Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ט׳ באייר תשפ״ב | 10 מאי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות סד

מאמר של הרבנית ד”ר אסתר פישר בפטור נשים ממצוות פרו ורבו

הדף היום מוקדש ע”י הייפן הופמנפרנט לכבוד קרן מוס.

הדף היום מוקדש ע”י אילנה קטלר לזכר נשמת אמה, מלכה לאה בת יצחק הלל.

אם גבר נשוי עשר שנים ללא ילדים, הוא צריך לעשות מעשה – או להתגרש ממנה או לקחת אישה אחרת. זה נלמד מאברהם. אילו חריגים יש לכלל זה? למה לא נלמד שממתינים עשרים שנה כמו יצחק? גם אברהם וגם יצחק היו עקרים. מאיפה אנחנו יודעים את זה? מדוע כל כך הרבה מאבותינו היו עקרים? שרה גם היתה עקרה. רב יהודה אומר שברגע שאנשים התחילו לחיות פחות שנים, פרק הזמן שיש לחכות עד שעושים מעשה התקצר לשנתיים וחצי – זמן שבפוטנציאל היתה יכולה להיכנס להריון שלוש פעמים. רבה אמר בשם רב נחמן שלוש שנים אבל הוא עצמו סבר שאפילו בימיהם, עדיין מחכים עשר שנים. אם גבר מתגרש מאישה בגלל שהם לא יכולים להביא ילדים לעולם, היא עדיין מקבלת את דמי כתובתה כי אנחנו מניחים שזה לא בגלל חטאיה שאין להם ילדים שכן היא לא חייבת במצוות פרייה ורבייה. האם זה באמת נכון שאם לא יהיו ילדים אחרי עשר שנים, אם הם יתגרשו, סביר להניח שיהיו לו ילדים עם האישה השנייה? מביאים סיטואציה שבו רבי אבא בר זבדא אמר שאם הוא היה ראוי להביא ילדים, היו לו אותם מאשתו הראשונה ולכן הוא לא חייב להתחתן עם מישהי אחרת. זו לא הוכחה טובה שכן הוא היה אחד משישים רבנים שנעשו עקרים מחוסר יכולת ללכת לשירותים במהלך השיעורים הארוכים של רב הונא. משנתינו שמציינת שהבעל מתחתן עם אישה אחרת כעבור עשר שנים, אל לא מזכירים שהוא עושה את זה שוב אם אין לו ילדים מהאשה השנייה הולכת כשיטת רבי שלאחר שמעשה קורה פעמיים זה יוצר חזקה. רבן שמעון בן גמליאל סובר שלוש פעמים. או אולי זה הפוך? איך הם קובעים מהי המסורת המדויקת? לפי איזו דעה אנחנו פוסקים? זה תלוי באיזה סוג סיטואציה – בחלק פוסקים כרבי ובחלק כרשב”ג.

מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק בפריה ורביה לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל

אבא חנן אמר משום רבי אליעזר חייב מיתה שנאמר ובנים לא היו להם הא היו להם בנים לא מתו אחרים אומרים גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך בזמן שזרעך אחריך שכינה שורה אין זרעך אחריך על מי שורה על העצים ועל האבנים

מתני׳ נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל גירשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה

גמ׳ תנו רבנן נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה

אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת חוץ לארץ עולה לו מן המנין לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שניהם חבושים בבית האסורים אין עולין לו מן המנין

אמר ליה רבא לרב נחמן ולילף מיצחק דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו׳ וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם אמר ליה יצחק עקור היה

אי הכי אברהם נמי עקור היה ההוא מיבעי ליה לכדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס בהן שנותיו של יעקב

אמר רבי יצחק יצחק אבינו עקור היה שנאמר ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו על אשתו לא נאמר אלא לנוכח מלמד ששניהם עקורים היו אי הכי ויעתר לו ויעתר להם מיבעי ליה לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע

אמר רבי יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים אמר רבי יצחק למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקדוש ברוך הוא ממדת רגזנות למדת רחמנות אמר רבי אמי אברהם ושרה טומטמין היו שנאמר הביטו אל צור

חצבתם ואל מקבת בור נקרתם וכתיב הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שרה אמנו אילונית היתה שנאמר ותהי שרי עקרה אין לה ולד אפילו בית ולד אין לה

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב לא שנו אלא בדורות הראשונים ששנותיהן מרובות אבל בדורות האחרונים ששנותיהן מועטות שתי שנים ומחצה כנגד שלשה עיבורים רבה אמר רב נחמן שלש שנים כנגד שלש פקידות דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה

אמר רבה ליתנהו להני כללי מכדי מתניתין מאן תקין רבי והא בימי דוד אימעוט שני דכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה

והאי שמא לא זכה להבנות הימנה ודלמא איהי דלא זכיא איהי כיון דלא מפקדא אפריה ורביה לא מיענשה

איני והא אמרו ליה רבנן לרבי אבא בר זבדא נסיב איתתא ואוליד בני ואמר להו אי זכאי הוו לי מקמייתא התם דחוי קא מדחי להו לרבנן דרבי אבא בר זבדא איעקר מפרקיה דרב הונא

רב גידל איעקר מפרקיה דרב הונא רבי חלבו איעקר מפרקיה דרב הונא רב ששת איעקר מפרקיה דרב הונא רב אחא בר יעקב אחדתיה סוסכינתא תליוה בארזא דבי רב ונפק מיניה כהוצא ירקא אמר רב אחא בר יעקב שיתין סבי הוינא וכולהו איעקור מפרקיה דרב הונא לבר מאנא דקיימי בנפשאי החכמה תחיה בעליה

גירשה מותרת וכו׳ שני אין שלישי לא

מתניתין מני רבי היא דתניא מלה הראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר שלישי תמול רביעי לא תמול

והתניא איפכא הי מינייהו אחריניתא

תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית ומת רביעית באת לפני רבן שמעון בן גמליאל אמר לה אל תמולי

ודלמא אי אתיא שלישית נמי הוה אמר לה אם כן מאי אסהדותיה דרבי חייא בר אבא ודלמא הא קא משמע לן דאחיות מחזקות

אמר רבא השתא דאמרת אחיות מחזקות לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים והוא דאתחזק תלתא זימני

מאי הוה עלה כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון ביום הכפורים שחל להיות בשבת ומלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית באה לפניו אמר לה לכי ומולי

אמר ליה אביי חזי דקשרית איסורא וסכנתא

סמך עלה אביי ואזל נסבה לחומה ברתא דאיסי בריה דרב יצחק בריה דרב יהודה דנסבה רחבא דפומבדיתא ושכיב רב יצחק בריה דרבה בר בר חנה ושכיב ונסבה הוא ושכיב

אמר רבא ומי איכא דעביד עובדא בנפשיה כי האי והא איהו דאמר אבין דסמכא יצחק סומקא לאו בר סמכא אבין ישנו בחזרה יצחק סומקא אינו בחזרה ועוד אימר דפליגי לענין מילה בנישואין מי פליגי

אין והתניא ניסת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא

בשלמא גבי מילה איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא אלא נישואין מאי טעמא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרב הונא מעין גורם ורב אשי אמר מזל גורם

מאי בינייהו איכא בינייהו דאירסה ומית אי נמי דנפל מדיקלא ומית

אמר ליה רב יוסף בריה דרבא לרבא בעי מיניה מרב יוסף הלכה כרבי ואמר לי אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואמר לי אין אחוכי אחיך בי

אמר ליה לא סתמי היא ופשיט לך נישואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרבן שמעון בן גמליאל

נישואין הא דאמרן מלקיות דתנן מי שלקה ושנה בית דין כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים עד שתהא כריסו נבקעת וסתות דתנן אין האשה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות סד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות סד

מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק בפריה ורביה לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל

אבא חנן אמר משום רבי אליעזר חייב מיתה שנאמר ובנים לא היו להם הא היו להם בנים לא מתו אחרים אומרים גורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך בזמן שזרעך אחריך שכינה שורה אין זרעך אחריך על מי שורה על העצים ועל האבנים

מתני׳ נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל גירשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה

גמ׳ תנו רבנן נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה

אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ללמדך שאין ישיבת חוץ לארץ עולה לו מן המנין לפיכך חלה הוא או שחלתה היא או שניהם חבושים בבית האסורים אין עולין לו מן המנין

אמר ליה רבא לרב נחמן ולילף מיצחק דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וגו׳ וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם אמר ליה יצחק עקור היה

אי הכי אברהם נמי עקור היה ההוא מיבעי ליה לכדרבי חייא בר אבא דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי לייחס בהן שנותיו של יעקב

אמר רבי יצחק יצחק אבינו עקור היה שנאמר ויעתר יצחק לה׳ לנכח אשתו על אשתו לא נאמר אלא לנוכח מלמד ששניהם עקורים היו אי הכי ויעתר לו ויעתר להם מיבעי ליה לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע

אמר רבי יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים אמר רבי יצחק למה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר מה עתר זה מהפך התבואה ממקום למקום כך תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקדוש ברוך הוא ממדת רגזנות למדת רחמנות אמר רבי אמי אברהם ושרה טומטמין היו שנאמר הביטו אל צור

חצבתם ואל מקבת בור נקרתם וכתיב הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שרה אמנו אילונית היתה שנאמר ותהי שרי עקרה אין לה ולד אפילו בית ולד אין לה

אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב לא שנו אלא בדורות הראשונים ששנותיהן מרובות אבל בדורות האחרונים ששנותיהן מועטות שתי שנים ומחצה כנגד שלשה עיבורים רבה אמר רב נחמן שלש שנים כנגד שלש פקידות דאמר מר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה

אמר רבה ליתנהו להני כללי מכדי מתניתין מאן תקין רבי והא בימי דוד אימעוט שני דכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה

והאי שמא לא זכה להבנות הימנה ודלמא איהי דלא זכיא איהי כיון דלא מפקדא אפריה ורביה לא מיענשה

איני והא אמרו ליה רבנן לרבי אבא בר זבדא נסיב איתתא ואוליד בני ואמר להו אי זכאי הוו לי מקמייתא התם דחוי קא מדחי להו לרבנן דרבי אבא בר זבדא איעקר מפרקיה דרב הונא

רב גידל איעקר מפרקיה דרב הונא רבי חלבו איעקר מפרקיה דרב הונא רב ששת איעקר מפרקיה דרב הונא רב אחא בר יעקב אחדתיה סוסכינתא תליוה בארזא דבי רב ונפק מיניה כהוצא ירקא אמר רב אחא בר יעקב שיתין סבי הוינא וכולהו איעקור מפרקיה דרב הונא לבר מאנא דקיימי בנפשאי החכמה תחיה בעליה

גירשה מותרת וכו׳ שני אין שלישי לא

מתניתין מני רבי היא דתניא מלה הראשון ומת שני ומת שלישי לא תמול דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר שלישי תמול רביעי לא תמול

והתניא איפכא הי מינייהו אחריניתא

תא שמע דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מעשה בארבע אחיות בצפורי שמלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית ומת רביעית באת לפני רבן שמעון בן גמליאל אמר לה אל תמולי

ודלמא אי אתיא שלישית נמי הוה אמר לה אם כן מאי אסהדותיה דרבי חייא בר אבא ודלמא הא קא משמע לן דאחיות מחזקות

אמר רבא השתא דאמרת אחיות מחזקות לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעים והוא דאתחזק תלתא זימני

מאי הוה עלה כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון ביום הכפורים שחל להיות בשבת ומלה ראשונה ומת שניה ומת שלישית באה לפניו אמר לה לכי ומולי

אמר ליה אביי חזי דקשרית איסורא וסכנתא

סמך עלה אביי ואזל נסבה לחומה ברתא דאיסי בריה דרב יצחק בריה דרב יהודה דנסבה רחבא דפומבדיתא ושכיב רב יצחק בריה דרבה בר בר חנה ושכיב ונסבה הוא ושכיב

אמר רבא ומי איכא דעביד עובדא בנפשיה כי האי והא איהו דאמר אבין דסמכא יצחק סומקא לאו בר סמכא אבין ישנו בחזרה יצחק סומקא אינו בחזרה ועוד אימר דפליגי לענין מילה בנישואין מי פליגי

אין והתניא ניסת לראשון ומת לשני ומת לשלישי לא תנשא דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר לשלישי תנשא לרביעי לא תנשא

בשלמא גבי מילה איכא משפחה דרפי דמא ואיכא משפחה דקמיט דמא אלא נישואין מאי טעמא אמר ליה רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרב הונא מעין גורם ורב אשי אמר מזל גורם

מאי בינייהו איכא בינייהו דאירסה ומית אי נמי דנפל מדיקלא ומית

אמר ליה רב יוסף בריה דרבא לרבא בעי מיניה מרב יוסף הלכה כרבי ואמר לי אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ואמר לי אין אחוכי אחיך בי

אמר ליה לא סתמי היא ופשיט לך נישואין ומלקיות כרבי וסתות ושור המועד כרבן שמעון בן גמליאל

נישואין הא דאמרן מלקיות דתנן מי שלקה ושנה בית דין כונסין אותו לכיפה ומאכילין אותו שעורים עד שתהא כריסו נבקעת וסתות דתנן אין האשה

גלול כלפי מעלה