הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות פ
הדף היום מוקדש ע”י ג’ודי וג’רל שפירא לזכר נשמת ג’ודי גרינברג הירש.
הדף היום מוקדש ע”י שירה קרבס לכבוד יום הולדתה של אחותה, רינה ברגר.
כיצד נוכל לקבוע אם מישהו הוא סריס חמה (מלידה)? רבי אליעזר במשנה קבע שסריס חמה עושה חליצה משום שהוא יכול להירפא. אולם בברייתא כתוב לשיטתו שסריס חמה אינו עושה יבום או חליצה. שתי הצעות מובאות ליישוב הסתירה – או שחזר בו מדעתו (אם כן באיזה כיוון?) או שדבריו בברייתא התייחסו לדין אחר על סריס חמה ולא ייבום וחליצה. מי שיש לו סימנים של סריס או איילונית ואחר כך יוצאים שתי שערות, רב פוסק שרטרואקטיבית הם נחשבים לסריס/איילונית ולכן כבר הגיעו לבגרות בגיל 13/12 ואפשר לחייב אותם קרבן חטאת על חלב שאכלו (לדוגמה). שמואל אומר שהם נחשבים בוגרים בשלב מאוחר יותר (לפי פרשנויות מסוימות, כשיצאו השערות, לפי אחרים, כשהם מגיעים לגיל 18/20 כשמתברר שהם סריס/אילונית. אם כן, אז למה רב לא חושב שאיילונית שנאנסת זוכה לקבל את הקנס, חמשים כסף, שלדברי רב לא ניתן לקטנה. הם עונים כי הקנס ניתן לנערה בלבד – בין 12 ושתי שערות ל- 12 ושתי שערות ועוד ששה חודשים והאיילונית מדלגת על השלב הזה ועוברת מיד מקטנה לבוגרת. קביעת סריס/איילונית וגם קביעת תינוק שנולד בחודש השמיני האם בן קיימא או לא, נקבע רק בגיל 20. איך תינוק בן חודש שמיני יכול בכלל לשרוד? רבי סבור שזה יכול להיות תינוק בן שבעה חודשים שחיכה חודש נוסף לפני צאתו. מובא סיפור על אישה שבעלה נסע לחו"ל ל-12 חודשים והיא ילדה והם ייחסו את התינוק לאב (ולא כממזר) – זה כשיטת רבי שאנחנו יכולים להניח שהתינוק לפעמים מחכה לצאת. האם זו דעת הרוב או המיעוט? מהם הסימנים לסריס/איילונית? לגבי סריס – האם מספיק שיהיה אחד מהסימנים או שצריך את כל הסימנים כדי להיחשב לסריס? המשפט במשנה שנראה מיותר שסריס אינו חולץ ולא לחולצים לאשתו הובא כדי להראות שהסתם משנה פוסק כרבי עקיבא שסריס הוא מי שנולד עם המצב, שכן הוא צמוד לאילונית במשנה שהיא ככה מלידה.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
שלא ראה שעה אחת בכשרותו מנא ידעינן אמר אביי כל המטיל מים ואינו עושה כיפה
ממאי הואי דאפיה אימיה בטיהרא ושתיא שיכרא מרקא אמר רב יוסף היינו דשמענא לאמי דאמר כל שממעי אמו לקוי ולא ידענא מאי ניהו
וליחוש שמא הבריא בינתים כיון דתחלתו וסופו לקוי לא חיישינן
מתיב רב מרי רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר בודקין אותו שלש פעמים בתוך שמונים יום
לחד אבר חיישינן לכוליה גופא לא חיישינן:
רבי אליעזר אומר לא כי וכו׳: ורמינהו בן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות יביאו ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס לא חולץ ולא מייבם בת עשרים ולא הביאה שתי שערות יביאו ראיה שהיא בת עשרים והיא האילונית לא חולצת ולא מתייבמת דברי בית הלל ובית שמאי אומרים זה וזה בני שמנה עשרה
רבי אליעזר אומר הזכר כדברי בית הלל ונקבה כדברי בית שמאי מפני שהאשה ממהרת לבא לפני האיש
אמר רמי בר דיקולי אמר שמואל חזר בו רבי אליעזר איבעיא להו מהי הדר ביה תא שמע דתניא רבי אליעזר אומר סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים
רבי אלעזר אומר לעולם לא הדר ביה וכי תנן ההיא לעונשין
איתמר אכל חלב מבן שתים עשרה [ויום אחד] עד בן שמנה עשרה ונולדו בו סימני סריס ולאחר מכאן הביא שתי שערות רב אמר נעשה סריס למפרע ושמואל אמר קטן היה באותה שעה
מתקיף לה רב יוסף לרב אילונית לרבי מאיר יהא לה קנס
אמר ליה אביי מקטנותה יצתה לבגר
אמר ליה כל כי הני מילי מעלייתא יתאמרו משמאי דתניא אין הסריס נידון כבן סורר ומורה לפי שאין בן סורר ומורה נידון אלא בחתימת זקן התחתון ואין אילונית נידונית כנערה המאורסה שמקטנותה יצתה לבגר
אמר רבי אבהו סימני סריס ואילונית ובן שמנה אין עושין בהן מעשה עד שיהו בן עשרים
ובן שמנה מי קחיי והתניא בן שמנה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו
מפני הסכנה הכא במאי עסקינן כשגמרו סימניו דתניא איזהו בן שמנה כל שלא כלו לו חדשיו רבי אומר סימנין מוכיחין עליו שערו וצפרניו שלא גמרו טעמא דלא גמרו הא גמרו אמרינן האי בר שבעה הוא ואישתהויי הוא דאישתהי
אלא הא דעבד רבא תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למדינת הים ואישתהי עד תריסר ירחי שתא ואכשריה כמאן כרבי דאמר משתהא
כיון דאיכא רבן שמעון בן גמליאל דאמר משתהי כרבים עבד דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל
תנו רבנן איזהו סריס חמה כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפילו הביא לאחר מכאן הרי הוא כסריס לכל דבריו ואלו הן סימניו כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהודה בן יאיר כל שאין מימיו מעלין רתיחות
ויש אומרים כל המטיל מים ואין עושה כיפה ויש אומרים כל ששכבת זרעו דוחה ויש אומרים כל שאין מימי רגליו מחמיצין אחרים אומרים כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שקולו לקוי ואין ניכר בין איש לאשה
ואיזו היא אילונית כל שהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות ואפילו הביאה לאחר מכאן הרי היא כאילונית לכל דבריה ואלו הן סימניה כל שאין לה דדים ומתקשה בשעת תשמיש רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין לה שיפולי מעים כנשים רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שקולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש
איתמר סימני סריס רב הונא אמר עד שיהו כולם רבי יוחנן אמר אפילו באחד מהן היכא דהביא שתי שערות בזקן כולי עלמא לא פליגי דעד שיהו כולן כי פליגי בשלא הביא
אלא הא דאמר להו רבה בר אבוה לרבנן עיינו ביה ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל איתיב ליה ברת כמאן כרב הונא לא רב נחמן סיכי דיקנא הויא ליה:
הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן אילונית וכו׳: קתני סריס דומיא דאילונית מה אילונית בידי שמים אף סריס בידי שמים וסתמא כרבי עקיבא דאמר בידי אדם אין בידי שמים לא:
הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה כו׳: טעמא דבעלה הוא הא אחר לא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
יבמות פ
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שלא ראה שעה אחת בכשרותו מנא ידעינן אמר אביי כל המטיל מים ואינו עושה כיפה
ממאי הואי דאפיה אימיה בטיהרא ושתיא שיכרא מרקא אמר רב יוסף היינו דשמענא לאמי דאמר כל שממעי אמו לקוי ולא ידענא מאי ניהו
וליחוש שמא הבריא בינתים כיון דתחלתו וסופו לקוי לא חיישינן
מתיב רב מרי רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר בודקין אותו שלש פעמים בתוך שמונים יום
לחד אבר חיישינן לכוליה גופא לא חיישינן:
רבי אליעזר אומר לא כי וכו׳: ורמינהו בן עשרים שנה ולא הביא שתי שערות יביאו ראיה שהוא בן עשרים והוא הסריס לא חולץ ולא מייבם בת עשרים ולא הביאה שתי שערות יביאו ראיה שהיא בת עשרים והיא האילונית לא חולצת ולא מתייבמת דברי בית הלל ובית שמאי אומרים זה וזה בני שמנה עשרה
רבי אליעזר אומר הזכר כדברי בית הלל ונקבה כדברי בית שמאי מפני שהאשה ממהרת לבא לפני האיש
אמר רמי בר דיקולי אמר שמואל חזר בו רבי אליעזר איבעיא להו מהי הדר ביה תא שמע דתניא רבי אליעזר אומר סריס חמה חולץ וחולצין לאשתו שכן במינן מתרפאין באלכסנדריא של מצרים
רבי אלעזר אומר לעולם לא הדר ביה וכי תנן ההיא לעונשין
איתמר אכל חלב מבן שתים עשרה [ויום אחד] עד בן שמנה עשרה ונולדו בו סימני סריס ולאחר מכאן הביא שתי שערות רב אמר נעשה סריס למפרע ושמואל אמר קטן היה באותה שעה
מתקיף לה רב יוסף לרב אילונית לרבי מאיר יהא לה קנס
אמר ליה אביי מקטנותה יצתה לבגר
אמר ליה כל כי הני מילי מעלייתא יתאמרו משמאי דתניא אין הסריס נידון כבן סורר ומורה לפי שאין בן סורר ומורה נידון אלא בחתימת זקן התחתון ואין אילונית נידונית כנערה המאורסה שמקטנותה יצתה לבגר
אמר רבי אבהו סימני סריס ואילונית ובן שמנה אין עושין בהן מעשה עד שיהו בן עשרים
ובן שמנה מי קחיי והתניא בן שמנה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו
מפני הסכנה הכא במאי עסקינן כשגמרו סימניו דתניא איזהו בן שמנה כל שלא כלו לו חדשיו רבי אומר סימנין מוכיחין עליו שערו וצפרניו שלא גמרו טעמא דלא גמרו הא גמרו אמרינן האי בר שבעה הוא ואישתהויי הוא דאישתהי
אלא הא דעבד רבא תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למדינת הים ואישתהי עד תריסר ירחי שתא ואכשריה כמאן כרבי דאמר משתהא
כיון דאיכא רבן שמעון בן גמליאל דאמר משתהי כרבים עבד דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל
תנו רבנן איזהו סריס חמה כל שהוא בן עשרים ולא הביא שתי שערות ואפילו הביא לאחר מכאן הרי הוא כסריס לכל דבריו ואלו הן סימניו כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהודה בן יאיר כל שאין מימיו מעלין רתיחות
ויש אומרים כל המטיל מים ואין עושה כיפה ויש אומרים כל ששכבת זרעו דוחה ויש אומרים כל שאין מימי רגליו מחמיצין אחרים אומרים כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שקולו לקוי ואין ניכר בין איש לאשה
ואיזו היא אילונית כל שהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות ואפילו הביאה לאחר מכאן הרי היא כאילונית לכל דבריה ואלו הן סימניה כל שאין לה דדים ומתקשה בשעת תשמיש רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין לה שיפולי מעים כנשים רבי שמעון בן אלעזר אומר כל שקולה עבה ואינה ניכרת בין אשה לאיש
איתמר סימני סריס רב הונא אמר עד שיהו כולם רבי יוחנן אמר אפילו באחד מהן היכא דהביא שתי שערות בזקן כולי עלמא לא פליגי דעד שיהו כולן כי פליגי בשלא הביא
אלא הא דאמר להו רבה בר אבוה לרבנן עיינו ביה ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל איתיב ליה ברת כמאן כרב הונא לא רב נחמן סיכי דיקנא הויא ליה:
הסריס לא חולץ ולא מייבם וכן אילונית וכו׳: קתני סריס דומיא דאילונית מה אילונית בידי שמים אף סריס בידי שמים וסתמא כרבי עקיבא דאמר בידי אדם אין בידי שמים לא:
הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה כו׳: טעמא דבעלה הוא הא אחר לא
