Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ו באייר תשפ״ב | 27 מאי 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות פא

הדף היום מוקדש ע”י ולרי אדלר לכבוד בתה אנושקה על סיום לימודיה להיות רופאה. מזל טוב!

הדף היום מוקדש לכבוד משפחת קולודני על בר המצווה של אבידן. מזל טוב!

בסוף המשנה הוזכר פעולות שנעשו על ידי סירס או לאיילונית הפוסלות את האישה מלהינשא לכהן. האם בדיוק ממפשטים אלו, ניתן לומר שהמשנה חולקת על עמדות מסוימות של רב המנונא (אמורא) או רבי יהודה (תנא)? סריס מלידה יכול להתחתן ולכן אם הוא כהן, אשתו יכולה לאכול תרומה. מה מעמדו של אנדרוגינוס לגבי נישואין לאישה/גבר? האם מתייחסים אליהם כזכר או נקבה? האם הוא יכול להתיר לאשתו לאכול תרומה אם הוא כהן? האם הוא מקבל סקילה על קיום יחסים עם גבר? קיים ויכוח בין ריש לקיש לרבי יוחנן לגבי עמדת רבי יוסי ורבי שמעון לפיה אנדרגינוס יכול להתיר לאשתו לאכול תרומה. ריש לקיש סבור שזה חל רק על תרומה ולא על חזה שוק. רבי יוחנן סובר שהיא יכולה לאכול את שניהם. ריש לקיש מתיר רק תרומה משום שהוא סובר שתרומה בזמן הזה דרבנן (לאחר חרבן הבית) ולכן מותר לה. רבי יוחנן חולק על הנחתו של ריש לקיש לגבי תרומה וסוברשתרומה בזמן הזה דאורייתא. ריש לקיש מוכיח שתרומה הוא דין רבני בכך שהוא מביא מקור לגבי תערובת של עוגה של תאנים של תרומה שנפל לתוך עוגות של חולין בטל למרות שהעוגה נחשבת לדבר חשוב, (כפי שהחפץ נמכר בדרך כלל כפי פריט), שאין לחול עליה דיני ביטול. לפיכך הוא מסיק, שתרומה חייבת להיות רק דרבנן ולכן בטל. רבי יוחנן דוחה טענה זו בהבאת ברייתא על חתיכת בשר חטאת מעורבת בבשר שגם בטל, אף על פי שמדובר בפריט חשוב (בדרך כלל נמכר לפי יחידות) ובשר חטאת הוא כמובן דין תורה! בנוסף, הוא טוען כי המשנה המלמדת כי דיני ביטול אינם חלים על חפצים הנמכרים על ידי היחידה (ערלה ג:ו-ז), התייחסה רק לחפצים הנמכרים באופן בלעדי על ידי פריט ולא לחפצים הנמכרים בדרך כלל על ידי פריט אבל לפעמים נמכר לפי משקל או הערכה. כיצד מסביר ריש לקיש את המשנה ההיא? הגמרא חוזרת לברייתא שהביא רבי יוחנן על בשר חטאת ומצטטת את הברייתא בשלמותה ואחר כך שואלת כיצד יכול ריש לקיש ליישב את דעתו עם אותה ברייתא.

 

 

לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא דאמר שומרת יבם שזינתה פסולה ליבמה לא הוא הדין אפילו לאחר נמי ואיידי דתנא רישא בדידיה תנא נמי סיפא בדידיה

וכן איילונית שחלצו לה אחין כו׳ טעמא דבעלוה הא לא בעלוה לא כמאן דלא כרבי יהודה דאי רבי יהודה האמר איילונית זונה היא

מתני׳ סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה

רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר

גמ׳ פשיטא מהו דתימא מוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל קא משמע לן

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אנדרוגינוס אמר ריש לקיש מאכילה בתרומה ואין מאכילה בחזה ושוק רבי יוחנן אומר אף מאכילה בחזה ושוק ולריש לקיש מאי שנא חזה ושוק דאורייתא תרומה נמי דאורייתא

הכא במאי עסקינן בתרומה בזמן הזה דרבנן אבל בזמן שבית המקדש קיים מאי לא אדתני אין מאכילה בחזה ושוק ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בתרומה דרבנן אבל בתרומה דאורייתא לא

הכי נמי קאמר כשהוא מאכילה מאכילה בתרומה בזמן הזה דרבנן ואין מאכילה בזמן חזה ושוק ואפילו בתרומה דרבנן דלמא אתי לאוכלה בתרומה דאורייתא

ורבי יוחנן אמר אף מאכילה בחזה ושוק אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש מי סברת תרומה בזמן הזה דרבנן אמר ליה אין שאני שונה עיגול בעגולים עולה

אמר ליה והלא אני שונה חתיכה בחתיכות עולה מי סברת כל שדרכו לימנות שנינו את שדרכו לימנות שנינו

מאי היא דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרות

כולן ידלקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים שהיה רבי מאיר אומר כל שדרכו לימנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד רבי עקיבא אומר שבעה

אלו הן אגוזי פרך ורמוני בדן וחביות סתומות וחלפי תרדין וקולחי כרוב ודלעת יונית ורבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית הראוין לערלה ערלה לכלאי הכרם כלאי הכרם

רבי יוחנן סבר את שדרכו לימנות שנינו וריש לקיש סבר כל שדרכו לימנות שנינו

מאי חתיכה דתניא חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות תעלה רבי יהודה אומר לא תעלה

אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות וכן פרוסה של לחם הפנים טהורה שנתערבה במאה פרוסות של חולין טהורות דברי הכל לא תעלה

קתני מיהת רישא תעלה אמר רבי חייא בריה דרב הונא בנימוחה

אי הכי מאי טעמא דרבי יהודה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י תרי קריבושה לרפואת בעלה, הרב חיים יהודה בן פייגה ריוה

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י דבי ויוסי גביר לכבוד הרבנית מישל וקבוצת הזום באנגלית של הדרן "תודה על האהבה והתמיכה במשך שנה לא פשוטה!"

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות פא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות פא

לימא תיהוי תיובתא דרב המנונא דאמר שומרת יבם שזינתה פסולה ליבמה לא הוא הדין אפילו לאחר נמי ואיידי דתנא רישא בדידיה תנא נמי סיפא בדידיה

וכן איילונית שחלצו לה אחין כו׳ טעמא דבעלוה הא לא בעלוה לא כמאן דלא כרבי יהודה דאי רבי יהודה האמר איילונית זונה היא

מתני׳ סריס חמה כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אנדרוגינוס כהן שנשא בת ישראל מאכילה בתרומה

רבי יהודה אומר טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס אנדרוגינוס נושא אבל לא נישא רבי אליעזר אומר אנדרוגינוס חייבין עליו סקילה כזכר

גמ׳ פשיטא מהו דתימא מוליד מאכיל שאינו מוליד אינו מאכיל קא משמע לן

רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אנדרוגינוס אמר ריש לקיש מאכילה בתרומה ואין מאכילה בחזה ושוק רבי יוחנן אומר אף מאכילה בחזה ושוק ולריש לקיש מאי שנא חזה ושוק דאורייתא תרומה נמי דאורייתא

הכא במאי עסקינן בתרומה בזמן הזה דרבנן אבל בזמן שבית המקדש קיים מאי לא אדתני אין מאכילה בחזה ושוק ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בתרומה דרבנן אבל בתרומה דאורייתא לא

הכי נמי קאמר כשהוא מאכילה מאכילה בתרומה בזמן הזה דרבנן ואין מאכילה בזמן חזה ושוק ואפילו בתרומה דרבנן דלמא אתי לאוכלה בתרומה דאורייתא

ורבי יוחנן אמר אף מאכילה בחזה ושוק אמר ליה רבי יוחנן לריש לקיש מי סברת תרומה בזמן הזה דרבנן אמר ליה אין שאני שונה עיגול בעגולים עולה

אמר ליה והלא אני שונה חתיכה בחתיכות עולה מי סברת כל שדרכו לימנות שנינו את שדרכו לימנות שנינו

מאי היא דתנן מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו נתערבו באחרות

כולן ידלקו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים יעלו באחד ומאתים שהיה רבי מאיר אומר כל שדרכו לימנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד רבי עקיבא אומר שבעה

אלו הן אגוזי פרך ורמוני בדן וחביות סתומות וחלפי תרדין וקולחי כרוב ודלעת יונית ורבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית הראוין לערלה ערלה לכלאי הכרם כלאי הכרם

רבי יוחנן סבר את שדרכו לימנות שנינו וריש לקיש סבר כל שדרכו לימנות שנינו

מאי חתיכה דתניא חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חטאות טהורות וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה במאה פרוסות של לחם הפנים טהורות תעלה רבי יהודה אומר לא תעלה

אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות וכן פרוסה של לחם הפנים טהורה שנתערבה במאה פרוסות של חולין טהורות דברי הכל לא תעלה

קתני מיהת רישא תעלה אמר רבי חייא בריה דרב הונא בנימוחה

אי הכי מאי טעמא דרבי יהודה

גלול כלפי מעלה