Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י׳ באייר תשפ״ב | 11 מאי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות סה

אם אישה הייתה נשואה פעמיים לשני גברים שונים, כל אחד במשך עשר שנים, ולא ילדה ילדים, אסור לה להינשא לשלישי (אם אין לו ילדים), כיוון שיש חזקה שהיא אינה מסוגלת להביא ילדים לעולם. ואם כן, הוא יכול להתגרש ממנה מבלי שיצטרך לתת לה את הכסף מהכתובה שלה. אם היא התחתנה עם שלישי ולא הולידה ילדים, האם שני הבעלים הראשונים יכולים לטעון שהם רוצים את כספי הכתובה בחזרה – האם ברור כעת שזו היא שלא יכלה להביא ילדים לעולם ולא הבעלים הראשונים? לא, כי אפשר לטעון שהיא נחלשה עכשיו וקודם לכן היתה יכולה להרות. אם נישאה לרביע ואז הולידה ילדים, האם היא יכולה לתבוע את דמי הכתובה שלה מהשלישי? לא, כי אם מתחילה עם טיעון כזה, השלישי יכול לטעון שהם מעולם לא התגרשו שכן הוא גירש אותה בטעות (הוא חשב שהיא לא יכולה להרות) וזה יהפוך את הילד שלה לממזר. רב פפא מקשה שאם כן, בית המשפט יתערב ויבטל את הגט הקודם. עם זאת, הם מסבירים שאולי היא נרפאה בינתיים אבל בעצם לא יכלה להרות בזמן שהיא נישאה לשלישי. אם האשה טוענת שהבעל עקר והבעל טוען שהאשה עקרה, מאמינים לה – למה? אם הבעל מעוניין לשאת אישה אחרת כדי להוכיח שהבעייה לא אצלו, האם הוא יכול לעשות זאת? ואם כן, אם יוכיח שהיא טועה, יוכל אז להתגרש מבלי שיצטרך לשלם את דמי הכתובה. מובאים מקרים אחרים של טענות הפוכות או שונות של כל צד (בעל ואישה) – למי מאמינים ולמה? יש ויכוח תנאי בשאלה האם אישה מחויבת בפרו ורבו. מה המקור לכל גישה? כיוון שאחד המקורות הובא על ידי רבי אלעזר ברבי שמעון, מובאות מאמרים נוספים שלו בנושאים אחרים בעניין מצוות התוכחה במי שלא יקבל אותה ושקר לשם שמירת השלום. רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי נחלקו באיזו דעה יש לקיים לגבי נשים ומצוות פרו ורבו. הם מנסים לקבוע מי החזיק באיזו דעה. הם מוכיחים זאת מסיפור אחד, אך מנסים להביא הוכחה שנייה, אך היא נדחית. בהתייחס לדחיית ההוכחה השנייה מובאים מספר סיפורים על נשים שרוצות להתגרש מבעליהן בטענה שלא הצליחו להרות, ובכל מקרה האישה טוענת מדוע היא זקוקה לילדים, למרות שאין לה חיוב. תביעתה מתקבלת ובית הדין נותן פסק דין לאלץ את הבעל לגרש אותה. סיפור אחרון מסופר על יהודית, אשתו של רבי חייא, שהתקשתה עם תאומים ולאחר מכן התחפשה בפני בעלה כדי לשאול אם היא חייבת במצוות פרו ורבו. כשהוא אמר לה שהיא לא חייבת, היא שתתה חומר שהפך אותה לעקרה.

קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים ואין מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים ושור המועד דתנן אין השור נעשה מועד עד שיעידו בו שלשה פעמים

תנו רבנן ניסת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים נישאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה

איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דליתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה איגלאי מילתא דאת הוא דגרמת או דלמא מצית אמרה להו השתא הוא דכחשי מסתברא מצית אמרה להו השתא הוא דכחשי

איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתיתבעיה לשלישי אמרינן לה שתיקותיך יפה מדיבוריך דמצי אמר לה אנא אדעתא דהכי לא גרשתיך

מתקיף לה רב פפא אי איהי שתקא אנן מי שתקינן נמצא גט בטל ובניה ממזרין אלא אמרינן השתא הוא דברייתא

הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה אמר רבי אמי דברים שבינו לבינה נאמנת וטעמא מאי היא קיימא לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ

אמר איהו איזיל אינסיב איתתא ואיבדוק נפשאי אמר רבי אמי אף בזו יוציא ויתן כתובה שאני אומר כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה רבא אמר נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא דאית ליה למיזיינינהי

הוא אמר אפלת בגו עשר והיא אמרה לא אפלית אמר רבי אמי אף בזו היא נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרתה לא מחזקה

הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפלים הוא אמר אפילה תרי והיא אמרה תלת אמר רבי יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא אפלה נפשה בניפלי לא מחזקה

מתני׳ האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקה אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם [אלהים] פרו ורבו

גמ׳ מנא הני מילי אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון אמר קרא ומלאו את הארץ וכבשוה איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש

אדרבה וכבשוה תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק וכבשה כתיב רב יוסף אמר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו

ואמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע רבי אבא אומר חובה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך

ואמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום שנאמר אביך צוה וגו׳ כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו׳

רבי נתן אומר מצוה שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו׳

דבי רבי ישמעאל תנא גדול השלום שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי

רבי יוחנן בן ברוקה אומר אתמר רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה וחד אמר אין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה

תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין הלכה דיתיב רבי אבהו וקאמר משמיה דרבי יוחנן הלכה ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו

ואיכא דאמרי רבי חייא בר אבא אמר ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו אמר רב פפא בשלמא למאן דאמר רבי אבהו אמרה משום כבוד בי קיסר לא אמרו ליה ולא מידי אלא למאן דאמר רבי חייא בר אבא אמרה לימרו ליה לא אמר רבי יוחנן הכי

מאי הוה עלה תא שמע דאמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אבהו אמר רבי אסי עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דקיסרי ואמר יוציא ויתן כתובה ואי סלקא דעתך לא מפקדה כתובה מאי עבידתה

דלמא בבאה מחמת טענה

כי ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמי אמרה ליה הב לי כתובה אמר לה זיל לא מיפקדת אמרה ליה מסיבו דילה מאי תיהוי עלה דהך אתתא אמר כי הא ודאי כפינן

ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת אמרה ליה לא בעיא הך אתתא חוטרא לידה ומרה לקבורה אמר כי הא ודאי כפינן

יהודה וחזקיה תאומים היו אחד נגמרה צורתו לסוף תשעה ואחד נגמרה צורתו לתחלת שבעה יהודית דביתהו דרבי חייא הוה לה צער לידה שנאי מנא ואתיא לקמיה דרבי חייא אמרה אתתא מפקדא אפריה ורביה אמר לה לא אזלא אשתיא סמא דעקרתא

לסוף איגלאי מילתא אמר לה איכו ילדת לי חדא כרסא אחריתא דאמר מר יהודה וחזקיה אחי פזי וטוי

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

הרבנית תניה רגב

חובת פרו ורבו וברכת ‘וכבשוה’

האם נשים חייבות במצוות פרו ורבו? תלוי את מי שואלים.‏ במחלוקת המובאת בדף ס”ה ע”ב העמדה המפתיעה יותר מבין השתיים היא דווקא זו המיוחסת לתנא קמא ‏והמוסברת על ידי רבי אלעזר ברבי שמעון: “האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה”.‏‎ ‎למה? ראשית, כי אין ‏מדובר כאן במצוות עשה שהזמן גרמא מהן נשים פטורות. אך…

יבמות סה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות סה

קובעת לה וסת עד שתקבענה שלש פעמים ואין מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים ושור המועד דתנן אין השור נעשה מועד עד שיעידו בו שלשה פעמים

תנו רבנן ניסת לראשון ולא היו לה בנים לשני ולא היו לה בנים לשלישי לא תנשא אלא למי שיש לו בנים נישאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה

איבעיא להו נישאת לשלישי ולא היו לה בנים מהו דליתבעוה הנך קמאי מי מצו אמרי לה איגלאי מילתא דאת הוא דגרמת או דלמא מצית אמרה להו השתא הוא דכחשי מסתברא מצית אמרה להו השתא הוא דכחשי

איבעיא להו נישאת לרביעי והיו לה בנים מהו דתיתבעיה לשלישי אמרינן לה שתיקותיך יפה מדיבוריך דמצי אמר לה אנא אדעתא דהכי לא גרשתיך

מתקיף לה רב פפא אי איהי שתקא אנן מי שתקינן נמצא גט בטל ובניה ממזרין אלא אמרינן השתא הוא דברייתא

הוא אמר מינה והיא אמרה מיניה אמר רבי אמי דברים שבינו לבינה נאמנת וטעמא מאי היא קיימא לה ביורה כחץ הוא לא קים ליה ביורה כחץ

אמר איהו איזיל אינסיב איתתא ואיבדוק נפשאי אמר רבי אמי אף בזו יוציא ויתן כתובה שאני אומר כל הנושא אשה על אשתו יוציא ויתן כתובה רבא אמר נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא דאית ליה למיזיינינהי

הוא אמר אפלת בגו עשר והיא אמרה לא אפלית אמר רבי אמי אף בזו היא נאמנת דאם איתא דהפילה נפשה בעקרתה לא מחזקה

הפילה וחזרה והפילה וחזרה והפילה הוחזקה לנפלים הוא אמר אפילה תרי והיא אמרה תלת אמר רבי יצחק בן אלעזר עובדא הוה בי מדרשא ואמרו היא מהימנא דאם איתא דלא אפלה נפשה בניפלי לא מחזקה

מתני׳ האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקה אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם [אלהים] פרו ורבו

גמ׳ מנא הני מילי אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון אמר קרא ומלאו את הארץ וכבשוה איש דרכו לכבש ואין אשה דרכה לכבש

אדרבה וכבשוה תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק וכבשה כתיב רב יוסף אמר מהכא אני אל שדי פרה ורבה ולא קאמר פרו ורבו

ואמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע רבי אבא אומר חובה שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך

ואמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום שנאמר אביך צוה וגו׳ כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו׳

רבי נתן אומר מצוה שנאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו׳

דבי רבי ישמעאל תנא גדול השלום שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו דמעיקרא כתיב ואדוני זקן ולבסוף כתיב ואני זקנתי

רבי יוחנן בן ברוקה אומר אתמר רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה וחד אמר אין הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה

תסתיים דרבי יוחנן הוא דאמר אין הלכה דיתיב רבי אבהו וקאמר משמיה דרבי יוחנן הלכה ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו

ואיכא דאמרי רבי חייא בר אבא אמר ואהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו אמר רב פפא בשלמא למאן דאמר רבי אבהו אמרה משום כבוד בי קיסר לא אמרו ליה ולא מידי אלא למאן דאמר רבי חייא בר אבא אמרה לימרו ליה לא אמר רבי יוחנן הכי

מאי הוה עלה תא שמע דאמר רבי אחא בר חנינא אמר רבי אבהו אמר רבי אסי עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דקיסרי ואמר יוציא ויתן כתובה ואי סלקא דעתך לא מפקדה כתובה מאי עבידתה

דלמא בבאה מחמת טענה

כי ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמי אמרה ליה הב לי כתובה אמר לה זיל לא מיפקדת אמרה ליה מסיבו דילה מאי תיהוי עלה דהך אתתא אמר כי הא ודאי כפינן

ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמר לה לא מיפקדת אמרה ליה לא בעיא הך אתתא חוטרא לידה ומרה לקבורה אמר כי הא ודאי כפינן

יהודה וחזקיה תאומים היו אחד נגמרה צורתו לסוף תשעה ואחד נגמרה צורתו לתחלת שבעה יהודית דביתהו דרבי חייא הוה לה צער לידה שנאי מנא ואתיא לקמיה דרבי חייא אמרה אתתא מפקדא אפריה ורביה אמר לה לא אזלא אשתיא סמא דעקרתא

לסוף איגלאי מילתא אמר לה איכו ילדת לי חדא כרסא אחריתא דאמר מר יהודה וחזקיה אחי פזי וטוי

גלול כלפי מעלה