הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות עז
הדף היום מוקדש ע"י אביבה אדלר לזכר נשמת אביה, יוסף בן רחל וצבי הכהן, ז"ל.
כאשר המליץ דואג האדומי לשאול המלך לבדוק את השושלת של דוד כדי לפסול אותו בגלל סבתא רבה שלו, רות, בסופו של דבר, יתר, אביו של עמשא, הביל מסורת שלמד משמואל כי נשים מואביות ועמוניות מותרות. ישנן שתי דעות תנאיות שונות המסבירות על סמך מה היו הנשים מותרות. שלושה פסוקים שונים בתהילים מוסברים כקשורים לאירוע זה, כאשר דוד מודה לאלוהים על שהציל אותו מפני המנסים לתקוף את השושלת שלו ושל נכדו, רחבעם, שאמו הייתה נעמה העמונית. עולא מצטט את רבי יוחנן שפסק שבתו של גר מעמון מותרת להינשא לכהן. לפי מי האמירה הזו? אם נאמר על פי רבי יהודה, הוא פוסק ילדו של מתגייר הוא כילד חלל ופסול מלהתחתן עם כהן. אם נאמר על פי רבי יוסי, ההוא התיר לבנות של מתגיירים ולכן פשיטא שמותר! בסופו של דבר הם מסבירים שהמקרה הוא ילד של גר מעמון עם אשה יהודיה, שהוא קשר אסור ואפילו לפי רבי יוסי, אפשר לחשוב כאן שמאחר שהילד נולד מיחסים אסורים, אולי היא תיפסל מלהינשא לכהן. ריש לקיש פוסל שהיא פסולה, אבל רבי יוחנן מתיר. על סמך מה מתיר רבי יוחנן? הוא חולק על רבי זכאי כיצד להסביר את המילים בפסוק ויקרא כא:יד, שכהן גדול יכול לשאת בתולה מעמיו. למה מתייחס "מעמיו"? מובאים שני נוסחים שונים לדרשה של רבי יוחנן. יש גרסה חלופית לדיון בינו לבין רבי זכאי. לפי הנוסח השני, מדוע יורשה ילדו של מתגייר מצרי עם ישראל להינשא לכהן? מהי התשובה שהרבנים יכלו להביא להפריך את הקל וחומר של רבי שמעון במשנה לגבי המתגיירות האדומיות והמצריות?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אקשי להו דואג כל הני קושייתא אישתיקו בעי לאכרוזי עליה מיד ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש וכתיב יתר הישמעאלי אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית
ומי מהימן והאמר רבי אבא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים
מכל מקום קשיא הכא תרגמו כל כבודה בת מלך פנימה במערבא אמרי ואיתימא רבי יצחק אמר קרא ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו׳
כתנאי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם וכו׳
דרש רבא מאי דכתיב פתחת למוסרי אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית
דרש רבא מאי דכתיב רבות עשית אתה ה׳ אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אלי לא נאמר אלא אלינו מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד אמר לו עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו
דרש רבא מאי דכתיב אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי אמר דוד אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי התם כתיב הנמצאות הכא כתיב מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו
אמר עולא אמר רבי יוחנן בת גר עמוני כשרה לכהונה אמר ליה רבא בר עולא לעולא כמאן אי כרבי יהודה הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר ואי כרבי יוסי פשיטא הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה
וכי תימא בהנך דראוין לבא בקהל אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא מנא ליה
דיליף מכהן גדול באלמנה מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה
חלל יוכיח מה לחלל שכן יצירתו בעבירה
כהן גדול יוכיח וחזר הדין
לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה אף כאן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה
דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת אף על גב דביאתו בעבירה בתו כשרה אמר ליה אין
דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן בת גר עמוני ובת מצרי שני רבי יוחנן אמר כשרה וריש לקיש אמר פסולה ריש לקיש אמר פסולה דיליף לה מכהן גדול באלמנה רבי יוחנן אמר כשרה
דתני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן כי אם בתולה מעמיו יקח אשה להביא גיורת מכנה שהיא כשרה לכהונה ואמר ליה אני שונה עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא
מאי שני עממין אילימא עמוני שנשא עמונית ומאי משני עממין דזכרים אסורין ונקבות מותרות היינו גיורת מכנה אלא בעמוני שנשא בת ישראל
ואיכא דאמרי אמר ליה אני שונה עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ומעם שיש בו שני עממין ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא
ולהך לישנא בת מצרי שני דכשרה לכהונה מנא ליה וכי תימא דיליף מעמוני שנשא בת ישראל מה לעמוני שנשא בת ישראל שכן נקבות מותרות
מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח
מה למצרי שני שנשא מצרית שניה שכן אין ביאתו בעבירה
עמוני שנשא בת ישראל יוכיח וחזר הדין וכו׳
אמר רב יוסף היינו דשמענא ליה לרב יהודה דאמר עמיו מעמיו ולא ידענא מאי קאמר
כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר הכי תנא קמיה אשה עמונית כשרה בנה מעמוני פסול ובתה מעמוני כשרה במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו אבל בתה מעמוני פסולה
אמר ליה פוק תני לברא מאי דאמרת אשה עמונית כשרה עמוני ולא עמונית בנה מעמוני פסול דהא עמוני הוא
ובתה מעמוני כשרה למאי אילימא לבא בקהל השתא אמה כשרה היא מיבעיא אלא לכהונה
במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו אבל בתה מעמוני פסולה מאי בתה מעמוני אילימא עמוני שנשא עמונית היינו גיורת מכנה אלא עמוני שנשא בת ישראל אמר ליה פוק תני לברא:
מצרי ואדומי אינן אסורין וכו׳: מאי תשובה
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום דאיכא למימר עריות יוכיחו שלא אסר בהן אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקבות
מה לעריות שכן כרת ממזר יוכיח
מה לממזר שכן אינו ראוי לבא בקהל לעולם עריות יוכיחו וחזר הדין
לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאסורין ואחד זכרים ואחד נקבות אף אני אביא מצרי ומצרית שיהיו אסורין אחד זכרים ואחד נקבות
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת
ורבנן מחלל דחייבי עשה וכרבי אליעזר בן יעקב
ומאי לא כי הכי קאמר להו לדידי לא סבירא לי דרבי אליעזר בן יעקב לדידכו דסבירא לכו כרבי אליעזר בן יעקב הלכה אני אומר
תניא אמר להן רבי שמעון הלכה אני אומר ועוד מקרא מסייעני בנים ולא בנות
תנו רבנן בנים ולא בנות דברי רבי שמעון אמר רבי יהודה הרי הוא אומר בנים אשר יולדו להם דור שלישי הכתוב תלאן בלידה
אמר רבי יוחנן אי לאו דאמר רבי יהודה הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש כיון דאמר מר קהל גרים איקרי קהל
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
יבמות עז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אקשי להו דואג כל הני קושייתא אישתיקו בעי לאכרוזי עליה מיד ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש וכתיב יתר הישמעאלי אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית
ומי מהימן והאמר רבי אבא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים
מכל מקום קשיא הכא תרגמו כל כבודה בת מלך פנימה במערבא אמרי ואיתימא רבי יצחק אמר קרא ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו׳
כתנאי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם וכו׳
דרש רבא מאי דכתיב פתחת למוסרי אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית
דרש רבא מאי דכתיב רבות עשית אתה ה׳ אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אלי לא נאמר אלא אלינו מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד אמר לו עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו
דרש רבא מאי דכתיב אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי אמר דוד אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי התם כתיב הנמצאות הכא כתיב מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו
אמר עולא אמר רבי יוחנן בת גר עמוני כשרה לכהונה אמר ליה רבא בר עולא לעולא כמאן אי כרבי יהודה הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר ואי כרבי יוסי פשיטא הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה
וכי תימא בהנך דראוין לבא בקהל אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא מנא ליה
דיליף מכהן גדול באלמנה מה לכהן גדול באלמנה שכן ביאתו בעבירה
חלל יוכיח מה לחלל שכן יצירתו בעבירה
כהן גדול יוכיח וחזר הדין
לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה אף כאן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה
דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת אף על גב דביאתו בעבירה בתו כשרה אמר ליה אין
דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן בת גר עמוני ובת מצרי שני רבי יוחנן אמר כשרה וריש לקיש אמר פסולה ריש לקיש אמר פסולה דיליף לה מכהן גדול באלמנה רבי יוחנן אמר כשרה
דתני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן כי אם בתולה מעמיו יקח אשה להביא גיורת מכנה שהיא כשרה לכהונה ואמר ליה אני שונה עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא
מאי שני עממין אילימא עמוני שנשא עמונית ומאי משני עממין דזכרים אסורין ונקבות מותרות היינו גיורת מכנה אלא בעמוני שנשא בת ישראל
ואיכא דאמרי אמר ליה אני שונה עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה משני עממין ומעם שיש בו שני עממין ואת אמרת גיורת מכנה ותו לא
ולהך לישנא בת מצרי שני דכשרה לכהונה מנא ליה וכי תימא דיליף מעמוני שנשא בת ישראל מה לעמוני שנשא בת ישראל שכן נקבות מותרות
מצרי שני שנשא מצרית שניה יוכיח
מה למצרי שני שנשא מצרית שניה שכן אין ביאתו בעבירה
עמוני שנשא בת ישראל יוכיח וחזר הדין וכו׳
אמר רב יוסף היינו דשמענא ליה לרב יהודה דאמר עמיו מעמיו ולא ידענא מאי קאמר
כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר הכי תנא קמיה אשה עמונית כשרה בנה מעמוני פסול ובתה מעמוני כשרה במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו אבל בתה מעמוני פסולה
אמר ליה פוק תני לברא מאי דאמרת אשה עמונית כשרה עמוני ולא עמונית בנה מעמוני פסול דהא עמוני הוא
ובתה מעמוני כשרה למאי אילימא לבא בקהל השתא אמה כשרה היא מיבעיא אלא לכהונה
במה דברים אמורים בעמוני ועמונית שנתגיירו אבל בתה מעמוני פסולה מאי בתה מעמוני אילימא עמוני שנשא עמונית היינו גיורת מכנה אלא עמוני שנשא בת ישראל אמר ליה פוק תני לברא:
מצרי ואדומי אינן אסורין וכו׳: מאי תשובה
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום דאיכא למימר עריות יוכיחו שלא אסר בהן אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקבות
מה לעריות שכן כרת ממזר יוכיח
מה לממזר שכן אינו ראוי לבא בקהל לעולם עריות יוכיחו וחזר הדין
לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאסורין ואחד זכרים ואחד נקבות אף אני אביא מצרי ומצרית שיהיו אסורין אחד זכרים ואחד נקבות
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד כרת
ורבנן מחלל דחייבי עשה וכרבי אליעזר בן יעקב
ומאי לא כי הכי קאמר להו לדידי לא סבירא לי דרבי אליעזר בן יעקב לדידכו דסבירא לכו כרבי אליעזר בן יעקב הלכה אני אומר
תניא אמר להן רבי שמעון הלכה אני אומר ועוד מקרא מסייעני בנים ולא בנות
תנו רבנן בנים ולא בנות דברי רבי שמעון אמר רבי יהודה הרי הוא אומר בנים אשר יולדו להם דור שלישי הכתוב תלאן בלידה
אמר רבי יוחנן אי לאו דאמר רבי יהודה הכתוב תלאן בלידה לא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש כיון דאמר מר קהל גרים איקרי קהל
