הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות סז
הלימוד החודש מוקדש ע”י ליאורה ויונתן קוקין וסינטיה ואבי שטיינברגר לכבוד רלה פלדמן וקורטיס פוליטזר.
הדף היום מוקדש ע”י ג’ולי לנדאו לזכר נשמת אמה, איירין לנדאו בסיום השלושים לפטירתה.
הדף היום מוקדש על ידי ריקי ואלן זיביט לכבוד בר המצווה של נכדם, נח שמואל זיביט השבת.
הגמרא מסיימת את הדיון על זכותה של אישה לתבוע את נכסי צאן ברזל ברגע שהיא כבר לא נשואה. המשנה מעלה מקרה של בת לישראל הנשוי לכהן וכשהוא מת, היא בהריון. לדברי רבי יוסי, עבדיה אינם יכולים לאכול תרומה בגלל העובר, גם אם יש לה ילדים אחרים עם הכהן. האם זה בגלל העובר של שאינו כהן נחשב “זר” בעוד ברחם זרה או שזה בגלל שרק ילד שנולד יכול לאפשר לאדם לאכול תרומה, אבל ילד שטרם נולד פוסלו? רבה ורב יוסף חולקים בנושא זה. שאלה עולה נגד רב יוסף. רב יהודה הסביר בשמו של שמואל הן את דעתו של רבי יוסי והן את דעת חכמים החולקים עליו וסוברים כי כל עוד יש אחים אחרים או אחרים שיכולים לרשת את האב, העבדים יכולים להמשיך לאכול תרומה. האם ברור כפי מי פסק שמואל? האם חכמים באמת לא הסכימו עם רבי יוסי או שהם הסכימו איתו בסוף? ברייתא מובאת עם שתי דעות אלטרנטיביות נוספות לרבי יוסי. מהברייתא לא בדיוק ברור מהן דעותיהם ולמה והגמרא מקדישה זמן להסביר כל גישה. רבי שמעון בר יוחאי תולה את הדין באם שאר ילדי הכהן היו בנים או בנות. אם בנים, העבדים יכולים לאכול תרומה ואם בת, הם לא יכולים. כי אם העובר יתברר כזכר, אז הבנות בסופו של דבר לא ירשו דבר מהאב ולכן, הם לא יכולים להרשות לעבדים לאכול תרומה אפילו עכשיו, לפני שהילד נולד. יתר על כן, גם אם העובר מתגלה כנקבה, אז היא גם פוסלת את העבדים מאכילת תרומה שכן לעובר יש חלק גם בירושה ועובר אינו מאפשר לעבדים לאכול תרומה. אם כן, למה הם יכולים לאכול אם יש אחים זכרים? שתי תשובות מובאות. האחת היא שאנחנו לא דואגים למיעוט והאם הילד באמת ייוולד ויתברר שהוא זכר ולכן יהיה לו חלק בבעלות על העבד, הוא מיעוט. או אם יש הסוברים שאנו דואגים למיעוטים, רב נחמן קבע שכאשר יתומים יורשים מירושת אביהם, כל אחד מהם מקבל אפוטרופוס שבוחר חלק מהירושה ליתום שהוא מציג ולכן הם יכולים כבר לחלק את הנכסים בכך שהעבדים לא יילכו בכלל לעובר שטרם נולד. עמדתו של רב נחמן היא כי החלוקה של האפוטרופוסים היא סופית ולילדים אין זכות כאשר הם מתבגרים לשנות, שכן אחרת היא מערערת על כוחם של בית הדין. רבי ישמעאל, בנו של רבי יוסי , קבע שאם לכהן יש בת, העבדים יכולים לאכול תרומה, אבל אם היה לו בן, הם לא יכלו. אביי מנסה להסביר כי מדובר במקרה שבו היה סכום כסף קטן לבעל שמת ולכן על פי תקנה דרבנן, הבנות מקבלות את מה שנשאר מכיוון שהן זכאיות לכסף עבור מזון והסכום הקטן שנותר הולך אליהן. גם אם יתברר שהעובר נקבה, הרבנים לא תקנו תקנות לילד שטרם נולד. עם זאת, שתי שאלות מובאות נגד הסבר זה – האחת נפתרת אך השנייה לא. הסבר חלופי מובא. “הבת” למעשה צריך להשתנות ל”אם”. עמדתו של רבי ישמעאל מוסברת כך: כאשר כהן מת, אם יש ילדים, האם יכולה להמשיך לאכול תרומה וגם נכסי מלוג שלה, אבל הבנים לא יכולים להרשות לעבדי צאן ברזל לאכול כי העובר עשוי להיות זכר ואז הוא גם הבעלים שלהם וזה מונע מהם מלאכול תרומה. אם כן, דעתו זהה למעשה לרבי יוסי אביו ואינה באה כדעה נפרדת, אלא כדי להסביר. המשנה מפרטת מספר מקרים בהם אנו מחמירים בשני הכיוונים ומצב מסוים לא יאפשר לבת ישראל הנמצאת עם כהן (באופנים מסוימים כמפורט במשנה) לאכול תרומה. ובמקביל, היא לא תאפשר לבת כהן לחזור אכול תרומה בבית אביה אם היא במצב הזה עם ישראל. הגמרא מתחילה לתת הסברים לכל אחד מהמקרים.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ושחרור מפקיעין מידי שעבוד
אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים אחד נוטלתו בכתובתה ואחד נותנת דמים ונוטלתו מפני שבח בית אביה
מאי קא משמע לן שבח בית אביה דידה הוי הא אמרה רב יהודה חדא זימנא מהו דתימא הני מילי היכא דמטיא למשקל בכתובתה אבל מיתן דמי ומישקל לא קא משמע לן
מתני׳ בת ישראל שניסת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי
אמרו לו מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר
גמ׳ איבעיא להו טעמא דרבי יוסי משום דקסבר עובר במעי זרה זר הוא או דלמא ילוד מאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל
למאי נפקא מינה לעובר במעי כהנת מאי אמר רבה היינו טעמא דרבי יוסי דקסבר עובר במעי זרה זר הוא רב יוסף אמר ילוד מאכיל שאין ילוד אינו מאכיל
מיתיבי אמרו לו לרבי יוסי מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן בת כהן לכהן מהו אמר להם זו שמעתי וזו לא שמעתי
אי אמרת בשלמא עובר במעי זרה זר הוא היינו דקאמר להו זו שמעתי וזו לא שמעתי אלא אי אמרת ילוד מאכיל שאין ילוד אין מאכיל מאי זו שמעתי וזו לא שמעתי איהי היא קשיא
אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבי יוסי אבל חכמים אומרים יש לו בנים אוכלים משום בנים אין לו בנים אוכלים משום אחים אין לו אחים אוכלים משום משפחה כולה
זו ולא סבירא ליה הא אמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה פוק אייתי לי בי עשרה דאימא לך באנפייהו המזכה לעובר קנה אלא זו וסבירא ליה מאי קא משמע לן דפליגי רבנן עליה דרבי יוסי
ומי פליגי מתיב רבי זכאי זו עדות העיד רבי יוסי מפי שמעיה ואבטליון והודו לו אמר רב אשי מי קתני וקבלו והודו לו קתני דמסתבר טעמיה
תנו רבנן הניח בנים אלו ואלו אוכלים הניחה מעוברת אלו ואלו אין אוכלים הניח בנים והניחה מעוברת עבדי מלוג אוכלים כדרך שהיא אוכלת עבדי צאן ברזל לא יאכלו מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי
רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו הבת מאכלת הבן אינו מאכיל רבי שמעון בן יוחי אומר זכרים יאכלו כולן נקבות לא יאכלו שמא ימצא עובר זכר ואין לבנות במקום הבן כלום
מאי איריא שמא ימצא עובר זכר תיפוק ליה דנקבה נמי פסלה חדא ועוד קאמר חדא דנקבה נמי פסלה ועוד שמא ימצא עובר זכר ואין לבנות במקום הבן כלום
זכרים יאכלו והאיכא עובר קסבר
אין חוששין למיעוטא ואיבעית אימא לעולם קסבר חוששין למיעוטא דעבדינן ליה תקנתא כרב נחמן אמר שמואל
דאמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם בית דין מעמידין להם אפוטרופוס ובורר להם חלק יפה הגדילו יכולין למחות ורב נחמן דידיה אמר הגדילו אין יכולין למחות דאם כן מה כח בית דין יפה
לימא דרב נחמן תנאי היא לא דכולי עלמא אית להו דרב נחמן והכא בחוששין למיעוטא קמיפלגי
רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו הבת מאכיל הבן אינו מאכיל מאי שנא בן דלא מאכיל משום חלקו של עובר בת נמי לא תאכיל מפני חלקו של עובר
אמר אביי הכא בנכסים מועטים עסקינן וכגון דאיכא בן בהדי בת
מה נפשך אי האי דמעברא בן הוא לא עדיף מהאי דקאי אי בת היא אמאי אכלה בתקנתא דרבנן כמה דלא נפק לאויר העולם לא תקינו רבנן
במאי אוקימתא בנכסים מועטים אימא סיפא שמא ימצא העובר זכר ואין לבנות במקום בן כלום אדרבה נכסים מועטים דבנות נינהו סיפא אתאן לנכסים מרובין
ונכסים מועטים דבנות נינהו והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו
ואלא מאי בת דקתני אם אי הכי היינו רבי יוסי כולה רבי ישמעאל ברבי יוסי קתני לה
מתני׳ העובר והיבם והאירוסין והחרש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין
ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו ספק הביא שתי שערות וספק שלא הביא
נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע אי זה מת ראשון צרתה חולצת ולא מתייבמת
גמ׳ העובר אי בת כהן לישראל היא פסיל לה כנעוריה פרט למעוברת אי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל לה ילוד מאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל
היבם אי בת כהן לישראל היא פסיל לה ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם אי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל לה קנין כספו אמר רחמנא והא קנין דאחיו הוא
והאירוסין אי בת כהן לישראל היא פסיל לה
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
פרק ז: חומרי עזר למסכת יבמות (סו – סז)
לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לפרק א לפרק ב לפרק ג לפרק ד לפרק ה לפרק ו הורדות לפרק ז: יבמות סו יבמות סז יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול מטה אלא ללחוץ לדף הבא, או…
יבמות סז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ושחרור מפקיעין מידי שעבוד
אמר רב יהודה הכניסה לו שני כלים באלף זוז ושבחו ועמדו על שני אלפים אחד נוטלתו בכתובתה ואחד נותנת דמים ונוטלתו מפני שבח בית אביה
מאי קא משמע לן שבח בית אביה דידה הוי הא אמרה רב יהודה חדא זימנא מהו דתימא הני מילי היכא דמטיא למשקל בכתובתה אבל מיתן דמי ומישקל לא קא משמע לן
מתני׳ בת ישראל שניסת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי
אמרו לו מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן אף בת כהן לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה מפני חלקו של עובר
גמ׳ איבעיא להו טעמא דרבי יוסי משום דקסבר עובר במעי זרה זר הוא או דלמא ילוד מאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל
למאי נפקא מינה לעובר במעי כהנת מאי אמר רבה היינו טעמא דרבי יוסי דקסבר עובר במעי זרה זר הוא רב יוסף אמר ילוד מאכיל שאין ילוד אינו מאכיל
מיתיבי אמרו לו לרבי יוסי מאחר שהעדת לנו על בת ישראל לכהן בת כהן לכהן מהו אמר להם זו שמעתי וזו לא שמעתי
אי אמרת בשלמא עובר במעי זרה זר הוא היינו דקאמר להו זו שמעתי וזו לא שמעתי אלא אי אמרת ילוד מאכיל שאין ילוד אין מאכיל מאי זו שמעתי וזו לא שמעתי איהי היא קשיא
אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבי יוסי אבל חכמים אומרים יש לו בנים אוכלים משום בנים אין לו בנים אוכלים משום אחים אין לו אחים אוכלים משום משפחה כולה
זו ולא סבירא ליה הא אמר ליה שמואל לרב חנא בגדתאה פוק אייתי לי בי עשרה דאימא לך באנפייהו המזכה לעובר קנה אלא זו וסבירא ליה מאי קא משמע לן דפליגי רבנן עליה דרבי יוסי
ומי פליגי מתיב רבי זכאי זו עדות העיד רבי יוסי מפי שמעיה ואבטליון והודו לו אמר רב אשי מי קתני וקבלו והודו לו קתני דמסתבר טעמיה
תנו רבנן הניח בנים אלו ואלו אוכלים הניחה מעוברת אלו ואלו אין אוכלים הניח בנים והניחה מעוברת עבדי מלוג אוכלים כדרך שהיא אוכלת עבדי צאן ברזל לא יאכלו מפני חלקו של עובר שהעובר פוסל ואינו מאכיל דברי רבי יוסי
רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו הבת מאכלת הבן אינו מאכיל רבי שמעון בן יוחי אומר זכרים יאכלו כולן נקבות לא יאכלו שמא ימצא עובר זכר ואין לבנות במקום הבן כלום
מאי איריא שמא ימצא עובר זכר תיפוק ליה דנקבה נמי פסלה חדא ועוד קאמר חדא דנקבה נמי פסלה ועוד שמא ימצא עובר זכר ואין לבנות במקום הבן כלום
זכרים יאכלו והאיכא עובר קסבר
אין חוששין למיעוטא ואיבעית אימא לעולם קסבר חוששין למיעוטא דעבדינן ליה תקנתא כרב נחמן אמר שמואל
דאמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם בית דין מעמידין להם אפוטרופוס ובורר להם חלק יפה הגדילו יכולין למחות ורב נחמן דידיה אמר הגדילו אין יכולין למחות דאם כן מה כח בית דין יפה
לימא דרב נחמן תנאי היא לא דכולי עלמא אית להו דרב נחמן והכא בחוששין למיעוטא קמיפלגי
רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר משום אביו הבת מאכיל הבן אינו מאכיל מאי שנא בן דלא מאכיל משום חלקו של עובר בת נמי לא תאכיל מפני חלקו של עובר
אמר אביי הכא בנכסים מועטים עסקינן וכגון דאיכא בן בהדי בת
מה נפשך אי האי דמעברא בן הוא לא עדיף מהאי דקאי אי בת היא אמאי אכלה בתקנתא דרבנן כמה דלא נפק לאויר העולם לא תקינו רבנן
במאי אוקימתא בנכסים מועטים אימא סיפא שמא ימצא העובר זכר ואין לבנות במקום בן כלום אדרבה נכסים מועטים דבנות נינהו סיפא אתאן לנכסים מרובין
ונכסים מועטים דבנות נינהו והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטים מה שמכרו מכרו
ואלא מאי בת דקתני אם אי הכי היינו רבי יוסי כולה רבי ישמעאל ברבי יוסי קתני לה
מתני׳ העובר והיבם והאירוסין והחרש ובן תשע שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין
ספק שהוא בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו ספק הביא שתי שערות וספק שלא הביא
נפל הבית עליו ועל בת אחיו ואין ידוע אי זה מת ראשון צרתה חולצת ולא מתייבמת
גמ׳ העובר אי בת כהן לישראל היא פסיל לה כנעוריה פרט למעוברת אי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל לה ילוד מאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל
היבם אי בת כהן לישראל היא פסיל לה ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם אי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל לה קנין כספו אמר רחמנא והא קנין דאחיו הוא
והאירוסין אי בת כהן לישראל היא פסיל לה
