Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג באייר תשפ״ב | 14 מאי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות סח – שבת י”ג באייר

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הגמרא ממשיכה לעבור על כל אחד מהמקרים במשנה שבהם אנו מחמירים בשני הכיוונים ולא נאפשר לבת ישראל שנמצאת עם כהן לאכול תרומה ובו זמנית, לא נאפשר לבת כהן לחזור לאכול תרומה בבית אביה אם היא במצב הזה עם ישראל. מה המקרה שהוזכר “בן תשע שנים ויום אחד”? מה היה היחס בין האישה לגבר במקרה הזה? שני הסברים שונים מוצעים, לאחר שהם דחו את ההנחה הראשונה שהוא מתייחס לשומרת יבם. ברייתא הוזכרה בהקשר זה על גבר בגיל זה שפסול חיתון כממזר, נתין, וכו’ וגם חלל שמקיים יחסים עם אישה. האישה נפסלת מאכילת תרומה ונאסר עליה להתחתן עם כהן. שתי דעות נוספות מובאות גם כן, אשר יוסברו ביבמות סט. מהו המקור להלכה זו? יש דיון בפסוק שמהווה מקור לדין זה – הרי זה לא נצרך כדי ללמד דברים אחרים? האם הפסוק לא מתייחס רק לבתו של כהן, מה עם נשים אחרות? האם הפסוק לא מתייחס רק לתרומה, מאיפה אנחנו לומדים שהיא נפסלת מלהתחתן עם כהן?

דהא קניה בהויה ואי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל לה משום דעולא

והחרש אי בת כהן לישראל היא פסיל לה דהא קניה בתקנתא דרבנן ואי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו בר קנין הוא

ובן תשע שנים וכו׳ קא סלקא דעתן בשומרת יבם לבן תשע ויום אחד למאי אי למיפסל קטן נמי מיפסל פסיל אי לאכולי גדול נמי לא מאכיל

אמר אביי הכא ביבם בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן דמדאורייתא קניא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל ומדאורייתא קניא ליה וביאתו ביאה אימא לוכיל קא משמע לן עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול

אמר ליה רבא אי הכי סיפא דקתני ספק בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו השתא ודאי בן תשע לא מאכיל ספק מיבעיא

אלא אמר רבא בבן תשע שנים ויום אחד דהנך פסולים קתני דפסלי בביאתן וכדתניא בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין חלל וממזר שבאו על כהנת לויה וישראלית פסלוה

והא מדקתני סיפא אם אינן ראוין לבא בישראל הרי אלו פוסלים מכלל דרישא לאו בפסולים עסקינן רישא פסולי קהל סיפא פסולי כהונה

גופא בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין חלל וממזר שבאו על כהנת לויה וישראלית פסלן

רבי יוסי אומר כל שזרעו פסול פוסל כל שאין זרעו פסול אינו פוסל רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכל שאין אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו

מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה

האי מיבעי ליה דקאמר רחמנא בת כהן דמינסבא לזר לא תיכול

ההיא מושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל נפקא מדקאמר רחמנא ושבה אל בית אביה תאכל מכלל דמעיקרא לא אכלה

אי מההיא הוה אמינא לאו הבא מכלל עשה עשה כתב רחמנא האי ללאו [לאו] מוכל זר לא יאכל קדש נפקא

ההוא מיבעי ליה לגופיה תרי וכל זר כתיבי

ואכתי מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא וכל זר זרות אמרתי לך ולא אנינות דרבי יוסי ברבי חנינא מן זר וכל זר נפקא

ואכתי מיבעי ליה לכדתניא כשהיא חוזרת חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק ואמר רב חסדא אמר רבינא בר רב שילא מאי קרא דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל לא תאכל במורם מן הקדשים

אם כן לכתוב קרא היא בקדשים לא תאכל מאי בתרומת הקדשים שמעת מינה תרתי

אשכחן כהנת לויה וישראלית מנלן כדאמר רבי אבא אמר רב בת ובת הכא נמי בת ובת

כמאן כרבי עקיבא דדריש ווין אפילו תימא רבנן כוליה ובת קרא יתירא הוא

אשכחן לתרומה לכהונה מנלן אטו לויה וישראלית לא לכהונה מרבינן להו דאי לתרומה בנות מיכל תרומה נינהו

אלמה לא משכחת לה דקאכלה בשביל בנה

בשביל בנה קל וחומר ומה כהנת דבקדושה דנפשה אכלה פסיל לה לויה וישראלית דלא אכלה אלא בשביל בנה לא כל שכן

והיא הנותנת כהנת דקדיש גופה פסיל לה הא דלא קדיש גופה לא פסיל לה אלא לכהונה קל וחומר מגרושה ומה גרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שפסולה לכהונה

וכי מזהירין מן הדין גלוי מילתא בעלמא הוא

ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות כי תהיה אמר רחמנא הנך דאית בהו הויה חייבי כריתות לאו בני הויה

אי הכי גוי ועבד לא ליפסלו הנך פסלי מדרבי ישמעאל דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל מנין לגוי ועבד שבא על בת ישראל ועל כהנת ולויה שפסלוה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו׳

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות סח – שבת י”ג באייר

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות סח – שבת י”ג באייר

דהא קניה בהויה ואי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל לה משום דעולא

והחרש אי בת כהן לישראל היא פסיל לה דהא קניה בתקנתא דרבנן ואי בת ישראל לכהן היא לא מאכיל קנין כספו אמר רחמנא והאי לאו בר קנין הוא

ובן תשע שנים וכו׳ קא סלקא דעתן בשומרת יבם לבן תשע ויום אחד למאי אי למיפסל קטן נמי מיפסל פסיל אי לאכולי גדול נמי לא מאכיל

אמר אביי הכא ביבם בן תשע שנים ויום אחד הבא על יבמתו עסקינן דמדאורייתא קניא ליה סלקא דעתך אמינא הואיל ומדאורייתא קניא ליה וביאתו ביאה אימא לוכיל קא משמע לן עשו ביאת בן תשע שנים ויום אחד כמאמר בגדול

אמר ליה רבא אי הכי סיפא דקתני ספק בן תשע שנים ויום אחד ספק שאינו השתא ודאי בן תשע לא מאכיל ספק מיבעיא

אלא אמר רבא בבן תשע שנים ויום אחד דהנך פסולים קתני דפסלי בביאתן וכדתניא בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין חלל וממזר שבאו על כהנת לויה וישראלית פסלוה

והא מדקתני סיפא אם אינן ראוין לבא בישראל הרי אלו פוסלים מכלל דרישא לאו בפסולים עסקינן רישא פסולי קהל סיפא פסולי כהונה

גופא בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי כותי נתין חלל וממזר שבאו על כהנת לויה וישראלית פסלן

רבי יוסי אומר כל שזרעו פסול פוסל כל שאין זרעו פסול אינו פוסל רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאתה נושא בתו אתה נושא אלמנתו וכל שאין אתה נושא בתו אי אתה נושא אלמנתו

מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא ובת כהן כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול לה פסלה

האי מיבעי ליה דקאמר רחמנא בת כהן דמינסבא לזר לא תיכול

ההיא מושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל נפקא מדקאמר רחמנא ושבה אל בית אביה תאכל מכלל דמעיקרא לא אכלה

אי מההיא הוה אמינא לאו הבא מכלל עשה עשה כתב רחמנא האי ללאו [לאו] מוכל זר לא יאכל קדש נפקא

ההוא מיבעי ליה לגופיה תרי וכל זר כתיבי

ואכתי מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר רבי יוסי ברבי חנינא וכל זר זרות אמרתי לך ולא אנינות דרבי יוסי ברבי חנינא מן זר וכל זר נפקא

ואכתי מיבעי ליה לכדתניא כשהיא חוזרת חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק ואמר רב חסדא אמר רבינא בר רב שילא מאי קרא דכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל לא תאכל במורם מן הקדשים

אם כן לכתוב קרא היא בקדשים לא תאכל מאי בתרומת הקדשים שמעת מינה תרתי

אשכחן כהנת לויה וישראלית מנלן כדאמר רבי אבא אמר רב בת ובת הכא נמי בת ובת

כמאן כרבי עקיבא דדריש ווין אפילו תימא רבנן כוליה ובת קרא יתירא הוא

אשכחן לתרומה לכהונה מנלן אטו לויה וישראלית לא לכהונה מרבינן להו דאי לתרומה בנות מיכל תרומה נינהו

אלמה לא משכחת לה דקאכלה בשביל בנה

בשביל בנה קל וחומר ומה כהנת דבקדושה דנפשה אכלה פסיל לה לויה וישראלית דלא אכלה אלא בשביל בנה לא כל שכן

והיא הנותנת כהנת דקדיש גופה פסיל לה הא דלא קדיש גופה לא פסיל לה אלא לכהונה קל וחומר מגרושה ומה גרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהונה זו שאסורה בתרומה אינו דין שפסולה לכהונה

וכי מזהירין מן הדין גלוי מילתא בעלמא הוא

ואימא נבעלה לפסול לה חייבי כריתות כי תהיה אמר רחמנא הנך דאית בהו הויה חייבי כריתות לאו בני הויה

אי הכי גוי ועבד לא ליפסלו הנך פסלי מדרבי ישמעאל דאמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל מנין לגוי ועבד שבא על בת ישראל ועל כהנת ולויה שפסלוה שנאמר ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וגו׳

גלול כלפי מעלה