Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א באדר ב׳ תשפ״ב | 14 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות ז

הדף היום מוקדש ע”י בטסי מלמן לזכר נשמת אביה צבי מנחם מנדל בן שלמה.

הדף היום מוקדש ע”י גולי לנדו לזכר נשמת אביה, מלוין לנדו.

הדף היום מוקדש ליום הולדתה של נעמי כהן על ידי משפחתה. 

רב שימי מציע שהסיבה שנצרכה דרשה כדי ללמד שאי אפשר להבעיר אש בשבת אפילו כדי להמית מישהו במיתת בית דין, היא משום שניתן היה להפיק אותה מקל וחומר שזה יבטל שבת. מה הקל וחמור? הברייתא שבסופו של דבר מלמדת שאין ללמוד שמיתת בית דין דוחה שבת מבוארת הן לפי הפירוש על דף ו שלולא הדרשה, היו מניחים שהיא מותרת בגלל שאתי עשה ודוחה לא תעשה שיש בו כרת, והן לפי ההסבר של רב שימי. לאחר שלא הצליחה למצוא מקור מכריע ללמוד שאתי עשה ודחי לא תעשה שיש בו כרת, ממשיכה הגמרא לחפש סיבה מדוע אם לא הייתה דרשה, היינו מניחים כי ייבום יכול להתבצע גם אם זה אומר שגבר מתחתן עם אחותה של אשתו. הצעה אחת היא שמכיוון שייבום דוחה את איסור אשת אח ואשת אח היה בכלל כל העריות ויצא מן הכלל (בייבום) וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לאל לממד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו. אולם זה נדחה כיוון שהכלל הוא איסור והפרט הוא היתר וזה לא השימוש הרגיל של כלל ופרט. הצעה נוספת היא שאשת אחיו יכול לשמש כבנין אב לכל היחסים האסורים – מכיוון שהייבום דוחה את זה, אז הוא גם יכול לדחות את כל העריות. הצעה זו נדחית כי כל מצבי ייבום הם עם אשת האח, ולכן אם היה מותר לייבם איסורי עריות אחרים, זה היה מתיר שני יחסים אסורים. מדוע לא נגיד, כיון שהותר לאשת האח, כל עריות מותרות כמו המצורע שיום שמיני שלו חל בערב פסח והוא נהיה בעל קרי באותו היום – כיון שהותר לו באותו היום להכניס את בוהן ידו, אוזנו ובוהן רגלו לתוך העזרה כמצורע, מותר לו לעשות זאת גם כן, למרות שהוא בעל קרי. אבל האם זו באמת השוואה הוגנת?

ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת רציחה דוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנדחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה

ומאי או אינו דקאמר הכי קאמר קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה את העבודה ואין דוחה את השבת הדר אמר קבורת מת מצוה תדחה שבת מקל וחומר ומה עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מת מצוה דוחה אותה

מולאחותו שבת שנדחה מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה תלמוד לומר לא תבערו

ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דאתי עשה ודחי לא תעשה מאי או אינו דקאמר

הכי קאמר מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת בית דין אבל מיתת בית דין דחי שבת דאתי עשה ודחי לא תעשה

הדר אמר אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי לא תעשה לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת מי שמעת ליה דדחי הדר אמר אטו עשה דוחה את לא תעשה לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה

מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה תלמוד לומר לא תבערו

אלא [איצטריך] סלקא דעתך אמינא תיהוי האי אשת אח דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

דתניא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו׳ כיצד

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו והלא שלמים בכלל קדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית

הכא נמי הא אשת אח בכלל כל העריות היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין

מי דמי התם כלל באיסור ופרט באיסור הכא כלל באיסור ופרט בהיתר

הא לא דמי אלא לדבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש שאי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש דתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש

כיצד ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן שאין תלמוד לומר כחטאת האשם ומה תלמוד לומר כחטאת האשם

לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח

תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים לגבי מזבח אף אשם טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח

ואי לא אהדריה קרא הוה אמינא למאי דנפק נפק ולמאי דלא נפק לא נפק הכא נמי הוה אמינא אשת אח דאישתרא אישתראי שאר עריות לא

אלא סלקא דעתך אמינא תיתי במה מצינו מאשת אח מה אשת אח מייבמה אף אחות אשה תתייבם

מי דמי התם חד איסורא הכא תרי איסורי מהו דתימא הואיל ואישתרי אישתרי

ומנא תימרא דאמרינן הואיל ואישתרי אישתרי דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום וטבל אמרו חכמים אף על פי שאין טבול יום אחר נכנס זה נכנס

מוטב שיבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת ואמר רבי יוחנן דבר תורה אפילו עשה לית ביה

שנאמר ויעמוד יהושפט בקהל יהודה לפני החצר החדשה מאי חצר החדשה אמר (רבי יוחנן) שחדשו בה דברים ואמרו טבול יום לא יכנס למחנה לויה

ואמר עולא מה טעם הואיל והותר לצרעתו הותר לקרויו מי דמי לדעולא

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

ייבום וחליצה - דף משלהן פרק 108

ייבום וחליצה – דף משלהן פרק 108

חמוטל ושירה פותחת את סדר נשים ומסכת ייבמות     ייבום, חליצה, סדר נשים, מסכת יבמות

גפת בדף היומי

האם עשה דוחה לא תעשה של כרת? – גפ”ת 94

יבום היא מצוות עשה שדוחה לא תעשה של אשת אח שיש בו כרת! האם תמיד מצוות עשה דוחות לא תעשה שיש בו כרת? איך יכול להיות שמצוות העשה חזקות יותר ממצוות לא תעשה הרי הכל נאמר מפיו של הקב”ה. מה אנחנו לומדים מסוגיות אלו על כל עולם המצוות? הצטרפו אלינו לגפת ראשונה על הסוגיה הארוכה…

WhatsApp Image 2022-03-07 at 12.22.48

הקדמה למסכת יבמות

השיעור מוקדש ע”י ולרי אדלר לכבוד האחיינית, ד”ר איילת הופמן ליבזון.  “בדומה לכל מי שכבר למדו את ההקדמות הקודמות של איילת, אני מצפה לשמוע את סקירתה על מסכת יבמות. זה תענוג נוסף עבורי, במסע שלי עם הדרן והדף היומי.”

יבמות ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות ז

ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת רציחה דוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנדחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה

ומאי או אינו דקאמר הכי קאמר קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה את העבודה ואין דוחה את השבת הדר אמר קבורת מת מצוה תדחה שבת מקל וחומר ומה עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מת מצוה דוחה אותה

מולאחותו שבת שנדחה מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה תלמוד לומר לא תבערו

ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דאתי עשה ודחי לא תעשה מאי או אינו דקאמר

הכי קאמר מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת בית דין אבל מיתת בית דין דחי שבת דאתי עשה ודחי לא תעשה

הדר אמר אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי לא תעשה לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת מי שמעת ליה דדחי הדר אמר אטו עשה דוחה את לא תעשה לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה

מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה תלמוד לומר לא תבערו

אלא [איצטריך] סלקא דעתך אמינא תיהוי האי אשת אח דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

דתניא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו׳ כיצד

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו והלא שלמים בכלל קדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית

הכא נמי הא אשת אח בכלל כל העריות היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין

מי דמי התם כלל באיסור ופרט באיסור הכא כלל באיסור ופרט בהיתר

הא לא דמי אלא לדבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש שאי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש דתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש

כיצד ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן שאין תלמוד לומר כחטאת האשם ומה תלמוד לומר כחטאת האשם

לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח

תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים לגבי מזבח אף אשם טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח

ואי לא אהדריה קרא הוה אמינא למאי דנפק נפק ולמאי דלא נפק לא נפק הכא נמי הוה אמינא אשת אח דאישתרא אישתראי שאר עריות לא

אלא סלקא דעתך אמינא תיתי במה מצינו מאשת אח מה אשת אח מייבמה אף אחות אשה תתייבם

מי דמי התם חד איסורא הכא תרי איסורי מהו דתימא הואיל ואישתרי אישתרי

ומנא תימרא דאמרינן הואיל ואישתרי אישתרי דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום וטבל אמרו חכמים אף על פי שאין טבול יום אחר נכנס זה נכנס

מוטב שיבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת ואמר רבי יוחנן דבר תורה אפילו עשה לית ביה

שנאמר ויעמוד יהושפט בקהל יהודה לפני החצר החדשה מאי חצר החדשה אמר (רבי יוחנן) שחדשו בה דברים ואמרו טבול יום לא יכנס למחנה לויה

ואמר עולא מה טעם הואיל והותר לצרעתו הותר לקרויו מי דמי לדעולא

גלול כלפי מעלה