Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב באדר ב׳ תשפ״ב | 15 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות ח

הדף היום מוקדש לרפואת ד”ר יהויקים אייזקס, אברהם חיים בן פרומה, לומד דף יומי ותיק מאת משפחות אייזקס ודרשן.

הדף היום מוקדש לזכר נשמת משה בן דוד רב משה פיינשטיין.

הגמרא דוחה את ההשוואה של עולא למצורע שראה קרי ביום השמיני לייבום עם איסור עריות כיוון שיש למצורע רגע שמותר לו להיכנס לעזרה קודם שראה קרי, ואילו במקרה ייבום אין תמיד זמן שהאשה הייתה מותרת לייבם (תלוי בסדר האירועים). אפשר להגיד שהדרשה של “עליה” נחוצה למקרה שיהיה ניתן להשוות, שבו הותרה האשה לייבם לפני שאחותה נישאה לאח. או שאפשר היה ללמוד מהיקש שכל היחסים האסורים מושווים לאשת אחיו, שבו הייבום דוחה את האיסור. לחילופין, רבא מציע שהפסוק אפילו לא בא לאסור את הערוה עצמה – זה היה ברור שאסור – הדרשה נועדה לפטור את הצרה. מספר שאלות מועלות נגד רבא, אך נענות. אם כל כך ברור שלא יתירו יחסים אסורים בייבום, מדוע לא יהיה ברור גם (למה צריך דרשה) שגם לצרה אסור לעשות ייבום? גם רמי בר חמה מעלה שאלה נגד רבא ונוצר דיון ביניהם בעניין. רב אשי שואל על הדרשה של “עליה” ושואל אולי הדרשה היתה צריכה ללמד שכאשר יש מצוה, ייבום, גם לערוה וגם לצרה יהיה מותר לקיים ייבום? מה נדרש מהביטויים “ולקחה” “וייבמה” הן לפי רבי והן לפי חכמים?

המצגת בפורמט PDF. יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי) לא לגלול מטה אלא ללחוץ לדף הבא, או להציג במצב קריאה/פרזנטציה כדי להבין את התפתחות המקרים טוב יותר.

 

תינח היכא דנשא מת ואחר כך נשא חי דמגו דאישתרי איסור אשת אח אישתרי נמי איסור אחות אשה

אלא נשא חי ואחר כך נשא מת איסור אחות אשה קדים

ואפילו נשא מת נמי תינח היכא דנשא מת ומת ואחר כך נשא חי דחזיא ליה דביני ביני אלא נשא מת ולא מת ואחר כך נשא חי לא איחזיא ליה כלל

מי לא מודי עולא שאם ראה קרי בליל שמיני שאין מכניס ידיו לבהונות שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן

אלא כי איצטריך עליה היכא דנשא מת ומת ואחר כך נשא חי

ואי בעית אימא אתיא בהיקישא מדרבי יונה דאמר רבי יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הוקשו כל העריות כולן לאשת אח מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין כתב רחמנא עליה

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא מכדי כל עריות איכא לאקושינהו לאשת אח ואיכא לאקושינהו לאחות אשה מאי חזית דאקשת לאחות אשה אקשינהו לאשת אח

איבעית אימא לקולא וחומרא לחומרא מקשינן איבעית אימא הכא תרי איסורי והכא תרי איסורי ותרי מתרי ילפינן אבל הכא חדא איסורא ותרי מחדא לא ילפינן

רבא אמר ערוה לא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת כי איצטריך קרא למיסר צרה

וערוה לא צריכא קרא והא תניא אין לי אלא היא

משום צרתה

והא קתני אין לי אלא הן משום צרותיהן

תא שמע רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות

אימא לאסור צרות של עריות והא תרי קראי קנסיב ליה מאי לאו חד לערוה וחד לצרה

לא אידי ואידי לצרה חד למיסר צרה במקום מצוה וחד למישרי צרה שלא במקום מצוה

מאי טעמא ויבם ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא במקום ייבום שריא צרה

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן ואילו פטורות ופוטרות לא קתני שמע מינה

ומאי שנא ערוה דלא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת צרה נמי לא תיבעי קרא משום דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת

אמר ליה רב אחא בר ביבי מר לרבינא הכי קאמרינן משמיה דרבא צרה נמי לא איצטריך קרא כי איצטריך קרא

למישרי צרה שלא במקום מצוה מאי טעמא אמר קרא עליה במקום עליה הוא דאסירא שלא במקום עליה שריא

אמר ליה רמי בר חמא לרבא אימא ערוה גופיה שלא במקום מצוה תישתרי ולאו קל וחומר הוא במקום מצוה אסירא שלא במקום מצוה שריא

אמר ליה צרה תוכיח דבמקום מצוה אסירא ושלא במקום מצוה שריא אמר ליה עליך אמר קרא בחייה כל שבחייה

האי בחייה מיבעי ליה למעוטי לאחר מיתה ההיא מואשה אל אחותה נפקא

אי מואשה אל אחותה הוה אמינא נתגרשה שריא תלמוד לומר בחייה כל שבחייה דאף על גב דנתגרשה לא

אלא אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא תרי קראי כתיבי כתיב אשה אל אחותה לא תקח לצרור וכתיב לגלות ערותה דחדא משמע הא כיצד במקום מצוה שתיהן אסורות שלא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת

איפוך אנא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת ושלא במקום מצוה שתיהן אסורות אם כן לא יאמר עליה

אמר ליה רב אשי לרב כהנא ממאי דהאי עליה לאיסורא דלמא להתירא והכי קאמר רחמנא אשה אל אחותה לא תקח לצרור לא היא ולא צרתה שלא במקום עליה אבל במקום עליה שתיהן מותרות

אם כן לגלות ערוה דחדא היכי משכחת לה אי במקום מצוה שתיהן מותרות אי שלא במקום מצוה שתיהן אסורות

גופא רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות מידי צרות כתיבא הכא ועוד צרות מלצרור נפקא

לצרור מפיק ליה רבי לכדרבי שמעון

צרה הכא כתיב הכי קאמר אם כן לימא קרא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרי לקוחין דאי בעי נסיב האי ואי בעי נסיב האי שריא ואי לא תרוייהו אסירין

ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא במקום ייבום שריא צרה ורבנן האי ולקחה מאי עבדי ליה

מיבעי להו לכדרבי יוסי בר חנינא דאמר רבי יוסי בר חנינא ולקחה מלמד שמגרשה בגט ומחזירה ויבמה על כרחה

ורבי דרבי יוסי בר חנינא מלאשה נפקא על כרחה מיבמה יבא עליה נפקא

ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא אין חייבין בית דין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

האם עשה דוחה לא תעשה של כרת? – גפ”ת 94

יבום היא מצוות עשה שדוחה לא תעשה של אשת אח שיש בו כרת! האם תמיד מצוות עשה דוחות לא תעשה שיש בו כרת? איך יכול להיות שמצוות העשה חזקות יותר ממצוות לא תעשה הרי הכל נאמר מפיו של הקב”ה. מה אנחנו לומדים מסוגיות אלו על כל עולם המצוות? הצטרפו אלינו לגפת ראשונה על הסוגיה הארוכה…

thumbnail יבמות

פרק א: חומרי עזר למסכת יבמות (ב-טז)

לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לחומרים לפרק ב לחומרים לפרק ג  לחומרים לפרק ד   הורדות לפרק א: יבמות ב יבמות ח יבמות ט יבמות י יבמות יב יבמות יג יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול…

WhatsApp Image 2022-03-07 at 12.22.48

הקדמה למסכת יבמות

השיעור מוקדש ע”י ולרי אדלר לכבוד האחיינית, ד”ר איילת הופמן ליבזון.  “בדומה לכל מי שכבר למדו את ההקדמות הקודמות של איילת, אני מצפה לשמוע את סקירתה על מסכת יבמות. זה תענוג נוסף עבורי, במסע שלי עם הדרן והדף היומי.”

יבמות ח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות ח

תינח היכא דנשא מת ואחר כך נשא חי דמגו דאישתרי איסור אשת אח אישתרי נמי איסור אחות אשה

אלא נשא חי ואחר כך נשא מת איסור אחות אשה קדים

ואפילו נשא מת נמי תינח היכא דנשא מת ומת ואחר כך נשא חי דחזיא ליה דביני ביני אלא נשא מת ולא מת ואחר כך נשא חי לא איחזיא ליה כלל

מי לא מודי עולא שאם ראה קרי בליל שמיני שאין מכניס ידיו לבהונות שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן

אלא כי איצטריך עליה היכא דנשא מת ומת ואחר כך נשא חי

ואי בעית אימא אתיא בהיקישא מדרבי יונה דאמר רבי יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע אמר קרא כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הוקשו כל העריות כולן לאשת אח מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין כתב רחמנא עליה

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא מכדי כל עריות איכא לאקושינהו לאשת אח ואיכא לאקושינהו לאחות אשה מאי חזית דאקשת לאחות אשה אקשינהו לאשת אח

איבעית אימא לקולא וחומרא לחומרא מקשינן איבעית אימא הכא תרי איסורי והכא תרי איסורי ותרי מתרי ילפינן אבל הכא חדא איסורא ותרי מחדא לא ילפינן

רבא אמר ערוה לא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת כי איצטריך קרא למיסר צרה

וערוה לא צריכא קרא והא תניא אין לי אלא היא

משום צרתה

והא קתני אין לי אלא הן משום צרותיהן

תא שמע רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות

אימא לאסור צרות של עריות והא תרי קראי קנסיב ליה מאי לאו חד לערוה וחד לצרה

לא אידי ואידי לצרה חד למיסר צרה במקום מצוה וחד למישרי צרה שלא במקום מצוה

מאי טעמא ויבם ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא במקום ייבום שריא צרה

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן ואילו פטורות ופוטרות לא קתני שמע מינה

ומאי שנא ערוה דלא צריכא קרא דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת צרה נמי לא תיבעי קרא משום דאין עשה דוחה לא תעשה שיש בו כרת

אמר ליה רב אחא בר ביבי מר לרבינא הכי קאמרינן משמיה דרבא צרה נמי לא איצטריך קרא כי איצטריך קרא

למישרי צרה שלא במקום מצוה מאי טעמא אמר קרא עליה במקום עליה הוא דאסירא שלא במקום עליה שריא

אמר ליה רמי בר חמא לרבא אימא ערוה גופיה שלא במקום מצוה תישתרי ולאו קל וחומר הוא במקום מצוה אסירא שלא במקום מצוה שריא

אמר ליה צרה תוכיח דבמקום מצוה אסירא ושלא במקום מצוה שריא אמר ליה עליך אמר קרא בחייה כל שבחייה

האי בחייה מיבעי ליה למעוטי לאחר מיתה ההיא מואשה אל אחותה נפקא

אי מואשה אל אחותה הוה אמינא נתגרשה שריא תלמוד לומר בחייה כל שבחייה דאף על גב דנתגרשה לא

אלא אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא תרי קראי כתיבי כתיב אשה אל אחותה לא תקח לצרור וכתיב לגלות ערותה דחדא משמע הא כיצד במקום מצוה שתיהן אסורות שלא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת

איפוך אנא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת ושלא במקום מצוה שתיהן אסורות אם כן לא יאמר עליה

אמר ליה רב אשי לרב כהנא ממאי דהאי עליה לאיסורא דלמא להתירא והכי קאמר רחמנא אשה אל אחותה לא תקח לצרור לא היא ולא צרתה שלא במקום עליה אבל במקום עליה שתיהן מותרות

אם כן לגלות ערוה דחדא היכי משכחת לה אי במקום מצוה שתיהן מותרות אי שלא במקום מצוה שתיהן אסורות

גופא רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות מידי צרות כתיבא הכא ועוד צרות מלצרור נפקא

לצרור מפיק ליה רבי לכדרבי שמעון

צרה הכא כתיב הכי קאמר אם כן לימא קרא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרי לקוחין דאי בעי נסיב האי ואי בעי נסיב האי שריא ואי לא תרוייהו אסירין

ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא במקום ייבום שריא צרה ורבנן האי ולקחה מאי עבדי ליה

מיבעי להו לכדרבי יוסי בר חנינא דאמר רבי יוסי בר חנינא ולקחה מלמד שמגרשה בגט ומחזירה ויבמה על כרחה

ורבי דרבי יוסי בר חנינא מלאשה נפקא על כרחה מיבמה יבא עליה נפקא

ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא אין חייבין בית דין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח

גלול כלפי מעלה