יבמות ז

ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת רציחה דוחה אותה שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנדחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה

ומאי או אינו דקאמר הכי קאמר קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה את העבודה ואין דוחה את השבת הדר אמר קבורת מת מצוה תדחה שבת מקל וחומר ומה עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מת מצוה דוחה אותה

מולאחותו שבת שנדחה מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה תלמוד לומר לא תבערו

ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דאתי עשה ודחי לא תעשה מאי או אינו דקאמר

הכי קאמר מה אני מקיים מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת בית דין אבל מיתת בית דין דחי שבת דאתי עשה ודחי לא תעשה

הדר אמר אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי לא תעשה לא תעשה גרידא לא תעשה שיש בו כרת מי שמעת ליה דדחי הדר אמר אטו עשה דוחה את לא תעשה לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה

מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה תלמוד לומר לא תבערו

אלא [איצטריך] סלקא דעתך אמינא תיהוי האי אשת אח דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא

דתניא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו׳ כיצד

והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו והלא שלמים בכלל קדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית

הכא נמי הא אשת אח בכלל כל העריות היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין

מי דמי התם כלל באיסור ופרט באיסור הכא כלל באיסור ופרט בהיתר

הא לא דמי אלא לדבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש שאי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש דתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש

כיצד ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן שאין תלמוד לומר כחטאת האשם ומה תלמוד לומר כחטאת האשם

לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח

תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורים לגבי מזבח אף אשם טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח

ואי לא אהדריה קרא הוה אמינא למאי דנפק נפק ולמאי דלא נפק לא נפק הכא נמי הוה אמינא אשת אח דאישתרא אישתראי שאר עריות לא

אלא סלקא דעתך אמינא תיתי במה מצינו מאשת אח מה אשת אח מייבמה אף אחות אשה תתייבם

מי דמי התם חד איסורא הכא תרי איסורי מהו דתימא הואיל ואישתרי אישתרי

ומנא תימרא דאמרינן הואיל ואישתרי אישתרי דתניא מצורע שחל שמיני שלו בערב הפסח וראה קרי בו ביום וטבל אמרו חכמים אף על פי שאין טבול יום אחר נכנס זה נכנס

מוטב שיבא עשה שיש בו כרת וידחה עשה שאין בו כרת ואמר רבי יוחנן דבר תורה אפילו עשה לית ביה

שנאמר ויעמוד יהושפט בקהל יהודה לפני החצר החדשה מאי חצר החדשה אמר (רבי יוחנן) שחדשו בה דברים ואמרו טבול יום לא יכנס למחנה לויה

ואמר עולא מה טעם הואיל והותר לצרעתו הותר לקרויו מי דמי לדעולא