך בלא ברכה דכתיב להניח ברכה אל ביתך בלא טובה דכתיב לא טוב היות האדם לבדו

במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה בלא תורה דכתיב האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני בלא חומה דכתיב נקבה תסובב גבר

רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא

אמר רבי יהושע בן לוי כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר וידעת כי שלום אהלך וגו׳ ואמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנאמר וידעת כי שלום אהלך וגו׳

הא מהכא נפקא מהתם נפקא ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך אמר רב יוסף לא נצרכה אלא סמוך לווסתה

וכמה אמר רבא עונה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מיטרידי

תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות סב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות סב

משאי אפשר ובית הלל נמי לילפו ממשה אמרי לך משה מדעתיה הוא דעבד דתניא שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום פירש מן האשה ושיבר הלוחות והוסיף יום אחד

פירש מן האשה מאי דרש אמר ומה ישראל שלא דברה עמהם שכינה אלא לפי שעה וקבע להם זמן אמרה תורה אל תגשו אל אשה אני שמיוחד לדבור בכל שעה ושעה ולא קבע לי זמן על אחת כמה וכמה והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי

שיבר את הלוחות מאי דרש אמר ומה פסח שהוא אחד משש מאות ושלש עשרה מצות אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו התורה כולה וישראל משומדים על אחת כמה וכמה

והסכימה דעתו לדעת המקום דכתיב אשר שברת ואמר ריש לקיש אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה יישר כחך ששברת

הוסיף יום אחד מדעתו מאי דרש דכתיב וקדשתם היום ומחר היום כמחר מה מחר לילו עמו אף היום לילו עמו ולילה דהאידנא נפק ליה שמע מינה תרי יומי לבר מהאידנא והסכימה דעתו לדעת המקום דלא שריא שכינה עד שבתא

תניא רבי נתן אומר בית שמאי אומרים שני זכרים ושתי נקבות ובית הלל אומרים זכר ונקבה

אמר רב הונא מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית שמאי דכתיב ותוסף ללדת את אחיו את הבל הבל ואחותו קין ואחותו וכתיב כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ורבנן אודויי הוא דקא מודית

תניא אידך רבי נתן אומר בית שמאי אומרים זכר ונקבה ובית הלל אומרים או זכר או נקבה אמר רבא מאי טעמא דרבי נתן אליבא דבית הלל שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה והא עבד לה שבת

איתמר היו לו בנים בגויותו ונתגייר רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר קיים פריה ורביה דהא הוו ליה וריש לקיש אמר לא קיים פריה ורביה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

ואזדו לטעמייהו דאיתמר היו לו בנים בגויותו ונתגייר רבי יוחנן אמר אין לו בכור לנחלה דהא הוה ליה ראשית אונו וריש לקיש אמר יש לו בכור לנחלה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

וצריכא דאי אשמעינן בההיא קמייתא בההיא קאמר רבי יוחנן משום דמעיקרא נמי בני פריה ורביה נינהו אבל לענין נחלה דלאו בני נחלה נינהו אימא מודי ליה לריש לקיש

ואי איתמר בהא בהא קאמר ריש לקיש אבל בההיא אימא מודה ליה לרבי יוחנן צריכא

איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל וגו׳ אמר ליה בגויותן אית להו חייס נתגיירו לית להו חייס

אמר רב הכל מודין בעבד שאין לו חייס דכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור מיתיבי ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים אמר רב אחא בר יעקב כפר בן בקר

אי הכי הכא נמי שאני התם דיחסינהו בשמייהו ובשמא דאבוהון והכא לא מפרש ואיבעית אימא יחסינהו בדוכתא אחריתי באבוהון ובאבא דאבוהון דכתיב וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר

איתמר היו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים פריה ורביה רבי יוחנן אמר לא קיים

רב הונא אמר קיים משום דרב אסי דאמר רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף וגו׳ ורבי יוחנן אמר לא קיים פריה ורביה לשבת יצרה בעינן והא ליכא

מיתיבי

בני בנים הרי הן כבנים כי תניא ההיא להשלים

מיתיבי בני בנים הרי הם כבנים מת אחד מהם או שנמצא סריס לא קיים פריה ורביה תיובתא דרב הונא תיובתא

בני בנים הרי הם כבנים סבר אביי למימר ברא לברא וברתא לברתא וכל שכן ברא לברתא אבל ברתא לברא לא אמר ליה רבא לשבת יצרה בעיא והא איכא

דכולי עלמא מיהת תרי מחד לא ולא והא אמרי ליה רבנן לרב ששת נסיב איתתא ואוליד בני ואמר להו בני ברתי בני נינהו

התם דחויי קמדחי להו דרב ששת איעקר מפירקיה דרב הונא

אמר ליה רבה לרבא בר מארי מנא הא מילתא דאמור רבנן בני בנים הרי הן כבנים אילימא מדכתיב הבנות בנותי והבנים בני אלא מעתה והצאן צאני הכי נמי אלא דקנית מינאי הכא נמי דקנית מינאי

אלא מהכא ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעדותלד לו את שגוב וכתיב מני מכיר ירדו מחוקקים וכתיב יהודה מחוקקי

מתניתין דלאו כרבי יהושע דתניא רבי יהושע אומר נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים

רבי עקיבא אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנאמר בבקר זרע את זרעך וגו׳ אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה

והיה העולם שמם עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה

תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא רבי חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא אמר רב נחמן אסכרה

אמר רב מתנא הלכה כרבי יהושע

אמר רבי תנחום אמר רבי חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה דכתיב ושמחת אתה וביתך בלא ברכה דכתיב להניח ברכה אל ביתך בלא טובה דכתיב לא טוב היות האדם לבדו

במערבא אמרי בלא תורה בלא חומה בלא תורה דכתיב האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני בלא חומה דכתיב נקבה תסובב גבר

רבא בר עולא אמר בלא שלום דכתיב וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא

אמר רבי יהושע בן לוי כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא שנאמר וידעת כי שלום אהלך וגו׳ ואמר רבי יהושע בן לוי חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך שנאמר וידעת כי שלום אהלך וגו׳

הא מהכא נפקא מהתם נפקא ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך אמר רב יוסף לא נצרכה אלא סמוך לווסתה

וכמה אמר רבא עונה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מיטרידי

תנו רבנן האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה והמשיאן סמוך לפירקן עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו

גלול כלפי מעלה