Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ באייר תשפ״ב | 21 מאי 2022
  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

יבמות עה – שבת כ’ באייר

זה הדף של שבת. לצפייה בדף של שישי, לחצו כאן.

הדף היום מוקדש ע”י אלישבע רפפורט לזכר נשמת אחותה, טוביה רייזל בת יוסף יצחק.

ישנם שלושה פסוקים בתורה המתייחסים לאיסור אכילת תרומה בטמאה – מדוע יש צורך בשלושתם? למי שמבין את הפסוקים הנוגעים לזב ולמצורע בצורה שונה מרבי ישמעאל – שהם צריכים  להביא קרבן, הפסוק חייב להתייחס לא לתרומה אלא לבשר קדשים. אם כן, מדוע צריך שני פסוקים כדי לומר אותו הדבר – שאי אפשר לאכול קדשים אלא לאחר שהביא את קרבנותיו? מהיכן נובע האיסור לגעת בתרומה בטמאה? הגמרא מתעמקת במקרים של פצוע דכא וכרות שכפה. המשנה קובעת שנשותיהן אינן יכולות לאכול תרומה – לדעת מי נאמרת המשנה? אילו מצבים מכניסים אדם לקטגוריה הזו? שמואל סבור שמי שנולד כך אינו פסול להינשא. היכן ואיך בדיוק נכרת הגיד בצורה שייגרם לכל שייפסל לחיתון.

והכתיב בכל קדש לא תגע לרבות התרומה אלא קרא מילי מילי קא חשיב

ותלתא קראי בתרומה למה לי צריכי דאי מעד אשר יטהר לא הוה ידענא במאי כתב רחמנא ובא השמש וטהר

ואי כתב רחמנא ובא השמש הני מילי דלאו בר כפרה אבל דבר כפרה אימא עד דמייתי כפרה כתב רחמנא עד מלאת

ואי כתב רחמנא עד מלאת הוה אמינא אפילו בלא טבילה כתב רחמנא עד אשר יטהר

ולהך תנא דפליג עליה דתנא דבי רבי ישמעאל דאמר בזב בעל שלש ראיות ובמצורע מוחלט הכתוב מדבר והאי עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה תרי קראי בקדשים למה לי

צריכי דאי כתב רחמנא ביולדת משום דמרובה טומאתה אבל בזב אימא לא ואי כתב רחמנא בזב דלא הותר מכללו אבל יולדת אימא לא צריכא

במים יובא וטמא עד הערב למה לי אמר רבי זירא לנגיעה

דתניא וטמא יכול לכל תלמוד לומר וטהר אי וטהר יכול לכל תלמוד לומר וטמא הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה

ואיפוך אנא מסתברא כי היכי דחמירא אכילה דתרומה מאכילה דמעשר הכי נמי חמירא נגיעה דתרומה מנגיעה דמעשר

ואיבעית אימא נגיעה דתרומה מהכא נפקא בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל או אינו אלא לנוגע

תלמוד לומר בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא מקיש קדש למקדש מה מקדש דבר שיש בו נטילת נשמה אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה ובנגיעה נטילת נשמה ליכא

והאי דאפקיה בלשון נגיעה הכי קאמר נגיעה כאכילה

פצוע דכא וכו׳ מאן תנא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אכלה אמר רבי אלעזר במחלוקת שנויה ורבי אלעזר ורבי שמעון היא

רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי מאיר שאני הכא שכבר אכלה

ורבי אלעזר שכבר אכלה לא אמרינן דאי לא תימא הכי בת ישראל שנשאת לכהן ומת בעלה תאכל שכבר אכלה

ורבי יוחנן התם פקע קנייניה הכא לא פקע קנייניה

איזהו פצוע תנו רבנן איזהו פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו ואפילו אחת מהן ואפילו ניקבו ואפילו נמוקו ואפילו חסרו אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר

סריס חמה סלקא דעתך אלא הרי הוא כסריס חמה וכשר

וניקב לא מוליד והא ההוא גברא דסליק לדיקלא

וחרזיה סילוא בביצים ונפק מיניה כחוט דמוגלא ואוליד הא שלח שמואל לקמיה דרב ואמר ליה צא וחזר על בניו מאין הם

אמר רב יהודה אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן פצוע ולא קרינן הפצוע

במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע ונאמר לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם

אמר רבא פצוע בכולן דך בכולן כרות בכולן פצוע בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי ביצים דך בכולן בין שנידך הגיד בין שנידכו ביצים בין שנידכו חוטי ביצים כרות [בכולן] בין שנכרת הגיד בין שנכרתו ביצים בין שנכרתו חוטי ביצים

אמר ליה ההוא מרבנן לרבא ממאי דהאי פצוע דכא באותו מקום אימא מראשו אמר ליה מדלא מנה ביה דורות שמע מינה באותו מקום

ודלמא האי דלא מנה בו דורות דאיהו הוא דאסור בריה ובר בריה כשר

דומיא דכרות שפכה מה כרות שפכה באותו מקום אף האי נמי באותו מקום

וכרות שפכה גופיה ממאי דבאותו מקום הוא אימא משפתיה שפכה כתיב במקום ששופך

ואימא מחוטמו מי כתיב בשפוך כרות שפכה כתיב מי שעל ידי כריתה שופך שלא על ידי כריתה אינו שופך אלא מקלח לאפוקי האי דאידי ואידי שופך הוא

במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע דכא ונאמר לא יבא ממזר מה להלן באותו מקום אף כאן באותו מקום

ניקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מעטרה סבר רבי חייא בר אבא לאכשורי אמר ליה רבי אסי הכי אמר רבי יהושע בן לוי עטרה כל שהיא מעכבת

ואם נשתייר מעטרה כו׳ יתיב רבינא וקמיבעיא ליה מלא החוט שאמרו על פני כולה או על פני רובה אמר ליה רבא תוספאה לרבינא מלא החוט על פני רובה וכלפי רישא

אמר רב הונא כקולמוס כשרה כמרזב פסולה האי שליט בה אוירא והאי לא שליט בה אוירא ורב חסדא אמר כמרזב כשרה כקולמוס פסולה האי גריד והאי לא גריד

אמר רבא כוותיה דרב הונא מסתברא האי לא שליט בה אוירא והאי שליט בה אוירא אי משום גרידותא מידי דהוה אברזא דחביתא

אמר ליה רבינא למרימר הכי אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכתא בין כקולמוס בין כמרזב כשרה מיהו מיבעיא ליה למטה מעטרה או למעלה פשיטא דלמעלה מעטרה דאי סלקא דעתך למטה מעטרה אפילו נכרת הגיד נמי ורבינא לשבושי למרימר הוא דבעי

ההוא עובדא דהוה במתא מחסיא שפייה מר בר רב אשי כקולמוס ואכשריה ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא איסתתים גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי אמר רב פפי משום דאתו

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות עה – שבת כ’ באייר

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות עה – שבת כ’ באייר

והכתיב בכל קדש לא תגע לרבות התרומה אלא קרא מילי מילי קא חשיב

ותלתא קראי בתרומה למה לי צריכי דאי מעד אשר יטהר לא הוה ידענא במאי כתב רחמנא ובא השמש וטהר

ואי כתב רחמנא ובא השמש הני מילי דלאו בר כפרה אבל דבר כפרה אימא עד דמייתי כפרה כתב רחמנא עד מלאת

ואי כתב רחמנא עד מלאת הוה אמינא אפילו בלא טבילה כתב רחמנא עד אשר יטהר

ולהך תנא דפליג עליה דתנא דבי רבי ישמעאל דאמר בזב בעל שלש ראיות ובמצורע מוחלט הכתוב מדבר והאי עד אשר יטהר עד דמייתי כפרה תרי קראי בקדשים למה לי

צריכי דאי כתב רחמנא ביולדת משום דמרובה טומאתה אבל בזב אימא לא ואי כתב רחמנא בזב דלא הותר מכללו אבל יולדת אימא לא צריכא

במים יובא וטמא עד הערב למה לי אמר רבי זירא לנגיעה

דתניא וטמא יכול לכל תלמוד לומר וטהר אי וטהר יכול לכל תלמוד לומר וטמא הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה

ואיפוך אנא מסתברא כי היכי דחמירא אכילה דתרומה מאכילה דמעשר הכי נמי חמירא נגיעה דתרומה מנגיעה דמעשר

ואיבעית אימא נגיעה דתרומה מהכא נפקא בכל קדש לא תגע אזהרה לאוכל או אינו אלא לנוגע

תלמוד לומר בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא מקיש קדש למקדש מה מקדש דבר שיש בו נטילת נשמה אף קדש דבר שיש בו נטילת נשמה ובנגיעה נטילת נשמה ליכא

והאי דאפקיה בלשון נגיעה הכי קאמר נגיעה כאכילה

פצוע דכא וכו׳ מאן תנא משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אכלה אמר רבי אלעזר במחלוקת שנויה ורבי אלעזר ורבי שמעון היא

רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי מאיר שאני הכא שכבר אכלה

ורבי אלעזר שכבר אכלה לא אמרינן דאי לא תימא הכי בת ישראל שנשאת לכהן ומת בעלה תאכל שכבר אכלה

ורבי יוחנן התם פקע קנייניה הכא לא פקע קנייניה

איזהו פצוע תנו רבנן איזהו פצוע דכא כל שנפצעו ביצים שלו ואפילו אחת מהן ואפילו ניקבו ואפילו נמוקו ואפילו חסרו אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כל שאין לו אלא ביצה אחת אינו אלא סריס חמה וכשר

סריס חמה סלקא דעתך אלא הרי הוא כסריס חמה וכשר

וניקב לא מוליד והא ההוא גברא דסליק לדיקלא

וחרזיה סילוא בביצים ונפק מיניה כחוט דמוגלא ואוליד הא שלח שמואל לקמיה דרב ואמר ליה צא וחזר על בניו מאין הם

אמר רב יהודה אמר שמואל פצוע דכא בידי שמים כשר אמר רבא היינו דקרינן פצוע ולא קרינן הפצוע

במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע ונאמר לא יבא ממזר מה להלן בידי אדם אף כאן בידי אדם

אמר רבא פצוע בכולן דך בכולן כרות בכולן פצוע בכולן בין שנפצע הגיד בין שנפצעו ביצים בין שנפצעו חוטי ביצים דך בכולן בין שנידך הגיד בין שנידכו ביצים בין שנידכו חוטי ביצים כרות [בכולן] בין שנכרת הגיד בין שנכרתו ביצים בין שנכרתו חוטי ביצים

אמר ליה ההוא מרבנן לרבא ממאי דהאי פצוע דכא באותו מקום אימא מראשו אמר ליה מדלא מנה ביה דורות שמע מינה באותו מקום

ודלמא האי דלא מנה בו דורות דאיהו הוא דאסור בריה ובר בריה כשר

דומיא דכרות שפכה מה כרות שפכה באותו מקום אף האי נמי באותו מקום

וכרות שפכה גופיה ממאי דבאותו מקום הוא אימא משפתיה שפכה כתיב במקום ששופך

ואימא מחוטמו מי כתיב בשפוך כרות שפכה כתיב מי שעל ידי כריתה שופך שלא על ידי כריתה אינו שופך אלא מקלח לאפוקי האי דאידי ואידי שופך הוא

במתניתא תנא נאמר לא יבא פצוע דכא ונאמר לא יבא ממזר מה להלן באותו מקום אף כאן באותו מקום

ניקב למטה מעטרה שכנגדו למעלה מעטרה סבר רבי חייא בר אבא לאכשורי אמר ליה רבי אסי הכי אמר רבי יהושע בן לוי עטרה כל שהיא מעכבת

ואם נשתייר מעטרה כו׳ יתיב רבינא וקמיבעיא ליה מלא החוט שאמרו על פני כולה או על פני רובה אמר ליה רבא תוספאה לרבינא מלא החוט על פני רובה וכלפי רישא

אמר רב הונא כקולמוס כשרה כמרזב פסולה האי שליט בה אוירא והאי לא שליט בה אוירא ורב חסדא אמר כמרזב כשרה כקולמוס פסולה האי גריד והאי לא גריד

אמר רבא כוותיה דרב הונא מסתברא האי לא שליט בה אוירא והאי שליט בה אוירא אי משום גרידותא מידי דהוה אברזא דחביתא

אמר ליה רבינא למרימר הכי אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא הלכתא בין כקולמוס בין כמרזב כשרה מיהו מיבעיא ליה למטה מעטרה או למעלה פשיטא דלמעלה מעטרה דאי סלקא דעתך למטה מעטרה אפילו נכרת הגיד נמי ורבינא לשבושי למרימר הוא דבעי

ההוא עובדא דהוה במתא מחסיא שפייה מר בר רב אשי כקולמוס ואכשריה ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא איסתתים גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים סבר רב ביבי בר אביי לאכשורי אמר רב פפי משום דאתו

גלול כלפי מעלה